ארבע התקופות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי (סתיו), תקופת טבת (חורף), תקופת ניסן (אביב) ותקופת תמוז (קיץ). ארבע התקופות מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי,[1] אך בלשון חז"ל המילה תקופה מתייחסת בדרך כלל לרגעי נקודות השוויון וההיפוך.[2] השימוש במילה תקופה ליום תחילתה מופיע כבר במגילות מדבר יהודה.[3]

הלכות ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מניין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים

ההלכות הקשורות לתקופה הן עיבור השנה[4] (בזמן שלא היה לוח קבוע), כדי שפסח יחול באביב (תקופת ניסן) וחג הסוכות יחול בסתיו (תקופת תשרי), וכן זמן שאילת הגשמים בברכת השנים בחוץ לארץ וסוף זמן תעניות גשמים של יחידים.

גם ברכת החמה נאמרת בהתאם לזמן התקופה.

כמו כן יש מנהג התלוי בתקופה, והוא איסור שתיית מים בחילופי תקופות.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לתקופות נועדה לשקף את החלוקה של שנה טרופית לארבע עונות. מאחר שבימי קדם לא היו נתונים מדויקים לגבי אורך השנה הטרופית, נקבעו התקופות לפי הערכות שונות של אורך השנה.

קירוב נוח לחלוקת התקופות הוא בעזרת הלוח הגרגוריאני שמבוסס על שנת החמה. לפי קירוב זה המעברים בין התקופות הם היום הארוך והקצר ביותר בשנה, ושני ימי השוויון: 21 בדצמבר (היום הקצר ביותר בשנה), 21 ביוני (היום הארוך ביותר בשנה), 21 במרץ (יום השוויון באביב) ו-23 בספטמבר (יום השוויון בסתיו).

השיטות בחישוב התקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי הוזכרה רק שיטת שמואל (מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א'), ובלוחות השנה מציינים גם את שיטת רב אדא, אולם באמת ישנן עוד שיטות, שעיקר ההבדל ביניהן הוא באורך שנת החמה, שמשפיע ממילא על אורכה של כל תקופה. בכל השיטות - למעט שיטת האסטרונומים - ישנה סטייה כלשהי, שגורמת עם השנים להפרש של ממש בזמן התקופות. להלן מסוכמות כל השיטות, אורכה של שנת החמה לפי כל שיטה, אורכה של התקופה, הסטייה מהזמן האמיתי, ותאריך התקופה בדורנו. החישובים מסתבכים בשל התארכותה ההדרגתית של היממה, הנגרמת בעיקר מן החיכוך הנוצר מן הגאות והשפל.

תקופת שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו נתקבלה משום שהיא פשוטה לחישוב, אף על פי שאינה מדויקת. לפי שיטה זו השמש כעת במעלה ה-9 במזל אריה.

אורך השנה: ¼365 יום

אורך התקופה: 91 יום ½7 שעות

הסטייה לשנה: 11 דקות 15 שניות (675 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחישוב אורך השנה אינו מדויק. ואכן המפרשים דנו כיצד שמואל הביא חישוב שיש בו סטייה כה גדולה)

הסטייה בימינו: כ-15 יום (מובן בערך על פי חישוב הסטיות של כ-1,800 שנה, מאז זמנו של שמואל).

תאריכי התקופותמאה ה-20 והמאה ה-21):

  • תקופת ניסן: 7/8 באפריל
  • תקופת תמוז: 7/8 ביולי
  • תקופת תשרי: 7 באוקטובר
  • תקופת טבת: 6/7 בינואר

אורך השנה זהה לשנה יוליאנית ולכן תקופת שמואל מקבילה ללוח היוליאני ובכל פעם שההפרש בינו ללוח הגרגוריאני גדל ביום (כל שנת 100 שאינה מתחלקת ב-400) גם תאריך התקופה מתקדם ביום.

תקופת ניסן חלה תמיד בשקיעה או בזריחה או בחצות היום או בחצות הלילה. תקופת תמוז חלה תמיד שעה וחצי אחר זמנים אלו. תקופת טבת חלה תמיד שעה וחצי לפני זמנים אלו. ותקופת תשרי חלה בדיוק באמצע שבין ארבעת הזמנים.[5] כעבור ארבע שנים התקופה נופלת שוב באותה שעה ביממה, זה נקרא מחזור קטן של חמה[6]. כעבור 28 שנה (4 × 7) התקופה נופלת גם באותו יום בשבוע, זהו אורך מחזור ברכת החמה.

