חורבת אחמדיה
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| סוג |
יישוב  |
| מיקום | |
| מדינה |
סוריה, ישראל |
| קואורדינטות | 33°00′02″N 35°42′03″E / 33.00055556°N 35.70083333°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   חורבת אחמדיה  | |
  | |
חורבת אחמדיה הוא אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, בו אותרו שרידי יישוב יהודי ובית כנסת מתקופת התלמוד. על חורבות היישוב הוקם כפר תורכמני. החורבה שוכנת כקילומטר מצפון לאזור התעשייה של קצרין, ברום של כ-440 מטרים מעל גובה פני הים. האתר נחלק לשתי גבעות כאשר בין שתיהן נמצאים ארבעה מעיינות, הגדול מביניהם הוא עין שמר. כקילומטר מצפון מערב לחורבה נמצא אתר בית הכנסת הקדום של עין נשוט.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החורבה נסקרה לראשונה בידי החוקר גוטליב שומכר בשנת 1885. באותה עת התיישבו בחורבה מספר משפחות ממוצא טורקמני, אשר עשו שימוש משני בשרידי היישוב הקדום שבמקום. שומכר ציין כי שמו המקורי של האתר היה "שוויכה". שם זה נפוץ למדי בקרב שמות חורבות בארץ, ומקורו לעיתים בשם העברי המקראי שׂוכו. בין הממצאים שתיעד שומכר בחורבה נמנו אבני משקוף עם עיטורים של בעלי חיים ובהם נשר פורס כנפיים. כמו כן, הוא תיעד ברישומיו מספר עיטורים של מנורת תשעת הקנים, מנורת שבעת קנים ומצבה עליה הכתובת: "שמעון בן יוסטינוו[ס]". פריטים ארכיטקטוניים אלו אופייניים לבתי כנסת נוספים באזור מרכז הגולן. כמו כן הוא תיעד בשנת 1913 שומכר שוב ביקר בכפר, אך רוב הממצאים אותם תיאר בביקורו הראשון נעלמו.[1]
בשנת 1968 במסגרת סקר החירום שנערך בגולן לאחר מלחמת ששת הימים סקר את המקום ש' גוטמן, אך הוא לא מצא זכר לפריטים אותם שומכר תיעד. הוא כן גילה באתר אבן מעוטרת בשריג גפן, שלצידה קטע מכתובת עברית שלשונה הוא: ”תמושמשמר”. החוקר דן אורמן העלה השערה כי הכתובת המלאה דנה ברשימת משמרות כוהנים או לויים.
בשנת 1970 הארכאולוג דן אורמן ביקר באתר ואיתר בה אבן גבול ביוונית, המציינת את שמותיהם של שני כפרים, ARIMOS ו־EUCWM.[1] בשנת 1981 זיהה צ"א מעוז איתר שקע גדול באדמה בו מצבור של אבני גזית וקבע שלדעתו זה מיקום בית הכנסת. הוא גם הסתמך על תיעוד של שומכר לאזור ממנו הוציאו התושבים הטורקמנים אבנים מעוטרות.
בשנת 1994 סקר את האתר י. בן אפרים וגילה ממצאים נוספים, אך ללא כתובות.[1]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחקר בחורבת אחמדיה העלה שהבתים ששימשו את תושבי הכפר הטורקמני, נבנו תוך שימוש באבני היישוב היהודי הקדום. דבר זה ניכר באופן ניכר בשימוש באבנים המעוטרות ובמשקוף בית הכנסת. על פי המחקר האתר מתוארך לתקופת הברזל ב', התקופה ההלניסטית, הביזנטית, האומאית, העבאסית והממלוכית. במאה ה־19 התיישבו במקום הטורקמנים. האתר כולל שרידי מבני מגורים ובית בד.[1]
ממצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים, החל מהמאה ה-19 תועדו מספר רב של פריטים ארכיטקטוניים שונים, בעיקר על ידי שומכר. הממצא הבולט ביותר הוא המשקוף עליו חרוט נשר הפורש את כנפיו וזה של משקוף חלון עליו נחרטו שתי מנורות שבעת קנים. ממצאים אלו הובילו את מעוז אורי צבי למסקנה שבמקום היה בית כנסת יהודי מפואר ויישוב יהודי. ממצאים נוספים כוללים מספר אבנים מעוטרות: אבן מעוטרת בזר וקשר הרקולס, אבן עם טבלת אזניים, כותרות דוריות ושבר כרכוב.
בנוסף, נתגלתה אבן גזית עליה שבע זוגות של גומות שנועדה למשחק ובית קברות מהמאה ה־19. עקב העיסוק של התושבים מהמאה ה־19 בשוד עתיקות, רוב הפריטים מהאתר נעלמו.[1] מזרחית לחורבת אחמדיה, נמצאת חורבת דביה וגם בה שרידי בית כנסת עתיק.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דפנה וערן מאיר, בתי כנסת קדומים ברמת הגולן, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשע"ג, עמ' 128–135.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 בן אפרים יגאל, גוטמן שמריה, אורמן דן, מעוז אורי צבי, אילן צבי, סקר רמת הגולן, באתר רשות העתיקות