ואן הפלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ואן הפלין
Van Heflin
ואן הפלין
ואן הפלין (1950)
לידה 13 בדצמבר 1908
וולטרס, אוקלהומהארצות הבריתארצות הברית
פטירה 23 ביולי 1971 (בגיל 62)
הוליווד, קליפורניהארצות הבריתארצות הברית
סוגה מועדפת מערבון (סוגה ספרותית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1971-1928
פרסים והוקרה פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר
עיסוק שחקן, שחקן אופי, שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אוקלהומה, אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ואן הפליןאנגלית: Van Heflin;‏ 13 בדצמבר 1908 - 23 ביולי 1971) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל את קריירת המשחק בברודוויי. סרטו הראשון היה "אישה מורדת" לצידה של קתרין הפבורן (1936). בשנת 1942 קבל פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על משחקו בסרט "ג'וני איגר" לצידו של רוברט טיילור.

במלחמת העולם השנייה שימש כצלם קרבי בצבא ארצות הברית באירופה.

הוא שיחק בסרטים רבים, לרוב בתפקידי משנה, ביניהם: "עוד תעלה תזרח השמש" (1946), "שלושת המוסקטרים" (1948), "מאדאם בובארי" (1949), "שיין" (1953) ו"זעקת הקרב" (1955) לפי ספר ותסריט של לאון יוריס.

הפלין שיחק גם על במות ברודוויי. ב-1939 הופיע בסיפור פילדלפיה לצד קתרין הפבורן וג'וזף קוטן בהפקה שרצה 417 פעמים. כן שיחק גם בהפקת מראה מעל הגשר מאת ארתור מילר.

הפלין שיחק בסרטים רבים, לרוב בתפקידי משנה, כן הופיע בסדרות בטלוויזיה.

ב-1960 זכה הפלין בשני כוכבים בשדרת הכוכבים של הוליווד על הופעותיו בקולנוע ובטלוויזיה.

סרטו האחרון היה סרט האסונות נמל תעופה (1970) בו גילם תפקיד של נוסע העומד לפוצץ מטוס נוסעים כדי לזכות את משפחתו בביטוח חיים שרכש. זמן קצר לאחר מכן הוא מת מהתקף לב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואן הפלין בוויקישיתוף