זמני התקופות במשך המחזור הגדול (שעון חורף ישראל)
מספר

השנה

התקופה מספר מחזור קטן
1 2 3 4 5 6 7
1 ניסן שלישי 17:39 ראשון 17:39 שישי 17:39 רביעי 17:39 שני 17:39 שבת 17:39 חמישי 17:39
תמוז רביעי 1:09 שני 1:09 שבת 1:09 חמישי 1:09 שלישי 1:09 ראשון 1:09 שישי 1:09
תשרי רביעי 8:39 שני 8:39 שבת 8:39 חמישי 8:39 שלישי 8:39 ראשון 8:39 שישי 8:39
טבת רביעי 16:09 שני 16:09 שבת 16:09 חמישי 16:09 שלישי 16:09 ראשון 16:09 שישי 16:09
2 ניסן רביעי 23:39 שני 23:39 שבת 23:39 חמישי 23:39 שלישי 23:39 ראשון 23:39 שישי 23:39
תמוז חמישי 7:09 שלישי 7:09 ראשון 7:09 שישי 7:09 רביעי 7:09 שני 7:09 שבת 7:09
תשרי חמישי 14:39 שלישי 14:39 ראשון 14:39 שישי 14:39 רביעי 14:39 שני 14:39 שבת 14:39
טבת חמישי 22:09 שלישי 22:09 ראשון 22:09 שישי 22:09 רביעי 22:09 שני 22:09 שבת 22:09
3 ניסן שישי 5:39 רביעי 5:39 שני 5:39 שבת 5:39 חמישי 5:39 שלישי 5:39 ראשון 5:39
תמוז שישי 13:09 רביעי 13:09 שני 13:09 שבת 13:09 חמישי 13:09 שלישי 13:09 ראשון 13:09
תשרי שישי 20:39 רביעי 20:39 שני 20:39 שבת 20:39 חמישי 20:39 שלישי 20:39 ראשון 20:39
טבת שבת 4:09 חמישי 4:09 שלישי 4:09 ראשון 4:09 שישי 4:09 רביעי 4:09 שני 4:09
4 ניסן שבת 11:39 חמישי 11:39 שלישי 11:39 ראשון 11:39 שישי 11:39 רביעי 11:39 שני 11:39
תמוז שבת 19:09 חמישי 19:09 שלישי 19:09 ראשון 19:09 שישי 19:09 רביעי 19:09 שני 19:09
תשרי ראשון 2:39 שישי 2:39 רביעי 2:39 שני 2:39 שבת 2:39 חמישי 2:39 שלישי 2:39
טבת ראשון 10:09 שישי 10:09 רביעי 10:09 שני 10:09 שבת 10:09 חמישי 10:09 שלישי 10:09

תאריכי תקופת שמואל בלוח העברי נעים בטווח של חודש שהתחלתו וסופו מתאחרים ביום אחד מדי כ-300 שנה. הטווח כיום:

