חנין זועבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנין זועבי
Haneen Zouabi,19 Feb. 2012.jpg

חנין זועבי
תאריך לידה 23 במאי 1969 (בת 47)
כנסות 1820
סיעה
עיסוק קודם
  • מנכ"לית עמותת "אעלאם"

חנין זועביערבית: حنين زعبي; נולדה ב־23 במאי 1969) היא פוליטיקאית ערבייה ישראלית וחברת הכנסת מטעם מפלגת בל"ד, במסגרת סיעת הרשימה המשותפת.

ביוגרפיה

זועבי, ילידת נצרת ובת למשפחת זועבי המוסלמית, היא בתם של עאישה, מורה למתמטיקה, ופארוק, עורך דין. קרוב משפחתה, איש "ההגנה" סייף א-דין זועבי, כיהן שנים רבות כחבר הכנסת מטעם מפא"י ומפלגות הלוויין שלה, ובמקביל כראש עיריית נצרת.[1] אחד מדודיה הוא השופט עבד אל-רחמן זועבי שכיהן בבית המשפט העליון (במינוי זמני), ודוד אחר הוא איש מפ"ם עבד אל-עזיז א-זועבי, שהיה ראש עיריית נצרת וסגן שר הבריאות.[1]

זועבי בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בתקשורת ועיתונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא לימדה תקשורת בסמינר אורנים ובבתי ספר שונים, ושימשה מפקחת מטעם משרד החינוך.[2]

זועבי רווקה ומתגוררת בבית הוריה בנצרת.

פעילותה הפוליטית ועמדותיה

קריירה פוליטית מוקדמת

זועבי הצטרפה ב-1997 למפלגת בל"ד ונחשבת כבת טיפוחיו של מייסד המפלגה, עזמי בשארה, אצלו ביקרה מספר פעמים בירדן,[3] לאחר שנמלט מישראל בשנת 2007 עקב חשד לריגול וסיוע לחזבאללה. במסגרת פעילותה הפוליטית נבחרה כנציגת המפלגה במועצת העיר נצרת.

בשנת 2000 נמנתה זועבי עם מייסדי עמותת "אעלאם - מרכז תקשורת לחברה הפלסטינית הערבית בישראל", העוסקת בדיווחים על הערבים והפלסטינים בתקשורת הישראלית. בין השנים 2003 ל-2008 כיהנה כמנכ"ל העמותה.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצבה במקום השלישי ברשימת בל"ד, המשוריין לנשים. עם בחירתה לכנסת, היא האישה הראשונה המכהנת כחברת הכנסת מטעם מפלגה ערבית, והערבייה השלישית אי פעם (לאחר חוסניה ג'בארה ונדיה חילו שכיהנו מטעם מרצ ומפלגת העבודה).

השתתפותה במשט לעזה

במאי 2010 השתתפה זועבי במשט לעזה של מאות פעילים פרו-פלסטיניים מהעולם, שבין יוזמיו ומארגנו העיקרי היה ארגון IHH. המשט הסתיים בעימות אלים בין חלק מהפעילים על הספינה "מאווי מרמרה", שעליה הייתה גם זועבי, לבין כוח של שייטת 13 שהשתלט על הספינה, לאחר שרב החובל סירב לבקשות לשינוי נתיב ההפלגה, שהפר את הסגר הימי על רצועת עזה. במהלך העימות נשבו לזמן קצר כמה מלוחמי השייטת על ידי הפעילים על הספינה ואחד מהם נזרק מגובה רב. בעימות שהתחולל עשרה לוחמים נפצעו, תשעה מהפעילים נהרגו ועשרים מהם נפצעו. דו"ח ועדת טירקל קבע שפעילי המרמרה הפעילו אלימות קשה נגד החיילים, כולל ירי בנשק חם שגרם לפציעתם של שני חיילים.[4][5] זועבי האשימה את מדינת ישראל בביצוע טבח ודרשה לערוך חקירה בינלאומית.[6] השתתפותה במשט, התבטאויותיה אחריו והטענה כי על הספינות היו פעילי ארגוני ג'יהאד עולמיים,[7] עוררו ביקורת עזה בישראל נגד זועבי.[8] בעקבות זאת, ביקש שר הפנים, אלי ישי, מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לבדוק את האפשרות לשלילת אזרחותה הישראלית.[9] בתום דיון סוער שנערך בוועדת הכנסת, ב-13 ביולי 2010 החליטה מליאת הכנסת לשלול חלק מזכויותיה כחברת הכנסת.[10] זועבי הגישה עתירה לבג"ץ בנושא.[11] ב-12 באוגוסט 2010 פרסם צה"ל צילומי וידאו שבאמצעי התקשורת הישראלים נטען כי זועבי נראית בהם על האונייה לצד פעילים המחזיקים מקלות, דבר הסותר לכאורה את גרסתה כי לא ראתה פעילים חמושים. זועבי טענה בתגובה כי היא לא הבחינה במוטות, ולא הייתה כלל בסיפון העליון בזמן האירוע. כמו כן היא דרשה להראות את הווידאו במלואו ולא "קטעים ערוכים" ממנו, כלשונה.[12]

