ארבע התקופות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי (סתיו), תקופת טבת (חורף), תקופת ניסן (אביב) ותקופת תמוז (קיץ). ארבע התקופות מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי.[1]

הלכות ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמר רבי יונתן מניין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים

ההלכות שקשורות לתקופה הן עיבור השנה[2] (בזמן שלא היה לוח קבוע), כדי שפסח יחול בתקופת האביב וחג הסוכות יחול בסתיו (תקופת תשרי), וכן זמן שאילת הגשמים בברכת השנים בחו"ל.

כמו כן יש מנהג שתלוי בתקופה, והוא איסור שתיית מים בחילופי תקופות.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לתקופות נועדה לשקף את החלוקה של שנה טרופית לארבע עונות. מאחר שבימי קדם לא היו נתונים מדויקים לגבי אורך השנה הטרופית, נקבעו התקופות לפי הערכות שונות של אורך השנה.

קירוב נוח לחלוקת התקופות הוא בעזרת הלוח הגרגוריאני שמבוסס על שנת החמה. לפי קירוב זה המעברים בין התקופות הם היום הארוך והקצר ביותר בשנה, ושני ימי השוויון: 21 בדצמבר (היום הקצר ביותר בשנה), 21 ביוני (היום הארוך ביותר בשנה), 21 במרץ (יום השוויון באביב) ו-23 בספטמבר (יום השוויון בסתיו).

השיטות בחישוב התקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי הוזכרה רק שיטת שמואל (מסכת עירובין נו.), ובלוחות השנה מציינים גם את שיטת רב אדא, אולם באמת ישנן חמש שיטות, שעיקר החילוק ביניהן הוא באורך שנת החמה, שמשפיע ממילא על אורכה של כל תקופה. בכל השיטות - למעט שיטת האסטרונומים - ישנה סטייה מזערית, שגורמת עם השנים להפרש של ממש בזמן התקופות. להלן מסוכמות חמש השיטות, אורכה של שנת החמה לפי כל שיטה, אורכה של התקופה, הסטייה מהזמן האמיתי, ותאריך התקופה בדורנו. החישובים מסתבכים בשל התארכותה ההדרגתית של היממה, הנגרמת בעיקר מן החיכוך הנוצר מן הגאות והשפל.

תקופת שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו נתקבלה משום שהיא פשוטה לחישוב, אף על פי שאינה מדויקת.

אורך השנה: ¼365 יום

אורך התקופה: 91 יום ½7 שעות

הסטייה לשנה: 11 דקות 14 שניות (674 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחישוב אורך השנה אינו מדויק. ואכן המפרשים דנו כיצד שמואל הביא חישוב שיש בו סטייה כה גדולה)

הסטייה בימינו: כ-15 יום (מובן בערך על פי חישוב הסטיות של כ-1,800 שנה, מאז זמנו של שמואל).

תאריכי התקופות:

  • תקופת ניסן: 7/8 באפריל
  • תקופת תמוז: 7/8 ביולי
  • תקופת תשרי: 7 באוקטובר
  • תקופת טבת: 6/7 בינואר

תקופת תשרי ה'תשס"ח חלה בתאריך כ"ו בתשרי ה'תשס"ח בשעה השלישית מהשקיעה.

תקופת רב אדא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב אדא חישב את אורך שנת החמה על פי ממוצע של מחזור 19 שנות לבנה עם עיבוריהן. (העיבורים בלוח העברי מסודרים במחזור של 19 שנה)

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 55 דקות 25.4 שניות בערך (במדויק: 365 יום 5 שעות 997 חלקים (כל חלק הוא 1/1080 משעה) 48 רגעים (כל רגע הוא 1/76 מחלק)).

אורך התקופה: 91 יום 7 שעות 28 דקות 51.3596 שניות בערך.

הסטייה לשנה: 6 דקות 39 שניות (399 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחשבון המחזור עם עיבור השנים אינו מדויק).

הסטייה בימינו: כ- 5 ימים

תאריכי התקופות:

  • תקופת ניסן: 27/28 במרץ
  • תקופת תמוז: 26/27 ביוני
  • תקופת תשרי: 26/27 בספטמבר
  • תקופת טבת: 26/27 בדצמבר

תקופת תשרי ה'תשס"ח חלה בתאריך י"ד בתשרי ה'תשס"ח בשעה 19 עם 222 חלקים ועוד 38 רגעים.

יש להעיר כי שמואל ורב אדא נחלקו - בנוסף למחלוקתם באורכה של כל תקופה - גם מהו זמנה של התקופה הראשונה (תקופת תשרי בחודש אלול שבשנה הראשונה לבריאת העולם): לשיטת שמואל זמנה היה י"ח באלול, ולשיטת רב אדא זמנה היה כ"ה באלול. למחלוקת זו אין כמובן השלכה מעשית ישירה, אלא לחישובי התקופות שבכל השנים, עד ימינו.

התקופה על פי הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות ½49 שניות

אורך התקופה: אורך התקופה שונה מתקופה לתקופה, וכן משתנה משנה לשנה. (יש לציין שהרמב"ם אינו כותב כן במפורש, אבל כן יוצא מדבריו בפרק י"ב מהלכות קדוש החודש, ועל פי הסברו של המפרש שמסלול השמש הוא אמנם עיגול, אך הארץ אינה נמצאת במרכז המדויק).

הסטייה לשנה: ½3 שניות

התקופה המדויקת על פי האסטרונומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות 45.26 שניות

אורכה של כל תקופה שונה, כיוון שמסלולו של כדור הארץ אינו עיגול מדויק, אלא אליפסה, ומהירותו משתנה במשך השנה:

תקופת ניסן: 92 יום 21 שעות

תקופת תמוז: 93 יום 14 שעות

תקופת תשרי: 89 יום 18 שעות

תקופת טבת: 89 יום 1 שעה

תאריכי התקופות: - בכל השנים התאריך זהה כמעט לחלוטין (משום שהסטייה מזערית):

  • תקופת ניסן: 20/21 במרץ
  • תקופת תמוז: 21 ביוני
  • תקופת תשרי: 23 בספטמבר
  • תקופת טבת: 22 בדצמבר

התקופה על פי חכמי הודו והמזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם חכמי המזרח הרחוק חישבו את "התקופה", ועל פי חשבונם.

אורך השנה: יותר מ- ¼365 יום

אורך התקופה: יותר מ-91 יום ½7 שעות

הסטייה לשנה: יותר מ-12 דקות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת עירובין דף נו ועוד
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"א, עמוד ב': "תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה"