לדלג לתוכן

גדי קרול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדי קרול
לידה 9 בדצמבר 1943 (בן 80)
י"ב כסלו ה'תש"ד
כפר גלעדי, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי.
דרגה סגן-אלוף (ים) סגן-אלוף
תפקידים בשירות

צולל לוחם בשייטת 13

סגן מפקד שייטת 13
פעולות ומבצעים

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
עיטור המופת  עיטור המופת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדי קרול (נולד בשנת 1943 ) הוא קצין חיל הים בדרגת סגן-אלוף, לוחם בשייטת 13, שהגיע בה לתפקיד סגן המפקד של שייטת 13. זכה בעיטור המופת על פעולתו בפשיטה על האי גרין ועיטור העוז על הפגיעה בסטי"ל מצרי בע'רדקה במבצעי מגבית.

משפחה וילדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדי קרול נולד וגדל בקיבוץ כפר גלעדי. משפחתו הייתה ממקימי הקיבוץ והוא נכדם של אליעזר קרול וחיה קרול, שהיו חברי ארגון "השומר". אחות של אליעזר הייתה חברת השומר עטרה שטורמן, ואחות של חיה קרול הייתה דבורה דרכלר שנהרגה במאורעות תל חי.

אחיעם קרול, אביו של גדי, היה יליד חדרה, התגורר בתל עדשים ובשנת 1920 עבר עם הוריו ואחיו לכפר גלעדי. בשנת 1935 התחתן עם לובה מבית לוין, שעלתה מלטביה בשנת 1934 והייתה בת דודה של איסר הראל. האב אחיעם היה מעורב בעשייה הביטחונית בגליל, היה מפקד אזור, מפקד בנוטרות, וכל זאת במקביל או בנוסף לעבודתו בחקלאות והשתתפותו בפרויקט ייבוש החולה. בשנותיו האחרונות עסק רבות בנושא הנצחת אגודת השומר, והיה מנהל מוזיאון "השומר" בכפר גלעדי.

בקיבוץ למד גדי בבתי הספר בכפר גלעדי ובכפר בלום. בתקופת מלחמת העצמאות פונה עם ילדי הקיבוץ לחיפה.

בזמן מבצע קדש בהיותו נער בן 13 סייע בחימוש רימוני יד במחסן התחמושת של הקיבוץ.

שירות בשייטת 13

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרול התגייס לצה"ל בשנת 1961 והתנדב לשייטת 13. בשנת 1965 הוא השתחרר מהשירות וחזר לקיבוץ.

במלחמת ששת הימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים גויס למילואים ונשלח כצולל לפעולה נגד הנמל הסורי במינת אל ביידה. הכוח יצא בשלוש סירות גומי מהירות התנועה הייתה איטית מהמתוכנן, והכוח הגיע לחוף במקביל להופעת טרפדות סוריות.

מפקד הכוח חנוך מנור הגיע למסקנה שלוח הזמנים לא מאפשר פעולה ואיסוף. הצעת יוסף דרור לחזור ולבצע בלילה הבא לא התקבלה והספינה חזרה עם לוחמים מתוסכלים.[1] גדי קרול מעריך שהחלטתו של חנוך מנור הייתה מוצדקת לחלוטין.[2]

לאחר מלחמת ששת הימים, יצא קרול לקורס קצינים, במטרה לעזור בשיקום השייטת.

במלחמת ההתשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ההתשה

מבצע בולמוס 5 - ב-21 ביוני 1969 פשיטה על תחנת משמר מצרית בראס עדביה. קרול היה מפקד צוות מתוך הכוח, שהגיע בשחייה לחוף והשתלט על היעד.

הפשיטה על האי גרין- ב-20 ביולי 1969 פשטו חיילי שייטת 13 בפיקודו של דב בר ולוחמי סיירת מטכ"ל על האי גרין המבוצר במפרץ סואץ. קרול הצטיין בקרב כאשר פעל כנגד מספר עמדות אויב ביעד. לבדו השתלט בירי על עמדה אחת, הסתער עם קצין נוסף על עמדה שנייה, ולאחר מכן הצטרף ביוזמתו לחוליה אחרת של לוחמים והסתער על שתי עמדות נוספות. בסיום הפעולה אבטח קרול את נסיגת כוח הפשיטה מאחת הגזרות ותוך כך הרג עוד מספר חיילי אויב. בקרב שנמשך למעלה משעה נהרגו שישה חיילי צה"ל וכ-70–80 מצרים.[3]

גדי קרול ואלדד דינור לאחר שובם מהצלילה ההתקפית במבצע אסקורט, 8 בספטמבר 1969. רגע לפני שהתברר האסון לזוג השני.