בחודש יוני 2011, פרסם העיתון "מעריב" תמונות שבהן נראית זועבי לצד פעילי IHH על סיפון ה"מאווי מרמרה", כשהם חמושים בנשק חם. בתגובה, דרשה זועבי לפרסם את כל החומר המצולם מהאירוע.[13] ביולי 2011 החליטה ועדת האתיקה של הכנסת, בעקבות השתתפותה של זועבי במשט לרצועת עזה כשנה קודם לכן, להרחיקה מכל פעילויות המשכן עד סוף מושב הכנסת כשבועיים מאוחר יותר, למעט הצבעות במליאת הכנסת.

היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה נגד זועבי בנושא זה. בחודש דצמבר 2011 החליט היועץ לסגור את התיק "בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים שהתגלו",[14]

בעקבות השתתפותה במשט לעזה נפסלה זועבי על ידי ועדת הבחירות המרכזית מלהתמודד בבחירות לכנסת התשע עשרה, אולם בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, ביטל החלטה זו, וקבע פה אחד שהיא תוכל להתמודד בבחירות.[15]

לאחר המשט

במהלך דיון בהשתתפות ראש הממשלה ב-13 ביולי 2011, הורה יושב ראש הכנסת על הרחקתה מהישיבה. לאחר שסירבה לצאת מאולם המליאה, נקראה סדרנית להוציאה. זועבי התנגדה ותקפה את הסדרנית. בעקבות תקרית זו החליטה ועדת האתיקה של הכנסת ב-3 בינואר 2012 להרחיק את זועבי מהמליאה ליום אחד.[16]

זועבי כתבה מבוא לספרו של הסופר הבריטי בן וייט "פלסטינים בישראל: הפרדה, אפליה ודמוקרטיה", ובו תקפה את הציונות כמיזם קולוניאליסטי וגזעני.[17]

בנוגע לדרישת ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות מאת הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים דקת דומיה לזכר 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו בפיגוע טרור פלסטיני באולימפיאדת מינכן ב-1972, אמרה זועבי כי "אם ישראל הייתה אומרת שהיא הייתה מכירה בעוול שעשתה לפלסטינים - אז היה גם היגיון לתבוע מהעולם להעלות את זכר כל הצדדים. אבל זה צבוע להזכיר כל פעם מחדש את הקורבנות של לפני 40 שנה בזמן שאת הקורבנות של השנים האחרונות ישראל רוצה להסתיר".[18]

בנוגע לפיגוע בבורגס (המיוחס לחזבאללה ולאיראן), אמרה זועבי: "ישראל לא קורבן, וגם כאשר אזרחים נרצחים, המדיניות הישראלית הכובשת היא אשמה. אם לא היה כיבוש ולא היה דיכוי ולא מצור זה לא היה קורה". בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית, סבורה זועבי כי "ישראל רוצה לתקוף את איראן לא בגלל איום ביטחוני או צבאי אלא פוליטי. על מנת לשמר את ההגמוניה שלה באזור. גם אם לא היה לאיראן נשק גרעיני היא הייתה תוקפת... אני מפחדת יותר מהנשק הגרעיני שיש בידי ישראל".[19]

בבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו באוקטובר 2013, התמודדה על ראשות העיר נצרת, אך הגיעה למקום השלישי עם כעשרה אחוזים.[20]

