ח'רבת אפקס
 | |
| מבט מהאוויר על ח'רבת אפקס | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | כ-12 דונם |
| היסטוריה | |
| תרבויות | הלניסטית |
| תקופות |
ההתקופה ההלניסטית התקופה הרומית, התקופה הביזנטית ימי הביניים |
| סוג | יישוב |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים | פרופ' פורת, ד"ר דביר רביב |
| גישה לציבור | נמצא בשטח B |
| מיקום | |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   ח'רבת אפקס | |
ח'רבת אפקס (Kh. ifkas) היא אתר ארכאולוגי הממוקם דרומית לחוות גלעד, בסמוך ליובליו העליונים של נחל קנה במערב השומרון. האתר שימש כיישוב פעיל בתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, ובימי הביניים.
ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1968, תשכ"ח, נערך סקר השומרון השני על ידי הארכאולוג יוסף (ספי) פורת, שסקר בין היתר את ח'רבת אפקס. באפריל 2013 נערך סיור ותיעוד נוסף בחורבה על ידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן. במהלך הסקר והסיור זוהו בשוליה הדרומיים אולמות תת-קרקעיים מקורים בלוחות אבן גדולים. ממערב לחורבה אותר מבנה רבוע בנוי גזית. ברחבי האתר נמצאו בורות מים חצובים או בנויים מתחת לרצפות המבנים. נמצאו גם חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית.
במרכז האתר נמצאו שלושה בורות מים, וכן שלושה מתקני מים רבועים שלפחות שניים מהם שימשו כמקוואות טהרה. אחד הבורות בעל מאפיינים התואמים את התקופה הרומית הקדומה.
קברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני מקבצי קברים אותרו בסביבות האתר, כאשר מקבץ אחד נמצא כ-50 מטרים מצפון-מערב לאתר, הכולל שלושה קברים, ביניהם שני קברי מקמרים שלאחד מהם מבוא העשוי כמקרון חביתי, וקבר שלישי בעל חדר קבורה ובו אצטבאות שבהן חצובות שקתות קבורה. מקבץ שני כ-400 מטרים מדרום מזרח לאתר, הכולל ארבעה קברים מלאים בסחף, שבאחד מהם ניתן להבחין בשבעה כוכים. קבר כוכים נוסף אותר כ-250 מטרים דרומית מזרחית לאתר, והוא כולל שני חדרי קבורה שבדפנותיהם כוכים, וכן חצר קדמית שבה פזורות אבני גזית קטנות.
תארוך התקופות בהן האתר היה פעיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי העולה מהממצאים שהתגלו באתר, עולה כי התקופות בהן האתר היה פעיל מתחלקות לשלוש:
- התקופה ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה, בהן הייתה במקום אחוזה חקלאית יהודית או שומרונית.
- התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית.
- מימי הביניים ועד התקופה העות'מאנית.
הרס חלקים מהאתר על ידי בנייה פלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2023 פרסם "פורום מאבק על כל דונם" תיעוד של בנייה וחריש שבוצעו על ידי פלסטינים תושבי הכפר הסמוך על שרידי האתר הארכאולוגי, לצד חפירות של שודדי עתיקות שפעלו במקום. העובדה שהאתר נמצא בשטח B הנתון לשליטה אזרחית פלסטינית מקשה על אכיפת האיסור לבצע פעולות בנייה בשטח האתר הארכאולוגי.[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סקר החרום ב, יוסף פורת - 1968, עמ' 40–41 (אתר מס' 111)
- דביר רביב, היישוב בדרום השומרון בתקופות ההלניסטית והרומית לאור תוצאות סקר ארכאולוגי, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורלי הררי, בנייה, שוד עתיקות והרס: אתר היסטורי נוסף בשומרון נמצא בסכנת השמדה, באתר ערוץ 7, 27 בינואר 2023