ג'ימי קימל
 | |
| קימל, 2022 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1967 (בן 56) ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
James Christian Kimmel |
| סוגה מועדפת |
קומדיה |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1989 |
| מקום לימודים |
|
| בת זוג | מולי מק'נירני |
| מספר צאצאים |
4 |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.jimmykimmel.net/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'יימס כריסטיאן "ג'ימי" קימל (באנגלית: James Christian "Jimmy" Kimmel; נולד ב-13 בנובמבר 1967) הוא מנחה טלוויזיה, קומיקאי, סופר ומפיק אמריקאי. החל משנת 2003 מנחה את תוכנית האירוח הלילית "ג'ימי קימל לייב" ברשת ABC[1]. לפני כן, קימל התפרסם כשותף לצמד המנחים בתוכנית "גברים עם כבוד", לצד אדם קרולה.
הוא דורג כאחד מתוך מאה האישים המשפיעים בעולם, רשימת ה-TIME 100 לשנת 2018, של המגזין "טיים"[2].
קימל הנחה תוכנית אירוח בשעות הלילה המאוחרות, הארוכה ביותר מבין כל מנחי הטלוויזיה בשעות המאוחרות הנוכחיים בארצות הברית, לאחר פרישתו של קונאן אובריאן מהנחיית תוכנית בשעות הלילה המאוחרות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קימל נולד בברוקלין, ניו יורק, כשהיה בן תשע עבר יחד עם משפחתו ללאס וגאס. עם סיום לימודיו התיכוניים למד שנה באוניברסיטה של נבדה והמשיך בלימודיו באוניברסיטת המדינה של אריזונה במשך שנתיים נוספות, כל זאת ללא קבלת תואר.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באביב 1996 הופיע קימל כ"ג'ימי הבחור של פוקס" בפרומואים ברשת הטלוויזיה פוקס. בשנים 1999–2004 הנחה את התוכנית הקומית הפארודית "גברים עם כבוד", לצד אדם קרולה בערוץ קומדי סנטרל האמריקאי. במקביל, הגיש את השעשועון "Win Ben Stein's Money", עליו זכה ב-1999 בפרס אמי ל"מנחה שעשועון הטלוויזיה הטוב ביותר". בשנת 2003 החל להנחות את תוכנית הלייט-נייט "ג'ימי קימל לייב" ברשת ABC, ובחודש אפריל 2020 החל להנחות את התוכנית "מי רוצה להיות מיליונר" ברשת זו.
החל מינואר 2023, הפכה תוכנית האירוח שלו לתוכנית הלייט-נייט שעדיין משודרת הכי הרבה זמן, 20 שנה, במהלכם נשא 3,500 מונולוגים, אירח 10,000 כוכבים ו-5 נשיאי ארצות הברית.
במאי 2023 הודיעו הפקת התוכנית על הפסקת שידור התוכנית עקב שביתת התסטריטאים והשחקנים בהוליווד. תוכנית האחרונה של התוכנית טרם השביתה שודר ב-1 במאי 2023.
בשנת 1988 התחתן קימל עם ג'ינה מאדי, מנישואים אלו נולדו לו שני ילדים. השניים התגרשו ב-2002. באותה שנה החל קימל לצאת עם הקומיקאית שרה סילברמן, אחרי מערכת יחסים של חמש שנים, בני הזוג נפרדו בקיץ 2008. ב-31 בינואר 2008, הופיעה בתוכנית "ג'ימי קימל בשידור חי!" והכריזה ש"I'm Fucking Matt Damon" עם קטע מוזיקלי קצר[3]. הסרטון קיבל פרסום רב, הפך ויראלי וזכה לבסוף בפרס אמי[4]. בתוכנית הבאה, העלה קימל את הקטע "I'm fucking Ben Affleck". הקטעים תואמו יחד מראש. באוקטובר אותה שנה חזרו לצאת יחד, אולם נפרדו סופית במרץ 2009[5]. בשנת 2010 בהמשך להופעות המדוברות יצא מערכון ה-"Handsome Men's Club" בו הוכרז כי קימל אינו נאה[6].