בעקבות חטיפת שלושת הנערים ביוני 2014 אמרה זועבי, בריאיון לתחנת הרדיו 102FM, כי חוטפי הנערים "הם לא טרוריסטים, גם אם אני לא מסכימה איתם. הם אנשים שלא רואים פתח לשנות את המציאות שלהם. הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה עד שישראל תתפכח קצת".[21] דבריה עוררו גינויים חריפים במערכת הפוליטית,[22] פניות ליועץ המשפטי לממשלה להעמידה לדין[23] ויוזמות להדיחה מהכנסת.[24] בעקבות התלונות המליצה המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגדה,[25] אך בסופו של דבר הוחלט שלא לפתוח בחקירה.[26]

ביולי 2014 קיבל היועץ המשפטי לממשלה את המלצת המשטרה לפתוח בחקירה נוספת נגד זועבי, בחשד של הסתה, איומים והעלבת עובד ציבור, לאחר שצעקה בבית המשפט בנצרת על שוטרים ערבים: "אלה שמשתפים פעולה עם המדכא נגד בני עמם, צריך לנקות בהם את הרצפה... לא לתת להם להיות בינינו, ושיפחדו מאיתנו".[27] בדצמבר 2015 הסכימה זועבי לעסקת טיעון שבמסגרתה הביעה התנצלות[28] והודתה בעבירה של העלבת עובד ציבור. בתמורה נמחק האישום באיומים ובהסתה לגזענות.[29] כתב האישום הוגש בינואר 2016. בראשית 2016 הרשיע בית המשפט השלום את זועבי, בהתאם להסדר הטיעון, בעבירה של "העלבת עובד ציבור".[30] וגזר עליה שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ש"ח.[31]

ביולי 2014 פרסמה זועבי מאמר הקורא להמשך ההתנגדות לישראל ושולל משא ומתן ותיאום ביטחוני איתה. המאמר פורסם גם באתר חמאס felesteen.ps.[32] כמה ימים לאחר מכן שיבח דובר חמאס באופן רשמי את זועבי וייחל כי "חלק מהפוליטיקאים הפלסטינים הרשמיים יקחו ממנה דוגמה".[33]

במהלך הפגנה נגד מבצע צוק איתן בחיפה נאזקה זועבי לאחר שלדברי השוטרים היא תקפה אותם מילולית ופיזית.[34]

בעקבות התבטאויותיה ומעורבותה האמורה בהפגנה, החליטה ב-29 ביולי ועדת האתיקה של הכנסת להשעותה לחצי שנה מוועדות הכנסת ומדיוני המליאה, העונש המקסימלי שמתיר תקנון הכנסת.[35] זועבי, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה, אך בג"ץ דחה את העתירה[36] ומתח ביקורת על התבטאויותיה של זועבי.[37]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצבה במקום השביעי של הרשימה המשותפת. בפברואר 2015 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה,[38] אך היועץ המשפטי לממשלה התנגד להחלטה הזו ובית המשפט העליון בראשות הנשיאה נאור לא אישר את ההחלטה. בפסק הדין כתבה הנשיאה נאור: "סבורני כי לא הוכח שיש באמירותיה ובמעשיה של זועבי כדי לשלול את מרכיבי הגרעיניים המינימאליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית... השאיפה לכינונה של מדינת כל אזרחיה והחתירה לסיום הכיבוש, אין משמעותן בהכרח שלילה של יסודותיה היהודיים של מדינת ישראל... מניעת השתתפות בבחירות לכנסת היא צעד קיצוני השמור למקרים חריגים שבחריגים, בהם השימוש בכלים הדמוקרטיים הרגילים איננו מספיק".

ב-3 במרץ 2015 שפך עליה פעיל ימין משקה במהלך כנס במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. נגד התוקף הוגש כתב אישום בגין תקיפה והתפרעות.

ביוני 2015 השתתפה זועבי בכנס בשם "ישראל, גזענות ואפרטהייד" בארצות הברית.[39]

ב-8 באוקטובר 2015, על רקע גל הטרור הפלסטיני באוקטובר 2015, התראיינה זועבי לאתר המזוהה עם חמאס וקראה לאינתיפאדה אלימה: "על מאות אלפי מתפללים לעלות לאל-אקצא כדי לעמוד מול מזימה ישראלית להתרת דמם של תושבי מזרח ירושלים. כיום יש פעילות של יחידים בלבד, ונחוצה תמיכה עממית. אם יימשכו פיגועי היחידים ללא תמיכה עממית, הם ידעכו תוך כמה ימים, ולכן יציאת אלפים מבני העם תהפוך את האירועים הללו לאינתיפאדה אמיתית."[40] בעקבות דברים אלה דרש ראש הממשלה בנימין נתניהו מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לפתוח בחקירה פלילית נגדה בגין הסתה לאלימות.[41]

