מבצע חנית נפטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע חנית נפטון
מלחמה: המלחמה העולמית בטרור
Osama bin Laden portrait.jpg
אוסאמה בן לאדן, 2010
תאריך התחלה: 2 במאי 2011
תאריך סיום: 2 במאי 2011
מקום: אבוטאבאד, פקיסטן
34°10′09″N 73°14′33″E / 34.16928243730385°N 73.24243247509003°E / 34.16928243730385; 73.24243247509003קואורדינטות: 34°10′09″N 73°14′33″E / 34.16928243730385°N 73.24243247509003°E / 34.16928243730385; 73.24243247509003
תוצאה: חיסולו של אוסאמה בן לאדן
הצדדים הלוחמים

ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית

אל-קאעידהאל-קאעידה  אל-קאעידה

ראשי מדינה
ברק אובמה   
מפקדים
כוחות

79 לוחמים וכלב בשישה מסוקים, ובהם 24 חיילי יחידת אריות הים[1]

לפחות 22 אנשי מיליציה חמושים

אבידות

מסוק שכשל והושמד בהמשך על ידי כוחות ארצות הברית

נהרגו:

  • אוסאמה בן לאדן
  • חאמזה בן לאדן
  • אבו אחמד אל-כוויתי
  • טאריק קאהן
  • אישה לא מזוהה.

מבצע חנית נפטוןאנגלית: Operation Neptune Spear, בתחילה כונה בטעות באמצעי תקשורת ברחבי העולם מבצע ג'רונימו) הוא מבצע החיסול של הטרוריסט הסעודי אוסאמה בן לאדן, שהנהיג את ארגון הטרור האסלאמיסטי הסוני הקיצוני אל-קאעידה, אשר אחראי לסדרת פיגועים רצחניים ברחבי העולם ובהם פיגועי 11 בספטמבר.

המבצע הצבאי לחיסולו של בן לאדן תוכנן ונוהל על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית, בהוראתו של הנשיא דאז ברק אובמה, בביצוע לוחמי הכוחות המיוחדים, "צוות 6" של יחידת "אריות הים" (Navy SEALs), ב-2 במאי 2011, בעיר אבוטאבאד, כ-50 קילומטרים צפונית לאיסלאמאבאד בירת פקיסטן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר פתחה ארצות הברית במצוד רחב היקף ללכידתו או הריגתו של אוסאמה בן לאדן, מנהיג ארגון הטרור אל-קאעידה, שסומן כאחראי לפיגועים אלה. עם כניסתו לתפקיד נשיא ארצות הברית, הורה ברק אובמה לראש סוכנות הביון המרכזית, ליאון פאנטה,[2] כי משימת איתורו והריגתו של בן לאדן היא משימה ראשונה במעלה ויש להפנות אליה את כל המאמצים הנדרשים.

איתור הבלדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתור הבלדרים של ארגון אל-קאעידה היה בעדיפות ראשונה עבור חוקרי ה-CIA, בשל הנחת העבודה לפיה בן לאדן לא יידע את פעילי ארגון אל-קאעידה או את המפקדים הבכירים של הארגון בדבר מקום הימצאו, ובמקום זאת נהג לתקשר עם מפקדי ופעילי הארגון באמצעות בלדרים.

בשנת 2002 קיבלו החוקרים מידע מודיעיני על כך שאחד הבלדרים של אל-קאעידה פועל תחת הכינוי "אבו אחמד אל-כוויתי". בשנת 2003 ח'אלד שייח' מוחמד, המפקד המבצעי לכאורה של ארגון אל-קאעידה שהואשם על ידי ארצות הברית בתכנון מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, חשף במהלך חקירה כי הוא מכיר את אל-כוויתי, אך כי אל-כוויתי לא היה פעיל בארגון.

