לדלג לתוכן

וייטרי סול מארה

וייטרי סול מארה
Vietri sul Mare
מראה כללי של וייטרי סול מארה ומפרץ סלרנו
מראה כללי של וייטרי סול מארה ומפרץ סלרנו
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז קמפניהקמפניה קמפניה
סלרנו נפה
ראש העיר Giovanni De Simone[1]
בירת העיר Vietri sul Mare עריכת הנתון בוויקינתונים
העיר הגדולה סלרנו
שפה רשמית איטלקית
שטח 9.52[2] קמ"ר
גובה 146 מטרים
דת נוצרים קתולים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 7,078 (2024)
קואורדינטות 40°40′20″N 14°43′40″E / 40.672222°N 14.727778°E / 40.672222; 14.727778
אזור זמן UTC+1
[2]
אתר מורשת עולמית
החוף האמאלפיטני - 15 יישובים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מעורב בשנת 1997, לפי קריטריונים 2,4, 5
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וייטרי סול מארהאיטלקית: Vietri sul Mare) היא עיירה בדרום איטליה, במחוז קמפניה, בנפת סלרנו. העיירה ידועה במסורת עתיקה של ייצור כלי קרמיקה דקורטיביים וגם כלי קרמיקה שימושיים. אומני הקרמיקה המקומיים מתמקדים במיוחד במיוליקה (Maiolica) מזוגגת[3]. מספר תושבי העיירה היה 7,078 בחודש יוני 2024[4]. העיירה הוכרה על ידי אונסק"ו בשנת 1997 כאתר מורשת עולמית, ביחד עם 15 העיירות של החוף האמאלפיטני (Costiera Amalfitana)[5], לפי קטגוריות 2, 4 ו-5. העיירה מכונה "הפנינה הראשונה של החוף האמאלפיטני"[6].

גאוגרפיה ואקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפון לעיירה משתרע החוף האמאלפיטני. בדרום מערב העיירה גובלת פיזית בנמל של בירת הנפה סלרנו. הגבול המערבי הוא הים הטירני ומפרץ סלרנו. המרחק לבירת המחוז נאפולי מסתכם בכ-50 קילומטרים. בכיוון המזרחי ישנן גבעות ירוקות ולא מיושבות. הגובה הממוצע מעל פני הים הוא 146 מטרים, כשגובה המינימום הוא 3- והמקסימום 641 מטרים[7]. שטחה של העיירה כ-9.52 קילומטרים רבועיים[8]. העיירה היא צבר של שישה כפרים קטנים: מולינה (Molina), מרינה (Marina), ראיטו (Raito), בנינקאזה (Benincasa), אלבורי (Albori) ודראגונאה (Dragonea).

הקייצים בוייטרי סול מארה קצרים, חמים ולחים. הקיץ נמשך מאמצע יוני, ועד סוף השליש הראשון של ספטמבר. החודש החם ביותר הוא אוגוסט, שבו מידת החום הממוצעת ביום עומדת על 31 מעלות צלזיוס, ובלילות על 21 מעלות. הלחות הממוצעת ביולי - אוגוסט עומדת על 56%. החורפים ארוכים וקרים למדי. העונה הקרה נמשכת ארבעה חודשים, מ-21 בנובמבר ועד 21- במרץ. בעונה הקרה, ממוצע הטמפרטורות נופל מ-16 מעלות. החודש הקר ביותר הוא ינואר, עם ממוצע של 12 מעלות בימים ו-7 מעלות בלילות[9]. בחודשים נובמבר ודצמבר, חלים בממוצע מספר ימי הגשם החודשי הרבים ביותר בשנה - 9.9 ימים. החודש הגשום ביותר הוא נובמבר, בו יורדים בממוצע 89.6 מ"מ גשמים. החודש השחון ביותר הוא יולי, בו הממוצע עומד על 14.4 מילימטר גשם בלבד. ממוצע המשקעים השנתי מסתכם ב-576.5 מילימטר[9]. וייטרי סול מארה אינה נמצאת באזור מושלג של איטליה.

מקור שמה הנוכחי "וייטרי" (Vietri) במילה הימיי ביניימית וטרי (Veteri), שהיא עצמה הגזורה מהמילה הלטינית (Vetus), שפירושה ישן או עתיק. חלקו השני של שם העיירה הוא "סול מארה" (Sul Mare), שמשמעו באיטלקית הוא "על הים"' - כיוון שהעיירה ממוקמת לחוף הים הטירני[10]. כלומר, פירוש שם העיירה וייטרי סול מארה הוא: "העתיקה שעל הים".