בפברואר 2016 נפגשה, ביחד עם חברי הכנסת מבל"ד ג'מאל זחאלקה ובאסל גטאס, עם משפחות מחבלים ממזרח ירושלים שנהרגו תוך כדי ביצוע פיגוע טרור, על מנת לקדם את שחרור גופותיהם המוחזקות בידי ישראל. במהלך המפגש עמדו דקת דומיה.[42] בעקבות כך הוגשו מאות תלונות לוועדת האתיקה של הכנסת, כולל תלונה של ראש הממשלה. חברי הכנסת טענו בפני הוועדה ש"מנהג זה מקובל כמעט בכל האירועים שמקיימים הפלסטינים והוא כולל דקת דומיה וקריאת "סורת אלפאתחה" מהקוראן, לכלל ההרוגים הפלסטינים בכל הדורות אשר נפלו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והם התבקשו להצטרף למנהג על ידי המארחים". הוועדה השעתה את זועבי לארבעה חודשים מישיבות הכנסת וועדותיה (אך לא מהצבעות), בשל אותה דקת דומייה.[43]

באפריל 2016 הודיעה זועבי שהיא מסרבת להשתתף בטקס נעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד מרדכי בטענה שמעשי ישראל נגד הפלסטינים דומים למעשי הנאצים.[44]

בסוף יוני 2016 קראה זועבי בכנסת לחיילים שהשתתפו בפעולת המרמרה "רוצחים".[45] בעקבות זאת החתים ח"כ איתן כבל עשרות חברי כנסת על הצהרה שלפיה יחרימו את זועבי וייצאו מהמליאה בכל פעם שתעלה לנאום. ב-11 ביולי 2016 כאשר עלתה זועבי לנאום יצאו כנסת רבים מהמליאה ונותרו רק חברי הרשימה המשותפת, מרצ וחלק מחברי המחנה הציוני.[46]

עמדותיה

זועבי תומכת בהקמת מדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, לצד מדינת כל אזרחיה בתחום הקו הירוק, ורואה בציונות אידאולוגיה גזענית.[3] היא מתנגדת לחיוב שירות לאומי על ערביי ישראל ולגיוס לצה"ל של בני העדה הנוצרית. היא כתבה לכומר ג'ובראיל נדאף המעודד גיוס כזה שהוא משתף פעולה עם אויבי עמו.[47] זועבי מכחישה את קיומו של בית המקדש בהר הבית ושוללת כל קשר היסטורי בין היהודים להר. היא מתנגדת לכל נוכחות יהודית בהר הבית וטוענת שישראל מנסה "לכבוש את אל-אקצא" ומבחינתה זו "הכרזת מלחמה".[48]

בכמה מקרים קראה זועבי לערביי ישראל ולפלסטינים לפתוח בהתקוממות מעין האינתיפאדה הראשונה. כך למשל, ב-13 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסמה באתר החדשות "פאנט" מאמר אנטי-ישראלי הקורא להמשכת ההתנגדות לישראל ושולל משא ומתן ותיאום ביטחוני איתה. המאמר פורסם גם באתר העיתון העזתי "פלסטין" המזוהה עם החמאס.[32] ב-8 באוקטובר 2015, על רקע גל הטרור הפלסטיני באוקטובר 2015, התראיינה זועבי לאתר המזוהה עם החמאס וקראה לאינתיפאדה אלימה. זועבי "קוראת למאבק עממי לא מתפשר נגד הכיבוש".[49]

ב-2010 הגדירה זועבי את מדיניות ישראל בירושלים ובחברון כ"טיהור אתני".[50] ב-19 באוקטובר 2014 התראיינה זועבי לחדשות 2 ואמרה כי חיילי צה"ל טרוריסטים יותר מאשר ארגון דאע"ש. היא קראה לא להתגייס לא לצה"ל ולא לדאע"ש: "שניהם צבאות שהם רוצחים, אין להם גבול ואין להם קו אדום".[51] היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין החליט לא לחקור את זועבי בגין דברים אלה, למרות דרישות מצד אנשי ציבור וארגונים לחקרה בגין המרדה.[52]

מספר התבטאויות של זועבי בנושא הטרור הפלסטיני התפרשו אצל רבים בישראל כתמיכה במחבלים.[21][22] למשל:

