לדלג לתוכן

תחנת הרכבת סמח (צמח)

תחנות רכבת היסטוריות בישראל רכבת ישראל
סמח (צמח)
מבני תחנת הרכבת של סמח', לאחר שיחזור
מבני תחנת הרכבת של סמח', לאחר שיחזור
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה מאי 1906
סגירת התחנה 1948
מיקום
מיקום העיירה הערבית סמח' (سمخ) שהייתה בדרומה של הכנרת
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°42′16″N 35°35′36″E / 32.704444°N 35.5932018°E / 32.704444; 35.5932018
מידע על התחנה
שם המערכת רכבת העמק עריכת הנתון בוויקינתונים
למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום אוויר של תחנת הרכבת והכפר סמח בשנת 1931

תחנת הרכבת סמח' הייתה תחנת הרכבת של העיירה הערבית סמח' (سمخ) שהייתה בדרומה של הכנרת עד למלחמת העצמאות[1]. התחנה היא שריד ממסילת רכבת העמק שהוקמה על ידי הסולטאן הטורקי עבדול חמיד השני במטרה לקשר את העיר דמשק עם חוף הים התיכון. שרידי התחנה המשוקמים מצויים בתחום המכללה האקדמית כנרת שבעמק הירדן, בסמוך למרכז האזורי צמח מדרום לכביש 92 בקטע מ"צומת צמח" ל"צומת מעגן". התחנה עברה שיקום ושימור מבנה על ידי המועצה לשימור מבנים ואתרים בשנת 2016 והיא נפתחה לציבור הרחב. חלק ממבני תחנת הרכבת משמשים כיתות לימוד ומזכירות של המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת.

בניית מסילת הברזל והתחנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של תוכנית בניית מסילת הברזל, בשנת 1900. סולטאן האימפריה העות'מאנית עבדול חמיד השני החליט לבנות מסילת ברזל בין חוף הים התיכון ובין העיר דמשק שהייתה הבירה המנהלית האזורית הטורקית, במטרה להגביר את שליטתו באזור ולהחליש את ניסיונות המעצמות האירופיות באותה עת להגביר את שליטתן באזור (באמצעות קפיטולציות). המקטע המחבר את חיפה לדמשק היה חלק ממיזם גדול ושאפתני יותר - מסילת הרכבת החיג'זית, שתוכננה להגיע מדמשק ועד מכה שבערב הסעודית.

באוקטובר 1905 הסתיימה הקמת המסילה בין העיר חיפה, דרך עמק יזרעאל אל סמח', ובמקום הוקמה תחנה. מסילת הרכבת המשיכה דרך עמק נהר הירמוך לדמשק. בארץ ישראל נקרא נתיב זה בלשון העם: "רכבת העמק".

מבנה התחנה מורכב משתי קומות והוא בנוי אבן לבנה ובראשו גג רעפים (אשר לא השתמר). כמו כן נבנו במקום מחסנים ומבנה של בריכת מים העשוי אבני בזלת. בתחנה נבנה גם סובבן (מתקן לסיבוב קטרים) כדי לאפשר החלפת קטרים במעבר בין קטע הקו חיפה - צמח שהסתפק בקטר רגיל, לבין קטע הקו צמח - דמשק שהצריך קטר חזק מאוד שיוכל לעמוד בתנאי הדרך[2].

התחנה שימשה למעשה תחנת הרכבת של העיר טבריה. עד לסלילת הכביש בין טבריה וסמח' בשנת 1921, הגיעו הנוסעים מטבריה לתחנת הרכבת בשייט בסירות על הכנרת - מצפון לתחנה נבנה מזח ושירות סירות סדיר הסיע נוסעים אל התחנה, בראשם הספינה "מקס נורדאו" לשעבר ספינה גרמנית. התחנה נחנכה במאי 1906.

ימי מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה תחנת הרכבת אתר אסטרטגי בעל חשיבות רבה בשל היותה נקודת מפתח השולטת על מסילות הברזל האזוריות, והחיילים הטורקיים הצטוו להגן על התחנה בכל מחיר. כיבוש התחנה בליל ה-24 בספטמבר 1918 הסב הן לחיילים האוסטרליים והן לחיילים הטורקיים אבדות רבות. הקרב נערך בתוך התחנה מחדר לחדר, והכוחות הטורקיים הנסוגים לא הצליחו בניסיון להימלט בסירות על גבי הכנרת.

בתקופת המנדט הבריטי היוותה התחנה נקודת גבול בין ארץ-ישראל לבין סוריה שהייתה תחת מנדט צרפתי. הגבול בין שני שטחי המנדט היה 7 ק"מ מזרחית לסמח', המכס היה בדלהמייה ובגשר ומעבר הגבול עצמו בסמח'. בסמוך לתחנה הקימו הבריטים מחנה צבאי.

תחנת הרכבת הייתה צומת מסחרי מרכזי של כל יישובי האזור, שדרכו עברו יבולים מכפרי הסביבה, דגים שנדוגו בכנרת, וכן חלב ממחלבות הקיבוצים אשר נשלחו לחיפה ולדמשק.

