ארבע התקופות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי (סתיו), תקופת טבת (חורף), תקופת ניסן (אביב) ותקופת תמוז (קיץ). ארבע התקופות מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי.[1]

הלכות ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמר רבי יונתן מניין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים

ההלכות הקשורות לתקופה הן עיבור השנה[2] (בזמן שלא היה לוח קבוע), כדי שפסח יחול בתקופת האביב וחג הסוכות יחול בסתיו (תקופת תשרי), וכן זמן שאילת הגשמים בברכת השנים בחו"ל.

גם ברכת החמה נאמרת בהתאם לזמן התקופה.

כמו כן יש מנהג התלוי בתקופה, והוא איסור שתיית מים בחילופי תקופות.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לתקופות נועדה לשקף את החלוקה של שנה טרופית לארבע עונות. מאחר שבימי קדם לא היו נתונים מדויקים לגבי אורך השנה הטרופית, נקבעו התקופות לפי הערכות שונות של אורך השנה.

קירוב נוח לחלוקת התקופות הוא בעזרת הלוח הגרגוריאני שמבוסס על שנת החמה. לפי קירוב זה המעברים בין התקופות הם היום הארוך והקצר ביותר בשנה, ושני ימי השוויון: 21 בדצמבר (היום הקצר ביותר בשנה), 21 ביוני (היום הארוך ביותר בשנה), 21 במרץ (יום השוויון באביב) ו-23 בספטמבר (יום השוויון בסתיו).

השיטות בחישוב התקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי הוזכרה רק שיטת שמואל (מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א'), ובלוחות השנה מציינים גם את שיטת רב אדא, אולם באמת ישנן חמש שיטות, שעיקר החילוק ביניהן הוא באורך שנת החמה, שמשפיע ממילא על אורכה של כל תקופה. בכל השיטות - למעט שיטת האסטרונומים - ישנה סטייה מזערית, שגורמת עם השנים להפרש של ממש בזמן התקופות. להלן מסוכמות חמש השיטות, אורכה של שנת החמה לפי כל שיטה, אורכה של התקופה, הסטייה מהזמן האמיתי, ותאריך התקופה בדורנו. החישובים מסתבכים בשל התארכותה ההדרגתית של היממה, הנגרמת בעיקר מן החיכוך הנוצר מן הגאות והשפל.

תקופת שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו נתקבלה משום שהיא פשוטה לחישוב, אף על פי שאינה מדויקת.

אורך השנה: ¼365 יום

אורך התקופה: 91 יום ½7 שעות

הסטייה לשנה: 11 דקות 14 שניות (674 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחישוב אורך השנה אינו מדויק. ואכן המפרשים דנו כיצד שמואל הביא חישוב שיש בו סטייה כה גדולה)

הסטייה בימינו: כ-15 יום (מובן בערך על פי חישוב הסטיות של כ-1,800 שנה, מאז זמנו של שמואל).

תאריכי התקופות:

  • תקופת ניסן: 7/8 באפריל
  • תקופת תמוז: 7/8 ביולי
  • תקופת תשרי: 7 באוקטובר
  • תקופת טבת: 6/7 בינואר

תקופת תשרי ה'תשס"ח חלה בתאריך כ"ו בתשרי ה'תשס"ח שלש שעות אחרי השקיעה[3].

חלות התקופות

בשנים הקרובות

תקופת תשרי תקופת טבת תקופת ניסן תקופת תמוז
ה'תשע"ט כ"ח בתשרי

7 באוקטובר 2018

בשעה 15:39

א' בשבט

6 בינואר 2019

בשעה 22:09

ג' בניסן

8 באפריל 2019

בשעה 6:39

ה' בתמוז

8 ביולי 2019

בשעה 14:09

ה'תש"ף ט' בתשרי

7 באוקטובר 2019

בשעה 21:39

י' בטבת

7 בינואר 2020

בשעה 4:09

י"ג בניסן

7 באפריל 2020

בשעה 12:39

ט"ז בתמוז

7 ביולי 2020

בשעה 20:09

ה'תשפ"א י"ט בתשרי

7 באוקטובר 2020

בשעה 3:39

כ"ב בטבת

6 בינואר 2021

בשעה 10:09

כ"ה בניסן

7 באפריל 2021

בשעה 18:39

כ"ח בתמוז

8 ביולי 2021

בשעה 2:09

ה'תשפ"ב א' במרחשון

7 באוקטובר 2021

בשעה 9:39

ד' בשבט

6 בינואר 2022

בשעה 16:09

ז' בניסן

8 באפריל 2022

בשעה 0:39

ט' בתמוז

8 ביולי 2022

בשעה 8:09

ה'תשפ"ג י"ב בתשרי

7 באוקטובר 2022

בשעה 15:39

י"ד בטבת

6 בינואר 2023

בשעה 22:09

י"ז בניסן

8 באפריל 2023

בשעה 6:39

י"ט בתמוז

8 ביולי 2023

בשעה 14:09

ה'תשפ"ד כ"ג בתשרי

7 באוקטובר 2023

בשעה 21:39

כ"ו בטבת

7 בינואר 2024

בשעה 4:09

כ"ח באדר ב'

7 באפריל 2024

בשעה 12:39

ב' בתמוז

7 ביולי 2024

בשעה 20:09

תקופת רב אדא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב אדא חישב את אורך שנת החמה על פי ממוצע של מחזור 19 שנות לבנה עם עיבוריהן (העיבורים בלוח העברי מסודרים במחזור של 19 שנה).

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 55 דקות 25.44 שניות בערך (במדויק: 365 יום 5 שעות 997 חלקים (כל חלק הוא 1/1080 משעה) 48 רגעים (כל רגע הוא 1/76 מחלק)).

