ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבנו פרץ הכהן
| לידה |
1304 ה'ס"ה |
|---|---|
| פטירה |
1370 (בגיל 66 בערך) ה'ק"ל |
| השתייכות | בית מדרשו של הר"ן |
| תחומי עיסוק | פרשנות תלמוד, פסיקה, קבלה |
| רבותיו | אביו רבי יצחק הכהן |
| תלמידיו | ר"ן, הריב"ש, מתתיה בן יוסף אב"ד פריש, אחיו רבי קרשקש הכהן ומשולם הכהן |
| בני דורו | ר' וידאל די טולושא |
| חיבוריו | פירושים למסכתות שבת, עירובין, סנהדרין, נזיר; ספר מערכת האלהות |
רבי פרץ בן יצחק הכהן (רבנו פרץ, או הרפ"ך; ה'ס"ה 1304 - ה'ק"ל, 1370) היה מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, רבו של הר"ן ושל הריב"ש, כתב פירוש על התלמוד וספר דרשות בקבלה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור]
רבי פרץ נולד בפרובנס בתחילת המאה ה-14. את תורתו למד מאביו רבי יצחק בן יהודה הכהן.
אביו רבי יצחק היה ניכר בדורו כתלמיד חכם ועניו, ונהג לחתום את איגרותיו "יצחק העלוב בן הרב יהודה הכהן". עדות על גדולתו בתורה מוזכרת בכתבי דוד בן שמואל מאישטילא (מחבר "ספר הבתים" על המשנה תורה לרמב"ם) שקוראהו "קדוש ה' מכובד מורנו רב יצחק הכהן מנוואשקה" (מאנאסק) Manosque.
בבגרותו שימש רבי פרץ כדיין ומורה הלכה בטולידו.
חיבוריו[עריכת קוד מקור]
רבי פרץ הכהן התחיל לכתוב את פירושיו על התלמוד בגיל 22. פירושיו על התלמוד הידועים לנו היום הם על ארבע מסכתות בלבד (שבת, עירובין, נזיר, וסנהדרין). יש הטוענים שרבי פרץ חיבר פירושים על כל המסכתות, אלא שאלו אבדו.[1] הוא רגיל להביא בפירושיו את דברי אביו כהקדמה, ולאחר מכן לדקדק ביותר בלשון התלמוד כדי להעלות את חידושיו. הרב יצחק אריאלי משער שחידושי הרשב"א על מסכת מנחות הם מרבי פרץ.
רבי פרץ כמקובל[עריכת קוד מקור]
חיבור נוסף של רבי פרץ הוא ספר מערכת האלהות[2] הכולל דרשות קבליות על התורה. לא ברור האם דרש אותן בבית כנסת או בפורום מצומצם יותר, ובכל מקרה אלו דרשות מעמיקות אשר אין להבינן ללא ידיעה קבלית מוקדמת. אחד ממאפייני החיבור הוא הגדרה והשוואה של כל פרט מהחטאים בכלל התורה (לדוגמה חטא עץ הדעת, דור המבול, דור הפלגה, אנשי סדום, קורח ועדתו ועוד), והבנתם כבאים מאותו מקור ספציפי של רע, עם מטרה להגיע אל כוונה שווה - פירוד אלהות מן העולם.
תלמידיו וחבריו[עריכת קוד מקור]
המפורסם מבין חבריו הוא רבנו נסים, שהתייחס אליו בידידות וקרבה ואף עזר לו להגיע לברצלונה. יש אומרים שהר"ן התייחס אליו כמעט כתלמיד אל רבו, כעולה מכך שכינהו "מורנו הרב הכהן הגדול".[3] בשנת ה'קי"ז נקראו שניהם על ידי מלך ספרד, ככל הנראה פדרו הרביעי, מלך אראגון, לפסוק דין-תורה בעניין ירושה.[4]
תלמיד ידוע של ר' פרץ הוא הריב"ש (ר' יצחק בר ששת), אשר מרבה בכתביו לשבח ולתאר את גדולת רבו.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבנו פרץ הכהן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1214-1212, באתר היברובוקס
- מערכת האלהות, מנטובה ה'שי"ח, באתר היברובוקס
- טקסט (בלבד) של הספר מערכת האלהות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ראו הקדמת משה הכהן בלוי להקדמת ספרו "שיטת הקדמונים" על מסכת נזיר.
- ^ מערכת האלהות.
- ^ ספר מקורות ומחקרים, עמ' קעז.
- ^ יצחק בער, תולדות היהודים בספרד הנוצרית.
- ^ שו"ת הריב"ש סימנים רפ, שפז, תעו.
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבנו פרץ הכהן על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
פרץ הכהן קטגוריה:פרשני התלמוד קטגוריה:ילידי 1304 קטגוריה:נפטרים ב-1370