חלות התקופות בשנים הקרובות
תקופת תשרי תקופת טבת תקופת ניסן תקופת תמוז
י"ט בתשרי ה'תשפ"א
7 באוקטובר 2020
בשעה 3:39
כ"ב בטבת ה'תשפ"א
6 בינואר 2021
בשעה 10:09
כ"ה בניסן ה'תשפ"א
7 באפריל 2021
בשעה 18:39
כ"ח בתמוז ה'תשפ"א
8 ביולי 2021
בשעה 2:09
א' בחשוון ה'תשפ"ב
7 באוקטובר 2021
בשעה 9:39
ד' בשבט ה'תשפ"ב
6 בינואר 2022
בשעה 16:09
ז' בניסן ה'תשפ"ב
8 באפריל 2022
בשעה 0:39
ט' בתמוז ה'תשפ"ב
8 ביולי 2022
בשעה 8:09
י"ב בתשרי ה'תשפ"ג
7 באוקטובר 2022
בשעה 15:39
י"ד בטבת ה'תשפ"ג
6 בינואר 2023
בשעה 22:09
י"ז בניסן ה'תשפ"ג
8 באפריל 2023
בשעה 6:39
י"ט בתמוז ה'תשפ"ג
8 ביולי 2023
בשעה 14:09
כ"ג בתשרי ה'תשפ"ד
7 באוקטובר 2023
בשעה 21:39
כ"ו בטבת ה'תשפ"ד
7 בינואר 2024
בשעה 4:09
כ"ח באדר ב' ה'תשפ"ד
7 באפריל 2024
בשעה 12:39
ב' בתמוז ה'תשפ"ד
7 ביולי 2024
בשעה 20:09
ה' בתשרי ה'תשפ"ה
7 באוקטובר 2024
בשעה 3:39
ו' בטבת ה'תשפ"ה
6 בינואר 2025
בשעה 10:09
ט' בניסן ה'תשפ"ה
7 באפריל 2025
בשעה 18:39
י"ב בתמוז ה'תשפ"ה
8 ביולי 2025
בשעה 2:09
ט"ו בתשרי ה'תשפ"ו
7 באוקטובר 2025
בשעה 9:39
י"ז בטבת ה'תשפ"ו
6 בינואר 2026
בשעה 16:09
כ"א בניסן ה'תשפ"ו
8 באפריל 2026
בשעה 0:39
כ"ג בתמוז ה'תשפ"ו
8 ביולי 2026
בשעה 8:09

תקופת רב אדא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך שנת החמה המיוחס לרב אדא מחושב על פי ממוצע של מחזור 19 שנות לבנה עם עיבוריהןעיבורים בלוח העברי מסודרים במחזור של 19 שנה). מסיבה זו יש לכל אחת מארבע התקופות טווח תאריכים קבוע בשנה העברית:

טווח תאריכי התקופות
שנות המחזור תקופת תשרי[7] תקופת טבת תקופת ניסן תקופת תמוז
1 כ"ב-כ"ד אלול כ"ה-כ"ז כסלו כ"ז אדר-א' ניסן א'-ג' תמוז
2 ד'-ו' תשרי ו'-ח' טבת י'-י"ב ניסן י"ב-י"ד תמוז
3 (מעוברת) ט"ו-י"ז תשרי י"ז-כ' טבת כ'-כ"ב אדר ב' כ"ג-כ"ה סיוון
4 כ"ה-כ"ח אלול כ"ח-ל' כסלו א'-ד' ניסן ד'-ו' תמוז
5 ז'-ט' תשרי ט'-י"א טבת י"ג-ט"ו ניסן ט"ו-י"ז תמוז
6 (מעוברת) י"ח-כ' תשרי כ'-כ"ג טבת כ"ג-כ"ה אדר ב' כ"ו-כ"ח סיוון
7 כ"ח אלול-ב' תשרי ב'-ד' טבת ה'-ז' ניסן ז'-ט' תמוז
8 (מעוברת) י"א-י"ג תשרי י"ג-ט"ו טבת ט"ו-י"ז אדר ב' י"ח-כ"א סיוון
9 כ'-כ"ג אלול כ"ג-כ"ו כסלו כ"ו-כ"ח אדר כ"ט סיוון-א' תמוז
10 ב'-ה' תשרי ה'-ז' טבת ח'-י' ניסן י'-י"ב תמוז
11 (מעוברת) י"ד-ט"ז תשרי ט"ז-י"ח טבת י"ח-כ' אדר ב' כ"א-כ"ד סיוון
12 כ"ד-כ"ו אלול כ"ז-כ"ט כסלו כ"ט אדר-ב' ניסן ב'-ה' תמוז
13 ה'-ח' תשרי ח'-י' טבת י"א-י"ג ניסן י"ג-ט"ו תמוז
14 (מעוברת) י"ז-י"ט תשרי י"ט-כ"א טבת כ"א-כ"ג אדר ב' כ"ד-כ"ז סיוון
15 כ"ז-כ"ט אלול ל' כסלו-ב' טבת ג'-ה' ניסן ה'-ח' תמוז
16 ט'-י"א תשרי י"א-י"ג טבת י"ד-ט"ז ניסן י"ז-י"ט תמוז
17 (מעוברת) כ'-כ"ב תשרי כ"ב-כ"ד טבת כ"ד-כ"ז אדר ב' כ"ח-ל' סיוון
18 א'-ג' תשרי ג'-ה' טבת ו'-ח' ניסן ט'-י"א תמוז
19 (מעוברת) י"ב-י"ד תשרי י"ד-ט"ז טבת ט"ז-י"ט אדר ב' כ'-כ"ב סיוון

לפי שיטה זו השמש כעת במעלה ה-21 במזל אריה.