שיפוץ ושימור מבני התחנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת האתר המשוחזר של תחנת הרכבת צמח

במלחמת העצמאות, במהלך קרבות עמק הירדן, נהרסו חלק מהמבנים שסביב התחנה. ומאז היו מבני התחנה שנותרו חלק ממחנה צבאי. בסוף שנת 2011, החלו עבודות הצלה, שימור ושחזור של מבני האבן הנטושים[3]. אלה הפכו בספטמבר 2015 ל"קמפוס דרום" של המכללה האקדמית כנרת[4]. המתחם כולל בתוכו מרכז ללימודי ארץ ישראל, כיתות לימוד, מרכז מבקרים, ומעונות לכ-250 סטודנטים. במהלך קיץ 2015 הובאו שני קרונות, שוחזר תוואי המסילה ומגדל המים שוקם[5].

בנובמבר 2017, במלאת מאה שנה לקרב באר שבע הגיעו מאות אוסטרלים וניו זילנדים לציין את האירוע ולשחזור את קרב הפרשים ההיסטורי. הקבוצה הגיעה אחר כך גם לתחנת צמח וערכה בו טקס ומצעד פרשים[6]. ב-25 בספטמבר 2018, נערך טקס נוסף לציון 100 שנה לקרב סמח'[7]. בספטמבר 2019, נחנך פסל "הלוחם האבוריג'יני וסוסו" בתחנה, לזכר אבוריג'ינים האוסטרלים שלחמו בקרב[8].

בשנת 2019, יזם שלמה מעין, רופא תל אביבי, פרויקט להשמשת קטר קיטור ושלושה קרונות היסטוריים. שינועו בתוואי הרכבת באזור צמח לאורך כארבעה ק"מ, מתחנת צמח לכיוון מזרח עד חמת גדר[9].

מבנים ומוצגים במתחם התחנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המרכזי של התחנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בעל שתי קומות וגג רעפים נבנה בתקופה העות'מאנית. מבנה התחנה דומה לרוב מבני התחנות של מסילת הרכבת החיג'אזית. קומת הקרקע שימשה למשרדים ולמכירת כרטיסים והקומה העליונה שימשה את משפחת המנהל התחנה. מרפסת ומרתף נבנו בתקופת מנדט הבריטי. במבנה התנהל קרב פנים מול פנים של הפרשים האוסטרלים והחיילים הגרמנים במלחמת העולם הראשונה. מבנה ניזוק קשה בקרבות מלחמת השחרור בין צבא סוריה וצה"ל.

צריף מזנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צריף מזנון בצמוד לבניין התחנה

צריף שוחזר על פי צילומים ותוכניות מקוריות. במקור שימש כמזנון וכסככה לנוסעים הממתינים לרכבת. הים משמש ככיתה לימודית.

מבנה הסיליקטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה מגורים בתחנת הרכבת שנבנה בתקופת המנדט הבריטי מלבני סיליקט.

מגורי עובדי התחנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה שימש למגורי עובדים (עובדי התנועה). נבנה בתקופת המנדט הבריטי. מצפון למבנה קיים מבנה שירותים.

מחסן הסחורות והרציף לפריקה וטעינה של סחורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידי היסודות של מחסן הסחורות והרצי

מזרחית למבנה המרכזי של התחנה היה מחסן הסחורות. מבנה המחסן לא שרד, והיום ניתן לראות רק שרידי היסודות שלו והרציף, שהתגלו בעבודות הפינוי במאי 2015. הרציף נקטע באמצע בתקופה מאוחרת יותר, על מנת להעביר קו ניקוז מודרני.

מגדל המים של סמח'

מגדל מים אובלי עם שני מיכלי מים (מגדל מים כפול), אחד המבנים הראשונים בתחנה. המגדל בנוי מאבני בזלת מסותתות. שני מיכלי מתכת מחוברים ביניהם. המים למיכלים הגיעו מכנרת. מהמיכלים יצא צינור שבקצהו שרוול גמיש, דרכו מילאו את הקטרים במים.

זה מגדל מים האובלי היחיד בין כל התחנות ברכבת העמק, אבל נבנו רבים כמוהו לאורך המסילה החיג'אזית.

קרון משא ארגזי 15 טון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרון משא ארגזי עם קיבולת 15 טון נבנה בגרמניה עבור רכבת החיג'אזית בין השנים 1908–1913. הקרון בנוי על חוגונים ומורכב עליו תא הבולמן.

קרונוע עם מדחף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרונוע המשוחזר

שיחזור של קרונוע עם מנוע של מטוס ומדחף שפותח על ידי מהנדס ברוך קטינקא.

פס ברכת הסולטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פס ברכת השולטן. חלק מהמסילה עליו חרוטה ברכה בטורקית עות'מאנית לסולטן

ממזרח למבנה המרכזי של התחנה מוצג קטע מסילה עם ברכת הסולטן עבד אל חמיד השני החרוטה עליו. לאורך המסילה של רכבת העמק נמצאו מספר פסי רכבת כאלה עם הברכה.

מבנים מחוץ לגדר המתחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים שלא השתמרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מוסך קטרים
  • מתקני קרנטינה
  • מיכל מזוט תת-קרקעי (נבנה על ידי הבריטים)
  • מבנה מכס (נבנה על ידי הבריטים)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנת הרכבת סמח בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]