בניסיו דל טורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בניסיו דל טורו
Benicio Monserrate Rafael del Toro Sanchez
בניסיו דל טורו, יולי 2014
בניסיו דל טורו, יולי 2014
לידה 19 בפברואר 1967 (בן 57)
סאן חרמיאן, פוארטו ריקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג ולריה גולינו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בניסיו מונסרטה רפאל דל טורו סנצ'זספרדית: Benicio Monserrate Rafael del Toro Sánchez; נולד ב-19 בפברואר 1967) הוא שחקן קולנוע פוארטו-ריקני. על תפקידו בסרט "טראפיק" משנת 2000, הוא זכה בפרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס גילדת שחקני המסך ו-פרס הבאפט"א.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דל טורו נולד בסאן חרמיאן, פוארטו ריקו, הוריו עורכי דין. יש לו אח גדול בשם גוסטבו. כשהיה בן 9 מתה אימו מדלקת כבד, ובגיל 12 היגר עם אביו ואחיו הגדול לפנסילבניה שבארצות הברית.

בסיום לימודיו בתיכון עבר לקליפורניה והחל ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. בזמן לימודיו נרשם לחוג דרמה, שם בלט במיוחד. בעקבות הצלחתו בחוג לדרמה עזב את לימודיו לטובת לימודי משחק, החלטה שהסתיר ממשפחתו עד שהחל להשתתף בתפקידים ראשיים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת המשחק שלו החל בשנות ה-80 בתפקידים קטנים ובעיקר בתפקידי סוחר סמים או מאפיונר. ב-1987, הוא השתתף בקליפ של מדונה לשיר "La Isla Bonita". ב-1989 הייתה הפריצה שלו לתודעת הוליווד, בסרט מסדרת סרטי ג'יימס בונד, "רישיון להרוג"[1]. דל טורו היה לשחקן הצעיר ביותר ששיחק אי פעם את תפקיד הרשע בסדרה. לאחר מכן השתתף בכמה סרטי טלוויזיה. הפריצה הגדולה שלו הגיעה בסרטו של בריאן סינגר "החשוד המיידי" משנת 1995, שם שיחק בתפקיד הפושע עם בעיות דיבור. הוא זכה על התפקיד בפרס מ"אגודת הסרטים העצמאים האמריקאים". בשנת 1998 השתתף בסרט "פחד ותיעוב בלאס וגאס". לצורך גילום הדמות בסרט העלה כ-20 קילוגרם.

בשנת 2000 השתתף בסרטו של סטיבן סודרברג "טראפיק", בתפקיד שוטר גבול מקסיקני[2]. על משחקו בסרט קיבל פרס אוסקר, פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה ואת פרס גלובוס הזהב[3].

ב-2003, הופיע דל טורו בסרט "מאבק צמוד" (לצידו של טומי לי ג'ונס) ובסרטו של אלחנדרו גונסלס איניאריטו "21 גרם", עליו קיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר[4].

בשנת 2005, הוא הופיע בסרט "עיר החטאים" שביימו והפיקו פרנק מילר ורוברט רודריגז.

בשנת 2007 כיכב בסרט "דברים שאבדו לנו באש" בו גילם את ג'רי סאנבורן, עורך דין שהתמכר להרואין[5].

ב-2008 גילם את דמותו של המהפכן הארגנטינאי ארנסטו צ'ה גווארה בסרט "צ'ה", אותו גם הפיק[6]. את הסרט ביים סטיבן סודרברג. על תפקיד זה זכה בפרס השחקן הטוב בפסטיבל קאן ובפרס גויה[7].

בשנת 2013 גילם את דמותו של אמריקאי ילידי בסרט "Jimmy P", שהוקרן בפסטיבל קאן כחלק מהתחרות הרשמית[8].

בשנת 2014 גילם את דמותו של פבלו אסקובר בסרט הפשע הביוגרפי "אסקובר: גן עדן אבוד" לצד ג'וש האצ'רסון. באותה שנה גם שיחק בסרט הספרדי "יום מושלם", המספר על אנשי או"ם שהגיעו לבלקנים כדי לסייע לבני המקום בתום מלחמות יוגוסלביה בתחילת שנות ה–90[9].

בשנת 2018 גילם תפקיד ראשי במיני-סדרה "הבריחה מדנמורה" מבית שואוטיים, המבוססת על בריחתם של שני אסירים ממתקן כליאה בכפר דנמורה שבפאתי מדינת ניו יורק. על תפקידו במיני-סדרה, קיבל דל טורו מועמדות לפרס אמי לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה.

במאי 2018, היה חבר בצוות השיפוט בפסטיבל קאן, והצטרף לכמה עשרות אנשים שהתקבצו ליד הביתן הפלסטיני בפסטיבל, לדקת דומייה לזכרם של יותר מ–60 מפגינים שנהרגו באותו השבוע מאש צה"ל במהלך העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה. הנוכחים שילבו ידיים ועמדו בדממה לאות סולידריות עם מאבקו של העם הפלסטיני לחירות וצדק, נכתב בהודעה שפרסם לאחר מכן צוות הביתן[10].

בשנת 2021 שיחק בסרט "הכרוניקה הצרפתית", דרמה קומית שכתב וביים וס אנדרסון[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדל טורו וקימברלי סטיוארט, מעצבת אופנה ובתו של רוד סטיוארט,למרות שלא נישאו,יש בת משותפת,דלילה, שנולדה ב-21 באוגוסט 2011.