  • ביחס לשיגור טיל נ"ט על ידי פעילי חמאס מרצועת עזה לעבר אוטובוס ילדים ישראלי בשנת 2011, שגרם למותו של נער, אמרה זועבי "אם אתם רוצים שהם לא יירו עליכם - אז שהציבור הישראלי ייצא לרחובות ויפגין כדי לסיים את המצור בעזה".[53]
  • בעקבות חטיפת שלושת הנערים ביוני 2014 אמרה זועבי, בריאיון לתחנת הרדיו 102FM, כי חוטפי הנערים "הם לא טרוריסטים, גם אם אני לא מסכימה איתם. הם אנשים שלא רואים פתח לשנות את המציאות שלהם. הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה עד שישראל תתפכח קצת".[21]
  • לאחר חיסולו של המחבל נשאת מלחם שביצע את פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב ונורה בידי כוחות הביטחון לאחר שפתח עליהם באש, קראה זועבי להעמיד לדין את מי שירו בו למוות.[54]

חקיקה ופעילות בכנסת

בתקופת כהונתה כחברת כנסת, הציעה זועבי או הצטרפה לעשרות הצעות חוק אשר מרביתן בתחום החברתי-כלכלי והשוויון המגדרי.[55] ההצעות עסקו בין היתר בהבטחת ייצוג הולם לנשים בבחירות לכנסת וברשויות המקומיות, בניית חדרי הנקה בבניינים ציבוריים, העלאת גיל הנישואים ועוד. בכנסת ה-18 הייתה זועבי חברת הכנסת הפעילה ביותר בתחום השאילתות המגדריות ובהגשת הצעות לסדר היום בנושאי שוויון מגדרי.[56] בכנסת ה-19 זועבי הייתה חברה בוועדה לזכויות הילד אך לא הגיעה כמעט לאף ישיבה של הוועדה.[57]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 סרטונים אריק וייס, "הזועבים": הקשר ההסטורי שיש למשפחתה של חברת הכנסת עם ישראל, באתר nana10‏, 16 באוגוסט 2014; מתוך "המגזין", חדשות 10
  2. ^ ע"ב 561/09 ערעור תנועות בל"ד ורע"ם-תע"ל נגד ועדת הבחירות המרכזית והיועץ המשפטי לממשלה, סעיף 24
  3. ^ 3.0 3.1 נרי ליבנהלא אוהבת בלונדינים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
  4. ^ דוח ועדת טירקל חלק ב' עמ' 359, חלק א' עמ' 211
  5. ^ ידיעה על דו"ח ועדת טירקל, באתר ynet, 23 בינואר 2011.
  6. ^ זועבי: התנהגו אלינו כמו אל טרוריסטים
  7. ^ מקור:ממרי
  8. ^ נאום זועבי כמעט נגמר במכות באתר nrg
    אילנה קוריאל, אנסטסיה מיכאלי: לא נגעתי בחנין זועבי, באתר ynet, 10 ביוני 2010
  9. ^ ברק דביר, המשט לעזה, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
  10. ^ יהונתן ליס, הכנסת החליטה לשלול שלוש זכויות יתר מח"כ חנין זועבי בשל השתתפותה במשט לעזה, באתר הארץ, 13.7.2010
    הודעה בדבר נטילת זכויות מחברת הכנסת, י"פ 6146 מיום 14 באוקטובר 2010
  11. ^ ג'קי חורי ויהונתן ליס, בג"ץ למדינה: נמקו שלילת זכויותיה של ח"כ חנין זועבי, באתר הארץ
  12. ^ שירות הארץ ויהונתן ליס, המשט לעזה | וידאו: ח"כ חנין זועבי לצד הפעילים החמושים של ה-IHH, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2010
  13. ^ אריק בנדר, "הנשק היחיד שראיתי במרמרה – של צה"ל", באתר nrg‏, 9 ביוני 2011
  14. ^ אביעד גליקמן, נסגר תיק החקירה נגד זועבי והישראלים במשט, באתר ynet, 22 בדצמבר 2011
  15. ^ א"ב 9255/12 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע עשרה נגד ח"כ חנין זועבי, פסק הדין
  16. ^ החלטת ועדת האתיקה
  17. ^ חדשות ערוץ 2, זועבי במאמר אנטי ישראלי, באתר mako, ‏23 בינואר 2012