בשנת 2012 הנחה קימל את טקס פרס אמי, ונבחר להנחות את הטקס גם בשנת 2016. קימל אף הנחה את טקס פרסי אוסקר ה-89 (2017) ושב להנחות בפעם השנייה ברציפות גם את טקס פרסי אוסקר ה-90 (2018). באפריל 2017 נולד בנו השני מנישואיו עם מק'קרני עם מספר מומים בליבו. ב-2023, הנחה את טקס פרסי אוסקר ה-95. ב-2024 נבחר שוב להנחות את טקס פרסי אוסקר ה-96 ובכך הפך להיות המנחה החמישי שהנחה את האוסקר 4 פעמים או יותר, בדומה לוופי גולדברג.
באוגוסט 2024 קימל סירב להצעה להנחות את טקס פרסי האוסקר ה-97, והסביר בפרק בפודקאסט "Politickin'" שהמניע להחלטתו נובע מלחץ ועיסוק מוגבר בטקס מאשר בתוכנית הלילה שלו, שעליה רמז שייתכן ותיסגר בקרוב[7].
משחק ודיבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 שיחק בסרט האנתולוגיה, "תקופת השיא של ממזרים חסרי רגישות" בתפקיד שולי, לצד קריסטן ויג וטוני קוקס. בשנת 2018 דיבב את דמותו של באטמן בסרט "כוח הטיטאנים! חיים בסרט", ובשנת 2021 דיבב בסרט אנימציה "בייבי בוס 2: עסק משפחתי" ובסרט "מפרץ ההרפתקאות: הסרט".
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2019, הוציא קימל את ספרו הראשון, "האווז הרציני", ספר תמונות אינטראקטיבי לילדים הכולל איורים משלו שמטילה על הקוראים משימה לעזור לגרום לאוז הרציני לחייך[8].
פודקאסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 באוגוסט 2023, החל קימל לארח את הפודקאסט הקומדיה Strike Force Five (אנ') עם ג'ימי פאלון, סת' מאיירס, סטיבן קולבר וג'ון אוליבר כדי לתמוך באנשי הצוות שלהם ללא עבודה עקב שביתת גילדת הסופרים של אמריקה ב-2023[9][10][11].
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על תוכניתו של קימל נמתחה ביקורת רבה, כאשר עיקר הביקורת התייחסה לכך שהתכנית בעלת אופי פוליטי הנוטה בצורה ברורה לטובת המפלגה הדמוקרטית. לטענת המבקרים התכנית שמה ללעג הומוריסטי פוליטיקאים רפובליקנים, לרבות הנשיא טראמפ ואשתו[12], בעוד ביקורת על פוליטיקאים מהמחנה הדמוקרטי כמעט ואינה נשמעת.
ביוני 2021 דווח כי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ פנה למשרד המשפטים על מנת לחקור הטיה פוליטית בתוכניתו של ג'ימי קימל ותוכניות פריים-טיים אמריקאיות אחרות[13].
בחודש נובמבר 2022 הודה לראשונה קימל כי עקב הביקורת הלא מידתית על טראמפ איבד "חצי או יותר" מצופיו לאור העובדה כי לפני עשור תוכניתו היה ה"פופולרית ביותר בקרב רפובליקנים"[14]. לצד זאת, הצדיק קימל את דעותיו בכך שטען כי "הדגל לא שייך רק להם"[14].
במרץ 2023, בעת שהנחה את טקס פרסי האוסקר ה-95, ראיין את זוכת פרס נובל לשלום, הצעירה הפקיסטנית מלאלה יוספזאי. בעקבות ראיון זה, הוא זכה לביקורות מעורבות ולכינויי גנאי כמו "חרפה לאומית"[15].
השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קימל הושפע רבות בקומדיה מדייוויד לטרמן והווארד סטרן. קימל אמר על לטרמן[16][17], "המופע שלו היה פשוט כל כך מוזר ושונה. מעולם לא ראיתי דבר כזה. לא הכרתי מישהו שהיה לו חוש הומור כזה"[18]. קימל התבדח לא פעם שהסיבה היחידה שהוא נכנס לעסקים של מופעים היא להיות ידיד עם לטרמן; הוא גם שאל מדוע שמישהו יצפה בתוכנית שלו במקום בתוכנית של לטרמן.