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 55 דקות 25.44 שניות בערך (במדויק: 365 יום 5 שעות 997 חלקים (כל חלק הוא 1/1080 משעה) 48 רגעים (כל רגע הוא 1/76 מחלק)).

אורך התקופה: 91 יום 7 שעות 28 דקות 51.35965 שניות בערך.

הסטייה לשנה: 6 דקות 40 שניות (400 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחשבון המחזור עם עיבור השנים אינו מדויק).

הסטייה בימינו: כ־5 ימים

תאריכי התקופות:

  • תקופת ניסן: 27 במרץ (נפלה לאחרונה ב-28 בשנת 1979 ותפול לעיתים ב-26 החל משנת 2060)
  • תקופת תמוז: 26/27 ביוני
  • תקופת תשרי: 25/26 בספטמבר
  • תקופת טבת: 26 בדצמבר (נפלה לאחרונה ב-27 בשנת 1955 ותפול לעיתים ב-25 החל משנת 2040)

תקופת רב אדא קצרה מתקופת שמואל ומשנה יוליאנית בכ-4.576 דקות ולכן התאריך נסוג עם השנים ליום מוקדם יותר. בכל שנת מאה שאין בה 29 בפברואר בלוח הגרגוריאני תאריך התקופה מתקדם ביום אחד. לאורך זמן ההתקדמות משפיעה יותר מהנסיגה.[8]

חלות התקופות בשנים הקרובות
תקופת תשרי תקופת טבת תקופת ניסן תקופת תמוז
ז' בתשרי ה'תשפ"א
25 בספטמבר 2020
בשעה 18:51:55
י"א בטבת ה'תשפ"א
26 בדצמבר 2020
בשעה 1:20:47
י"ד בניסן ה'תשפ"א
27 במרץ 2021
בשעה 9:49:38
ט"ז בתמוז ה'תשפ"א
26 ביוני 2021
בשעה 17:18:30
כ' בתשרי ה'תשפ"ב
26 בספטמבר 2021
בשעה 0:47:21
כ"ב בטבת ה'תשפ"ב
26 בדצמבר 2021
בשעה 7:16:12
כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב
27 במרץ 2022
בשעה 15:45:04
כ"ח בסיוון ה'תשפ"ב
26 ביוני 2022
בשעה 23:13:55
א' בתשרי ה'תשפ"ג
26 בספטמבר 2022
בשעה 6:42:46
ב' בטבת ה'תשפ"ג
26 בדצמבר 2022
בשעה 13:11:38
ו' בניסן ה'תשפ"ג
27 במרץ 2023
בשעה 21:40:29
ח' בתמוז ה'תשפ"ג
27 ביוני 2023
בשעה 5:09:20
י"א בתשרי ה'תשפ"ד
26 בספטמבר 2023
בשעה 12:38:12
ט"ו בטבת ה'תשפ"ד
26 בדצמבר 2023
בשעה 19:07:03
י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד
27 במרץ 2024
בשעה 2:35:54
כ' בסיוון ה'תשפ"ד
26 ביוני 2024
בשעה 11:04:46
כ"ב באלול ה'תשפ"ד
25 בספטמבר 2024
בשעה 18:33:37
כ"ה בכסלו ה'תשפ"ה
26 בדצמבר 2024
בשעה 1:02:29
כ"ז באדר ה'תשפ"ה
27 במרץ 2025
בשעה 8:31:20
ל' בסיוון ה'תשפ"ה
26 ביוני 2025
בשעה 17:00:11
ד' בתשרי ה'תשפ"ו
26 בספטמבר 2025
בשעה 0:29:03
ו' בטבת ה'תשפ"ו
26 בדצמבר 2025
בשעה 6:57:54
ט' בניסן ה'תשפ"ו
27 במרץ 2026
בשעה 15:26:45
י"ב בתמוז ה'תשפ"ו
26 ביוני 2026
בשעה 22:55:37