  18. ^ זועבי מתנגדת לדקת דומייה לנרצחי מינכן, "חדשות 2", 26 ביולי 2012
  19. ^ גיא קצוביץ', ‏זועבי: "הפיגוע בבולגריה - בגלל הכיבוש; ישראל לא קורבן", באתר גלובס, 26 ביולי 2012
  20. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏מפלה לחנין זועבי: הובסה בבחירות לראשות נצרת, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2013
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 מתי טוכפלד, ‏ליברמן: "חנין זועבי היא טרוריסטית", באתר ישראל היום, 17 ביוני 2014 11:28. הקישור כולל הקלטה של הראיון ב-102FM.
  22. ^ 22.0 22.1 פוראת נסאר ומתן חצרוני, ‏ח"כ זועבי שוב מחוללת סערה: "החוטפים מסכנים, נתניהו אחראי", באתר ‏mako‏‏, ‏17 ביוני 2014‏,
    עמרי נחמיאס‏, אחרי שתמכה בחוטפים: גינויים ותלונות נגד זועבי, באתר וואלה! NEWS‏, 17 ביוני 2014,
    הרצוג: דברי זועבי - לא פחות מתג מחיר, ערוץ 7, 18 ביוני 2014.
    אופיר ברק, זועבי: מדיניות ממשלת ישראל היא שגרמה לחטיפת הנערים, "רשת ב", 17 ביוני 2014
  23. ^ לבנת ליועמ"ש: להעמיד לדין את חנין זועבי, nrg,‏ 17 ביוני 2014.
  24. ^ כבר בשבוע הבא: דיון בחוק שמטרתו להדיח את זועבי, וואלה, 17 ביוני 2014.
  25. ^ יונתן אוריך, המשטרה ממליצה לפתוח בחקירה נגד ח"כ זועבי, באתר nrg‏, 23 ביוני 2014
    המשטרה ממליצה: לפתוח בחקירה פלילית נגד חנין זועבי, כיכר השבת, 23 ביוני 2014
  26. ^ יהונתן ליס, המשטרה לא תפתח בחקירה של התבטאויות זועבי בזכות רוצחי הנערים, באתר הארץ, 28 ביולי 2014
  27. ^ חן מענית, ‏המשטרה: לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ חנין זועבי, באתר גלובס, 9 ביולי 2014; ynet, היועמ"ש: לחקור את חנין זועבי על הסתה, באתר כלכליסט, 25 ביולי 2014
  28. ^ מכתב ההתנצלות של חנין זועבי
  29. ^ מערכת ישראל היום, ‏כתב אישום נגד זועבי במסגרת עסקת טיעון, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2015 16:26.
  30. ^ חנין זועבי הודתה והורשעה
  31. ^ ת"פ 75921-17-71 מדינת ישראל נ' חנין זועבי]
  32. ^ 32.0 32.1 الثالوث الفلسطيني القاتل... مقال بقلم :حنين زعبي, באתר "פאנט", 12 ביולי 2014
    המאמר באתר החמאס felesteen.ps
    חברת הכנסת זועבי לפלסטינים: מצור על "ישראל" במקום משא ומתן; התנגדות במקום תיאום ביטחוני, תורגם לעברית באתר MEMRI, פורסם ב-16 ביולי 2014
  33. ^ לילך ויסמן, ‏זועבי התייצבה לצד חמאס - וגרפה ממנו מחמאות, באתר גלובס, 19 ביולי 2014
  34. ^ דניאל סיריוטי ומתי טוכפלד, ‏צפו: ח"כ חנין זועבי מתפרעת בהפגנה, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2014.
    חסן שעלאן, חנין זועבי נאזקה בחיפה, מפגינים צעקו: "קסאם חביב, תקוף את תל אביב", באתר ynet, 18 ביולי 2014
  35. ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנות נגד חברת הכנסת חנין זועבי, אתר הכנסת; מורן אזולאי, חנין זועבי הושעתה לחצי שנה מדיוני המליאה, באתר ynet, 29 ביולי 2014
  36. ^ בג"ץ 6706/14 ח"כ חנין זועבי ואחרים נגד ועדת האתיקה של הכנסת ואחרים, ניתן ב-9 בדצמבר 2014, הנימוקים פורסמו ב-10 בפברואר 2015)
  37. ^ אביאל מגנזי, העליון נגד זועבי: התבטאויות שאין באף פרלמנט בעולם, באתר ynet, 9 בדצמבר 2014.