קימל כתב מאמר לטיים על אהבתו לטרמן, ואמר:
בזמן שאני כותב את זה, נותרו רק עשר הופעות לפני שהאיש המצחיק, ההמצאתי והחכם ביותר שלבש אי פעם חליפת אלקה זלצר ילך לדוג לתמיד. אף אחד מאיתנו שגילה את דייב בעצמו וטען שהוא משלנו לא יוכל אי פעם להסביר בצורה משביעת רצון לצעירים שלא עשו מה הוא עשה, למה הוא התכוון ולמה הוא מתכוון. אני מניח שזה לא משנה. זו רק תערוכה, לא תחרות. תודה דייב. בשביל מה שזה שווה, אתה האהוב עליי[19].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קימל הוא קתולי[20]. הוא דיבר בפומבי על כך שיש לו נרקולפסיה[21].
קימל התחתן עם ג'ינה מאדי ב-1988; הם התגרשו בשנת 2002[22]. בתם קתרין נולדה בשנת 1991 ובנם קווין נולד בשנת 1993. היו לו מערכת יחסים עם הקומיקאית שרה סילברמן מ-2002 עד מרץ 2009[23][24].
באוקטובר 2009 החל בזוגיות עם מולי מק'נירני, אחת התסריטאיות הראשיות של תוכניתו "ג'ימי קימל לייב". השניים התארסו באוגוסט 2012[25], והתחתנו ביולי 2013[26]. ב-10 ביולי 2014 נולדה בתם הראשונה. שניהם גרים בהרמוסה ביץ', קליפורניה.
ילדם השני, וויליאם "בילי" ג'ון, נולד ב-21 באפריל 2017[27]. הוא נולד עם מום לב מולד נדיר, טטרלוגיה על שם פאלו (TOF)[28] עם אטרזיה ריאתית (אנ')[29], אשר התגלה לראשונה כאשר היה לו מראה סגול בשלוש השעות שלאחר הלידה. הוא עבר ניתוח מוצלח בגיל שלושה ימים. האורחים הראשונים שהיו לקימל כשהתוכנית שלו חזרה בעקבות לידת בנו היו מנתח הלב מהמט עוז, שהסביר את המצב[30], והסנובורד שון ווייט, שנולד עם TOF[31]. מאוחר יותר ציטט קימל את מצבו של בנו במונולוג שמתח ביקורת על אורח שהתארח קודם, הסנאטור ביל קאסידי, שהיה שותף לכתיבת חוק שירותי בריאות בקונגרס, על כך שלא עמד ב"מבחן ג'ימי קימל" (אנ') בנוגע לגישה לחולים עם תנאים קיימים[32]. המונולוג זכה לדיון נרחב כחלק מהדיון הרחב יותר על מערכת הבריאות האמריקאית[33][34][35].
בשנת 2020, קימל למד שהוא ומרתה סטיוארט הם בני דודים באמצעות דו"ח גנאלוגי בתוכנית הטלוויזיה "מציאת השורשים שלך" (Finding Your Roots) (אנ')[36].
תחומי עניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]קימל מנגן בקלרינט בס, והיה אורח בהופעה בקוסטה מסה, קליפורניה, ב-20 ביולי 2008, בהשתתפות "The Mighty Mighty Bosstones", בהופעה עם הלהקה בשיר "The Impression That I Get"[37].
קימל היה שותף להקמת הפסטיבל השנתי של לוס אנג'לס של סן ג'נארו, מסורת שנתית בעיר ניו יורק, ואירח את הגרסה השנתית השמינית של לוס אנג'לס ב-2009[38].
בשנת 2018, הוא גייס תרומות עבור המועמדת לסנאט של ארצות הברית בנבאדה (ובסופו של דבר הסנאטור) ג'קי רוזן[39].
בשנת 2021, קימל הפך לנותן החסות של ה-LA Bowl (אנ') עבור אותה שנה ו-2022, משחק פוטבול קולג' שישוחק מדי שנה בלוס אנג'לס באצטדיון SoFi (אנ') של אינגלווד. המשחק נודע רשמית בשם Bowl Jimmy Kimmel LA[40][41].
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שָׁנָה | כּוֹתֶרֶת | תַפְקִיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1995 | הדרבי של עבריין | קריין מסלול מרוצים | |
| 2000 | למטה אליך | עצמו | |
| רוד טריפ | הקול של קורקי (קול) | ||
| 2003 | Windy City Heat | עצמו | גם כותב, מפיק |
| 2004 | גארפילד: הסרט | ספאנקי (קול) | ללא שם בסרט |
| 2005 | האריסטוקרטים | עצמו | קמיע |
| 2008 | הלבוי 2: צבא הזהב | ||
| 2009 | מפלצות נגד חייזרים | חרקים (קול) | ללא קרדיט |
| 2012 | פרויקט X | עצמו | קמיע |
| 2013 | הדרדסים 2 | דרדס פסיבי-אגרסיבי (קול) | |
| 2015 | פיץ' פרפקט 2 | עצמו | קמיע |
| טד 2 | |||
| מיס מפורסמת | מר צ'יפמאנק | סרט קצר | |
| 2017 | בייבי בוס | טד טמפלטון (דיבוב) | |
| סנדי וקסלר | עצמו | קמיע | |
| ימי הזוהר של הממזרים חסרי הרגישות | קריפר של ארוחת צהריים בפארק | ||
| הסטטוס של בראד | עצמו | קמיע | |
| 2018 | כוח הטיטאנים! חיים בסרט | באטמן (דיבוב) | |
| 2019 | אבות | עצמו | סרט תיעודי |
| 2021 | בייבי בוס 2: עסק משפחתי | טד טמפלטון (דיבוב) | |
| מפרץ ההרפתקאות: הסרט | מרטי מוקרקר (דיבוב) |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שָׁנָה | כּוֹתֶרֶת | תַפְקִיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1997–2000 | זכה בכסף של בן שטיין | עצמו (מארח שותף) | 4 עונות |
| 1999 | מכושפות | מנחה בטלוויזיה | פרק: "העולם המצויר" |
| 1999–2003 | The Man Show | עצמו (מארח שותף) | 112 פרקים; גם שותף ליצירה, כותב |
| 2001 | איש משפחה | הכלב של המוות (קול) | פרק: " מר שבת נייט " |
| 2001 | Battlebots | עצמו | פרק: "Chinkilla vs. La Machine, Dreadnought, and Ginsu" (משחק תערוכה) |
| 2002 | מד טי.וי | עצמו, ג'יי מתיולי | פרק: "7.16" |
| 2002–2007;
2019-הווה |
שיחות מלוכלכות | קולות שונים | 90 פרקים; גם יוצר, מפיק בפועל, כותב |
| 2003-הווה | ג'ימי קימל לייב! | עצמו (מארח) | גם יוצר, מפיק בפועל, כותב |
| 2003 | אני איתה | עצמו | פרק: "הדייט השני" |
| פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2003 | עצמו (מארח) | ספיישל טלוויזיה | |
| 2004 | הפמליה | עצמו | פרק: "תוכנית אירוח" |
| פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2004 | עצמו (מארח) | ספיישל טלוויזיה | |
| 2005–2007 | המופע של אנדי מילונקיס | עצמו | 22 פרקים; גם שותף ליצירה, מפיק בפועל, כותב |
| 2005 | צלייה קומדי סנטרל של פמלה אנדרסון | עצמו (מארח) | ספיישל טלוויזיה |
| 2006 | פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2006 | ||
| רובוט צ'יקן | בוס, ריו, דוב המון צחוקים (דיבוב) | 2 פרקים | |
| דירת המצוירים | זקן, גברת חם, קולות שונים | ||
| 2007 | סט לחיים | עצמו (מארח) | 7 פרקים |
| Comedy Central Roast of Flavor Flav | עצמו (צלייה) | ספיישל טלוויזיה | |
| התוכנית של שרה סילברמן | ג'ואן השולחת | פרק: "שלילי חיובי" | |
