לדלג לתוכן

ג'ון סטיוארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון סטיוארט
Jon Stewart
ג'ון סטיוארט, 2016
סטיוארט, 2016
לידה 28 בנובמבר 1962 (בן 63)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jonathan Stuart Leibowitz עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Jon Stewart עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
תקופת פעילות מ-1987
עיסוק סאטיריקן פוליטי, קומיקאי, מנחה טלוויזיה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פיבודי
  • פרס אמי לבידור בפריים טיים לכתיבה לתוכנית קומית או מוזיקלית (2001, 2003, 2004, 2005, 2006, 2009, 2011, 2012)
  • היכל התהילה של ניו ג'רזי (2015)
  • פרס אורוול (2005)
  • Primetime Emmy Award for Outstanding Variety Series (2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2012)
  • פרס מארק טוויין להומור אמריקני (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סטיוארט, 2008
סטיוארט, 2010

ג'ון סטיוארט (באנגלית: Jon Stewart; ב-28 בנובמבר 1962) הוא קומיקאי, שחקן, סופר, במאי, מפיק קולנוע ומנחה טלוויזיה אמריקאי-יהודי. משנת 1999 ועד אוגוסט 2015 הנחה את "הדיילי שואו", תוכנית הסאטירה של ערוץ קומדי סנטרל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם ג'ונתן סטוארט לייבוביץ[1] (Jonathan Stuart Leibowitz) בניו יורק שבארצות הברית, למשפחה יהודית-אשכנזית, וגדל עם שלושת אחיו בניו ג'רזי. אמו, מריאן (לבית לסקין) הייתה מורה ויועצת חינוכית, ואביו דונלד לייבוביץ (1931–2013) היה רכז צריכת אנרגיה במשרד האוצר של ניו ג'רזי. משפחתם היגרה לארצות הברית מפולין, מאוקראינה ומבלארוס.

בגיל צעיר שינה את שמו באופן לא-רשמי, כך שהחליף את שם משפחתו בשמו האמצעי, מ"ג'ונתן סטוארט לייבוביץ" ל"ג'ון סטיוארט". הוא מסביר זאת בשל היחסים המורכבים שהיו ועודנם יש לו עם אביו. מבחינה רשמית שינה את שמו לסטיוארט בשנת 2001.

בתיכון היה חבר בלהקת בית הספר, וניגן בקרן יער. תחילה החל ללמוד כימיה בקולג' ויליאם ומרי שבווירג'יניה, אך בהמשך החליף את מקצועו ועבר ללמוד פסיכולוגיה. בעת לימודיו שיחק בנבחרת הכדורגל של הקולג' ועבד כמאמן כדורגל בבית ספר תיכון בגלוסטר שבווירג'יניה.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 עבר לניו יורק, כדי לנסות את מזלו במועדוני סטנד-אפ, אך עד 1987 לא היה לו את האומץ לעלות לבמה.

בשנת 1989 קיבל את עבודת הטלוויזיה הראשונה שלו ככותב ל"Caroline's Comedy Hour", ב-1991, הוא הופיע בתוכנית "Short Attention Span Theater" בערוץ קומדי סנטרל, ובשנת 1992 החל להנחות את תוכנית האירוח הראשונה של רשת MTV. ב-1993, הוא היה בין המועמדים להחליף את דייוויד לטרמן שעזב את ערוץ NBC, אך לבסוף קונאן או'בריאן נבחר.

בשנת 1999 החל להנחות את הדיילי שואו, אחרי פרישתו של המנחה קרייג קילבורן. ב-1996 קיבל סטיוארט את התפקיד הראשון שלו בסרט "מועדון האקסיות". ב-1998 סטיוארט הוציא את ספרו הראשון " Naked Pictures of Famous People", אוסף של סיפורים קצרים ומסות הומוריסטיות.

