הבית הכתום
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| הבית הכתום, שנת 2022 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים  |
| כתובת |
אבישי 12 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°07′27″N 34°50′09″E / 32.124120841025°N 34.835878847231°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   הבית הכתום  | |
  | |
הבית הכתום שבצהלה הוא מבנה שתוכנן על ידי האדריכל אריק גינזבורג. המבנה שוכן ברחוב אבישי בשכונת צהלה שבתל אביב. הפרויקט נחשב למבנה ארכיטקטורי יוצא דופן, והוא הפרויקט הראשון בתכנון אדריכל ישראלי שהוצג במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. הבית נקרא "כתום", אך כיום הבית אינו כתום אלא אפור בהיר. הבית נצבע על ידי אסתי גינזבורג, בתו של האדריכל, אריק גינזבורג, בעקבות סכסוך על בעלות הבית בין השניים. לנוכח הצלחתן ופרסומו של הפרויקט, נכתב הספר "מבט מבפנים פנימה: סודות התכנון האדריכלי" העוסק בפיתוחו של הבית הכתום בצהלה ובלקחי הפרויקט.
תכנון, עיצוב ובנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההמבנה מבוסס על עקרונות ארכיטקטורה רבים; קירור וחימום פסיביים, ניצול אור יום, הגדלת שטח הגן באמצעות מזעור שטח האדמה שהבית מכסה, מתן ביטוי צורני למהות ולתוכן הבית והשתלבות בסביבה. מסת הבניין מורכבת משני נפחים; קומת הקרקע היא מנסרה שבסיסה מלבן, אשר הפרופורציות שלו (אורך ורוחב) תואמות את פרופורציות החלקה. המנסרה ממוקמת בפינה הצפון מערבית של המגרש כך שהצד הקצר שלה מקביל לצד שצר של החלקה, וצדה הארוך מקביל לצד הארוך שלה. הקומה העליונה היא מנסרה זהה לחלוטין לזאת שמגדירה את חלל קומת הקרקע, למעט מודול אחד. התיבה העליונה בשלמותה מסובבת בשיעור תשעים מעלות בכיוון השעון ביחס לתיבה התחתונה, ונסוגה לאחור בשיעור של ארבעים מטרים וחצי מהקיר הקדמי של קומת הכניסה.
טכניקת התכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון המבנה חולק לחמישה שלבים:
- הגדרת מטרות התכנון - באיזה דרישות צריך הבניין לעמוד, פונקציונליות, רווחה (קירור, קרינה, חימום, ניצול אור יום ופרטיות) והחוויה.
- הדרך - הקונספט המייחד פתרונות לשלב 1 בצורת נפחים, קומפוזיציה ובאופן הצבת הנפחים של החלקה.
- טכניקת הבניה החיצונית - קונסטרוקציה (מסגרות), בחירת החומרים היעילים ביותר ליישום צורות ספציפיות שנבחרו.
- טכניקת הבניה הפנימית - מילוי, בחירת חומרי הגלם מהם יורכבו הגגות, הקירות, והמדרכים לפי שיטת הקונסטרוקציה שנבחרה בהתאם לחלק הקודם.
- מודולריות - הרכבת הבית מאחת-עשרה יחידות נפח זהות (מודולים). כל יחידת נפח מורכבת משישה רכיבים זהים החוזרים על עצמם בחומר, בצורה, בגודל ובטקסטורה. כל אחת מששת הרכיבים מיוצר בצורה זהה כמספר יחידות הנפח.
טכניקת הבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה מורכב משלד מפלדה. התגבשות צורה מורכבת משני נפחים, שהעליון שבהם בולט בשיעור של ארבעים מטרים וחצי מעבר לתחתון דרשה מהאדריכל לחשוב על חומרים שיוכלו לשאת את המשקל העצמי (משקל החומרים שמהם הוא בנוי) והן את המשקל של התכולה (אנשים, רהיטים וכו׳). ככלל משקל התכולה במרבית הבניינים הוא זניח לעומת המשקל העצמי שלהם. פלדה הוא חומר שאפשר למצוא בו שימושים מגוונים בבניין. הפלדה מצטיינת ביחס גבוה בין חוזק ומשקל. באמצעות בניה בפלדה ניתן להשיג חוזק רב באמצעות משקל קטן בהשוואה לחומרים אחרים. העובדה שחיבור הפלדה וחוסר הבלאי שלה מאפשרת פתרון כדאי הן מבחינה כלכלית והן מבחינת אפשרות הבניה ה"צפה" בעקבות המשקל הנמוך שלה בהשוואה לבנייה מסוגים שונים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחטף הבית הכתום באתר כלכליסט
- צהלה: בית הפלדה של הגינזבורגים באתר Mako
- מה עשתה אסתי גינזבורג לבית המפואר של אביה? באתר חדשות 13
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הבית הכתום".