| פרסי ESPY לשנת 2007 | עצמו (מארח) | ספיישל טלוויזיה | |
| פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2007 | |||
| 2008 | פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2008 | ||
| 2010 | גלן מרטין, DDS | עצמו (קול) | פרק: "מחנה" |
| 2011 | רחוב סומסום | עצמו | פרק: "אחים" |
| חם בקליבלנד | פרק: "אני אוהב את לוצ'י (חלק 1)" | ||
| מרק הוליוודי | ג'ואל מקהייל | פרק: "8.72" | |
| 2012–2016 | סקנדל (סדרת טלוויזיה) | עצמו | 3 פרקים |
| 2012 | ארוחת הערב של כתבי הבית הלבן | עצמו (מארח) | ספיישל טלוויזיה |
| פרסי האמי ה-64 בפריים טיים | |||
| 2013 | ברודי סטיבנס: תהנה מזה! | עצמו | פרק: "ברודי סטיבנס, מי אתה?" |
| 2014 | סיפורי לפני השינה של טים ואריק | פרק: "האישור" | |
| מקום טוב באמצע | פרק: "השולחן" | ||
| טנק כריש | פרק: "Oilerie USA" | ||
| 2015 | הרווק | עצמו (מארח) | פרק: " 19.3 " |
| המופע של אריק אנדרה | עצמו | פרק 3.08 | |
| 2016 | המטחנה | פרק: "האוליפנט בחדר" | |
| האו'נילס האמיתי | פרק: "הפאפאיה האמיתית" | ||
| טריילר פארק בויז | פרק: "All The Fuckin' Dope You Can Smoke!" | ||
| פְּסִיעָה | פרק: "הביניים" | ||
| טקס פרס אמי לבידור בפריים טיים ה-68 | עצמו (מארח) | ספיישל טלוויזיה | |
| 2017 | טקס פרסי אוסקר ה-89 | ||
| תרגיע (סדרת טלוויזיה) | עצמו | פרק: "מופק!" | |
| 2018 | טקס פרסי אוסקר ה-90 | עצמו (מארח) | ספיישל טלוויזיה |
| 2019 | חי מול קהל באולפן | שלושה מבצעים | |
| השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר | עצמו | פרק: "בתי מרקחת מורכבים" | |
| 2020-הווה | מי רוצה להיות מיליונר? | עצמו (מארח) | גם מפיק בפועל |
| 2020 | נקמת החנונים | עצמו (מארח שותף) | גם מפיק בפועל[42] |
| טקס פרס אמי לבידור בפריים טיים ה-72 | עצמו (מארח) | ספיישל טלוויזיה | |
| 2022 | תוכנית הלילה בכיכובו של ג'ימי פאלון | באפריל | |
| נורמן ליר: 100 שנים של מוזיקה וצחוק | עצמו | ספיישל טלוויזיה[43] | |
| 2023 | טקס פרסי אוסקר ה-95 | עצמו (מארח) | ספיישל טלוויזיה |
| 2024 | טקס פרסי אוסקר ה-95 |
כמפיק בפועל
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שָׁנָה | כּוֹתֶרֶת | הערות |
|---|---|---|
| 2003 | תאוות הנדודים של גרהרד ריינקה | 6 פרקים |
| 2005 | פרויקט אדם קרולה | 13 פרקים |
| 2011 | מופע ספורט עם נורם מקדונלד | 9 פרקים |
| 2017 | מעריץ גדול | 4 פרקים |
| 2023 | סופר מקסימום רטרו שואו | |
| 2024 | תקוות גדולות |
משחקי וידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שָׁנָה | כּוֹתֶרֶת | תפקיד קולי | הערות |
|---|---|---|---|
| 2012 | Call of Duty: Black Ops 2 | עַצמוֹ | הופיע בתוכנית אירוח משלו |
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- " ג'ואל גוש הפחם " מתוך Don't Waste Your Wishes עם הקילרס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ימי קימל