ב-2000 שיחק בתפקיד קטן בסרט "מטורפת מאהבה". ב-2001, זכה סטיוארט בפרס אמי הראשון שלו.

בשנת 2005 התוכנית זכתה בשני פרסי אמי ובפרס גראמי. סטיוארט הנחה את טקסי גראמי בשנים 2001 ו-2002, והנחה את טקס האוסקר ב-2006 ו-2008.

בשנת 2004 סטיוארט ו"The Daily Show" הוציאו את הספר "(America (The Book". הספר מכר מיליוני עותקים, והיה בין 15 רבי המכר של השנה.

בשנת 2008 שיחק בדרמה הקומית "באק האוורד הגדול" בכיכובם של טום הנקס וג'ון מלקוביץ'.

בשנת 2012 סגרה תוכניתו של סטיוארט עשור שלם של זכיות בפרס אמי.

ב-21 ביוני 2013 התארח סטיוארט בתוכניתו של באסם יוסוף המכונה "ג'ון סטיוארט המצרי". הביקור הגיע לאחר תמיכה קודמת שהביע סטיוארט ביוסוף, במסגרתה פרסם מערכון אודות מעצרו של יוסוף בידי השלטונות המצרים בראשות מוחמד מורסי. מערכון זה, אשר הומלץ בידי השגרירות האמריקאית בקהיר, גרם לתקרית דיפלומטית בין ארצות הברית למצרים.[2]

ב-14 בנובמבר 2014 יצא "רוזווטר", סרטו הראשון של סטיוארט כבמאי, המבוסס על ספרו של העיתונאי האיראני-קנדי מזיאר בהארי (אנג') על מעצרו באיראן. לאורך התקופה שהפיק את הסרט, נעדר זמן רב מהנחיית ה"דיילי שואו", ואת תפקידו החליף באופן זמני ג'ון אוליבר, מי שעתיד להפוך למגיש תוכנית בעצמו, "השבוע שעבר", בערוץ HBO.

ב-10 בפברואר 2015 הודיע כי יפרוש מתפקידו כמנחה תוכנית הדיילי שואו בסתיו 2015, לאחר 16 שנים בתפקיד.[3] במרץ שבאותה השנה הודיע כי הקומיקאי הדרום אפריקאי טרבור נואה נבחר להחליפו בהגשת התוכנית.[4] באוגוסט 2015 הגיש בפעם האחרונה את התוכנית. מאז הופיע בתוכנית פעם אחת בדצמבר 2015, כדי לקדם את העמותה לזכר נפגעי פיגועי 11 בספטמבר.

סטיוארט שימש כמפיק בפועל של התוכנית "לייט שואו עם סטיבן קולבר" של חברו הטוב מימי הדיילי שואו, סטיבן קולבר. הוא אף הופיע פעמים רבות בתוכנית, לרוב בקטעים פוליטיים, המזכירים את ימיו כמנחה הדיילי שואו.

בשנת 2020 ביים, הפיק וכתב את הסרט הקולנועי "מנהיג בהזמנה", קומדיה פוליטית בכיכובם של סטיב קארל, רוז ביירן, טופר גרייס ונטשה ליון.

החל מפברואר 2024, חזר להנחות את הדיילי שואו.[5] בטקס פרס אמי לבידור בפריים טיים ה-76, זכתה התוכנית בפרס אמי לבידור בפריים טיים לתוכנית אירוח הטובה ביותר והוא נאם את נאום הזכייה בשם הצוות.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריאיון עם יושב ראש המטות המשולבים של ארצות הברית, מייקל מאלן, ששודר בתוכנית הסאטירה של ג'ון סטיוארט "הדיילי שואו" ב-2010

בנובמבר 2000 נישא לטרייסי מקשיין. ביולי 2004 נולד בנם נייתן תומאס, ובפברואר 2006 נולדה בתם מגי רוז. אחיו, לורנס, עובד כבכיר בוול סטריט.

אקטיביזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבעונות ופעילות למען בעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט הפך לצמחוני ב-2015 בהשפעת אשתו, שהיא טבעונית ופעילה למען בעלי חיים. החל מ-2017, הזוג החל לנהל ביחד שמורה לטיפול בבעלי חיים שהוצלו מתעשיות הבשר, הביצים והחלב. בהמשך הפך אף הוא לטבעוני. בריאיון סיפר שקשה הרבה יותר להצדיק אכילה של בעלי חיים לאחר שמכירים אותם מקרוב.[7]

אקטיביזם פוליטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2023, עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל של מדינת ישראל, סטיוארט, יחד עם עוד קבוצה של 54 אמנים ואישים בתעשיית הבידור האמריקאית, חתם על מכתב פתוח לנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. המכתב קורא לנשיא ביידן לקרוא להפסקת אש מיידית וכוללת ברצועת עזה ובישראל. המכתב הדגיש את הצורך בעצירת מיידית של הסלמה ואת הצורך בהפסקת אש כוללת ותמידית ברצועת עזה ואת הצורך בנצירת אש מהצד הישראלי ומצד צה"ל, ומזכיר שלמעלה מ-5,000 בני איש נהרגו בשבוע וחצי האחרונים ברצועת עזה, בפרט פלסטינים. המכתב מדגיש את המשבר ההומניטרי שקיים בעזה, שם נטען כי אזלו לתושבים העזתיים אספקה חיונית כמו מזון, מים, חשמל ותרופות, וקורא לשחרור בטוח של בני הערובה משני הצדדים, ולהקל על כניסת הסיוע ההומניטרי בהגעתו מישראל לנזקקים הפלסטיניים שבעזה[8].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון סטיוארט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ "The Smoking Gun: Archive". The Smoking Gun. אורכב מ-המקור ב-2006-12-31.
  2. ↑ רויטרס, ג'ון סטיוארט התארח אצל "ג'ון סטיוארט המצרי" שנעצר, באתר הארץ, 22 ביוני 2013
  3. ↑ רויטרס, ג'ון סטיוארט הודיע על פרישתו מהגשת ה"דיילי שואו", באתר הארץ, 11 בפברואר 2015
  4. ↑ רותה קופפר, הקומיקאי טרבור נואה יחליף את ג'ון סטיוארט ב"דיילי שואו", באתר הארץ, 30 במרץ 2015
  5. ↑ Brian Steinberg, Jon Stewart Returns to ‘Daily Show’ as Monday Host, Executive Producer, Variety, ‏2024-01-24 (באנגלית אמריקאית)
  6. ↑ Evans, Greg (January 19, 2022). Jon Stewart To Receive Kennedy Center’s Mark Twain Prize For American Humor. Deadline Hllywood. Retrieved January 19, 2022
  7. ↑ Kat Smith, ]https://www.livekindly.co/jon-stewart-vegan-because-pigs-with-personality/ Jon Stewart is Vegan Because of Pigs with 'Personality'], January 22, 2020.
  8. ↑ J. Kim Murphy, Joaquin Phoenix, Cate Blanchett and More Stars Demand Joe Biden Call for Israel-Gaza Ceasefire: ‘Compassion Must Prevail’, Variety, ‏2023-10-20 (באנגלית אמריקאית)
מנחי טקסי האוסקר
1928‏-1940 דאגלס פיירבנקס וויליאם דמיל (1928) • ויליאם דמיל (1929) • קונרד נייג'ל (1930) • לורנס גרנט (1931) • ליונל ברימור (1932) • ויל רוג'רס (1933) • ארווין קוב (1934) • פרנק קפרה (1935) • ג'ורג' ג'סל (1936) • בוב ברנס (1937) • ללא מנחה (1938) • בוב הופ (1939) • בוב הופ (1940)
