חורבת כנף
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 32°52′17″N 35°41′11″E / 32.871266184795°N 35.686434909642°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   חורבת כנף  | |
  | |
חורבת כנף (חֻרְבַּת כָּנָף) הוא אתר ארכאולוגי בדרום רמת הגולן, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, וכן בית כנסת קדום.
החורבה שוכנת על שלוחה בגובה של כ-190 מטרים מעל פני הים, למרגלות המושב כנף, וכארבעה קילומטרים ממזרח לחופי צפון מזרח הכנרת.
בית הכנסת שבאתר נחקר עוד בשנות השבעים של המאה ה-19, ועל שרידיו נבנה בתקופה זו מבנה מודרני, ששימש כמחסן. מידותיו של בית הכנסת הן כ- 13 על 16 מ"ר, וחזיתו למערב. בית הכנסת היה עשוי כולו מאבני גזית העשויות בזלת.
באתר נתגלו כותרות ומזוזות מעוטרות בשריגי גפנים, ומעל למשקוף בית הכנסת נתגלתה כתובת הקדשה בארמית. כתובת זו נחשפה לראשונה בידי החוקר לורנס אוליפנט, ופורסמה בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 בידי פרופ' אליעזר ליפא סוקניק שסייר במקום.
לשון הכתובת היא: ”..תה דכיר לטב יוסה בר חלפו בר חנ..”.
על בסיס הממצאים באתר, תוארכה הקמתו של בית הכנסת לראשית המאה השישית לספירה הנוצרית. מתחת לחורבות מתקופה זו, נמצאו בחפירות שנערכו במקום גם שרידי יישוב קדומים יותר, החל מתקופת ההתנחלות (המאה ה-12 לפני הספירה).
כשני קילומטרים ממזרח לאתר נמצאו שרידי בית הכנסת העתיק בדיר עזיז (שנקרא במקור לפי הכתובת שנמצאה במקום - עזיזו).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנה ודוד עמית, מראי מקום - לטייל עם המקורות בצפון הארץ, הוצאת יד יצחק בן-צבי, עמ' 213-212.
- Maoz, Zvi U. (2015). Horvat Kanaf excavations in 1978—1980 and 1985, final report. Archaostyle scientific research series 14. Qazrin: Archaostyle.