יש להעיר כי שמואל ורב אדא נחלקו - בנוסף למחלוקתם באורכה של כל תקופה - גם מהו זמנה של תקופת ניסן הראשונה (בשנת א' לבריאת העולם). לכל הדעות זמנה היה בתחילת ליל רביעי, אבל נחלקו באיזה שבוע: לשיטת רב אדא זמנה היה באותו לילה שבו היה מולד חודש ניסן (1 באפריל 3760 לפני הספירה), ולשיטת שמואל זמנה היה שבוע לפני כן (25 במרץ). למחלוקת זו אין כמובן השלכה מעשית ישירה, אלא לחישובי התקופות שבכל השנים, עד ימינו. בשנת ב'ר"ד נפלה תקופת טבת לפי שמואל כ-10 שניות לפני תקופת רב אדא (ב-25 בדצמבר 1558 לפנה"ס) ומאז תקופות שמואל מאוחרות יותר. ההפרש כיום הוא 11 ימים וכ-8.9 שעות.

התקופה על פי הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות 49.6 שניות

אורך התקופה: אורך התקופה שונה מתקופה לתקופה, וכן משתנה משנה לשנה. (יש לציין שהרמב"ם אינו כותב כן במפורש, אבל כן יוצא מדבריו בפרק י"ב מהלכות קדוש החודש, ועל פי הסברו של המפרש שמסלול השמש הוא אמנם עיגול, אך הארץ אינה נמצאת במרכז המדויק).

הסטייה לשנה: כ-4 שניות

התקופה המדויקת על פי האסטרונומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות וכ-45 שניות (מתקצרת עם הזמן)

אורכה של כל תקופה שונה, כיוון שמסלולו של כדור הארץ אינו עיגול מדויק, אלא אליפסה, ומהירותו משתנה במשך השנה:

תקופת ניסן: 92 יום 18 שעות

תקופת תמוז: 93 יום 16 שעות

תקופת תשרי: 89 יום 20 שעות

תקופת טבת: 89 יום

תאריכי התקופות: - בכל השנים התאריך זהה כמעט לחלוטין (משום שהסטייה מזערית):

  • תקופת ניסן: 20/21 במרץ
  • תקופת תמוז: 20/21 ביוני
  • תקופת תשרי: 22/23 בספטמבר
  • תקופת טבת: 21/22 בדצמבר

התקופה על פי חכמי הודו והמזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם חכמי הודו חישבו את "התקופה" (שנת כוכבים), ועל פי חשבונם[9]:

אורך השנה: 365 יום 6 שעות 13 דקות

אורך התקופה:

הסטייה לשנה: 24 דקות

התקופה על פי עדת היחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח השנה במגילות קומראן מבוסס על השיטה האסטרונומית שבספר מהלך המאורות:

אורך השנה: 364 יום

אורך התקופה:91 יום

הסטייה לשנה:יום 1 וכמעט 6 שעות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א' ועוד. בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט"ו, עמוד א' ועוד מקורות התקופות מוזכרות כלוח שנה שמשי יהודי שהתקיים במקביל ללוח העיקרי הירחי.
  2. ^ גד בן-עמי צרפתי, השם "תקופה" בפסיפס של ציפורי, לשוננו, כרך נ"ט, חוברת ד' (אלול ה'תשנ"ו).
  3. ^ נוסח מגילה 4Q324d
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"א, עמוד ב': "תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה"
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א'. זמנים אלו מחושבים לפי זמן השמש הממוצע בירושלים, כלומר, בכל ימות השנה חצות בשעה 11:39:03.1 בשעון החורף של ישראל והזריחה והשקיעה בשעה 5:39:03.1.
  6. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק ו'
  7. ^ כשכתוב אלול הכוונה לסוף השנה הקודמת
  8. ^ תקופת רב אדא צוברת על שנה גרגוריאנית פער של יום אחד ל-231 שנה
  9. ^ רבי אברהם בר חייא, ספר העיבור, מאמר שלישי, שער ראשון.