האגודה הבין-לאומית לסרטי הנפשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האגודה הבין־לאומית לסרטי הנפשהאנגלית: The International Animated Film Association, בצרפתית: Association Internationale du Film d'Animation, בראשי תיבות: ASIFA, בעברית: אסיפ"א) היא ארגון בין־לאומי ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 1960 באנסי, צרפת, על ידי אמני ההנפשה הידועים ביותר באותה תקופה כמו האנימטור הקנדי, נורמן מקלארן (אנ')[1] שהיה נשיאה הראשון של האגודה. האגודה הוקמה לטיפוח ולקידום האמנות, המלאכה ומקצוע ההנפשה. מטרות האגודה הן:[2]

  • קידום הזדמנויות עבור אנשי מקצוע ההנפשה, שיתוף מידע ויצירת רשת קשרים ברחבי העולם באמצעות הפרסומים והתקשורת הציבורית של הארגון.
  • האגודה עוסקת בקיום ושמירה על זכויות האנימטורים ואמנות ההנפשה על ידי קידום, חינוך, שיתוף פעולה וסיוע לאחרים.
  • האגודה מקדמת שלום והבנה הדדית באמצעות האינטרס המאוחד של אמנות ההנפשה, באמצעות סדנאות, כנסים, פרסומים ופרויקטים עולמיים.

פעילות האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום ההנפשה הבין־לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסיפ"א נמצאת בחזית יום ההנפשה הבין־לאומי בכל 28 באוקטובר, ומאפשרת חילופי סרטים ברחבי העולם ומעודדת חגיגות של אמנות האנימציה בכל סניף מקומי.[3]

פרס אסיפ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1985 האגודה מעניקה את פרס איספ"א (ASIFA Prize) עבור ההישגים הבולטים באמנות ההנפשה. פרס אסיפ"א מוענק מדי שנה לאנשים או ארגונים אשר תרמו תרומה משמעותית וחדשנית לקידום ושימור אומנות ההנפשה. במהלך השנים היו שנים שהפרס הוענק למספר זוכים (1986, 1987, 1989, 1990, 2000, 2004) והיו שנים שהפרס לא הוענק כלל (1997, 2003, 2005, 2010, 2015). פרס מוכר בין־לאומי זה ממלא תפקיד חשוב בקהילת ההנפשה הבין־לאומית.[4]

קבוצת סדנאות הנפשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת סדנאות האנימציה הבין־לאומית (The Animation Workshop Group - AWG) היא קבוצה של אמנים-מורים המאמינים כי אנימציה יכולה לעזור לילדים לבטא את היצירתיות שלהם ולספר את הסיפורים שלהם. קבוצת סדנאות האנימציה החלה את פעילותה הבין־לאומית בשנת 1971. מדי שנה, ילדים ב־23 מדינות ובארבע יבשות יוצרים אנימציות המבוססות על נושא משותף. ברחבי העולם מתקיימות למעלה מ־30 סדנאות ילדים של אסיפ"א, בהן הילדים נעזרים ביצירת סרטי אנימציה לסיפור סיפורם. המדריכים בסדנאות הם אנימטורים ממדינות שונות, וחלק מההפקות הן שיתוף פעולה בין כמה מדינות. לפיכך דורות חדשים מתוודעים לאנימציה מבפנים, בין אם הם הופכים בעצמם לאנימטורים או לקהל סלקטיבי והם מתוודעים להבנה בין־לאומית בתהליך. נושא הפרויקט הנוכחי הוא "סיפור מצחיק", שנועד לגרום לבני נוער במחנות פליטים או בבתי חולים להביע סיפור הומור אישי באמצעות אנימציה.[5]

אסיפ"א ופסטיבלי סרטי ההנפשה הבין־לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל סרטי ההנפשה הראשון בעולם קיבל השראה מפסטיבל הקולנוע בקאן שבו הוצגו לראשונה סרטי אנימציה קצרים. פסטיבל סרטי האנימציה הבין־לאומי באנסי (אנ') בצרפת, התבסס על רעיון זה. אסיפ"א הייתה קשורה קשר הדוק לארגון פסטיבל אנסי הראשון, חברי מועצת אסיפ"א היו האורחים המכובדים והערותיהם ועצותיהם כובדו על ידי הפסטיבל. אסיפ"א, בתקופות אלה לפני האינטרנט, מילאה גם תפקיד חשוב בקידום הפסטיבל ברחבי העולם באמצעות חבריה הבין־לאומיים וכתב העת המודפס הראשון בנושא אנימציה. בין השנים 1966-1961 פורסם בפריס על ידי פייר ברבין, שכותרתו "עלון רבעוני של אסיפ"א" ("Bulletin trimestriel de liaison de l'ASIFA"). כל המאמרים היו בשלוש השפות צרפתית, אנגלית ורוסית.

