בית שומאכר

בית שומאכר
מידע כללי
סוג בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת שדרות בן-גוריון 12, חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1870
תאריך פתיחה רשמי 1870 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות טמפלרית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°49′21″N 34°59′30″E / 32.8225°N 34.99158333°E / 32.8225; 34.99158333
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית שומכר לאחר שיפוץ ינואר 2024

בית שומאכר הוא מבנה המצוי במושבה הגרמנית בחיפה, בשדרות בן-גוריון 12.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה נבנה בשנת 1870 על ידי אבי המשפחה, יעקב שומאכר מתנועת הטמפלרים. שומאכר, סתת אבן ואדריכל, הגיע לחיפה מארצות הברית (אליה היגר מגרמניה) עם משפחתו, והיה שותף מרכזי בתכנון המושבה הגרמנית ובבניית בתיה. המבנה בנוי כשילוב בין הסגנון הטמפלרי (בית אבן, מרפסת בחזית), לבין אלמנטים מזרחיים כגון הקשתות שבחזיתו. כמו בבתים רבים אחרים במושבה, מעל דלת הכניסה חקוק פסוק מתהילים: "נסה עלינו אור פניך ה'" (תהלים, ד, ז), ככל הנראה בידיו של שומאכר עצמו.

בשנת 1872 התמנה יעקוב שומאכר לתפקיד סגן הקונסול של ארצות הברית בחיפה ובצפון הארץ, וביתו הפך לבניין הקונסוליה של ארצות הברית. התפקיד עבר, לאחר מותו בשנת 1891, לבנו גוטליב שומאכר, והבית נשאר בניין הקונסוליה עד שנת 1904.

בשנת 1873 התארחה במקום משלחת הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF), בפיקוד לוטננט קונדר ולוטננט (בהמשך לורד) קיצ'נר, לקראת צאתה למסעות מיפוי באזור חיפה והגליל. בשובם ממסעם הראשון, בשנת 1875, העניק קיצ'נר לבעלי הבית שעון שמש ייחודי שהוצב בחצר הבית. השעון שימש את מר לנגה, מורה בית הספר וממנהיגי הקהילה, לצלצל בפעמון בית העם ולהודיע לעובדים בשדות על שעת הצהריים המדויקת.

בנובמבר 1882 התארח בבית לורנס אוליפנט, שאחר כך רכש את הבית הסמוך, בית אוליפנט[1].

בתחילת המאה העשרים נוסף לבית האגף המערבי, כך שיוכל להתמודד עם צורכי משפחתם בת תשעה הילדים של גוטליב שומאכר ומריה לנגה, בתו של מורה בית הספר. באותה תקופה (ככל הנראה בשנת 1910) נצבע החדר המרכזי בציורי קיר שהתגלו בשנת 2015. 

גוטליב שומאכר ידוע בזכות תרומתו האדירה לחקר הארץ ולבנייתה. במיוחד מפורסם סקר הגולן ועבר הירדן, שכלל גם מיפוי ראשון של חבל ארץ זה. כארכאולוג, התפרסם בזכות חפירתו החלוצית בתל מגידו, שם נמצא חותם האריה הידוע של המלך ירבעם. כמהנדס נפת עכו של האימפריה העותמאנית, תכנן את תוואי הרכבת החיג'אזית בארץ ישראל, וכן תכנן ובנה מבנים בכל הארץ, ביניהם היקב בראשון לציון, בית המוסקובייה בנצרת ומזח הקיסר בנמל חיפה. בשנת 1914 הצטרף לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, ושירת כקצין הנדסה בסיני. בתום המלחמה לא הורשה לחזור לארץ, ורק בשנת 1924, לאחר מגעים ארוכים עם השלטונות האנגליים, חזר לארץ ונפטר שנה לאחר מכן.

הבית שימש את יורשיו עד לגירוש הטמפלרים מן הארץ בשנת 1939. לאחר מכן, ככל הידוע, היה הבית בשימוש אדם ערבי-נוצרי, שהפעיל מוסך בבניין השירות, ובשנת 1948 עקר ללבנון. לאחר מלחמת הקוממיות עבר הבית לידי האפוטרופוס לרכוש הגרמנים, ושוכנו בו משפחות ישראליות.

בשנת 2015 עבר מבנה השירות שלצד הבית שיפוץ מאסיבי, והוחל בתהליך שימור של בית שומאכר. בשנת 2022 החל שיפוץ נוסף של בית שומאכר

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי בן-ארצי, בית שומאכר, טבע וארץ כ"ב/5, תמוז-אב תש"מ, 181-180
  • נלי מרצ'ינקובסקי - שומאכר, גשם משמיים בהירים, הוצאת החברה להגנת הטבע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית שומאכר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]