הפיגוע במרתון בוסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפיגוע במרתון בוסטון
1st Boston Marathon blast seen from 2nd floor and a half block away.jpg
אזור הפיגוע, שניות לאחר הפיצוץ הראשון
תאריך 15 באפריל 2013
מקום בוסטון
מטרה מרתון בוסטון
קואורדינטות 42°20′59″N 71°04′44″W / 42.349759°N 71.078941°W / 42.349759; -71.078941 קואורדינטות: 42°20′59″N 71°04′44″W / 42.349759°N 71.078941°W / 42.349759; -71.078941 
סוג פיגוע תופת
נשק מטעני חבלה טמונים בסירי לחץ
הרוגים 3 בפיצוץ המטענים ושני שוטרים במרדף אחר המפגעים
פצועים 264
מבצע
  • דז'וחר צרנייב
  • טמרלן צרנייב
מניע טרור אסלאמי
(למפת בוסטון רגילה)
Map of Boston and Cambridge.png
 
הפיגוע במרתון בוסטון
הפיגוע במרתון בוסטון

2013 Boston Marathon bombings map.pngמיקום שני הפיצוצים ברחוב בוילסטון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפיגוע במרתון בוסטוןאנגלית: Boston Marathon bombing) התרחש ב-15 באפריל 2013, כאשר בשעה 14:50 (זמן מקומי) התפוצצו שתי פצצות בכיכר קופלי שבמרכז העיר בוסטון, במדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית, במהלך מרתון בוסטון ה-117, בקרבת קו הסיום.[1][2] בפיגוע נרצחו שלושה בני אדם, בהם ילד בן 8, ונפצעו 264 איש.[3][4] הפיצוצים בוצעו בעזרת מטעני חבלה שהוסתרו בסירי לחץ.[5]

במצוד אחר מבצעי הפיגוע, האחים טמרלן ודז'וחר צרנייב, נהרג הראשון, והשני נלכד כשהוא פצוע קשה.[6]

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הפיצוצים אירעו יותר מארבע שעות לאחר תחילת המרוץ, כשעתיים לאחר שהמנצחים חצו את קו הסיום, כשבאזור נכחו עוד מתחרים וצופים רבים. הפצצות הונחו ברחוב בוילסטון, מרחק של כ-170 מטר זו מזו, באזור של כיכר קופלי שבמרכז העיר בוסטון. הפיצוץ הראשון נשמע בחלק הצפוני של רחוב בוילסטון, ליד הגשר עליו קו הסיום של המרוץ. פיצוץ נוסף נשמע כמה שניות לאחר מכן, במרחק מה מאחור.

פצועים נלקחו תחילה לאוהל רפואי שהוקם עבור המרתון. לא נמסרה הודעה על קבלת אחריות והבהרה חד משמעית כי מדובר בפיגוע. המרחב האווירי סביב האזור כולו הוכרז כאסור לטיסה.

הפיצוצים בוצעו באמצעות מטעני חבלה, שהוטמנו בתוך סירי לחץ.

בפיגוע נרצחו 3 בני אדם, בהם ילד בן 8.‏[7] בנוסף נפצעו 264 אנשים נוספים.[4]

המפגעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב 18 באפריל חשף ה-FBI את תמונותיהם של שני חשודים בביצוע הפיגוע, "חשוד מספר 1" חבש כובע שחור. "חשוד מספר 2" חבש כובע בייסבול לבן. התברר כי מבצעי הפיגוע הם שני אחים, טמרלן ודז'וחר צרנייב, מוסלמים צ'צ'נים שהיגרו עם משפחתם מרוסיה ב-2002 וזכו למעמד תושבי קבע.

ב-19 באפריל לפנות בוקר, לאחר ששוטר נורה למוות בניסיון לחטוף את נשקו, באוניברסיטת MIT, נבדק חשד לקשר בין האירוע לפיגוע שאירע כמה ימים קודם לכן. לאחר מכן, החשודים חטפו רכב מסוג מרצדס יחד עם בעל הרכב והמשיכו בנסיעה בשני כלי רכב. אולם בעל הרכב הצליח להימלט בריצה כאשר עצרו בתחנת דלק, תוך שהוא מזעיק את המשטרה. הטלפון הסלולרי של בעל הרכב שנשאר במכונית בנוסף לעובדה שהרכב היה מונחה GPS סייעה למשטרה לאכן את מיקום הרכב החטוף והרכב הנלווה. במהלך המרדף אירעו חילופי אש ואף הושלכו מטענים לכיוון ניידות המשטרה. בחילופי האש נהרג אחד המחבלים והשני נפצע קשה אך נמלט. אחד השוטרים נפצע באורח קשה ונפטר לאחר מכן מפצעיו. לאחר מרדף, שבו השתתפו 10,000 שוטרים ואנשי ביטחון והוטל עוצר על מטרופולין בוסטון,[8] נלכד המחבל השני כשהוא מסתתר בתוך סירה בחצר של בית מגורים.

בעקבות הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאומו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בעקבות הפיגוע (באנגלית).

בעקבות הפיגוע הוגברה הכוננות בכל רחבי ארצות הברית וכן במדינות אחרות ברחבי העולם, בהן אנגליה, שבה תוכנן מרתון לונדון למחרת. בניו יורק הודיעו על כוננות מוגברת והגברת האבטחה סביב מתקנים ציבוריים. בוושינגטון, נחסמו שדרות פנסילבניה בסמוך לבית הלבן.

שלוש שעות לאחר הפיגוע כינס נשיא ארצות הברית ברק אובמה מסיבת עיתונאים בה גינה את הפיגוע וקרא לציבור שלא לקפוץ למסקנות לפני שכל העובדות תתבהרנה והדגיש כי ארצות הברית תגיע אל האחראים לפיגוע.[9]

ב-2016 יצא הסרט "פטריוטים", מבוסס מציאות, המתאר את הפיגוע, בבימיו של פטר ברג.

משפט והרשעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 באפריל 2013, בעוד דז'וחר צרנייב היה עדיין מאושפז, הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט הפדרלי האזורי של מחוז מסצ'וסטס, ובין 30 סעיפי האישום אף שימוש בנשק להשמדה המונית.[10] ביולי צרנייב כפר באשמה בכל הסעיפים.[11] ב-4 במרץ 2015 נפתח משפטו של צרנייב. במהלך המשפט פרקליטתו אמרה כי הוא מודה בלקיחת חלק בביצוע הפיגועים, אך טענה כי הוא היה נתון להשפעת אחיו טמרלן.[12] ב-8 באפריל הרשיע אותו חבר המושבעים בכל סעיפי האישום,[10] וב-15 במאי 2015 נגזר עליו עונש מוות.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]