הפסטיבלים שימשו כגשר בין המזרח למערב. הפסטיבל הראשון במזרח התקיים בפסטיבל מאמאיה ברומניה בשנת 1966, אך סגר את שעריו אחרי אירוע שלישי בשנת 1970, בעקבות בעיות תקציב. בשנת 1972, נוסד פסטיבל סרטי האנימציה בזאגרב (אנ'), בקרואטיה. זאגרב ואנסי סימלו בצורה זו את רוח אסיפ"א לחבר בין מזרח למערב בתקופה של המלחמה קרה. שני הפסטיבלים נחשבו לחשובים לתקופתם עבור האנימטורים, יוצרי הסרטים, העיתונאים, הסטודטים והקהל הרחב. בתקופה זו, איספ"א החלה לתת חסות לפסטיבלים שהוגדרו מחדש כפסטיבלי איספ"א בהתאם למערכת כללים של איספ"א. לאחר הקמתן של אנסי וזאגרב, הצורך בפסטיבלי אנימציה בין־לאומיים ודו־שנתיים ביבשות אחרות הלך וגדל. פסטיבלי איספ"א אורגנו בשנת 1975, פסטיבל האנימציה הבין־לאומי באוטווה (אנ') בקנדה, בשנת 1979 בוארנה, בולגריה שסגר את שעריו בשנת 1989 לאחר חמישה אירועים דו־שנתיים ובשנת 1985, פסטיבל האנימציה הבין־לאומי בהירושימה (אנ') ביפן.

בנוסף לפסטיבלי אסיפ"א הבולטים שהוזכרו לעיל, פסטיבלי אנימציה בין־לאומיים אחרים מילאו תפקיד גם בפריחה של אנימציה עצמאית מהעשורים הראשונים לקיומה של אסיפ"א. רבים מפסטיבלים אלה שומרים על מוניטין ותרומה אינטלקטואלית לאמנות האנימציה. הפסטיבלים הם: פסטיבל סרטי אנימציה בין־לאומיים בשטוטגרט, גרמניה, נוסד בשנת 1982; פסטיבל האנימציה באוטרכט, הולנד, נוסד בשנת 1985; פסטיבל אנימה מונדי (ANIMA MUNDI) התקיים הן בריו דה ז'ניירו והן בסאו פאולו, ברזיל, נוסד בשנת 1993; ופסטיבל FANTOCHE, בבאדן, שווייץ, שנוסד בשנת 1995. החל משנות ה־90 של המאה ה־20 החלו להיתפתח שפע של פסטיבלים ברחבי העולם וליוצרי תעשיית הסרטים היה מבחר אירועים רב שבהם הם יכלו להציג את יצירתם וליצור קשרים. בעידן של גישה דיגיטלית קלה למדיה, במאה ה־21, פסטיבל הסרטים ממלא עדיין תפקיד מהותי במתן מקום פיזי לקבל השראה מרוכזת מסרטי אנימציה חדשים המוצגים באיכות הגבוהה ביותר בנוכחות קהל רב. אבל אולי חשוב לא פחות הוא החברות המתמשכת בין אנימטורים וקשרים מקצועיים שיכולים להתרחש רק עם יחסי גומלין פנים אל פנים.[6]

קשרים בין־לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הבין־לאומית לסרטי הנפשה הוקמה במטרה לחבר בין אנימטורים מתרבויות ומדינות שונות. קבוצות איספ"א אזוריות בכל רחבי העולם פועלות לטובת האנימציה בדרכים שונות, ואז קבוצות אלה וחברים בודדים מתאחדים, במטרה לעבוד לטובת האנימציה ברמה הבין־לאומית. אנימטורים של איספ"א נפגשים ברחבי העולם בפסטיבלים, כנסים ואירועי אנימציה, יוצרים קשר עם חברי איספ"א אחרים ובונים יחסי שיתוף פעולה בין־לאומיים. שיתופי הפעולה כוללים: הרצאות אורח והוראה במכללות, סיורים, שיתופי פעולה בפרויקטים, התכתבויות וחונכות. אסיפ"א מפגישה אנשים דומים לאלה שחולקים את אהבתם לאנימציה והמאמינים כי אנימציה יכולה לעזור בטיפוח תקשורת חוצת גבולות בין־לאומית.

