הקרב השני על הסום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקרב השני על הסום
מערכה: מתקפת מאה הימים
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
AWM AWM E03183 peronne.jpg
חיילים אוסטרלים מאיישים עמדת מקלע באזור הסום, 1 בספטמבר 1918
תאריך התחלה: 21 באוגוסט 1918
תאריך סיום: 2 בספטמבר 1918
משך הסכסוך: 13 ימים
קרב לפני: קרב אמיין
קרב אחרי: קרב מון סן קנטן
מקום: נהר הסום, צרפת.
תוצאה: ניצחון מדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים

אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
קנדה (1921-1957)קנדה (1921-1957) קנדה
בריטניהבריטניה  בריטניה
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית

מפקדים

אוסטרליהאוסטרליה ג'ון מונש
קנדה (1921-1957)קנדה (1921-1957) ארתור קורי
בריטניהבריטניה דאגלס הייג
בריטניהבריטניה הנרי רולינסון

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית אריך לודנדורף

כוחות

בריטניהבריטניה הארמייה השלישית
בריטניהבריטניה הארמייה הרביעית
ארצות הבריתארצות הברית הקורפוס השני

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית הארמייה השנייה

אבידות

ארצות הבריתארצות הברית 11,500,
קנדה (1921-1957)קנדה (1921-1957) 5,600

כבדות, 6,000 שבויים

Allied gains in late 1918
הישגי מדינות ההסכמה ב-1918

הקרב השני על הסום ב-1918 היה קרב במהלך מלחמת העולם הראשונה על החזית המערבית מסוף אוגוסט עד תחילת ספטמבר, באזור אגן ההיקוות של נהר הסום. זה היה חלק מסדרה של מתקפות נגד מוצלחות למתקפת האביב, לאחר הפסקה של היערכות מחדש ואספקה.

התכונה המשמעותית ביותר של קרבות 1918 על הסום שבעוד הקרב הראשון של הסום ב-1918, הפסיק את מה שהחל כמתקפה גרמנית מוחצת, השני היה חלק מרכזי בהתקדמותן של מדינות ההסכמה לשביתת-הנשק ב-11 בנובמבר.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 באוגוסט 1918, מפקד הכוחות הבריטיים, פילדמרשל דאגלס הייג סירב לדרישות המפקד העליון של בעלות הברית, מרשל פרדיננד פוש להמשיך את קרב אמיין במהלך מלחמת העולם הראשונה, שכן ההתקפה הזאת נעצרה כאשר החיילים גמרו את מלאי הארטילריה שלהם, והעתודות הגרמניות הועברו לאזור. במקום זאת, הייג החל לתכנן מתקפה על אלבר, אשר נפתחה ב-21 באוגוסט. ההתקפה העיקרית בוצעה על ידי הארמייה השלישית, בסיוע הקורפוס האמריקני ה-2.

הקרב השני החל ב-21 באוגוסט עם פתיחתו של קרב בפום השני מצפון לנהר עצמו. מתקפה זאת הדפה את הארמייה הגרמנית השנייה חזרה, לאורך חזית של מעל ל-55 קילומטר, מדרום לדואי עד לה פר, מדרום לסן-קנטן. אלבר נתפסה ב-22 באוגוסט. ב-26 באוגוסט, הארמייה הבריטית הראשונה הרחיבה את ההתקפה ביותר מ-12 קילומטרים, במה שמכונה לפעמים הקרב השני של אראס.[1] בפום נכבשה ב-29 באוגוסט. הקורפוס האוסטרלי חצה את נהר הסום בליל ה-31 באוגוסט, פרץ את קווי הגרמנים בקרב מון סן קנטן, ובקרב פרון. מפקד הארמייה הבריטית הרביעית, גנרל הנרי רולינסון, תיאר את ההתקדמות האוסטרלית של ה-31 באוגוסט4 בספטמבר, כהישג הצבאי הגדול ביותר של המלחמה.[2]

בבוקר ה-2 בספטמבר, לאחר קרב כבד, הכוחות הקנדיים השתלטו על קו דרוקור-קיינט (אשר ייצג את הקצה המערבי של קו הינדנבורג). בקרב לחמו הדיוויזיות הקנדיות ה-1, וה-4, והדיוויזיה הבריטית ה-52.[3] הגרמנים ספגו אבדות כבדות, והקנדים גם תפסו יותר מ-6,000 שבויים, בזמן שלהם היו 5,600 נפגעים.[4] עד הצהריים באותו יום, המפקד הגרמני, אריך לודנדורף, החליטה לסגת אל מאחורי קאנאל דו נור.

ב-2 בספטמבר, הגרמנים נאלצו לחזור אל קו הינדנבורג, מהקו ממנו הושקה ההתקפה שלהם באביב.

בדרכם לקו הינדנבורג, בקרב עז, החיילים הקנדיים, בראשות הגנרל סר ארתור קורי, התגברו על עבודות האדמה של תעלת דו נורד הלא שלמה במהלך קרב קאנאל דו נור.[5]

בסוף ספטמבר/תחילת אוקטובר, אחד הקרבות האפיים של המלחמה כולה, היה הבקעת קו הינדנבורג (קרב תעלת סן קנטן) על ידי כוחות בריטים, אוסטרלים וחיילים אמריקאים (תחת פיקודו של הגנרל האוסטרלי ג'ון מונש). זמן קצר לאחר מכן, הקנדים פרצו את קו הינדנבורג בקרב קמברה השני.

סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מרכזי של קו האספקה ​​הגרמני התקדם במקביל לחזית. הקרב השני על הסום ב-1918 סביב הסום היה חלק מאסטרטגיה שנועדה לדחוף חלקים מהקו הגרמני אל מאחורי קו האספקה ​​הראשי הזה, לנתק אותו ולשבש את האספקה היעילה של הכוחות הגרמניים לחזית. המערכה התחילה בקרב של בפום, ולאחר זמן קצר, המשיכה בקרב סן-מייל, מחוץ לאזור סום, תוך תקווה שההגנה הגרמנית לא תהיה מאוד חזקה, מאחר שבשל ההתקדמות הגרמנית באביב, היו הכוחות הגרמניים מקדימים את קווי הביצורים החזקים שלהם בקו הינדנבורג.

מדיניות זו פעלה, אך נדרשו מאמצים נחושים מאוד בתעלת סן קנטן, בין הביצורים המוכנים מראש, כדי להשיג הצלחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקרב השני על הסום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rickard, J (5 בספטמבר 2007). "Second battle of Bapaume, 21 August-1 September 1918". Military History Encyclopedia on the Web. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2010. 
  2. ^ Australian War Memorial, 1998, "Mont St Quentin and Péronne" Access date: 1 March 2007.
  3. ^ "The Saskatchewan Dragoons" Access date: 15 June 2008.
  4. ^ Canadian War Memorials in France, "Dury Memorial"(הקישור אינו פעיל, May 2018) Access date: 15 June 2008.
  5. ^ Veterans Affairs Canada, "Bourlon Wood Memorial" Access date: 15 June 2008.