ג'ימי קימל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ימי קימל
Jimmy Kimmel
קימל, 2015
קימל, 2015
לידה 13 בנובמבר 1967 (בן 52)
ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה James Christian Kimmel עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנחה טלוויזיה, קומיקאי, שחקן טלוויזיה, תסריטאי, שחקן קולנוע, מדבב, מפיק קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Mesa Community College עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אמי למנחה שעשועון
  • פרס אמי לבידור בשעות היום עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.jimmykimmel.net/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'יימס כריסטיאן "ג'ימי" קימל (באנגלית: James Christian "Jimmy" Kimmel; נולד ב-13 בנובמבר 1967) הוא מנחה וקומיקאי אמריקאי. החל משנת 2003 מנחה את תוכנית האירוח הלילית "ג'ימי קימל לייב" ברשת ABC. לפני כן, זכה קימל לפרסום בזכות חלקו בצמד המנחים בתוכנית "גברים עם כבוד" עם אדם קרולה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קימל נולד בברוקלין, ניו יורק, כשהיה בן תשע עבר יחד עם משפחתו ללאס וגאס. עם סיום לימודיו התיכוניים למד שנה באוניברסיטה של נבדה והמשיך בלימודיו באוניברסיטת המדינה של אריזונה במשך שנתיים נוספות, כל זאת ללא קבלת תואר.

באביב 1996 הופיע קימל כ"ג'ימי הבחור של פוקס" בפרומואים ברשת הטלוויזיה פוקס. בשנים 1999–2004 הנחה את התוכנית הקומית "גברים עם כבוד" לצד אדם קרולה [1] בערוץ קומדי סנטרל. במקביל, הגיש את השעשועון "Win Ben Stein's Money", עליו זכה ב-1999 בפרס אמי ל"מנחה שעשועון הטלוויזיה הטוב ביותר". בשנת 2003 החל להנחות את תוכנית הלייט-נייט "ג'ימי קימל לייב" ברשת ABC.

בשנת 1988 התחתן קימל עם ג'ינה מאדי, מנישואים אלו נולדו לו שני ילדים. השניים התגרשו ב-2002. באותה שנה החל קימל לצאת עם הקומיקאית שרה סילברמן, אחרי מערכת יחסים של חמש שנים, בני הזוג נפרדו בקיץ 2008. ב-31 בינואר 2008, הופיעה בתוכנית "ג'ימי קימל בשידור חי!" והכריזה ש"I'm Fucking Matt Damon" עם קטע מוזיקלי קצר.[1] הסרטון קיבל פרסום רב, הפך ויראלי וזכה לבסוף בפרס אמי.[2] בתוכנית הבאה, העלה קימל את הקטע "I'm fucking Ben Affleck". הקטעים תואמו יחד מראש. באוקטובר אותה שנה חזרו לצאת יחד, אולם נפרדו סופית במרץ 2009.[3] בשנת 2010 בהמשך להופעות המדוברות יצא מערכון ה-"Handsome Men's Club" בו הוכרז כי קימל אינו נאה.[4]

באוקטובר 2009 החל לצאת עם מולי מק'נירני, אחת התסריטאיות הראשיות של תוכניתו "ג'ימי קימל לייב". השניים התארסו באוגוסט 2012 והתחתנו ביולי 2013. ב-10 ביולי 2014 נולדה בתם הראשונה. בשנת 2012 הנחה קימל את טקס פרס אמי, ונבחר להנחות את הטקס גם בשנת 2016. קימל אף הנחה את טקס פרסי אוסקר ה-89 (2017) ושב להנחות בפעם השנייה ברציפות גם את טקס פרסי אוסקר ה-90 (2018). באפריל 2017 נולד בנו השני מנישואיו עם מק'קרני עם מספר מומים בליבו.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 שיחק בסרט האנתולוגיה, "תקופת השיא של ממזרים חסרי רגישות" בתפקיד שולי, לצד קריסטן ויג וטוני קוקס. בשנת 2018 דיבב את דמותו של באטמן בסרט "כוח הטיטאנים! חיים בסרט".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ימי קימל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ I'm fucking Matt Damon
  2. ^ נירית אנדרמן, שרה סילברמן מסירה את החיוך מהפנים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2012
  3. ^ F*@#ing Ben Affleck
  4. ^ Handsome Men's Club


