קופרופגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיפושית זבל מגלגלת כדור צואה.
בבון זית ניזון מצואת פיל

קופרופגיה (Coprophagia) (ובעברית אוכלי צואה) היא תופעה של בעלי חיים הניזונים מצואה. התופעה כוללת בעלי חיים האוכלים צואת יצורים אחרים (קופרופגים הטרו-ספציפיים), בעלי חיים האוכלים את צואת בני מינם (אַלוֹקוֹפְּרוֹפַגְיָה), וכן כאלה האוכלים את צואת עצמם (אוֹטוֹקוֹפְּרוֹפַגְיָה) לאחר שזו מופרשת מפי הטבעת.

אצל האדם, באופן טבעי יש רתיעה ממראה הצואה ומהריח האפייני לה, ודבר זה שימש בתרבויות שונות לזעזע את השומעים על אכילת צואה (כפי שמופיע בספר יחזקאל, ובאסלאם על מוחמד), ובדרך כלל אכילת צואה מזוהה עם מחלת נפש קשה.[1] עם זאת בני האדם השתמשו ומשתמשים במוצרים שמקורם בצואה, וישנו גם קפה המכונה "קופי לואק", המופק מצואת גחן דקלים. עד לתקופה המודרנית בתרבויות רבות השתמשו בכלי מזון עשויים מצואת בהמות. וצואה שימשה בתרבויות שונות גם כסימן לקדושה.[2] החומר המהווה את בסיס ריח הצואה, הפרודה הריחנית (ארומטית) סקאטול, תוצר של חומצת האמינו הפשוטה טריפטופן

אך ישנם יצורים שהצואה היא מקור התזונה העיקרית או אף הבלעדית שלהם, ואילו יצורים אחרים ניזונים מצואה בעת משבר מחוסר מזון אחר.

רוב היצורים הצורכים צואה כמזונם העיקרי הם החיידקים המפרקים וחרקים כמו הזבובים וחיפושיות זבל.

גם טרמיטים ניזונים לעיתים מצואה. בתוך צואה של חיות אוכלות עשב ישנם חיידקים פרוטיסטים רבים, וחלק מהטרמיטים נזקקים משיגים את הפרוטיסטים מאכילת צואה. מינים שונים של פרפרים משיגים מצואה של יצורים שונים וגם של עופות, מינרלים חיוניים ומלחים.

בעלי חיים גדולים מותירים אחריהם בצואה שרידי מזון שאינם יכולים לעכל, דבר שנפוץ במיוחד אצל אוכלי עשב המותירים אחריהם כמות גדולה יחסית של מזון לשימושם של אוכלי הצואה.

חולייתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין החולייתנים התופעה נפוצה בעיקר בחיות בית אך גם בחיות בר. במינים נטרפים שונים, נקבות עוזרות לגדל את הצעירים ולסלק את הפרשותיהם. במקרה שהצעירים רק נולדו, גם הם יאכלו את ההפרשות הקטנות והאכילות וכך ינקו את השטח. פעולה זו נפוצה אצל צבאיים.

מיני סדרת הארנבאים ניזונים מצמחייה קשה וכדי להמשיך לעכל אותה טוב הם מפרישים אותם החוצה כצואה כדורית רכה המכוסה בחיידקים. את הצואה הזו הם אוכלים וכך יכולים לקלוט חומרים נוספים שהעיכול הראשון לא הספיק לקלוט. לאחר מכן הם מפרישים שוב צואה יותר קשה, ואותה הם לא אוכלים.[3]

למינים צמחוניים כמו פילים, קואלות, היפופוטמים או פנדות הצעירים שרק נולדו צריכים לקלוט חיידקים חיוניים למעיהם והם משיגים אותם על ידי אכילת הצואה של אמם. היפופוטמים השורצים בנהר מלווים בדגים כמו הבינית (אנ') הניזונים מהפרשותיהם.[4]

גם מינים מסוימים של בעלי חיים אחרים, מבויתים או שאינם מבויתים, ניזונים מצרכיהם. פעולה זו נצפתה אצל כלבים, חזירי בית ובר, אוגרים, חולדים, שרקנים ואף אצל גורילות.[5]

קיימים ניסיונות לפתח שיטות וכן חומרים שעשויים למנוע מכלבי מחמד לאכול צואה.[6]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופים רבים מביעים מחאה על כליאתם בגני חיות, וזורקים את צואתם על המבקרים בחמת זעם וגם מזעזעים את הצופים בהם בטעימת צואתם כביכול. מנהגם זה זכה להתייחסות בספרים ובסרטים.[7]

צואת בהמות משמשת עד היום לחימום בתים ברחבי העולם.

