הדמוקרטים של רייגן
הדמוקרטים של רייגן הוא מונח שמתאר דמוקרטים מתונים יותר ובעלי דעות שמרניות בנושאי ביטחון לאומי והגירה, מקור והשימוש העיקרי שנעשה במושג היא הכינוי לדמוקרטים אמריקאים לבנים, עובדי צווארון כחול שגרים במרבית המקרים במדינות חגורת החלודה ובקליפורניה, אך על אף היותם מצביעי המפלגה הדמוקרטית באופן מסורתי, כינוי זה דבק במצביעים שבעבר הצביעו רק או בעיקר למפלגה הדמוקרטית אך "ערקו" למפלגה הרפובליקנית והצביעו למועמד הרפובליקני, רונלד רייגן במהלך מערכות הבחירות שנערכו ב-1980 וב-מערכת הבחירות של 1984.
במרבית המקרים סיבת ההצבעה לרייגן הייתה שבעבר המצביעים אשר תמכו במפלגה הדמוקרטית בשל מדיניותה החברתית עברו להצביע למפלגה הרפובליקנית בשל השמרנות החברתית שלהם שהייתה האלטרנטיבה לליברליות החברתית של הדמוקרטים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הבחירות שנערכו ב-1980, מספר גבוה של מצביעים בארצות הברית שהתפכחו מהמצוקה הכלכלית שהתקיימה בשנות השבעים בזמן כהונתו המועמד הדמוקרטי, ג'ימי קרטר), תמכו ברונלד רייגן, מושל קליפורניה לשעבר אשר בתחילת דרכו היה דמוקרטי אך עבר "מהפך" ולאט לאט הפך לרפובליקני, דרכו ואופיו האופטימי של רייגן זיקפה לזכותו מערך רחב של מצביעים באופן שנחשב חסר תקדים (רייגן אף התעלה על הניצחון הסוחף של הגנרל הרפובליקני דווייט אייזנהאואר בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1956).
השימוש במושג לאחר כהונותו של רייגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום כהונותו של רייגן המושג המשיך לתפוס כותרות ולהיות מושג נפוץ בז'רגון הפוליטי בארצות הברית מכיוון שהמושג הותאם גם למועמד הרפובליקני שנבחר לאחר רייגן, ג'ורג' הרברט ווקר בוש במהלך מערכת הבחירות שנערכה ב-1988 ואף לבנו של בוש, ג'ורג' ווקר בוש במהלך הבחירות לנשיאות שנערכו ב-2000 וגם במערכת הבחירות של 2004.
הפרשן הפוליטי והשמרני, ג'ורג' ויל שסיקר את התופעה של תמיכה רחבה ורב-מפלגתית, אמר ב -2012 : "מצביעים לבנים ללא השכלה אקדמית אשר חרדים למצב הכלכלי ואף שמרנים מבחינה חברתית- כונו 'דמוקרטים של רייגן' בטענה כי הם נחשבו לרפובליקנים עונתיים, אך כיום הם מכונים הבסיס הרפובליקני"[1].
עם זאת גם לאחר סיום כהונתם של בני משפחת בוש, המושג עדיין נחשב רלוונטי מכיוון שחלק מקבוצה זו הצביע לדונלד טראמפ, המועמד הרפובליקני בבחירות לנשיאות 2016, שניצח בפנסילבניה, אוהיו, מישיגן[2], ויסקונסין, איווה ופלורידה. כל אלה היו מדינות שאומנם הצביעו לרייגן בשנת 1980 וגם ב-1984, אך הצביעו לנשיא הדמוקרטי ברק אובמה במערכת הבחירות של 2008 וכן במערכת הבחירות של 2012[3].
עם זאת זמן מה לאחר הבחירות לנשיאות ב-2016, בהן מרבית ממדינות חגורת החלודה הצביעו לטראמפ, אמר אסטרטג רפובליקני כי יש להתמקד בדמוקרטים שחלק ממעמד הפועלים, אשר העדיפו את טראמפ בשנת 2016[4] עם זאת פרשנים אחרים סוברים כי "הדמוקרטים של רייגן" לא בהכרח הביאו לטראמפ את הניצחון במדינות אלו וטראמפ ניצח בהן מכיוון שהמצביעים הדמוקרטיים שם נשארו בבית ביום הבחירות ולא הצביעו[5][6].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב קרני, הרפובליקנים החליטו: דונלד טראמפ ישיר לנו סולו, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2020
- נדן פלדמן, שער "ניוזוויק": אובמה - רונלד רייגן של הדמוקרטים, באתר TheMarker, 24 בספטמבר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Will, George F. (4 בינואר 2012). "Suddenly, a fun candidate". וושינגטון פוסט.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "How Blue-Collar Democrats Turned Michigan Red for Trump". נבדק ב-4 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
John Bolton, The Reagan Democrats have returned to the Republicans - handing the party unprecedented power, The Telegraph, 9 November 2016
- ^ Livengood, Chad (2016-11-10). "Trump flipped 12 counties to win Michigan". The Detroit News.
- ^ Konstantin Kilibarda and Daria Roithmayr (2016-12-01). "The Myth of the Rust Belt Revolt". Slate.
- ^ Omri Ben-Shahar (2016-11-17). "The Non-Voters Who Decided The Election: Trump Won Because Of Lower Democratic Turnout". Forbes.
