תחנת הרכבת סמח (צמח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנות רכבת היסטוריות בישראלרכבת ישראל
סמח (צמח)
0018בינין תחנת רכבת העמק בתחנת סמח ובית מנהל התחנה.jpg
מבני תחנת הרכבת המשוחזרים של סמח'
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה מאי 1906
סגירת התחנה 1948
מיקום
קואורדינטות 32°42′12″N 35°35′13″E / 32.7032°N 35.5870°E / 32.7032; 35.5870קואורדינטות: 32°42′12″N 35°35′13″E / 32.7032°N 35.5870°E / 32.7032; 35.5870
מידע על התחנה
שם המערכת רכבת העמק עריכת הנתון בוויקינתונים
P Rakevet.png למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מגדל המים של סמח'

תחנת הרכבת סמח' הייתה תחנת הרכבת של העיירה הערבית סמח' (سمخ) שהייתה בדרומה של הכנרת עד למלחמת העצמאות[1]. התחנה היא שריד לרכבת העמק שהוקמה על ידי הסולטאן הטורקי עבדול חמיד השני במטרה לקשר את העיר דמשק עם חוף הים התיכון. שרידי התחנה מצויים כיום במרכז האזורי צמח מדרום לכביש 92 בקטע מ"צומת צמח" ל"צומת מעגן".

המבנים בתחנת הרכבת צמח, המשמשים את המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, בתחנה שוכנים: המחלקה ללימודי ארץ ישראל, המכון לארכיאולוגיה גלילית, מכון כנרת ע"ש דן שומרון והקתדרה לתולדות ארץ ישראל ע"ש בורנבלום

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית מסילת הברזל והתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של תוכנית בניית מסילת הברזל, בשנת 1900. סולטאן האימפריה העות'מאנית עבדול חמיד השני החליט לבנות מסילת ברזל בין חוף הים התיכון ובין העיר דמשק שהייתה הבירה המנהלית האזורית הטורקית, במטרה להגביר את שליטתו באזור ולהחליש את ניסיונות המעצמות האירופיות באותה עת להגביר את שליטתן באזור (באמצעות קפיטולציות). המקטע המחבר את חיפה לדמשק היה חלק ממיזם גדול ושאפתני יותר - מסילת הרכבת החיג'זית, שתוכננה להגיע מדמשק ועד מכה שבערב הסעודית.

באוקטובר 1905 הסתיימה הקמת המסילה בין העיר חיפה, דרך עמק יזרעאל אל סמח', ובמקום הוקמה תחנה. מסילת הרכבת המשיכה דרך עמק נהר הירמוך לדמשק. בארץ ישראל נקרא נתיב זה בלשון העם: "רכבת העמק".

מבנה התחנה מבנה בן שתי קומות הבנוי אבן לבנה ובראשו גג רעפים (אשר לא נשתמר). כמו כן נבנו במקום מחסנים ומבנה של בריכת מים העשוי אבני בזלת. בתחנה נבנתה גם חוגת רכבות (מסובב קטרים) כדי לאפשר החלפת קטרים בין קטע הקו חיפה - צמח שהצריך קטר פשוט, לקטע הקו צמח - דמשק שהצריך קטר חזק מאוד שיוכל לעמוד בתנאי הדרך[2].

התחנה שימשה למעשה תחנת הרכבת של העיר טבריה. עד לסלילת הכביש בין טבריה וסמח' בשנת 1921, הגיעו הנוסעים מטבריה לתחנת הרכבת בשייט בסירות על הכנרת - מצפון לתחנה נבנה מזח ושירות סירות סדיר הסיע נוסעים אל התחנה, בראשם הספינה "מקס נורדאו" לשעבר ספינה גרמנית. התחנה נחנכה במאי 1906.

ימי מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוגת רכבות (מסובב קטרים) של תחנת רכבת צמח שנמצאה בינואר 2014
לוח זמנים משנת 1944 בו מופיעה התחנה

במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה תחנת הרכבת אתר אסטרטגי בעל חשיבות רבה בשל היותה נקודת מפתח השולטת על מסילות הברזל האזוריות, והחיילים הטורקיים הצטוו להגן על התחנה בכל מחיר. כיבוש התחנה בליל ה-24 בספטמבר 1918 הסב הן לחיילים האוסטרליים והן לחיילים הטורקיים אבידות רבות. הקרב נערך בתוך התחנה מחדר לחדר, והכוחות הטורקיים הנסוגים לא הצליחו בניסיון להימלט בסירות על גבי הכנרת.

בתקופת המנדט הבריטי היוותה התחנה נקודת גבול בין ארץ-ישראל לבין סוריה שהייתה תחת מנדט צרפתי. הגבול בין שני שטחי המנדט היה 7 ק"מ מזרחית לסמח', המכס היה בדלהמייה ובגשר ומעבר הגבול עצמו בסמח'. בסמוך לתחנה הקימו הבריטים מחנה צבאי.

תחנת הרכבת הייתה צומת מסחרי מרכזי של כל יישובי האזור, שדרכו עברו יבולים מכפרי הסביבה, דגים שנדוגו בכנרת, וכן חלב ממחלבות הקיבוצים אשר נשלחו לחיפה ולדמשק.

מימי מלחמת השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת השחרור, במהלך קרבות עמק הירדן, נהרסו חלק מהמבנים שסביב התחנה. מאז קום המדינה היו מבני התחנה שנותרו חלק ממחנה צבאי. המועצה לשימור מבנים ואתרים מתכננת לשקם את המבנה ולהפכו למוזיאון.

בסוף שנת 2011, החלו עבודות הצלה, שימור ושחזור של מבני האבן הנטושים[3]. אלה הפכו בספטמבר 2015 ל"קמפוס דרום" של המכללה האקדמית כנרת[4]. המתחם כולל בתוכו מרכז ללימודי ארץ ישראל, כיתות לימוד, מרכז מבקרים ייחודי, אשר יחיה את מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית[5] ומעונות לכ-250 סטודנטים. במהלך קיץ 2015 הובאו שני קרונות, שוחזר תוואי המסילה ומגדל המים שוקם[6].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנת הרכבת סמח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, הערך צמח עמ' 1058
  2. ^ אלי אשכנזי, משוגעים לרכבת העמק: תגלית בצפון מרגשת היסטוריונים חובבים, באתר הארץ, 20 בינואר 2014
  3. ^ אלי אשכנזי, התחנה בצמח משתקמת, האוסטרלים מברכים, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
  4. ^ אלי אשכנזי‏, "רגע מרגש": תחנת הרכבת המיתולוגית בצמח מתעוררת לחיים, באתר וואלה! NEWS‏, 15 באוגוסט 2015
  5. ^ עדי חשמונאי, רכבת העמק שוב כאן: התחנה בצמח חוזרת לחיים, באתר nrg‏, 29 במאי 2011
  6. ^ מגדל המים המיתולוגי של תחנת הרכבת בצמח מחדש פניו | חדשות ועדכונים, www.kinneret.ac.il