בנוסף לאזרחות האמריקאית שלו, יש לו מנובמבר 2011 גם אזרחות ספרדית בזכות מוצא משפחתו.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד הערות
1988 פי ווי הרמן הגדול דיוק
1989 רישיון להרוג דאריו
1991 הרץ האינדיאני מיגל
1992 כריסטופר קולומבוס אלבארו הראנה
1993 ללא פחד מני רודריגו
Golden Balls בוב
כסף זה לא הכל בחיים דינו פולאדינו
1994 המפיק רקס
בגידה לאור ירח הבלש למאר דיקי
1995 החשוד המיידי פרד פנסטר זכיות:

פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן המשנה הטוב ביותר (1996)

1996 נדר לנקמה ג'ספר ספוגליה
המעריץ חואן פרימו
Cannes Man עצמו
בסקיאט בני דלמאו זכיות:

פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן המשנה הטוב ביותר (1997)

1997 Joyride הבלש לופז
מטען עודף וינסנט
1998 פחד ותיעוב בלאס וגאס ד"ר גונזו
2000 טראפיק חוויאר רודריגז זכיות:

פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (2001)

פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר (2001)

פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה (2001)

פרס דוב הכסף לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל ברלין (2001)

פרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר (2001)

מועמדויות:

פרס סטלייט לשחקן המשנה הטוב ביותר (2001)

פרסי אמפייר לשחקן הטוב ביותר (2002)

דרכו של אקדח לונגבו
סנאץ' פרנקי "ארבע אצבעות"
לחם ושושנים עצמו
2001 שבועה[12] טובי ג'יי
2003 21 גרם ג'ק גורדן זכיות:

פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן הטוב ביותר (2004)

מועמדויות:

פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (2004)

פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה (2004)

פרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר (2004)

פרס סטלייט לשחקן המשנה הטוב ביותר (2004)

מאבק צמוד סמל אהרון האלם
2005 עיר החטאים בלש ג'ק "ג'קי בוי" רפרטי
2007 דברים שאבדו לנו באש ג'רלד "ג'רי" סאנבורן
2008 צ'ה צ'ה גווארה גם מפיק

זכיות:

פרס השחקן הטוב בפסטיבל קאן (2008)

פרס גויה לשחקן הטוב ביותר (2009)

2010 איש הזאב לורנס טלבוט גם מפיק
אי שם עצמו
2012 בלי חוקים מיגל "לאדו" ארויו
7 ימים בהוואנה
במאי
2013 ג'ימי פיקארד ג'יימס "ג'ימי" פיקארד
תור: העולם האפל טנליר טיוואן/האספן
2014 שומרי הגלקסיה
מידות רעות סנצ'ו סמילאקס
אסקובר: גן עדן אבוד פבלו אסקובר
2015 יום מושלם ממברו
סיקאריו[13] אלחנדרו גיליק מועמדויות:

פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה (2016)

פרס סטלייט לשחקן המשנה הטוב ביותר (2016)

הנסיך הקטן הנחש דיבוב
2017 מלחמת הכוכבים - פרק 8: אחרוני הג'דיי די.ג'יי
2018 הנוקמים: מלחמת האינסוף טנליר טיוואן/האספן
סיקאריו: הנקמה אלחנדרו גיליק
2019 דורה והעיר האבודה חטפני השועל דיבוב
2021 מהלך מתוכנן רונלד רוסו
הכרוניקה הצרפתית מוזס רוזנטלר
2023 רפטייל טום ניקולס
TBA All-Star Weekend ד"ר פיל
White Lies
The Corporation חוסה מיגל באטל סניור

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סדרה תפקיד הערות
1987 Shell Game פדרוזה פרק: "The Upstairs Gardener"
מיאמי מחלק מוסר פיטו פרק: "Everybody's in Showbiz"
Private Eye קרלוס 2 פרקים
1990 Drug Wars: The Camarena Story רפאל קארו קינטרו מיני-סדרה; 3 פרקים
1994 אגדות מעולם המסתורין ביל פרק: "The Bribe"
1995 Fallen Angels פאקו פרק: "Good Housekeeping"
2018 הבריחה מדנמורה ריצ׳רד מאט מיני-סדרה; 7 פרקים

מועמדויות:

פרס אמי לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה (2019)

2021 מה אם...? טנליר טיוואן/האספן דיבוב; פרק: "What If... T'Challa Became a Star-Lord?"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בניסיו דל טורו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירון פריד, כל המוזות ברחו מהעיר, חדשות, 4 ביולי 1989
  2. ^ נסים דיין, ‏נפתולי המבוך האנושי, באתר גלובס, 21 במרץ 2001
  3. ^ נסים דיין, ‏עוד פעם סיפורים מצטלבים, באתר גלובס, 11 באפריל 2001
  4. ^ נסים דיין, ‏קתולים על מים סוערים, באתר גלובס, 18 במרץ 2004
  5. ^ אלן רידינג, ניו יורק טיימס, האלי ברי חושבת שהוא סקסי, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2007
  6. ^ תמרה שרייבר, ‏בניסיו דל טורו יגלם בסרט חדש את צ'ה גווארה, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2008
  7. ^ גרג גולדסטין, רויטרס, צ'ה גווארה לא מושך קהל, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2008
  8. ^ איתמר זהר, למה בניסיו דל טורו מגלם אינדיאני?, באתר הארץ, 20 במאי 2013
  9. ^ נירית אנדרמן, סרט בכיכובם של בניסיו דל טורו וטים רובינס יפתח את פסטיבל "סרטים בערבה", באתר הארץ, 26 באוקטובר 2015
  10. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, פסטיבל קאן: בניסיו דל טורו ועוד עשרות מחו נגד הרג המפגינים בעזה, באתר הארץ, 18 במאי 2018
  11. ^ אתר למנויים בלבד אורון שמיר, "הכרוניקה הצרפתית": מתי במאי הופך לקלישאה של עצמו?, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2021
  12. ^ עכבר העיר, שבועה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2006
  13. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, "סיקאריו": סוף סוף סרט פעולה אינטליגנטי, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2015