בשנת 2004 אסיר בשם חסן גול ציין במהלך חקירה כי אל-כוויתי היה מקורב לבן לאדן, כמו גם ח'אלד שייח' מוחמד ויורשו של מוחמד - אבו פרג' אל-ליבי. כמו כן גול ציין גם כי אל-כוויתי לא נראה במשך זמן רב – עובדה אשר הובילה את החוקרים האמריקנים לחשוד כי אל-כוויתי עבד בשירותו של בן לאדן. אבו פרג' אל-ליבי נלכד בשנת 2005 והועבר למתקן הכליאה בגואנטנמו בספטמבר 2006. אבו פרג' סיפר לחוקרי ה-CIA כי השליח של בן לאדן היה אדם בשם מאולאווי עבד אל-ח'אליק ג'אן והכחיש את הסברה לפיה הכיר את אל-כוויתי. מכיוון שגם מוחמד וגם אל-ליבי המעיטו בחשיבותו של אל-כוויתי, החוקרים האמריקנים העריכו כי אל-כוויתי היה חלק מהמעגל הפנימי של בן לאדן.

במהלך 2010 גורמים אמריקנים הצליחו לאתר שיחה טלפונית שבוצעה עם אל-כוויתי. בעקבות כך, במהלך אוגוסט 2010 אנשי ה-CIA איתרו את אל-כוויתי וניהלו אחריו מעקב עד אשר הוא הוביל את האמריקנים למתחם באבוטאבאד, כ-50 ק"מ מצפון לאסלאמאבאד בירת פקיסטן, שלבסוף התברר כי שם הסתתר בן לאדן.

המתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ספטמבר 2010, קבע ה-CIA כי המתחם הוקם במטרה להסתיר בכיר בארגון אל-קאעידה, וכי קיימת סבירות גבוהה כי בן לאדן עצמו מתגורר במתחם זה. האמריקנים שיערו שבן לאדן מתגורר במתחם יחד עם אשתו הצעירה.

המתחם המבוצר, בגודל של כ-280 מ"ר, נבנה במהלך שנת 2004, הוא בעל שלוש קומות, ונמצא בקצה דרך עפר צרה, 4 ק"מ צפון-מזרחית למרכז העיר אבוטאבאד. אבוטאבאד היא במרחק 160 ק"מ מהגבול המזרחי של פקיסטן עם אפגניסטן (בסביבות 32 ק"מ מהודו). המתחם נמצא במרחק 1.3 ק"מ דרום-מערבית לאקדמיה הצבאית לקצינים של פקיסטן, בלב העיר אבוטאבאד. המתחם השתרע על חלקת אדמה אשר גדולה פי שמונה מזו של הבתים הסמוכים לה, והיה מוקף בקירות בטון בגובה 3.7 - 5.5 מטרים ועליהם גדר תיל. למתחם היו שני שערים, ולקומה השלישית של הבניין הייתה מרפסת עם מסך הסוואה בגובה 2.1 מטרים.

המתחם לא היה מחובר כלל לשירותי אינטרנט או טלפוניה. תושבי המתחם נהגו לשרוף את האשפה שלהם, בשונה משכניהם, אשר אשפתם נאספה באופן קבוע.

ה-CIA קיים תצפית על הבית ממקום לא ידוע בתוך אבוטאבאד במשך מספר חודשים. צוות של ה-CIA השתמש במלשינים ובטכניקות אחרות על מנת לאסוף מידע מודיעיני על המתחם. המתחם נותר נטוש לאחר חיסולו של בן לאדן.

ההכנות למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודשים של עבודה קדחתנית הובילו את אנשי המודיעין האמריקני להעריך במידה רבה של ודאות שהמתחם המבוצר משמש מקלט לבן לאדן ובני משפחתו. בהתאם, נשיא ארצות הברית דאז, אובמה קבע כי המידע המודיעיני שהוצג לו מהימן דיו כדי להתחיל את תכנונו של מבצע צבאי. על תכנון המבצע והפיקוד עליו הופקד מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים, תת-אדמירל ויליאם מקרייוון,[3] איש הקומנדו הימי האמריקני בעברו.[4]

מקרייוון המליץ לנשיא אובמה על אחת משלוש חלופות. לבצע פשיטה המשלבת כוחות אמריקנים ופקיסטנים, לשלוח טייסת מפציצים חמקנים לגיחת הפצצה על היעד או לערוך פשיטת קומנדו שתתבצע תוך שימוש בכוחות אמריקנים בלבד. נוכח הרצון של הממשל האמריקני למנוע את דליפת המודיעין הרגיש הוחלט שלא לשתף במבצע גורמים לא אמריקנים, ובהם ממשלת פקיסטן. הרצון לצמצם את מספר הנפגעים מקרב האזרחים הלא מעורבים, והשאיפה להשיג ודאות מוחלטת ככל שניתן כי המשימה בוצעה ובן לאדן נהרג, הובילו להחלטה שלא להפציץ את המתחם.