ההיסטוריה העתיקה של וייטרי סול מארה לוטה בערפל, וחסרים תימוכין של ממצאים ארכאולוגיים. לפי המסורת, העיר האטרוסקית העתיקה מרקינה (Marcina) שכנה באותו המקום שבו נמצאת בעידן הנוכחי וייטרי סול מארה (לא מדובר בעיר הליטאית מרקינה העכשווית). העיר מרקינה הוחרבה במאה החמישית לספירה על ידי הוונדלים, בהנהגתו של גנסריק (Genseric), שהביס את רומא[11]. ממצאים ארכאולוגיים תומכים בקיומו של ישוב במאה ה-6 לפני הספירה וגם נמל, אך אין ודאות גמורה שמדובר במרקינה, ויש היסטוריונים הסבורים שוייטרי הייתה בזמנים עתיקים אחת מהנמלים של עיר עתיקה וחזקה אחרת, בשם נוקריה אלפטרנה (Nuceria Alfaterna).

בתקופה הלומברדית (במאות השישית עד השמינית[12]), הייתה העיירה רובע של העיר הגדולה השכנה סלרנו. במאה האחת עשרה הוקם המנזר הבנדיקטי של קאווה (The Abbey of Cava)[13], שהחל כמנזר צנוע והפך עם הזמן למנזר עשיר וחזק, והשפיע במידה רבה על היותה של העיירה עצמאית. בשנת 1806 זכתה וייטרי סול מארה באוטונומיה[10], וב-1861 אוחדה כחלק מאיטליה, תחת מלכותו של ויטוריו אמנואלה השני[14].

העיירה התפרסמה בזכות אומנויות הקרמיקה והמיוליקה. יש המתארכים את ראשית ייצור קרמיקה ומיוליקה בוייטרי סול מארה למאה ה-14[15], אך לפי מקורות אחרים, החל העיסוק באומנויות אלו רק במאה החמש עשרה[10]. במאה ה-18 הגיעו לעיירה אומני קרמיקה חדשים ממחוז אברוצו (Abruzzo), וריעננו בידע ובסגנון את אומנות הקרמיקה שהייתה נהוגה עד אז. במאה העשרים והעשרים ואחת הפכה אומנות הקרמיקה לסמלה של העיר. אומנות המיוליקה משמשת לנוי, וגם באומנות שימושית, בעיקר לכלי בית ולכלי מטבח. סמלה של אומנות הקרמיקה של וייטרי סול מארה הוא חמור ירוק. סמל החמור הירוק יוסד ובוסס על ידי אומן גרמני בשם ריכארד דולקר (Richard Dölker), שביקר ופעל בשנת 1922 בעיירה, והחל את מסורת יצירת החמורים הקרמיים הירוקים[16].

אתרים ונושאי עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מוזיאון הקרמיקה- במוזיאון מוצגים חפצי קרמיקה לנוי וחפצי קרמיקה שימושיים, שיוצרו החל מהמאה השבע עשרה ועד המאה העשרים ואחת[17].
  • כנסיית יוחנן המטביל - הכיפה החיצונית של הכנסייה ייחודית, היא מכוסה כולה באריחי מיוליקה בגווני ירוק וירקרק, הכיפה הגבוהה נראית היטב ממקומות רבים בוייטרי סול מארה.
  • מגדלי השמירה - בעבר, היו שבעה מגדלי שמירה פזורים סמוך לחופי העיירה. למעט שני מגדלים הרוסים לגמרי, יתר חמשת המגדלים שוקמו ושוחזרו, ונמצאים בשימוש בענפי תיירות שונים.
  • חופי רחצה - בעיירה יש מספר חופי רחצה מוסדרים.
  • וילה קומונלה - פארק המזכיר בצבעוניות הקרמיקה של חלקים ממנו, את פארק גואל בברצלונה.
  • פסטיבל הספלים - הפסטיבל מתקיים כבר עשורים. במסגרתו, אומנים מציגים ספלים מסוגים ובצבעים שונים[18]. הפסטיבל נועד לקדם אומנות וסולידריות.
  • פסטיבל הלימון - נערך בוייטרי סול מארה בכל קיץ בחודש יולי. בפסטיבל מגישים משקאות ומאכלים מגוונים. כל המשקאות והמאכלים המוגשים מבוססים לימון.
  • חגיגות הפטרון המגן - ב-24 ביוני בכל שנה חוגגים את חגיגות יוחנן המטביל, שהוא לפי המסורת הפטרון המגן של העיירה.
  • פסטיבל הבירה - בחודש מאי בשנת 2024, נערך בעיירה פסטיבל הבירה הראשון. הפסטיבל הוקדש לשתיית בירה, לריקודים, לקונצרטים של אומני זמר ולמופעים שונים[19].

