אשדות יעקב מאוחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אשדות יעקב מאוחד
AshdotYa'akovMeuhad 6813.jpg
בית דוידקה, על שם דוד נמרי, באשדות יעקב מאוחד
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-200 מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 513 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 8.0% בשנה עד סוף 2018

אַשְדּוֹת יַעֲקֹב (מְאֻחָד) הוא קיבוץ בעמק הירדן, מדרום לים כנרת, משתייך לתנועה הקיבוצית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרפ"ה – 1924, בין ראש השנה לסוכות, אנשי קבוצת ‘אחדות‘ אשר רוב אנשיה הגיעו מלטביה היו אנשי העלייה השלישית ועלו לארץ ב-1920 עלו לקרקע לנקודה ששמה נקרא אז- "גשר".

מראשית עלייתם לקרקע שאפו חברי גשר לגדול ולהתרחב. הם גרו באוהלים והחלו לעבד את האדמה הצחיחה והשוממה. מים להשקיית הזרעים הם שאבו ידנית מהירדן שהיה בסמוך.

בשנים 1927-28 הצטרפו לגשר 2 קבוצות: פלוגת ‘ג‘ידרו‘- מחיפה ופלוגת ‘עין טבעון‘- מכפר יחזקאל. אחריהן באות קבוצות של עולים מפולין, גרמניה ועוד.

המחסור בקרקעות מגביל את יכולת ההתפתחות של הקבוצה ובשנת 1934 הם פורצים מזרחה, לאדמות "דלהמיה" השייכות לחברת פיק"א, שאת אדמותיה עיבדה הקבוצה מספר שנים קודם לכן.

המעבר לדלהמיה נעשה בהדרגה. התחלתו ב-1935 וסיומו ב-1938, אז נקרא שם הקיבוץ "אשדות יעקב" על שם אשדות הירדן והירמוך אשר מסביב (אשד = סוג של מפל קטן) ועל שם הברון ג‘יימס (יעקב) רוטשילד, בנו של הברון אדמונד רוטשילד "אבי היישוב החדש בא"י".

אשדות יעקב החלה להבנות ולהתרחב, בתחילה הם התגוררו באוהלים ובבתי חמרה אך הקיבוץ נבנה בתנופה רבה: הוקם משק חקלאי מפותח, בית חרושת לשימורים (ביח"ר "אשד") ומלאכות שונות. הוקמו שכונות בתים למגורי חברים וילדים, למוסדות חברה ולתרבות. האוכלוסייה התרחבה על ידי גידול טבעי, קליטת עולים רבים מחו"ל, משפחות מהעיר, חברות נוער וגרעיני נח"ל.

הפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצני הפילוג בתנועה הקיבוצית החלו בשנת 1950 באשדות יעקב שהיה היישוב הראשון שהתפלג. באפריל 1950 עלתה מחלוקת בנושא החינוך שנסובה סביב הרחקת החינוך מהפוליטיזציה.

הפילוג גרם לקרע בין משפחות ונעשתה הפרדה מלאה במערכת החינוך בספטמבר 1951, עם תחילת שנת הלימודים תשי״ב.

תהליך הפילוג הסתיים בשנת 1954 כאשר כל קיבוץ נשא שם נפרד: "אשדות יעקב איחוד" המזוהה עם מפא"י (במיקום בו הוקם אשדות יעקב) ו"אשדות יעקב מאוחד" המזוהה עם אחדות העבודה (צפונית אליו) כאשר רק דרך עפר מפרידה בין שני המשקים. כיום שני המשקים שייכים לתק"ם.

בית דוידקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מייסדי הקיבוץ היה דוד נמרי, שלאחר פטירתו הוקם לזכרו אולם תרבות. את "בית דוידקה" תכנן האדריכל חנן הברון והוא נחנך ב-1973. כיום המבנה אינו פעיל.

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ מספר ענפים חקלאיים ובהם רפת, בננות, גידולי שדה, תמרים ולולים. בקיבוץ היה בעבר מפעל ספנקריט שנסגר, מפעל שפועל עם קיבוץ סאסא.

החל מתחילת שנת 2015 החלו עבודות בנייה ופיתוח של ההרחבה של הקיבוץ על ידי חברת גרופית ובמסגרתה יוקמו כ- 166 יחידות דיור חדשות ויקלטו בקיבוץ כמאות בני אדם נוספים.

בית אורי ורמי נחושתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 הוקם בקיבוץ "מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן" על שם האחים נחושתן שמתו בגיל צעיר בנסיבות טראגיות, אורי נהרג במלחמת השחרור בגיל 17.5, רמי נפטר מהכשת נחש בעת עבודה בשדה באותו גיל, האחים ניחנו ביכולות ציור מיוחדות. במוזיאון מוצגות תערוכות מודרניות של מגוון אומנים ישראלים כולל שמעון שרון שהיה חבר קיבוץ בעצמו, ובכניסה למבנה מוצב פסל של יגאל תומרקין. בשנת 1984 התקיימה במקום תערוכת יחיד של הצייר אבי שורץ. ב-2015 נערכה במוזיאון התערוכה "עבודת צוות", תערוכת אדריכלות ראשונה שהייתה מחווה לאדריכלי בניין המוזיאון שולמית ומיכאל נדלר.

בית איל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז בריאות, חינוך, תרבות וספורט, ע"ש סגן איל שמעוני שנפל בריחן שבלבנון ב-18 בספטמבר 1997. המרכז תוכנן בידי האדריכל דניאל בר קמא.

במרכז, אולם הרצאות, בריכת שחייה מקורה ומחוממת (25 מטר), שבה נערכו אליפויות ישראל בשחייה בחורף בשנים האחרונות עד לבניית מרכז השחייה הלאומי במכון וינגייט, בריכת פעוטות עם מתקני מים, בריכת מזרקות, בריכה הידרותרפית מחוממת עם ג'טים ומפל מים, טיפולי ספא, סאונות רטובה ויבשה, חדר כושר, מדשאות ומתקנים לילדים.

במרכז, נבנתה תצוגת הנצחה לכ-1,300 חללי צה"ל שנפלו בלבנון[2]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשדות יעקב מאוחד בוויקישיתוף

אברהם יבין ושלמה דרך, סיפורו של דוידקה דוד נמרי - מפיו ועליו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ד 1974

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ יעקב לזר, בבית איל נבנתה תצוגת הנצחה לכ-1,300 חללי לבנון, הזמן הירוק, 28 בפברואר 2013


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.