צוות שש של הקומנדו הימי האמריקני יחידת אריות הים (המתמחה בלוחמה בטרור ונחשב למעולה שבצוותים),[5] אשר מקרייוון שירת בו כמפקד פלוגה, נבחר לבצע את המשימה בשיתוף עם טייסת המסוקים וטייסים של יחידת העילית החטיבה האווירית למבצעים מיוחדים 160 (160th Special Operations Aviation Regiment) ולוחמי האגף לפעולות מיוחדות של ה-CIA. הלוחמים התאמנו במשך כחודש על מודלים מבוצרים במזרח ובמערב ארצות הברית. הנשיא אישר את המבצע ב-29 באפריל.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל יחידת אריות הים. הקלשון (חניתו של נפטון) הוא המקור לשם המבצע
הנשיא ברק אובמה ובכירי הממשל ומערכת הביטחון האמריקאים עוקבים אחרי המבצע לחיסולו של אוסאמה בן לאדן, 1 במאי 2011
נשיא ארצות הברית ברק אובמה מדווח על מותו של בן לאדן
קהל אמריקני אשר יצא לחגוג בגראונד זירו בניו יורק בעקבות ההודעה על חיסולו של אוסאמה בן לאדן

הכוחות למבצע, שקיבל את שם הקוד "חנית נפטון", התמקמו בבסיס פעולה קדמי בעיר ג'לאלאבאד שבאפגניסטן. המועד המוקדם ביותר בו ניתן היה לבצע את הפעולה היה יום שבת, 30 באפריל, אולם הפעולה לא יצאה לפועל עקב מזג אוויר קשה באזור המתחם בו שהה בן לאדן. למחרת ביום ראשון השתפר מזג האוויר.

באישון לילה חצו ארבעה מסוקי בלק-הוק של צבא ארצות הברית את הגבול בין אפגניסטן לפקיסטן. ביום שני, 2 במאי, לפנות בוקר, היו המסוקים מעל ליעד. המסוקים הנחיתו 24 לוחמים מצוות שש.

מרגע הנחיתה התפתח במקום קרב יריות מטווחים קצרים עם הבלדר של בן לאדן. במהלך חילופי האש עם הבלדר הרגו הכוחות האמריקנים את הבלדר של בן לאדן בנוסף לאישה בוגרת, אשר לפי ההערכה הייתה אשתו של הבלדר. קרוב המשפחה של הבלדר ובנו של בן לאדן נהרגו בהמשך על ידי הכוחות האמריקנים בקומה הראשונה של הבית הראשי במתחם. בהמשך עברו הכוחות האמריקנים מחדר לחדר וטיהרו את הבית מן הקומה התחתונה לעליונה כאשר הם אזקו באזיקוני פלסטיק מספר אנשים לא חמושים אשר שהו ברחבי המתחם, בהם נשים וילדים.

הכוחות האמריקנים נתקלו בבן לאדן בקומה השלישית של הבניין הראשי במתחם – לפי הדיווחים בן לאדן הציץ מעל למעקה שבקומה השלישית ובאופן מיידי נסוג לחדרו. הכוחות האמריקנים עקבו באופן מיידי אחריו לחדרו ושם ירו בו למוות. על אף שנמצאו כלי נשק בחדרו של בן לאדן, בן לאדן לא היה חמוש בעת שנורה. בן לאדן נפגע מכדור בחלק השמאלי של ראשו ומכדור בחזהו.

הנשיא אובמה ויועציו עקבו אחר המבצע מחדר המצב בבית הלבן ועודכנו בזמן אמת. בסיום הפשיטה, שארכה 38 דקות, התפנו הלוחמים במסוקים כשברשותם הגופה של בן לאדן. לא היו נפגעים לכוח הפושט. הכוחות האמריקנים הותירו את הגופות של ארבעת האנשים האחרים שנהרגו בפשיטה באזור המתחם. כמו כן, הכוחות האמריקנים החרימו במהלך הפשיטה דיסקים קשיחים, מסמכים, תקליטורי DVD, מכשירי אחסון נתונים ניידים, כדי לנתח את המידע אשר מצוי בהם במועד מאוחר יותר.

