שמורת קרונוצקי

שמורת קרונוצקי
Кроноцкий заповедник
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1996
שטח האתר	11,476.1937 קמ"ר
חלק מתוך	הרי הגעש של קמצ'טקה
מידע כללי
תאריך הקמה	1934
נתונים ומידות
שטח	11,476.1937 קילומטר רבוע, 1,147,619.37 הקטאר
מיקום
מדינה	רוסיה
מיקום	מחוז קמצ'טקה
קואורדינטות	54°35′N 160°43′E / 54.58°N 160.72°E
	www.kronoki.ru
	(למפת רוסיה רגילה) מוסקבה סנקט פטרבורג נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי; רו; פה; קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס; השקט; אוקיינוס הקרח הצפוני שמורת קרונוצקי

"שמורת קרונוצקי", רשמית שמורת הביוספרה הטבעית הממלכתית של קרונוצקי (ברוסית: Кроно́цкий госуда́рственный природный биосфе́рный запове́дник) היא אחת השמורות הוותיקות ביותר ברוסיה. היא הוקמה בשנת 1934 באתר שמורת סובולין, שהתקיימה מאז 1882. שמורת הטבע קרונוצקי ממוקמת בחלק המזרחי של חצי האי קמצ'טקה ומשתרע על שטח של 1,147,619.37 דונם, כולל 135,000 דונם (1,350 קמ"ר) על חוף האוקיינוס השקט. השמורה כוללת את שטח חצי האי קרונוצקי. ישנם 8 הרי געש פעילים, הגבוה שבהם הוא קרונוצקי (3,528 מטרים), אגמי מים חמים, עמק הגייזרים המפורסם ומפלים. ^[1]^[2]^[3]^[4]^[5]

מצב הגנה ושימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התקנות על השמורה (שאושרו על ידי משרד משאבי הטבע הרוסי ב־16 במאי 2001), "בתוך האזור המוגן של השמורה, פעילויות כלכליות ואחרות המשפיעות לרעה על אובייקטים טבעיים ומתחמי השמורה אסורים"; "בקרקע ובשטח המים של השמורה, כל פעילות הסותרת את מטרות השמורה ומשטר ההגנה המיוחד על שטחה אסורה".

מעמדה הבינלאומי של השמורה מוגדר כשמורת ביוספרה A‏,^[6] ומהווה מורשת עולמית תרבותית וטבעית של אונסק"ו,^[7] כחלק ממתחם הרי הגעש של קמצ'טקה. בקטגוריית האזורים המוגנים על פי סיווג האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) היא נחשבת שמורת טבע קפדנית.^[8]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דרישתו של פולני גולה לשעבר, זואולוג וגאוגרף ידוע ב. דיבובסקי, בקמצ'טקה בשנת 1880 הוכנסו בשטח השמורה תקופות מוגבלות לראשונה לציד צובלים (מ-1 במרץ עד 15 באוקטובר). מאוחר יותר פנה דיבובסקי, בשם תושבי מחוז פטרופאבלובסק, לממשלה בבקשה להצהיר על מחוזות קרונוצק ואסאצ'י כמוגנים. הבקשה התקבלה ובשנת 1882, כדי להגן לא רק על הצובלים, אלא גם על הכבשים, האיילים ולוטרות הנהרות, הוקמה שמורה על אדמות אלה. אמצעי השימור נתנו תוצאה מובהקת, אם כי לשמורה לא היה מימון, ומדיניות הגבלת הציד תוחזקה רק על ידי כוחות האוכלוסייה המקומית, שהיו מעוניינים לשמור על המשאבים.

ניסיונות ליצור שמורת טבע נמשכו. בשנים 1916–1917 עבדה משלחת של משרד החקלאות בקמצ'טקה, ועל פי תוצאות המחקר שלה, ב-8 ביולי 1917 הוכרז אזור קרונוצקאיה כשמורת טבע על ידי ממשלת רוסיה הזמנית החדשה. אולם בשל מלחמת האזרחים, תוכנית זו לא יושמה.

רק לאחר כינון השלטון הסובייטי, בשנת 1926, התכנס הוועד הפועל של המחוז, ובשנת 1929 הוועד הפועל המחוזי של קמצ'טקה החליט לארגן את שמורת קרונוצקי, שנוצרה ב־1 ביוני 1934.

עד 1938 הוכפפה השמורה לארגוני ציד שונים, שאז היו אחראים להגנה על הטבע, ולאחר מכן הועברו לוועד הפועל המרכזי של רוסיה, ובשנת 1951 חוסלה. זאת בשל הקו בנושא "כיבוש הטבע" וההכרה ב"שמירת טבע פאסיבית" כלא מועילה. מאז שנות השלושים, למרות הכרזת הממשלה, נערכו חיפושים אחר נפט. בשנת 1959 שוחזרה שמורת קרונוצקי במסגרת מערכת ממלכתית להגנה מפני ציד, אך ב־10 ביוני 1961 חוסלה שוב.