    בג"ץ דחה את עתירתה של ח"כ זועבי, באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2014.
    בג"ץ 6706/14 ח"כ חנין זועבי ואחרים נגד ועדת האתיקה של הכנסת ואחרים, 10 בדצמבר 2014
  38. ^ אביאל מגנזי ומורן אזולאי, ברוב גדול: נפסלה התמודדות ח"כ זועבי בוועדת הבחירות; בג"ץ עשוי להפוך ההחלטה, באתר ynet, 12 בפברואר 2015
  39. ^ עמרי נחמיאס‏, באישור הכנסת: ח"כ זועבי טסה במימון זר לכנס "ישראל ואפרטהייד", באתר וואלה! NEWS‏, 15 ביוני 2015
  40. ^ מקור הדברים מכתבה באתר אל-רסאלה מ-8 באוקטובר 2015, המזוהה עם ארגון החמאס: زعبي: نتنياهو فقد السيطرة والتنسيق الأمني سينقذه (זעבי: נתניהו איבד שליטה והתיאום הביטחוני יציל אותו)
  41. ^ לילך ויסמן, ‏נתניהו: חקירה פלילית נגד חנין זועבי על הסתה וקריאה לאלימות, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2015.
  42. ^ אריק בנדר, ‏חברי כנסת ערבים נפגשו עם משפחות מחבלים ועמדו דקת דומיה לזכרם, באתר מעריב השבוע, 4 בפברואר 2016,
    מורן אזולאי, שחר חי, תלם יהב ואיתמר אייכנר, ח"כים נועדו עם קרובי המחבלים: "הם הקשיבו לכאבנו", באתר ynet, 4 בפברואר 2016.
  43. ^ מורן אזולאי, העונש על הפגישה עם משפחות המחבלים: זועבי, גטאס וזחאלקה מושעים מהכנסת, באתר ynet, 8 בפברואר 2016 ; החלטה מס' 13/20: החלטת ועדת האתיקה בקובלנות נגד חה"כ ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס, אתר הכנסת, 8 בפברואר 2016
  44. ^ יניר יגנה‏, זועבי סירבה להשתתף בטקס יום השואה: "מוטיבציה להשפיל עם אחר", באתר וואלה! NEWS‏, 20 באפריל 2016,
    גדי גולן, ‏"דמיון מבהיל בין המתרחש סביבנו לבין גרמניה של שנות ה-30", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2016 16:16.
  45. ^ יהונתן ליס, עימות בכנסת: ח"כ זועבי כינתה את חיילי צה"ל רוצחים והורחקה מהמליאה, באתר הארץ, 29 ביוני 2016
  46. ^ אריק בנדר, ‏ח"כ חנין זועבי החלה בנאומה, ח"כים נטשו את המליאה, באתר מעריב השבוע, 11 ביולי 2016,
    .
  47. ^ ישי פרידמן, חנין זועבי נגד גיוס נוצרים לצה"ל, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2012
  48. ^ Hanin Zoabi: Temple Mount should be Jew-free,‏ Times of Israel,‏ 2 באוקטובר 2015.
  49. ^ אריק בנדר, ‏זועבי: "נתניהו בהיסטריה, הוא מסלף ומעוות את דברי", באתר מעריב השבוע, 12 באוקטובר 2015
  50. ^ אלימות בי-ם; ח"כ זועבי מבל"ד קוראת ל"אינתיפאדה שלישית", באתר גלובס, 16 במרץ 2010
  51. ^ מתן חצרוני, זועבי: חיילי צה"ל יותר טרוריסטים מדאע"ש, אתר רשת, 19 באוקטובר 2014
  52. ^ מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט, ‏היועמ"ש: זועבי לא תיחקר על המרדה, באתר ‏mako‏‏, ‏2 ביוני 2015‏.
  53. ^ מירית קושניר-סטרומצה, ח"כ זועבי: מקווה שייפתח מאבק כמו באינתיפאדה, באתר mynet‏, 13 באפריל 2011
  54. ^ יאסר עוקבי, חנין זועבי: "להעמיד לדין את כל מי שירה למוות בנשאת מלחם", מעריב, 21 בינואר 2016.
  55. ^ חנין זועבי - כנסת פתוחה
  56. ^ הח"כיות שדואגות יותר ופחות לזכויות הנשים
  57. ^ קובץ וידאו ראיון עם אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, "הנבחרים", 18 ביולי 2014.