1941‏-1960 ללא מנחה (1941) • בוב הופ (1942) • ג'ק בני (1943) • בוב הופ וג'ון קרומוול (1944) • בוב הופ וג'יימס סטיוארט (1945) • ג'ק בני (1946) • ללא מנחה (1947) • רוברט מונטגומרי (1948) • פול דאגלס (1949) • פרד אסטר (1950) • דני קיי (1951) • בוב הופ וקונרד נייג'ל (1952) • דונלד או'קונור ופרדריק מארץ' (1953) • בוב הופ ותלמה ריטר (1954) • ג'רי לואיס, קלודט קולבר וג'וזף מנקייביץ' (1955) • ג'רי לואיס וסלסט הולם (1956) • בוב הופ, דייוויד ניבן, ג'יימס סטיוארט, ג'ק למון ורוזלינד ראסל (1957) • בוב הופ, דייוויד ניבן, טוני רנדל, מורט סול, לורנס אוליבייה וג'רי לואיס (1958) • בוב הופ (1959) • בוב הופ (1960)
1961‏-1980 בוב הופ (1961) • פרנק סינטרה (1962) • ג'ק למון (1963) • בוב הופ (1964) • בוב הופ (1965) • בוב הופ (1966) • בוב הופ (1967) • ללא מנחה (1968) • ללא מנחה (1969) • ללא מנחה (1970) • הלן הייז, אלן קינג, סמי דייוויס ג'וניור וג'ק למון (1971) • קרול ברנט, מייקל קיין, צ'רלטון הסטון ורוק הדסון (1972) • ג'ון יוסטון, ברט ריינולדס, דייוויד ניבן ודיאנה רוס (1973) • סמי דייוויס ג'וניור, בוב הופ, שירלי מקליין ופרנק סינטרה (1974) • גולדי הון, ג'ין קלי, וולטר מתאו ורוברט שו (1975) • וורן בייטי, אלן בורסטין, ג'יין פונדה וריצ'רד פריור (1976) • בוב הופ (1977) • ג'וני קרסון (1978) • ג'וני קרסון (1979) • ג'וני קרסון (1980)
1981‏-2000 ג'וני קרסון (1981) • לייזה מינלי, דאדלי מור, ריצ'רד פריור ו-וולטר מתאו (1982) • ג'וני קרסון (1983) • ג'ק למון (1984) • אלן אלדה, ג'יין פונדה ורובין ויליאמס (1985) • צ'בי צ'ייס, גולדי הון ופול הוגאן (1986) • צ'בי צ'ייס (1987) • ללא מנחה (1988) • בילי קריסטל (1989) • בילי קריסטל (1990) • בילי קריסטל (1991) • בילי קריסטל (1992) • וופי גולדברג (1993) • דייוויד לטרמן (1994) • וופי גולדברג (1995) • בילי קריסטל (1996) • בילי קריסטל (1997) • וופי גולדברג (1998) • בילי קריסטל (1999) • סטיב מרטין (2000)
2001‏-2020 וופי גולדברג (2001) • סטיב מרטין (2002) • בילי קריסטל (2003) • כריס רוק (2004) • ג'ון סטיוארט (2005) אלן דג'נרס (2006) • ג'ון סטיוארט (2007) • יו ג'קמן (2008) • סטיב מרטין ואלק בולדווין (2009) • ג'יימס פרנקו ואן האת'וויי (2010) • בילי קריסטל (2011) • סת' מקפרלן (2012) • אלן דג'נרס (2013) • ניל פטריק האריס (2014) • כריס רוק (2015) • ג'ימי קימל (2016) • ג'ימי קימל (2017) • ללא מנחה (2018) • ללא מנחה (2019) • ללא מנחה (2020)
2021-היום רג'ינה הול, ונדה סייקס ואיימי שומר (2021) • ג'ימי קימל (2022) • ג'ימי קימל (2023) • קונאן או'בריאן (2024) • קונאן או'בריאן (2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ון_סטיוארט&oldid=43441538"