הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון (1999)

הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון הייתה הפגנת ענק ועצרת תפילה שנערכה על ידי הציבור החרדי בכניסה לירושלים ב-14 בפברואר 1999, כ"ח בשבט תשנ"ט. ההפגנה נערכה נגד מדיניות בית המשפט העליון בנושאי דת ומדינה אותה יזם האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר וארגן מנחם פרוש. לפי הערכות המשטרה השתתפו בהפגנה כ-350 אלף מפגינים. פרשנים אחרים אמדו את מספר המפגינים ברבע מיליון. בקרב הציבור החרדי כונתה ההפגנה "הפגנת החצי מיליון".

הפגנה נגדית, בעד בית המשפט העליון, התקיימה במקביל בגן סאקר, ועל פי הערכות המשטרה הפגינו בה כ-50 אלף איש. הפגנות נוספות התקיימו גם בערים החרדיות השונות בישראל.

הרקע להפגנה

על פי פרשנים שונים, הציבור החרדי התנגד לפסיקות ששינו לדעתם את הסטטוס קוו בענייני דת. בפרט עוררו את זעמם החלטות בשני נושאים:

• הפסיקה שקבעה כי בתביעת גירושין על בתי הדין הרבניים לדון בענייני חלוקת רכוש על פי חוקי הכנסת ולא על פי ההלכה, בה ראו הגבלת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים.
• שורת החלטות המחייבות את המועצות הדתיות לאפשר לנציגי היהדות רפורמית והיהדות קונסרבטיבית להצטרף אליהן.

ארגון ההפגנה

ב-9 בפברואר 1999 קיימו המארגנים מסיבת עיתונאים בה הודיעו על קיום ההפגנה. לדברי מנחם פרוש, העילה לקיום ההפגנה היא תחושה של רדיפת דת מתמשכת ועקבית על ידי בית המשפט. פרוש, שכבר ארגן הפגנות בציבור החרדי, התבקש בידי האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר לארגן עצרת מחאה ענקית. הוא גייס רבנים נוספים ומנהיגי ציבור חרדיים לקול קורא שנחתם במשותף על ידי מנהיגי אגודת ישראל, דגל התורה, ומועצת חכמי התורה של ש"ס, לקיום ההפגנה. רבנים בכירים בציבור הדתי לאומי, כמו הרב מרדכי אליהו והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הצטרפו לקריאה להשתתף בהפגנה.

הדוברים החרדים נקטו בלשון חריפה כלפי בית המשפט: במסיבת העיתונאים השתמשו מנחם פרוש ומשה גפני בכינוי "אנטישמיות", להחלטות בית המשפט. הרב עובדיה יוסף, קרא לשופטים "רשעים, סוררים ומורים", "ריקים ופוחזים", ואמר "בגללם באים כל הייסורים לעולם".

בימים שקדמו להפגנה התגייסו פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי אקדמיה למאמץ לביטול ההפגנה. שר המשפטים, צחי הנגבי, הזהיר "אנו עלולים להידרדר לתהום של הסלמה ואלימות", אהוד ברק אמר ש"הפגנת החרדים היא איום על הדמוקרטיה" ונשיא המדינה עזר ויצמן פעל לביטול ההפגנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מן המנהיגים החרדים לבטל את ההפגנה כדי לא לפגוע באחדות הלאומית, ואליו הצטרף שר החינוך יצחק לוי שאף אמר שלא ישתתף באף אחת מההפגנות. באמצעי התקשורת הושמעו גינויים חריפים כנגד קיום ההפגנה בטענה שזאת קוראת תיגר על שלטון החוק והדמוקרטיה. מארגני ההפגנה לא הסכימו לבטל את האירוע, אולם הבהירו שלא ינשאו בהפגנה נאומים ולא יונפו שלטים, אלא יסתפקו בעצרת תפילה.

ההפגנה

בהפגנה השתתפו בין רבע לחצי מיליון איש מהציבור החרדי ביחד עם רבנים ואדמו"רים מנהיגי היהדות החרדית, ובנוסף קבוצה לא קטנה של דתיים לאומיים. העצרת התחילה בתפילת מנחה, וקריאת מזמורי תהילים סליחות, ותפילת אבינו מלכנו על ידי הרב דוד בצרי ורבנים נוספים. מלווה בתקיעת שופרות, ולאחר מכן הוקראו "החלטות העצרת" על ידי הרב מנחם פרוש. משתתפי העצרת הניפו שלטים נגד "הדיקטטורה של הבג"ץ" ו"די להסתה נגד הדת". המשטרה אבטחה את ההפגנה בכוחות מתוגברים, ואף הציבה צלפים על גגות בניין בית המשפט העליון, אולם ההפגנה עברה בשקט יחסי, ולא נרשמו תקריות אלימות במהלכה.

במהלך העצרת פוזרו בקרב ציבור המפגינים שקים לאיסוף כסף קטן, והציבור התבקש לתרום מטבעות של 10 אגורות או חצי שקל למימון הקנס שהטיל בית המשפט באותה תקופה על הרב יצחק רלב"ג ששימש אז כיו"ר המועצה הדתית בירושלים ודחה את כינוסה על מנת למנוע מנציגי מרצ והתנועה הרפורמית להשתתף בדיוניה. הקנס היה אמור להינתן במטבעות של כסף קטן כאות מחאה.

על פי נתוני המשטרה השתתפו בהפגנה כ-350,000 איש, אולם המונח "הפגנת החצי מיליון" השתרש בעיתונות ובתקשורת החרדית, על פי הערכות פנימיות לא רשמיות, לפיהן מספר המשתתפים היה גדול מהערכות המשטרה וקרוב לחצי מיליון. מבחינת מספר המפגינים הייתה זו אחת ההפגנות הגדולות ביותר שראתה מדינת ישראל בכלל וירושלים בפרט.

גופים חילוניים ארגנו הפגנה נגדית בעד בית המשפט בגן סאקר בעיר, בה השתתפו על פי הערכות המשטרה כ-50 אלף איש. האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב ביטלו חלק מההרצאות ביום ההפגנה על מנת לאפשר לסטודנטים להשתתף בהפגנה זו.

ראו גם

• בג"ץ בית הספר בעמנואל
• הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות (2014)

קישורים חיצוניים

• אוולין גורדון, הדלגיטימציה של חופש הביטוי, "תכלת" מס' 7, אביב ה'תשנ"ט 1999, באתר דעת
• שי אייזנברג, עשור ל'הפגנת החצי מיליון', 22 בפברואר 2009, באתר בחדרי חרדים
• יוטיוב, תיעוד וידאו מהשטח ומהטלוויזיה