ואן הפלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואן הפלין
Van Heflin
ואן הפלין (1950)
ואן הפלין (1950)
ואן הפלין (1950)
לידה 13 בדצמבר 1908
וולטרס, אוקלהומהארצות הבריתארצות הברית
פטירה 23 ביולי 1971 (בגיל 62)
הוליווד, קליפורניהארצות הבריתארצות הברית
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19281971 (כ־43 שנים)
מקום לימודים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ואן הפליןאנגלית: Van Heflin;‏ 13 בדצמבר 1908 - 23 ביולי 1971) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל את קריירת המשחק בברודוויי. סרטו הראשון היה "אישה מורדת" לצידה של קתרין הפבורן (1936). בשנת 1942 קבל פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על משחקו בסרט "ג'וני איגר" לצידו של רוברט טיילור.

במלחמת העולם השנייה שימש כצלם קרבי בצבא ארצות הברית באירופה.

הוא שיחק בסרטים רבים, לרוב בתפקידי משנה, ביניהם:"שביל סנטה פה" (1940), "מאדאם קירי" (1943), "עוד תעלה תזרח השמש" (1946), "אהבתה המוזרה של מרתה אייברס" (1946), "שלושת המוסקטרים" (1948), "מאדאם בובארי" (1949), "צעירה מדי לנשיקה"(1951), "שיין" (1953), "בריגדון" (1954) ו"זעקת הקרב" (1955) לפי ספר ותסריט של לאון יוריס.

הפלין שיחק גם על במות ברודוויי. ב-1939 הופיע בסיפור פילדלפיה לצד קתרין הפבורן וג'וזף קוטן בהפקה שרצה 417 פעמים. כן שיחק גם בהפקת מראה מעל הגשר מאת ארתור מילר.

הפלין שיחק בסרטים רבים, לרוב בתפקידי משנה, כן הופיע בסדרות בטלוויזיה.

ב-1960 זכה הפלין בשני כוכבים בשדרת הכוכבים של הוליווד על הופעותיו בקולנוע ובטלוויזיה.

סרטו האחרון היה סרט האסונות נמל תעופה (1970) בו גילם תפקיד של נוסע העומד לפוצץ מטוס נוסעים כדי לזכות את משפחתו בביטוח חיים שרכש. זמן קצר לאחר מכן הוא מת מהתקף לב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואן הפלין בוויקישיתוף