מבצע אסקורט שנערך ב-7–8 בספטמבר 1969 לפגיעה בטרפדות מצריות כדי לאפשר את ההנחתה במבצע רביב. קרול מפקד כוח החילוץ. הכוח שפעל תקף בעזרת חזירים יעד במפרץ סואץ. בדרכו חזרה חלה תקלה באחד החזירים שגרמה להתפוצצות הכלי על ארבעת מפעיליו. בשלב זה הופעל כוח החילוץ באמצעות מסוק לצורך איתור מקום הימצאם של הלוחמים. אחרי מספר שעות חיפושים גילה קרול את אחד מאנשי הכוח שניצל ובסמוך אליו את שלושת הלוחמים שנהרגו. קרול ירד מהמסוק באמצעות כבל והעלה אותם אחד אחד למסוק, וכך הוחזר הכוח הפגוע לשטחנו. לדברי קרול, הייתה פעילותו זו החשובה והקשה ביותר בכל תקופת שירותו בשייטת 13.

שירות קבע - בשנת 1970 חתם קרול ל-4 שנות שירות קבע בשייטת 13. מתוכם שנה ראשונה ללימודיהשלמת בגרות בבית החייל בתל אביב.

במבצע אביב נעורים ב-9 באפריל 1973 השתתף קרול כמפקד הכוח ביעד "ורדה", שתקף בית מלאכה לייצור רקטות RPG ומוקשים ימיים בעבור הפת"ח.

במלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

מבצעי מגבית - מטרת הפשיטה הייתה חבלה בספינות טילים מצריות שנוכחותן במקום סיכנה את חופש הפעולה של צה"ל במפרץ. הפשיטה הייתה מסובכת ומסוכנת בשל המרחק הרב שהיה על כוח הפשיטה לעבור ואמצעי ההגנה על הנמל, שכללו גם טילי נ"מ שמנעו אפשרות של קבלת סיוע אווירי.
ב-10 באוקטובר 1973 יצא קרול בכוח הפושטים בסירות גומי בפיקוד רס"ן אליהו מרק. לביצוע ניסיון פשיטה על כלי שיט במעגן ערדקה. הפשיטה לא צלחה עקב שמירה הדוקה של כלי שיט מצרי בפתח הנמל. והסירות חזרו לבסיסם.
למחרת ב-11 באוקטובר 1973 פשט הכח שוב על הנמל המצרי ע'רדקה שבחוף מפרץ סואץ – מבצע מגבית 11.

מפקד זירת ים סוף, אל"ם זאב אלמוג, כותב שמפקד חיל הים, אלוף בנימין תלם, אישר את הפעולה נגד הנמל לאחר שסרן גד קרול קיבל על עצמו לבצע אותה.[4]

קרול ורב-סמל דן עוזיאלי היוו זוג צוללים אחד מתוך שניים שיצאו למשימה. הזוג השני לא הצליח להגיע ליעד. השניים חדרו לנמל למרות זרמי מים שהפריעו להם ורימונים שהמצרים הטילו למים כדי להרתיע צוללים. בשלב מסוים הסיק קרול שהם עברו את מקום המטרה והחליט לחזור לכיוון הפיצוצים. עד שהגיעו בצלילה מתחת למטרתם סטי"ל קומאר אותה זיהו לפי 4 מדחפים . אך המוקשים מגנטיים שניסו להצמיד לגחונה לא נאחזו בה. הם הצליחו להצמיד את המוקשים למדחפיה, ובהתפוצצותם מאוחר יותר ניזוקה הספינה. קרול ועוזיאלי חזרו לסירת הגומי שממנה יצאו לפעולה במצב של אפיסת כוחות. לאחר ששהו במים שבע שעות.

לאחר מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע עוזיהו 3 – שנת 1974 התאפיינה בין היתר בפעילות נרחבת של מחבלים מלבנון, שתקפו מספר יעדים בחופי צפון המדינה תוך הגעה באמצעות סירות דיג. הפיקוד בשייטת יזם רעיון של תקיפת נמל צור באמצעות סירות דיג מוסוות וטיבוע סירות הדייג בנמל צור. מפקד חיל הים בנימין תלם אישר את הרעיון. המבצע יצא לדרך בפיקודו של גדי קרול בהרכב של שתי סירות דיג ושמונה לוחמים. הנשק ומטעני נפץ הוסתרו מתחת לרשתות הדייג. הסירות נכנסו לנמל צור ואנשי הכוח הטילו מטעני נפץ מושהה לכל סירה שעגנה בנמל. מייד בצאת הכוח מהנמל החלו הסירות בנמל להתפוצץ בזו אחר זו. בסה"כ נפגעו כ-30 כלי שיט ששימשו את המחבלים.[5]

אלוף מיכאל ברקאי וגב שרה קרול מעניקים לגדי קרול דרגת סא"ל.