אחד המסוקים האמריקנים אשר נפגע במהלך הפשיטה ונאלץ לבצע נחיתת חירום בשטח המתחם, פוצץ על ידי הלוחמים האמריקנים באמצעות חומר נפץ.[6]

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נשא ב-1 במאי (זמן מקומי בארצות הברית) נאום לאומה האמריקנית ובו בישר:

"בשבוע שעבר החלטתי שיש מספיק מודיעין בידינו כדי לצאת לפעולה, ואישרתי מבצע שתכליתו תפיסת בן לאדן והבאתו לדין. היום, בהוראה שלי, יצאה ארצות הברית למבצע ממוקד נגד המתחם הזה באבוטאבד, פקיסטן. צוות קטן של אמריקנים הוציא לפועל את המבצע באומץ וביכולת יוצאי דופן. אף אמריקני לא נפגע. הם עשו מאמצים להימנע מנפגעים אזרחיים. לאחר קרב יריות, הם הרגו את בן לאדן ולקחו את גופתו למשמורת."[7]

הנשיא ברק אובמה העניק ללוחמי הקומנדו הימי צל"ש נשיאותי יחידתי בשל הצלחתם במשימה.[8]

זיהוי הגופה וקבורתה בים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות הצבא האמריקנים השתמשו בשיטות מרובות על מנת לאמת את זהות גופתו של אוסאמה בן לאדן:

  • מדידות של הגופה: אורך הגופה היה זהה לגובהו של אוסאמה בן לאדן (1.93 מטר).[9]
  • תוכנת זיהוי פנים: יחידת אריות הים שלחה תצלום של הגופה למטה ה-CIA בלנגלי שבווירג'יניה לניתוח זיהוי פנים אשר הניב סבירות של 90 - 95 אחוזים.
  • זיהוי מגורם המקושר לבן לאדן: אחת מנשותיו של בן לאדן אשר הייתה במתחם זיהתה את גופתו של בן לאדן לאחר חיסולו.[10] אשתו של בן לאדן קראה בשמו גם ככל הנראה במהלך הפשיטה, ובכך סייעה בשוגג לכוח האמריקני על הקרקע לזהות אותו במהלך הפשיטה.[11][12]
  • בדיקות DNA: סוכנות הידיעות AP, וניו יורק טיימס דיווחו כי גופתו של בן לאדן זוהתה גם באמצעות בדיקת DNA – באמצעות דגימת רקמות ודגימת דם שנלקחו מאחותו של בן לאדן שנפטרה מסרטן המוח.[13]

שרידי גופתו של בן לאדן הושלכו לים. על פי מקורות אמריקניים ההחלטה להטיל את בן לאדן בלב ים, במיקום סודי, נבעה משני גורמים: האחד – אף מדינה ערבית (כולל סעודיה) לא רצתה לקבור אותו בשטחה; השני – היה רצון למנוע מצב שבו קברו של בן לאדן, מנהיג אל-קאעידה, יהפוך לאתר עלייה לרגל לתומכיו.

העדויות המצולמות של הגופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופתו של בן לאדן צולמה על ידי כוחות ארצות הברית מספר פעמים (בפקיסטן, באפגניסטן ועל סיפונה של ה-USS Carl Vinson) לפני שהגופה נקברה בים. בהמשך התעורר ויכוח בשאלה האם להפיץ את התמונות לאמצעי התקשורת. התומכים בהפצת תמונות הגופה טוענים כי התצלומים יוכיחו באופן חד משמעי כי בן לאדן חוסל וימנעו את היווצרותן של תאוריות קונספירציה אלטרנטיביות לפיהן בן לאדן עדיין בחיים, בעוד שאחרים הביעו חשש כי תצלומי הגופה ילהיטו סנטימנטים אנטי אמריקניים במזרח התיכון, ישמשו בעתיד לצורך תעמולה אנטי אמריקנית ובכך יסכנו את הציבור האמריקני.