ג'ימי קימל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ימי קימל, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ימי קימל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ימי קימל, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ימי קימל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ימי קימל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ימי קימל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ימי קימל, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ימי קימל, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ימי קימל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר ג'ימי קימל לייב ב-ABC
- חגית גינזבורג, ג'ימי קימל הוא ג'יי לנו הבא? פרופיל, באתר וואלה, 4 במרץ 2012
- יערה יעקב, הקרב על הלייט נייט: ג'ימי קימל מטפס, באתר ynet, 27 באוגוסט 2012
- דודי כספי, הזדמנות שנייה, באתר ישראל היום, 1 במרץ 2018
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ White, Peter (September 20, 2022). immy Kimmel Signs Three-Year Extension With ABC, Ending Speculation Over His Late-Night Future. Deadline Hollywood, retrieved September 21, 2022
- ^ The 100 Most Influential People in the World, Time (באנגלית אמריקאית)
- ^ I'm fucking Matt Damon
- ^ נירית אנדרמן, שרה סילברמן מסירה את החיוך מהפנים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2012
- ^ F*@#ing Ben Affleck
- ^ Handsome Men's Club
- ^ ענבל חייט, לאחר שסירב להנחות את טקס האוסקר: ג'ימי קימל חושף את הסיבה להחלטה, באתר ידיעות אחרונות, 14/8/2024
- ^ מקארתי, קלי, "ג'ימי קימל חושפת את ספר הילדים החדש 'האווז הרציני'", באתר בוקר טוב אמריקה, (16 ביולי 2019) בארכיון מהמקור ב-4 בדצמבר 2019. אוחזר ב-4 בדצמבר 2019.
- ^ הורטון, אדריאן, "Strike Force Five: מה קורה כשמארחי טלוויזיה בשעות הלילה המאוחרות עושים פודקאסט?", באתר הגרדיאן, (30 באוגוסט 2023) ISSN 0261-3077. אוחזר ב-1 בספטמבר 2023.
- ^ רנסיליו, אלישיה, "מארחים בשעות הלילה המאוחרות מתאחדים לפודקאסט 'Strike Force Five' כדי להועיל לצוות הבלתי-מעבודה שלהם", באתר חדשות AP, (30 באוגוסט 2023) אוחזר ב-1 בספטמבר 2023.
- ^ ספנגלר, טוד, "מארחים בשעות הלילה המאוחרות מתחברים לפודקאסט של Spotify עם הכנסות לטובת עובדי מובטלים במהלך שביתת סופרים"., באתר variety., (29 באוגוסט 2023) אוחזר ב-1 בספטמבר 2023.
- ^ Sean Hannity feuds with Jimmy Kimmel over Melania Trump joke, cbsnews (באנגלית אמריקאית)
- ^ דיווח: טראמפ פנה למשרד המשפטים במטרה לחקור את "סאטרדיי נייט לייב", באתר mako (ב־)
- ^ 1 2 Jimmy Kimmel Claims He Lost Half His Fan Base Over Trump Criticisms | THR News, נבדק ב-2022-11-05
- ^ "חרפה לאומית": ג'ימי קימל מואשם בהתנהגות מבישה בטקס האוסקר | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-03-13
- ^ דה מוראס, ליסה, "הווארד סטרן מציע לג'ימי קימל את הכביסה המלוכלכת שלו ומחשבותיו על הארווי ויינשטיין", באתר Deadline., (19 באוקטובר 2017) בארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2022. אוחזר ב-15 בספטמבר 2022.
- ^ לי, אשלי, "צפו במחווה הרגשית של ג'ימי קימל לדייוויד לטרמן: "מקורי לגמרי" ו"הכי טוב" (וידאו)", באתר הוליווד ריפורטר, (20 במאי 2015). בארכיון מהמקור ב-15 בספטמבר 2022. אוחזר ב-15 בספטמבר 2022.