סגן מפקד השייטת - בשנת 1977 חזר קרול לשירות קבע וקיבל תפקיד סגן מפקד שייטת 13 בדרגת סא"ל. בתפקיד סגן מפקד של המפקדים גדי שפי וחנינא עמישב. בשנת 1978 מילא את מקום מפקד השייטת למשך מספר חודשים. כאשר מפקד השייטת חנינא עמישב הועבר מתפקידו לאור תקלה בטיחותית. בשנת 1979 השתחרר קרול ממשירות סדיר בצה"ל אך המשיך בשירות מילואים.

בשנת 1982, השתתף קרול במבצע מושט להעלאת יהודי אתיופיה. דב בר, חברו הטוב, היה מפקד הכוח באחד מהמבצעים וקרול היה מפקד הכוח שירד לחוף. נתקלו בפטרול סודני שפתח באש קרול הרגיע שהמצב בשליטה.

רא"ל מרדכי גור מוסר את עיטור העוז לגדי קרול על פעילות הצלילה הקרבית בערדקה במבצעי מגבית, מאי 1975.

על פעילותו בפשיטה על האי גרין קיבל קרול מהרמטכ"ל דוד אלעזר את עיטור המופת, באפריל 1973.[6]

קרול עוטר בעיטור העוז ובן זוגו בצלילה דן עוזיאלי עוטר בעיטור המופת מהרמטכ"ל מרדכי גור, במאי 1975, על פעולתם המוצלחת בנמל ע'רדקה.[7]

פעילות אזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרול השתחרר משירות קבע וחזר לקיבוץ כפר גלעדי בו עסק כמנהל ענף גידולי השדה. בשנת 1991 עבר לנהל את אגף הבטון במחצבות כפר גלעדי. בזה עסק עד שנת 2020 שפרש.

קרול נישא לשרה ממשפחת לפל אותה פגש כאשר שירתה כחיילת בשייטת 13. המשפחה מתגוררת בכפר גלעדי.

לזוג נולדו שני ילדים. שניהם שירתו בשייטת 13. הבכורה דנה שירתה כפקידה והבן עמית שירת כקצין לוחם.

אחיו הבכור עוזי קרול שירת בצנחנים, ואחיו הצעיר עמוס קרול שירת גם הוא כלוחם בשייטת 13. אחותו מיכל שירתה כקצינה בנח"ל.

קריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מייק אלדר, שייטת 13 – סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב 1993, עמ': 21, 23, 27-25, 29, 31, 37, 40, 263, 280, 328, 404-389, 414,419, 425, 466, 476, 482, 509, 512, 520, 533, 546-544, 548, 562-560.
  • מייק אלדר "הצלילה הארוכה ביותר" "האויב והים", משרד הביטחון 1991, עמ 182.
  • עמנואל רוזן, "העטלפים פשטו על ע'רדקה" מעריב 6 באוקטובר 1992.
  • מיא טבת, "לקח אוויר" – ספר השיאים של צה"ל. "במחנה" 13 ביוני 1995 עמ' 32.
  • מיכל קפרא, "הגיבורים שבאו מן הים" מעריב יום כיפור 10 באוקטובר 1997.
  • זאב אלמוג, "עטלפים בים האדום". הוצאת משרד הביטחון 2007, פרק ד', עמ' 153.
  • פנחס וולף, "אנחנו מתקרבים ומתקרבים, והעסק נראה בלתי אפשרי" צומת גיבור, במחנה 8 ביוני 2007, עמ' 54.
  • עמית לוינטל, "הנקמה של הקומנדו" ישראל היום – ישראל השבוע 14 באוקטובר 2011.
  • פנחס וולף, "אנחנו מתקרבים ומתקרבים, והעסק נראה בלתי אפשרי" 40 שנה 40 עיטורים וצלשי"ים נבחרים – במחנה 4 באוקטובר 2013.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדי קרול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמ' 280
  2. ^ מייק אלדר, שייטת 13 עמ' 328.
  3. ^ עיטור המופת לגדי קרול
  4. ^ זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 834
  5. ^ מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקטמנדו הימי, עמ' 519.
  6. ^ https://www.gvura.org/a4482-סגן-גד-קרול נוסח כתב עיטור המופת שניתן לקרול] באתר הגבורה.
  7. ^ נוסח כתב עיטור העוז, באתר הגבורה.