ראש ה-CIA, ליאון פאנטה, ציין בראיון לרשת NBC כי לפי דעתו תמונות הגופה של בן לאדן "בסופו של דבר" יפורסמו באמצעי התקשורת, אך בעקבות דבריו גורמים רשמיים בבית הלבן הכחישו במהרה כי התקבלה החלטה לפרסם את התצלומים וציינו כי הצילומים "מבעיתים".[14]

הנשיא אובמה החליט בסופו של דבר שלא להפיץ את תמונות הגופה באמצעי התקשורת.[15]

ב-4 במאי, פרסמה סוכנות רויטרס תמונות אשר לטענתה צולמו על ידי פקיד ביטחון בפקיסטן לאחר הפשיטה על המתחם בו שהה בן לאדן. תמונות אלו כללו תמונות של הריסות המסוק ושל שלוש גופות של גברים.[16]

טענות בדבר תמיכה פקיסטנית בהסתרת בן לאדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המבצע גורמים רשמיים רבים ברחבי העולם מתחו ביקורת רבה על תפקידה של פקיסטן במבצע. מנגד, גורמים רשמיים בפקיסטן עמדו בתוקף על כך שלא היה ברשותם שום מידע מוקדם שהצביע על כך שמקום הימצאו של בן לאדן הוא באבוטאבאד.

טענות נגד פקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענות רבות הועלו נגד ממשלת פקיסטן על כך שסייעה בהסתרתו של בן לאדן.[17][18][19] הביקורת על ההתנהלות של פקיסטן התבססה בין היתר על כך שהמתחם המבוצר בו שהה בו לאדן היה קרוב מאוד לאקדמיה הצבאית של פקיסטן, על כך שארצות הברית בחרה שלא ליידע את הרשויות בפקיסטן על השקת המבצע, ועל המוסר הכפול לכאורה של פקיסטן בנוגע למבצעיהם של מתקפת הטרור במומבאי בשנת 2008.[19][20][21][22] תכתובת של דיפלומטים אמריקנים אשר הודלפה על ידי אתר ההדלפות ויקיליקס חשפה בין היתר כי דיפלומטים אמריקנים ציינו שכוחותיו של בן לאדן קיבלו אזהרה מוקדמת מגורמים מסוימים בשירותי הביטחון הפקיסטנים בכל פעם שהכוחות האמריקנים ניסו לפשוט על מקומות המסתור שלו. כמו כן התכתובת המודלפת ציינה כי שירותי המודיעין של פקיסטן (ISI) סייעו להבריח אנשי מליציה חמושים מארגון אל-קאעידה לאפגניסטן כדי שילחמו בכוחות נאט"ו המוצבים באפגניסטן. על פי התכתובת שהודלפה, בדצמבר 2009 ממשלת טג'יקיסטן ציינה בפני פקידים אמריקנים כי אנשים רבים בפקיסטן מודעים למקום הימצאו של בן לאדן.[23]

בראיון הראשון שלו לאחר ניתוח המבצע, ציין יושב ראש ועדת הכוחות המזוינים בסנאט, קרל לוין, כי ה-CIA קיבל החלטה שלא לערב את פקיסטן במבצע מתוך החשש כי "הניסיונות לשתף פעולה עם הפקיסטנים עלולים לסכן את המשימה. הם יכולים להזהיר את כוחות האויב.".[24] עם זאת, מזכירת המדינה, הילרי רודהם קלינטון, ציינה כי "שיתוף הפעולה עם פקיסטן סייע להוביל אותנו לבן לאדן ולמתחם בו הוא הסתתר."[25] בהמשך הנשיא אובמה חזר בשנית על עמדתה של קלינטון.[26]

תגובת פקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ראיון בתוכנית "60 דקות" אשר נערך בספטמבר 2005, הכחיש נשיא פקיסטן פרבז מושארף ספקולציות לפיהן בן לאדן הסתתר בפקיסטן.[27] אף על פי כן, לפי תמונות הלוויין השונות אשר פורסמו לאחר מבצע חנית נפטון על ידי הצבא האמריקני, המתחם של בן לאדן באבוטאבאד נבנה במהלך שנת 2005.[28]