- ^ וינר, יונה, "הנה ג'ימי קימל", באתר רולינג סטון, (1 במרץ 2012). בארכיון מהמקור ב-6 באוקטובר 2017. אוחזר 14 בפברואר 2017.
- ^ קימל, ג'ימי, "ג'ימי קימל: לראות את דיוויד לטרמן 'היה חשוב יותר משינה'", באתר טיים, (14 במאי 2015). בארכיון מהמקור ב-4 בינואר 2017. אוחזר ב-14 בפברואר 2017.
- ^ ChurchPOP, "ג'ימי קימל מגן על אמונתו הקתולית נגד התקפה של רוי מור". קימל גדל כקתולי, היה שרת מזבח, ואומר שהוא קתולי נוהג. עם זאת, הוא תומך בפומבי בדברים הנוגדים את ההוראה הקתולית, כמו נישואים חד מיניים., . 7 בדצמבר 2017. בארכיון מהמקור ב-5 בפברואר 2020. אוחזר ב-8 בפברואר 2020.
- ^ קרטר, ביל., "בארץ הנדודי שינה הנרקולפטי רוצה להיות מלך"., באתר הניו יורק טיימס., בארכיון מהמקור ב-14 בינואר 2010.(3 בנובמבר 2003) אוחזר ב-11 בדצמבר 2009.
- ^ אבי, ג'ניפר, "הודעה על אירוסין של ג'ימי קימל"., באתר חדשות ABC., (15 באוגוסט 2012) בארכיון מהמקור ב-14 באפריל, 2016. אוחזר ב-15 בפברואר 2014.
- ^ Satran, Joe, "ג'ימי קימל, אמי מארח, עלה מבוזו ששותת בירה למלכת האהובה של אמריקה". ג'ינה תלד את ילדם הראשון של בני הזוג, קייטי, ארבע שנים [לאחר נישואיהם של בני הזוג ב-1988; בן, קווין, אחריו ב-1993.], באתר האפינגטון פוסט, (21 בספטמבר 2012). בארכיון מהמקור ב-30 באפריל, 2017. אוחזר ב-2 במאי 2017.
- ^ טאן, מישל, "שרה סילברמן וג'ימי קימל מפסיקים - שוב"., (7 במרץ 2009). בארכיון מהמקור ב-26 באוגוסט 2016. אוחזר ב-6 בנובמבר 2019.
- ^ אינגרסיה, ליסה., "זוז, בן אפלק! לג'ימי קימל יש סחיטה חדשה"., באתר people, (10 באוקטובר 2009) בארכיון מהמקור ב-1 בפברואר 2017. אוחזר ב-6 בנובמבר 2019
- ^ לאונרד, אליזבת, "ג'ימי קימל, מולי מקנרני מתחתנת", באתר people, (14 בינואר 2013). בארכיון מהמקור ב-4 במרץ 2016. אוחזר ב-6 בנובמבר 2019.
- ^ רוז, לייסי, "ג'ימי קימל חושף את ניתוח הלב הפתוח של בן יילוד במונולוג רגשי"., באתר הוליווד ריפורטר, (מאי 2017). בארכיון מהמקור ב-4 במאי 2017. אוחזר ב-2 במאי 2017.
- ^ גרינמאייר, לארי, "הסבר על מצב הלב הנדיר של בילי קימל", באתר סיינטיפיק אמריקן, (3 במאי 2017). בארכיון מהמקור ב-4 במאי 2017. אוחזר ב-4 במאי 2017.
- ^ Bever, Lindsey, "ג'ימי קימל דומע אמר לילוד שלו יש מום מולד בלב. הנה איך זה עובד", באתר הוושינגטון פוסט, (2 במאי 2017). בארכיון מהמקור ב-2 במאי 2017. אוחזר ב-2 במאי 2017.
- ^ שנברג, נארה, "המנתח מסביר את מום הלב של תינוק קימל", באתר שיקגו טריביון, (2 במאי 2017). בארכיון מהמקור ב-3 במאי 2017. אוחזר ב-4 במאי 2017.