איספ"א קשורה לאונסקו (ארגון המדע והתרבות של האומות המאוחדות), המעודד שלום בין־לאומי וכבוד אוניברסלי על ידי קידום שיתוף פעולה בין המדינות.[7]

כתב העת של אגודת אסיפ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת של האגודה נגיש אונליין באתר הרשמי ועוסק בהיבטים השונים של תעשיית ההנפשה: בסקירה תמתית מעולם ההנפשה, סרטים, אומנים, סופרים ואולפני הנפשה.[8]

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה היא רשת בין־לאומית של סניפי איספ"א מקומיים רבים, שפיתחו זהויות מקומיות משלהם ופעילויות מיוחדות. דירקטוריון אסיפ"א – הוליווד, כולל אנשי מקצוע בתחום ההנפשה מכל רחבי העולם והם נפגשים בפסטיבלי סרטי הנפשה בחסות אסיפ"א באופן קבוע. סניפי האיספ"א בעולם שולחים את נציגיהם למועצת איספ"א העולמית (חברי מועצת המנהלים הבין־לאומית של אסיפ"א / נציגי הסניפים – 38 נציגים מ־30 מדינות מ־5 יבשות). משרות הדירקטוריון המרכזיות, לרבות נשיא, סמנכ"לים, מנכ"ל, גזבר וכל בעלי התפקידים הנוספים נבחרים לשלוש שנים על ידי מועצת אסיפ"א. כל חברי איספ"א יכולים להשתתף בתהליכי ההחלטה הדמוקרטיים באמצעות נציגי הסניפים שלהם והאסיפה הכללית של אסיפ"א. בהשוואה לשנים הראשונות של אסיפ"א, כאשר חברי הדירקטוריון היו "אמני אנימציה" יחידים, הוועד המנהל, נכון להיום מורכב ממומחי אנימציה מרקעים שונים מאוד; הם אמני אנימציה, מפיקים, עיתונאים, מורים, מובילי סדנאות, מנהלי פסטיבלים, מקדמי סרטי אנימציה וכו'.

נשיאי האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא האגודה הנוכחי הוא סאיוקו קינושיטה. להלן רשימת הנשיאים של האגודה עד לשנת 2020:

שנה שם
1979-1960 נורמן מקלארן (אנ')
1988-1979 ג'ון חלאס (אנ')
1993-1988 ראול סרוואיס (אנ')
1999-1994 מישל אוקלו (אנ')
2002-1992 אבי פייג'ו
2004-2002 תומאס רנולדנר
2006-2004 נורדין זרינקלק (אנ')
2009-2006 סאיוקו קינושיטה (אנ')
2012-2009 נלסון שין (אנ')
2015-2012 אד דשרוש

סניפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאגודה הבין־לאומית לסרטי הנפשה יש כ־42 סניפים מקומיים ברחבי העולם המקיימים אירועים וכינוסים עבור האנימטורים. אחד הסניפים המקומיים בארצות הברית הוא הסניף המקומי בקליפורניה, אסיפ"א – הוליווד, שבו מעניקים את פרסי האנני השנתיים. הסניף הישראלי של האגודה הבין־לאומית מיוצג על ידי יוצר ההנפשה, מייסד וממנהלי אסיפ"א ישראל וחבר הוועד המנהל של האגודה הבין־לאומית לסרטי הנפשה, אסיפ"א, צביקה אורן. להלן רשימת הסניפים נכון לשנת 2020:[9]

חברות באגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות באסיפ"א מקנה הטבות והיא פתוחה לסטודנטים, אנשי מקצוע ותומכי אנימציה המחויבים למשימה ולערכים של אסיפ"א. הגשת הבקשה לחברות בין־לאומית נעשית דרך הסניף המקומי או דרך האתר המקוון, אם אין סניף מקומי.[28]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]