יחזקאל מצווה באחד המיצגים המזעזעים שלו לאכול עוגת שעורים המגולגלת בצואה.[8] בקוראן מסופר שמוחמד אוכל את צואתו בדומה לאלישע, ומקובל אצל המוסלמים להסביר שזאת משום שצואת הנביאים הייתה "טהורה" בשונה מצואת אנשים מן השורה.

הרב שמשון רפאל הירש מראשוני הרבנים האורתודוקסים המודרניים, העלה השערה לפיה העלאת-גירה הנאמרת בתורה לגבי הארנבת, הרשומה ברשימת החיות המעלות גירה ובכל זאת נותרת "טמאה" ואסור לאכול אותה, היא למעשה אכילת הגללים.[9] דעה אפולוגטית זו זכתה לקיטונות של לעג מר מצד המתנגדים לדת הממוסדת.[10]

קיימות בדיחות רבות על אכילת צואה, האמורות לזעזע או לגעת ב"איסורים". ביניהן בדיחת ילדים ידועה על ויכוח בין שניים הרואים ערימה חומה האחד טוען שזו ערמת שוקולד מומס, והשני טוען שזו צואה. אחרי טעימה שניהם מסכימים שמדובר בצואה, ונאנחים לרווחה שלא דרכו על זה.

כמה סרטי אימה אלימים במיוחד משתמשים במוטיב זה של אכילת צואה על מנת לזעזע באופן בלתי נשלט את הצופים. חתן המאכיל את כלתו החטופה ולאחר מכן את שאר המסובים בסעודת הנישואין בצואת אדם, נחשב מרגעי השיא בסרט האימה האלים ורווי המין שבמשך שנים נאסר לצפיה בארצות רבות, סאלו או 120 ימי סדום. הסרט יוקרן בפסטיבל ישראל 2018.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קופרופגיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אכילת חרקים וצואה (אנטומופגיה וקופרופגיה) בחולי פיצול אישיות חמורה, הירחון ההודי לטיפול תרופתי בבעיות נפש (באנגלית, אתר NCBI - הספרייה הלאומית המקוונת לספרות מדעית בארצות הברית)
  2. ^ ראו אכילת צואה בתרבות
  3. ^ ערך "ארנבת", אנציקלופדיה בריטניקה, מהדורת שיקגו 2007 (באנגלית)
  4. ^ סרטונים על אוכלי צואה, חדשות ועובדות, ‏2011 מתוך "סדרת הטבע של בי. בי. סי.", בהוצאת הבי. בי. סי. (באנגלית)
  5. ^ מאמר היבטים תזונתיים של הרכב המזון של גורילות בטבע רוטמן 2013, אתר ספריית ניו יורק, (באנגלית)
  6. ^ עצות בהרחבה על תופעת אכילת צואה על ידי כלבי מחמד והדרך למניעתו, אתר ארגון בעלי הכלבים בארצות הברית (באנגלית)
  7. ^ הקופים בסרט מדגסקר הלועגים במבטא בריטי מתנשא לקופים אחרים, בסדרה משפחת סימפסון ועוד רבים.
  8. ^ ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק י"ב
  9. ^ אברהם קורמן - בנספח לספרו הטהור והמותר (מן המהדורה הראשונה, באתר הניווט בתנ"ך וברשות המחבר)
  10. ^ שפן וארנבת (דעת אמת)
  11. ^ המיתוס החי של פאזולינו המת, גידי אורשר (אתרו האישי של גידי אורשר. חלקי מאמר זה פורסמו באתרי הפרסום של בתי הקולנוע בו יוקרן הסרט, ובדפי מכירת הכרטיסים באתר פסטיבל ישראל)