באביב 1967 שוחזרה השמורה (בשטח של 964 אלף דונם)^[9] לבקשת המשתתפים במפגש הוולקולוגים השני של ברית המועצות, זאת במטרה לשמור על הרי הגעש במקום.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

את החלק העיקרי של השמורה תופס יערות של ליבנה, בחלקים העליונים של מורדות ההרים סבכי ארז ואלמון ננסי נפוצים. באגן אגם קרונוצקויה נפוצים יערות מחטניים של לגש קאג'נדר עם עצי אשוחית איאן וליבנה שטוחה. לאורך הנהרות צומחים יערות, שם המינים העיקריים הם צפצפה ריחנית, עצי ערבה ואלמון שעיר. בשכבה השנייה של יערות מחטניים ומעורבים, יש דובדבן ציפורים אסיאתי, עוזרד ואפר הרים סיבירי. בצמחייה של יערות ליבנה, אפר הרים נפוץ הוא סמבוק, בעל פירות מתוקים גדולים, ורד בר, ספירית ליבנה, יערה כחולה ועוד. בדרום הקיצוני של השמורה קיים מין אנדמי של קמצ'טקה — סמבוק קמצ'טקה.

העשבייה בשמורת קרונוצקי החלה להיווצר באופן שיטתי מאז 1987, המספר הכולל של הדגימות הוא 1,150.

בין היונקים בשמורה הם הדוב החום, איילי צפון, איילים, כבשי שלג, לינקסים, שועלים, גרגרנים, צובלים, הרמינים, חמוסי שלגים, סנאים אדומים, מרמיטה שחורה, סנאי קרקע ארקטיים, פיקה צפונית, ארוויקוליים, חדפים ארוכי-זנב, עטלפים המיוצגים על ידי 2 מינים - עטלף ברנדט ועור צפוני. אלתית פסיפית - אלתית דבשתית, אלתית צ'אם אלתית גמלונית, אלתית כסופה ואלתית אדומה. כל אלה שורצים בנהרות השמורה. אין זוחלים, רק סוג אחד של דו-חיים: סלמנדרה סיבירית. על חוף מפרץ קרונוצקי יש אריה ים שטלר. המים שמסביב מאכלסים מינים רבים של לווייתנים - לווייתן אפור, אובלנה צפון-פסיפית, קטלנים, פוקניים, כמו גם כלבי ים ולוטרות ים.

התפקיד החשוב ביותר של השמורה הוא בשימור הדוב החום: בשמורה קיימת אחת מאוכלוסיית הבר המוגנת הגדולה ביותר של בעלי חיים אלה ברוסיה (יותר מ-800 פרטים),^[10] מה שמבטיח את בטיחותם היציבה בחצי האי.

תת-המין של קמצ'טקה של אייל הצפון הוא אחד הגדולים בעולם ונשמר כיום בעיקר בשטח השמורה, שם הוא חי באזורים וולקניים הרריים. גורלו של מין זה בקמצ'טקה תלוי מאוד בביטחון האוכלוסייה באזור המוגן.

אתרי טבע ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמק הגייזרים הוא אחד משדות הגייזר הגדולים בעולם והיחיד באירואסיה. זהו קניון עמוק של נהר גייזר, שבצידיו, על שטח של כ-6 קמ"ר, ישנם מספר רב של שקעים של גייזרים ומעיינות חמים, שטחים תרמיים, מפלים ואגמים.

הקלדרה של הר הגעש אוזון הוא אזור ייחודי של ביטוי מורכב של תהליכים גאולוגיים ומיקרוביולוגיים מודרניים: מעיינות תרמיים ומאגרים יוצרים תנאים יוצאי דופן להתפתחות אורגניזמים תרמופיליים.

קרונוצקאיה הוא הר געש פעיל בגובה 3,528 מטר. המכתש מתמלא בתקע אקסטרוסיבי, ישנם פומורולות (פעילותם הפעילה במיוחד צוינה בשנת 1923). התפרצויות געשיות הן נדירות.

אגם קרונוצקויה הוא אגם המים המתוקים הגדול ביותר בקמצ'טקה. האגם מאוכלס בצורת מים מתוקים של סלמון סוקי (קוקאניה) ושלושה מינים אנדמיים של חרבת הרים. מערכת אקולוגית ייחודית זו יכולה לשמש אסמכתה לניטור מחקר.

חורשת האשוח החינני היא אזור של יער מחטניים כהה שנוצר על ידי האנדמיה של קמצ'טקה - אשוח חינני, עם שטח של כ-20 דונם בלבד בתחומי נהר נובי סמיאצ'יק, 4 ק"מ מחוף האוקיינוס השקט.

פרויקטים סביבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמורת קרונוצקי היא מוסד סביבתי ומחקר הכפוף למשרד משאבי הטבע והגנת הסביבה של הפדרציה הרוסית. הנהלת השמורה מנהלת שלושה אזורי טבע מוגנים במיוחד בעלי משמעות פדרלית: שמורת הטבע קרונוצקי, שמורת הטבע קוריאקסקי והשמורה הפדרלית הדרומית בקמצ'טקה. בשטחים אלה וביישובים השכנים מיושמים פרויקטים שמטרתם להגן וללמוד את הטבע, ולשלב את האוכלוסייה המקומית בפעילות סביבתית.