- ^ בקארדי, פרנצ'סקה, "שון ווייט מדבר עם ג'ימי קימל על מצב הלב של בילי", באתר E! חֲדָשׁוֹת., (2 במאי 2017). בארכיון מהמקור ב-2 במאי 2017. אוחזר ב-2 במאי 2017.
- ^ "ג'ימי קימל מגלה את מום הלב של הבן שזה עתה נולד במונולוג רגשי", באתר ABC, במאי 2017. בארכיון מהמקור ב-3 במאי 2017. אוחזר ב-2 במאי 2017.
- ^ "קרא את מונולוג הבריאות התשוקה האחרון של ג'ימי קימל"., באתר time, בארכיון מהמקור ב-20 באוקטובר 2020. אוחזר ב-6 ביולי 2020.
- ^ Cillizza, Chris, "איך 'מבחן ג'ימי קימל' הפך למקל המדידה של מאבק הבריאות"., באתר CNN, .(20 בספטמבר 2017). בארכיון מהמקור ב-7 ביולי 2020. אוחזר ב-6 ביולי 2020.
- ^ גמבינו, לורן, ג'ימי קימל: מנחה הטלוויזיה מתגלה כמנהיג בלתי סביר במאבק להצלת אובמהקר", באתר הגרדיאן., (21 בספטמבר 2017) בארכיון מהמקור ב-6 ביולי 2020. אוחזר 6 ביולי 2020 - דרך www.theguardian.com.
- ^ "ג'ימי קימל ומרתה סטיוארט הם בני דודים!", באתר יוטיוב, 19 בפברואר 2020. בארכיון מהמקור ב-29 באוקטובר 2021. אוחזר ב-10 בדצמבר 2020.
- ^ Wener, Ben "Dropkick Murphys, Mighty Mighty Bosstones זוכה באחד עבור בוסטון בפסיפיק"., באתר הרשמה של מחוז אורנג'., (21 ביולי, 2008). בארכיון מהמקור ב-4 במאי 2017. אוחזר ב-4 במאי 2017.
- ^ "ג'ימי קימל ואדם קורולה מארחים את חגיגת הגבינה ה-6 השנתית של סן ג'נארו", באתר LAsThePlace..com., 21 בספטמבר, 2007. בארכיון מהמקור ב-7 במאי, 2016. אוחזר 19 ביולי 2010.
- ^ "קימל, פרחי הרוצחים לכותרת עצרת רוזן בלאס וגאס"., 31 באוקטובר 2018. בארכיון מהמקור ב-1 בנובמבר 2018. אוחזר ב-2 בנובמבר 2018.
- ^ Schrotenboer, Brent, "ג'ימי קימל מקבל משחק פוטבול קולג' בלוס אנג'לס על שמו", באתר USA Today., (17 ביוני 2021). בארכיון מהמקור ב-20 בדצמבר 2021. אוחזר ב-11 בדצמבר 2021.
- ^ Associated Press., "ג'ימי קימל יהיה חסות התואר של לוס אנג'לס, שתעלה לראשונה בדצמבר", באתר ESPN, 17 ביוני 2021. בארכיון מהמקור ב-27 ביולי 2021. אוחזר ב-11 בדצמבר 2021.
- ^ Andreeva, Nellie, "סדרת הקונדס של ג'ימי קימל 'נקמת החנון' בכיכובו של היוטיובר מארק רובר בהזמנה לגילוי", באתר דדליין הוליווד, (17 בדצמבר 2019). בארכיון מהמקור ב-4 במרץ 2020. אוחזר ב-18 בפברואר 2020.
- ^ מתיו, גילברט, "הטלוויזיה של השבוע: נורמן ליר בגיל 100, קומדיה על אתחול מחדש, ואתחול מחדש של 'קפיצה קוונטית'", באתר הבוסטון גלוב, (19 בספטמבר 2022) בארכיון מהמקור ב-19 בספטמבר, 2022. אוחזר ב-19 בספטמבר, 2022.
| פרס אמי לבידור בשעות היום למנחה השעשועון הטוב ביותר | |
|---|---|
|