ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/מעשר שני
| מקרא | דברים, י"ד, כ"ב–כ"ו |
|---|---|
| משנה | מסכת מעשר שני, פרק א' |
| משנה תורה | הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק א' |
| ספרי מניין המצוות | ספר החינוך, מצווה תמ"ב, מצווה תמ"ג, מצווה תמ"ד, מצווה תע"ג, מצווה תר"ח, מצווה תר"ט, מצווה תר"י |
מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון). מעשר שני הוא מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם ועל החקלאי עצמו לאוכלו בקדושה ובטהרה בירושלים.
המצווה מתקיימת בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור השמיטה. בשנים שבהן אין מפרישים מעשר שני, כלומר בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה, מפרישים מעשר עני. מצווה זו כוללת בתוכה מצוות להפריש את המעשר השני מהתבואה, ומצווה להעלות את פירות המעשר השני (או כסף פדיונם) לירושלים ולאכלם שם בטהרה ובשמחה.
מקור המצווה[עריכת קוד מקור]
בספר דברים, פרק י"ב, פסוקים י"ז–כ"א נאמר:
לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם-לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי כָּל-יָמֶיךָ עַל-אַדְמָתֶךָ...
וכן בספר דברים, פרק י"ד, פסוקים כ"ב–כ"ו:
עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ... וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם... וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ וְאָכַלְתָּ שָּׁם...
במניין המצוות[עריכת קוד מקור]
על מניינה במניין המצוות, נחלקו ראשונים: יש הסוברים כי היא נמנית כמצווה בפני עצמה[1], ויש הסוברים כי היא נכללת יחד עם מצוות ההפרשה[2].
טעם המצווה[עריכת קוד מקור]
ההגיון העומד מאחורי מצות אכילת הפירות דווקא בירושלים: מאחר וריכוז החכמים, הכהנים ומורי ההלכה, היה בירושלים. על כן כאשר יעלו אנשים לאכול פירותיהם בין חומות העיר, יזכו ליראת שמים בראיית החכמים, וכן ילמדו מהם תורה.[3]
דיני המצווה[עריכת קוד מקור]
חישוב המעשר[עריכת קוד מקור]
מתוך כלל הפירות בשדה, לאחר שהפריש בעל השדה מעשר ראשון ללוי יש להפריש מהפירות שנותרו מעשר (10%) נוסף שהוא כ-9% מכל הפירות שהיו בתחילה. מחזור מעשר שני ומעשר עני מורכב משלוש שנים, שנתיים מעשר שני, ושנה שלישית מעשר עני, עוד שנתיים מעשר שני ושנה שישית מעשר עני. לאחר מכן שנת שמיטה וחוזר חלילה.
מקום האכילה[עריכת קוד מקור]
בשונה מכלל המעשרות, מעשר שני למרות הקדושה שבו נשאר ברשות בעל הפירות ועליו לאכול אותו בטהרה בירושלים. אין חובה לעלות בעצמו לירושלים ולאכול בה את הפירות, אלא ניתן גם לשלוח אדם אחר, כגון את בנו, שיאכל הוא את הפירות בירושלים, ובכך יוצא המשלח ידי חובת אכילת המעשר בירושלים[4].
פדיית הפירות[עריכת קוד מקור]
מי שקשה לו להעלות את הפירות לירושלים, יכול לפדות אותם תמורת כסף, ואז הפירות נחשבים לחולין והקדושה עוברת לכסף. את הכסף יש להעלות לירושלים ולקנות בו מאכלים אותם יש לאכול בטהרה כמו דין אכילת מעשר שני.
כאשר פודה אדם את פירות המעשר, עליו להוסיף "חומש" על שווי הפירות. את החומש מחשבים מחוץ לסכום הכולל, דהיינו שצריך להוסיף רבע על מחיר הפירות ואז בחישוב הכולל התוספת תהיה חומש. (אם המחיר של הפירות הוא 100, בתוספת חומש יהיה 125)
השימושים המותרים[עריכת קוד מקור]
פירות מעשר שני ניתנים לכילוי על ידי אכילה, שתייה וסיכה (מריחה על הגוף). אכילה ושתייה נלמדות מהפסוק: ”"דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ"”{מקור|ספר דברים, פרק י"ד, פסוק כ"ג.}}, והנאת הסיכה מפירות מעשר נלמדה מהחשבת סיכה כשתייה בדיני יום הכיפורים.
מכירת מעשר שני[עריכת קוד מקור]
בפירות מעשר שני יש קדושה ולכן אסור לנהוג בהם מנהג חולין כגון למכור אותם.
בזמן הזה[עריכת קוד מקור]
אכילת מעשר שני מותנית בקיום בית המקדש. לפיכך, מעשר שני שאינו ניתן לאכילה "מחולל" על גבי מטבע. בשונה מ"פדיה" שנהגה בזמן המקדש, הערך של המטבע שעליו מחללים את התבואה יכול להיות קטן ביותר. לאחר החילול, הקדושה למעשה "עוברת" מהפירות אל המטבע, והפירות מותרים באכילה, אך יש לנהוג במטבע בקדושה. מעשר שני הוא למעשה היחיד מבין המעשרות שנוהג גם היום, ללא שינוי.
בדרש[עריכת קוד מקור]
במדרש תנחומא מובא כי אף יצחק כבר קיים בזמנו את מצוות מעשר שני[5].
ראו גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- משנה, מסכת מעשר שני
- מעשר שני באתר "אספקלריה"
- הרב יאיר יעקובי, מעשר שני, אתר ישיבה
- שו"ת מעשר שני, מכון התורה והארץ
- תבנית:אתר פניני הלכה
הערות שולים[עריכת קוד מקור]
- ^ רבי שמעון קיירא, בה"ג[דרוש מקור]; רמב"ן[דרוש מקור].
- ^ רמב"ם, ספר המצוות לרמב"ם, עשה, מצווה קכ"ח.
- ^ רמב"ן על התורה דברים יט כב ובספר החינוך מצוה שס
- ^ ספר החינוך, מצווה ש"ס, שלא כמשתמע-לכאורה מלשון הפסוק (ספר דברים, פרק י"ב, פסוק י"ב).
- ^ תבנית:תנחומא, בדרש הפסוק בספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק י"ב.
| מצוות התלויות בארץ | ||
|---|---|---|
| מתנות כהונה | ביכורים • תרומה גדולה • תרומת מעשר • חלה | 
|
| מתנות לוייה | מעשר ראשון | |
| מתנות עניים | לקט • שכחה • פאה • פרט • עוללות • מעשר עני | |
| שמיטה ויובל | שמיטה • שמיטת קרקעות • שמיטת כספים • שנת היובל • שדה אחוזה | |
| מצוות הקשורות לקדושה | מעשר שני • כלאיים • כלאי הכרם • כלאי זרעים • ערלה • נטע רבעי | |
קטגוריה:תרומות ומעשרות קטגוריה:פרשת כי תבוא קטגוריה:פרשת ראה