הנשיא פקיסטן שלאחריו, אסיף עלי זרדרי, הכחיש בתוקף את הטענות לפיהן כוחות הביטחון של ארצו הגנו על אוסאמה בן לאדן.[29][30]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.nytimes.com/2011/05/03/world/asia/osama-bin-laden-dead.html?_r=1
  2. ^ יצחק בן-חורין והסוכנויות, בן-לאדן לא היה חמוש: "חששנו מטרפוד פקיסטני", באתר ynet, 3 במאי 2011
  3. ^ http://www.nytimes.com/2011/05/03/world/asia/03intel.html?pagewanted=2&hp
  4. ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 23-25.
  5. ^ אנשיל פפרחיסול אוסמה בן לאדן - פרשנות: שעתם הגדולה של המודיעין וכוחות הקומנדו האמריקאים, באתר הארץ, 3 במאי 2011
  6. ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 213-225.
  7. ^ יוני הרש, ‏חוסל עם כדור בראש, באתר ישראל היום, 3 במאי 2011
  8. ^ ליאת קרנובסקי, אובאמה ל"אריות הים": "גיבורים", 8 במאי 2011, ישראל היום
  9. ^ PIERRE THOMAS (@PierreTABC) , MARTHA RADDATZ (@martharaddatz) , JAKE TAPPER (@jaketapper) and JESSICA HOPPER (4 במאי 2011). "Navy SEALs Who Captured, Killed Osama Bin Laden Return to United States". 
  10. ^ "President Obama to national security team: it's a go". ABC News. 2 במאי 2011. 
  11. ^ Jeff Mason, Alister Bull (2 במאי 2011). "Bin Laden hid behind women in firefight: White House". Reuters. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2011. 
  12. ^ Flock, Elizabeth (7 בפברואר 2011). "Bin Laden's wife used as human shield – BlogPost". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2011. 
  13. ^ "Osama Bin Laden's body 'identified by sister's brain'". The Daily Telegraph (UK). 2 במאי 2011. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2011. 
  14. ^ "Panetta: Bin Laden death photo to be released". msnbc.msn.com. 5 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2011. 
  15. ^ Jake Tapper. "Concerned About Potential Backlash, President Obama Won’t Release Photo of Bin Laden Corpse". 
  16. ^ "Osama bin Laden compound in Abbottabad – in pictures". Guardian. UK. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2011. 
  17. ^ Rodriguez, Alex (2 במאי 2011). "Suspicions grow over whether Pakistan aided Osama bin Laden". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2011. 
  18. ^ Solomon, Jay (3 במאי 2011). "Pakistan's bin Laden Connection Is Probed". The Wall Street Journal. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2011. 
  19. ^ 19.0 19.1 "Did Pakistan Army shelter Osama?". IndianExpress. 2 במאי 2011. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2011. 
  20. ^ "Obama kept Pakistan in dark about Osama attack". News One. 
  21. ^ "Did Pakistan Army shelter Osama?". IndianExpress. 
  22. ^ "Did Pakistan know of U.S. raid to kill Osama?". Mid Day. 2 במאי 2011. 
  23. ^ Ross, Tim (2 במאי 2011). "WikiLeaks: Osama bin Laden 'protected' by Pakistani security". The Daily Telegraph (UK). בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2011. 
  24. ^ Calabresi, Massimo (3 במאי 2011). "CIA Chief Breaks Silence: Pakistan Would Have Jeopardized bin Laden Raid, ‘Impressive’ Intel Captured". TIME. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2011. 
  25. ^ "Clinton: Pakistan helped lead US to bin Laden". Forbes (Washington, DC). Associated Press. 2 במאי 2011. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2011. 
  26. ^ Walsh, Nick Paton; Peter Bergen (2 במאי 2011). "Official: Pakistan had but didn't probe data that helped make raid". Islamabad, Pakistan: CNN. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2011. 
  27. ^ The Search For Bin Laden - 60 Minutes - CBS News
  28. ^ "Pentagon releases satellite images of Osama's compound". Associated Press. 3 במאי 2011. 
  29. ^ Toosi, Nahal (11 בספטמבר 2001). "The Canadian Press: Pakistan's president dismisses suspicions that his country was sheltering bin Laden". Google.com. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2011. 
  30. ^ Your name:. "Zardari defends Pakistan over bin Laden intel". Emirates 24/7. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2011.