האלכסון של קנטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האלכסון של קנטור - מניחים שיש רשימה של כל המספרים הממשיים בין 0 ל-1 ומראים שיש מספר ממשי שלא מופיע ברשימה. m מייצג ספרות שהן 0 ו-w מייצג ספרות שאינן 0.

האלכסון של קנטור היא הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1891 שהמספרים הממשיים אינם בני מנייה כלומר, לא קיימת התאמה חד-חד ערכית ועל בינם לבין המספרים הטבעיים.

קנטור הוכיח את הטענה עוד ב-1874 עם הוכחה מוכרת פחות. עם זאת לאלכסון של קנטור ערך מוסף שכן הרעיון שבבסיסה, שנקרא "לכסון", שימש בעוד הוכחות רבות נוספות.

הוכחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוכחה כאן מתבססת על ההצגה העשרונית של המספרים הממשיים, אך היא עובדת עם כל בסיס ספירה שאינו בסיס אונרי. כל מספר ממשי ניתן להציג כסדרה אינסופית של ספרות (לעתים כולן 0 החל ממקום מסוים). ניתן להוכיח שהקטע (0,1), המכיל את כל המספרים בין 0 ל-1, שווה בעוצמתו לכל הישר הממשי (כלומר קיימת התאמה חד-חד-ערכית ועל בינו לבין כל המספרים הממשיים). בקטע זה ההצגה של כל מספר מתחילה בספרה 0, אחריה נקודה עשרונית ואחריה סדרה אינסופית של ספרות. נשמיט את כל המספרים שמסתיימים בסדרה אינסופית של 9, שכן סדרות אלו מייצגות מספר ממשי שניתן לייצגו בדרך אחרת (ראו הערך 0.999...). כעת יש לנו התאמה חד-חד-ערכית ועל בין הסדרות האינסופיות של הספרות לבין המספרים הממשיים בקטע (0,1), שכן כל מספר ממשי בקטע מיוצג על ידי סדרת ספרות אחת בדיוק.

כעת נניח בדרך השלילה שהמספרים הממשיים בקטע (0,1) הם בני מנייה, כלומר לכל מספר ממשי בקטע ניתן להתאים מספר טבעי כלשהו. עתה יש לנו רשימה אינסופית של מספרים בקטע שאת הפריטים שלה נסמן כך: \!\, r_1,r_2,r_3,\dots. כעת נראה שיש מספר חסר ברשימה.

נבנה את המספר הזה כך: נבחן את הרשימה. אם הספרה במקום ה-n בפיתוח העשרוני של המספר \!\, r_n היא 0, במספר שלנו הספרה ה-n תהיה 1. אחרת, היא תהיה 0.

בצורה פורמלית, אם \!\, r_n=0.r_n^1r_n^2\dots הוא הפיתוח העשרוני של המספר \!\, r_n, (הספרות העליונות הן אינדקסים שמציינים את מיקום הספרה בפיתוח של המספר) הרי שהמספר שלנו יוגדר בתור \!\, r=0.r^1r^2\dots כאשר r^n =\left\{ \begin{matrix} 1 & r_n^n=0 \\ 0 & r_n^n \ne 0 \end{matrix} \right.

דוגמה: נניח שסדרת המספרים שלנו היא כזו:

\!\,r_1=0.\mathbf{0}105110\dots
\!\,r_2=0.4\mathbf{1}32043\dots
\!\,r_3=0.82\mathbf{4}5026\dots
\!\,r_4=0.233\mathbf{3}126\dots
\!\,r_5=0.4107\mathbf{0}46\dots
\!\,r_6=0.99378\mathbf{2}8\dots
\!\,r_7=0.010513\mathbf{0}\dots
\!\,\dots

הספרות הבולטות הן הספרות שמעניינות אותנו. בדוגמה הנוכחית, המספר שאנו בונים ייראה כך: \!\,r=0.1000101\dots.

לפי הפיתוח העשרוני שלו, המספר אותו בנינו נמצא בקטע (0,1). אך לא ייתכן שהוא נכלל ברשימה שערכנו, שכן עבור כל מספר טבעי n דאגנו שהמספר שבנינו יהיה שונה מהמספר \!\, r_n בספרה אחת לפחות. נוצרה סתירה כיוון שהנחנו שכל המספרים בקטע ערוכים ברשימה ובכל זאת מצאנו אחד שאינו ברשימה. מכאן שההנחה כי אפשר בכלל לערוך רשימה לא נכונה ולכן הקטע (0,1) איננו בן מנייה.

הקטע (0,1) הוא תת קבוצה של הישר הממשי, ולכן אם קטע זה אינו בן מנייה הרי גם הישר הממשי כולו אינו בן מנייה, ובזאת הושלמה ההוכחה. מהקטע (0,1) ניתן לבנות פונקציה חד-חד ערכית ועל אל כל הישר הממשי, וכך להראות שעוצמותיהם שוות.

הוכחה זו מראה שיש לפחות שתי עוצמות אינסופיות שונות, כלומר שני גדלים שונים של אינסוף: העוצמה של המספרים הטבעיים, שאותה סימן קנטור באות העברית \!\ \aleph_0 (קרי: אלף אפס), ועוצמת הממשיים, שאותה סימן באות \!\ \aleph (זה הסימון המקובל בקרב המתמטיקאים עד היום). משפט קנטור מראה שקיימים אינסוף גדלים שונים של אינסוף, שכן לכל קבוצה אינסופית, קבוצת החזקה שלה היא בעלת עוצמה גדולה יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


נושאים בתורת הקבוצות

תורת הקבוצות הנאיביתתורת הקבוצות האקסיומטיתקבוצהיחידוןהקבוצה הריקהאיחודחיתוךמשליםהפרש סימטריקבוצת החזקהמכפלה קרטזיתיחסיחס שקילותפונקציהעוצמהקבוצה בת מנייההאלכסון של קנטורמשפט קנטור שרדר ברנשטייןהשערת הרצףהפרדוקס של ראסלסדר חלקימספר סודרהלמה של צורןאקסיומת הבחירה