עקב קרבתה המיידית של וייטרי סול מארה לעיר הגדולה באזור סלרנו, קיימות אפשרויות תחבורה מגוונות. בנוסף, העיירה צמודה לאוטוסדרדה A3 המובילה לנאפולי, לכביש מקומי E45, ולכביש המשני החוצה את כל עיירות החוף האמאלפיטני ונקרא "דרך אמאלפי".

אוטובוס- קווי אוטובוס סדירים מגיעים לעיירה הן מכיוון סלרנו, וקווים נוספים עוברים הלוך ושוב, דרך עיירות החוף האמאלפיטני.

רכבת - לקו רכבת מנוקרה (Nocera) לסלרנו ובחזרה, יש תחנה גם בוייטרי סול מארה[20].

שייט - ניתן להגיע לעיירה בשייט, דרך המרינה של וייטרי סול מארה, או דרך נמל סלרנו הסמוך.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וייטרי סול מארה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ [1]
  2. ^ https://italia.indettaglio.it/eng/campania/vietrisulmare.html ]
  3. ^ מדריך מטרופוליס נאפולי ואמלפי, תל-אביב: ידין רומן, 2010, עמ' 181-182
  4. ^ Bilancio demografico mensile, demo.istat.it
  5. ^ I 15 Comuni – Unesco Amalficoast (באנגלית)
  6. ^ Trip to Amalfi Coast: Vietri sul Mare - Italia.it Visit Vietri sul Mare, overlooking the picturesque Amalfi Coast. Discover the villages and beaches of Campania: visit Italia.it!, Italia.it (באנגלית)
  7. ^ Carte topographique Vietri sul Mare, altitude, relief, Cartes topographiques (בצרפתית)
  8. ^ Map of Vietri sul Mare, ITALY Magazine (באנגלית)
  9. ^ 1 2 Vietri sul Mare Climate, Weather By Month, Average Temperature (Italy) - Weather Spark, weatherspark.com (באנגלית)
  10. ^ 1 2 3 Giuseppe e Roberto Sabella, The Coast of Amalfi (באנגלית), Salerno: Mantoni Editore, 2001, עמ' 86-88
  11. ^ Joshua J. Mark, Gaiseric, World History Encyclopedia (באנגלית)
  12. ^ תולדות איטליה בימי הבינים המוקדמים | גילי חסקין – מדריך טיולים, ‏2019-10-31
  13. ^ The Social World of the Abbey of Cava, c. 1020-1300, Boydell and Brewer (באנגלית בריטית)
  14. ^ טקסטולוגיה, המאבק לשחרור ולאיחוד לאומי של איטליה - סיכום בהיסטוריה, באתר טקסטולוגיה, ‏2013-07-15
  15. ^ Vietri e la ceramica - CERAMICA VIETRESE - Eccellenza Artigianale Made in Italy, www.ceramicavietrese.it (באיטלקית)
  16. ^ Laura Thayer, Vietri sul Mare Travel Guide on ItalyItalia.com, Ciao Amalfi, ‏2009-10-15 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ מדריך EYEWITNESS נאפולי וחוף אמאלפי, נתניה: שטיינהרט קציר, 2011, עמ' 161
  18. ^ THE "FESTIVAL OF THE MUGS" IN VIETRI SUL MARE: ART IN SUPPORT OF SOLIDARITY, Tra.Vel.Mar S.r.l. (באנגלית)
  19. ^ Travel Blogger, 1st Beer Festival in Vietri sul Mare!, Amalficoastlovers, ‏2024-05-09 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ Line Route R - Trenitalia - Train Schedules, Moovit (באנגלית)