מנחי טקסי האוסקר
1928‏-1940 דאגלס פיירבנקס וויליאם דמיל (1928) • ויליאם דמיל (1929) • קונרד נייג'ל (1930) • לורנס גרנט (1931) • ליונל ברימור (1932) • ויל רוג'רס (1933) • ארווין קוב (1934) • פרנק קפרה (1935) • ג'ורג' ג'סל (1936) • בוב ברנס (1937) • ללא מנחה (1938) • בוב הופ (1939) • בוב הופ (1940)
1941‏-1960 ללא מנחה (1941) • בוב הופ (1942) • ג'ק בני (1943) • בוב הופ וג'ון קרומוול (1944) • בוב הופ וג'יימס סטיוארט (1945) • ג'ק בני (1946) • ללא מנחה (1947) • רוברט מונטגומרי (1948) • פול דאגלס (1949) • פרד אסטר (1950) • דני קיי (1951) • בוב הופ וקונרד נייג'ל (1952) • דונלד או'קונור ופרדריק מארץ' (1953) • בוב הופ ותלמה ריטר (1954) • ג'רי לואיס, קלודט קולבר וג'וזף מנקייביץ' (1955) • ג'רי לואיס וסלסט הולם (1956) • בוב הופ, דייוויד ניבן, ג'יימס סטיוארט, ג'ק למון ורוזלינד ראסל (1957) • בוב הופ, דייוויד ניבן, טוני רנדל, מורט סול, לורנס אוליבייה וג'רי לואיס (1958) • בוב הופ (1959) • בוב הופ (1960)
1961‏-1980 בוב הופ (1961) • פרנק סינטרה (1962) • ג'ק למון (1963) • בוב הופ (1964) • בוב הופ (1965) • בוב הופ (1966) • בוב הופ (1967) • ללא מנחה (1968) • ללא מנחה (1969) • ללא מנחה (1970) • הלן הייז, אלן קינג, סמי דייוויס ג'וניור וג'ק למון (1971) • קרול ברנט, מייקל קיין, צ'רלטון הסטון ורוק הדסון (1972) • ג'ון יוסטון, ברט ריינולדס, דייוויד ניבן ודיאנה רוס (1973) • סמי דייוויס ג'וניור, בוב הופ, שירלי מקליין ופרנק סינטרה (1974) • גולדי הון, ג'ין קלי, וולטר מתאו ורוברט שו (1975) • וורן בייטי, אלן בורסטין, ג'יין פונדה וריצ'רד פריור (1976) • בוב הופ (1977) • ג'וני קרסון (1978) • ג'וני קרסון (1979) • ג'וני קרסון (1980)
1981‏-2000 ג'וני קרסון (1981) • לייזה מינלי, דאדלי מור, ריצ'רד פריור ו-וולטר מתאו (1982) • ג'וני קרסון (1983) • ג'ק למון (1984) • אלן אלדה, ג'יין פונדה ורובין ויליאמס (1985) • צ'בי צ'ייס, גולדי הון ופול הוגאן (1986) • צ'בי צ'ייס (1987) • ללא מנחה (1988) • בילי קריסטל (1989) • בילי קריסטל (1990) • בילי קריסטל (1991) • בילי קריסטל (1992) • וופי גולדברג (1993) • דייוויד לטרמן (1994) • וופי גולדברג (1995) • בילי קריסטל (1996) • בילי קריסטל (1997) • וופי גולדברג (1998) • בילי קריסטל (1999) • סטיב מרטין (2000)
2001-היום וופי גולדברג (2001) • סטיב מרטין (2002) • בילי קריסטל (2003) • כריס רוק (2004) • ג'ון סטיוארט (2005) אלן דג'נרס (2006) • ג'ון סטיוארט (2007) • יו ג'קמן (2008) • סטיב מרטין ואלק בולדווין (2009) • ג'יימס פרנקו ואן האת'וויי (2010) • בילי קריסטל (2011) • סת' מקפרלן (2012) • אלן דג'נרס (2013) • ניל פטריק האריס (2014) • כריס רוק (2015) • ג'ימי קימל (2016) • ג'ימי קימל (2017)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ימי_קימל&oldid=26949030"