אורך התקופה: 91 יום 7 שעות 28 דקות 51.35965 שניות בערך.

הסטייה לשנה: 6 דקות 39 שניות (399 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחשבון המחזור עם עיבור השנים אינו מדויק).

הסטייה בימינו: כ- 5 ימים

תאריכי התקופות:

  • תקופת ניסן: 27/28 במרץ
  • תקופת תמוז: 26/27 ביוני
  • תקופת תשרי: 26/27 בספטמבר
  • תקופת טבת: 26/27 בדצמבר

תקופת תשרי ה'תשס"ח חלה בתאריך י"ד בתשרי ה'תשס"ח בשעה 19 עם 222 חלקים ועוד 38 רגעים (12:51:25).

חלות התקופות

בשנים הקרובות

תקופת ניסן תקופת תמוז תקופת תשרי תקופת טבת
2019 27 במרץ

כ"א באדר ב' ה'תשע"ט

בשעה ‏20:58:47‏

27 ביוני

כ"ד בסיון ה'תשע"ט‏

בשעה 5:27:39‏

26 בספטמבר

כ"ו באלול ה'תשע"ט‏

בשעה 12:56:30‏

26 בדצמבר

כ"ט בכסלו ה'תש"פ‏

בשעה 19:25:21‏

2020 27 במרץ

ב' בניסן ה'תש"פ

בשעה 3:54:13‏

26 ביוני

ד' בתמוז ה'תש"פ‏

בשעה 11:23:04‏

25 בספטמבר

ח' בתשרי ה'תשפ"א‏

בשעה 18:51:55‏

26 בדצמבר

י"א בטבת ה'תשפ"א‏

בשעה 1:20:47‏

2021 27 במרץ

י"ד בניסן ה'תשפ"א

בשעה 9:49:38‏

26 ביוני

ט"ז בתמוז ה'תשפ"א‏

בשעה 17:18:30‏

26 בספטמבר

כ' בתשרי ה'תשפ"ב‏

בשעה 0:47:21‏

26 בדצמבר

כ"ב בטבת ה'תשפ"ב‏

בשעה 7:16:12

2022 27 במרץ

כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב‏

בשעה 15:45:04‏

26 ביוני

כ"ח בסיון ה'תשפ"ב‏

בשעה 23:13:55‏

26 בספטמבר

א' בתשרי ה'תשפ"ג‏

בשעה 6:42:46‏

26 בדצמבר

ב' בטבת ה'תשפ"ג‏

בשעה 13:11:38‏

2023 27 במרץ

ו' בניסן ה'תשפ"ג‏

בשעה 21:40:29‏

27 ביוני

ח' בתמוז ה'תשפ"ג

בשעה 5:09:20‏

26 בספטמבר

י"א בתשרי ה'תשפ"ד‏

בשעה 12:38:12‏

26 בדצמבר

ט"ו בטבת ה'תשפ"ד‏

בשעה 19:07:03‏

2024 27 במרץ

י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד‏

בשעה 2:35:54‏

26 ביוני

כ' בסיון ה'תשפ"ד‏

בשעה 11:04:46‏

25 בספטמבר

כ"ב באלול ה'תשפ"ד

בשעה 18:33:37‏

26 בדצמבר

כ"ה בכסלו ה'תשפ"ה‏

בשעה 1:02:29‏

יש להעיר כי שמואל ורב אדא נחלקו - בנוסף למחלוקתם באורכה של כל תקופה - גם מהו זמנה של תקופת ניסן הראשונה (בשנת א' לבריאת העולם). לכל הדעות זמנה היה בתחילת ליל רביעי, אבל נחלקו באיזה שבוע: לשיטת רב אדא זמנה היה באותו לילה שבו היה מולד חודש ניסן, ולשיטת שמואל זמנה היה שבוע לפני כן. למחלוקת זו אין כמובן השלכה מעשית ישירה, אלא לחישובי התקופות שבכל השנים, עד ימינו.

התקופה על פי הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות ½49 שניות

אורך התקופה: אורך התקופה שונה מתקופה לתקופה, וכן משתנה משנה לשנה. (יש לציין שהרמב"ם אינו כותב כן במפורש, אבל כן יוצא מדבריו בפרק י"ב מהלכות קדוש החודש, ועל פי הסברו של המפרש שמסלול השמש הוא אמנם עיגול, אך הארץ אינה נמצאת במרכז המדויק).

הסטייה לשנה: ½3 שניות

התקופה המדויקת על פי האסטרונומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות 45.26 שניות

אורכה של כל תקופה שונה, כיוון שמסלולו של כדור הארץ אינו עיגול מדויק, אלא אליפסה, ומהירותו משתנה במשך השנה:

תקופת ניסן: 92 יום 21 שעות

תקופת תמוז: 93 יום 14 שעות

תקופת תשרי: 89 יום 18 שעות

תקופת טבת: 89 יום 1 שעה

תאריכי התקופות: - בכל השנים התאריך זהה כמעט לחלוטין (משום שהסטייה מזערית):

  • תקופת ניסן: 20/21 במרץ
  • תקופת תמוז: 21 ביוני
  • תקופת תשרי: 23 בספטמבר
  • תקופת טבת: 22 בדצמבר

התקופה על פי חכמי הודו והמזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם חכמי המזרח הרחוק חישבו את "התקופה", ועל פי חשבונם.

אורך השנה: יותר מ- ¼365 יום

אורך התקופה: יותר מ-91 יום ½7 שעות

הסטייה לשנה: יותר מ-12 דקות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת עירובין, דף נ"ו ועוד
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"א, עמוד ב': "תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה"
  3. ^ החשבונית, שהיא שש שעות אחרי חצות היום הממוצע בירושלים - 17:39:03.1 לפי שעון החורף בישראל