לדלג לתוכן

חיים ברקני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים ברקני
הניק ברקני בביתו בשער הגולן, ינואר 1991
הניק ברקני בביתו בשער הגולן, ינואר 1991
לידה 14 ביולי 1923
לודז', פולין
פטירה 12 באוקטובר 2001 (בגיל 78)
שער הגולן, ישראל
שם לידה הניק פּוֹקְשִׁיבָה
לאום ישראלי
תחום יצירה מוזיקה, קריקטורה, עיצוב
יצירות ידועות "ביתי אל מול גולן" (1962), "את תלכי בשדה", "ילדי איננו ילד" ״החיטה צומחת שוב״

חיים (הניק) בַּרְקָנִי (פּוֹקְשִׁיבָה) (14 ביולי 192312 באוקטובר 2001) היה מורה למוזיקה, מלחין, מאייר, קריקטוריסט וגרפיקאי ישראלי.

חיים ברקני נולד בשם הניק (חיים) פוקשיבה[1] ב-1923 בעיר לודז' שבפולין לגרשון ואסתר פוקשיבה. משפחתו הייתה משפחה של מוזיקאים וברקני החל ללמוד בילדותו נגינה על פסנתר. כבר מגיל צעיר החל גם לעסוק בהלחנה של מוזיקה, בעיקר של מוזיקה הקלה והעממית וכן לג'אז ולמוזיקה המודרנית של אותם ימים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח עם משפחתו (אמו, אחותו ואחיו) מזרחה לברית המועצות ושהה בסיביר ובבוכרה עד סיום המלחמה. אחרי המלחמה התגורר באיטליה במסגרת קבוצות צעירים יהודים שהדריכו נוער של ניצולי השואה והתכוננו לעלייה לארץ ישראל. בשנת 1947 ניסה לעלות, אך בדרך נתפסה ספינתו על ידי הבריטים והוא נשלח עם חבריו למחנות המעצר בקפריסין. שם הכיר את הלינה, ונישא לה.

בשנת 1949, עם שחרורו מקפריסין, עלה לארץ עם גרעין ההשלמה "לחירות", שבו היה חבר. הוא הגיע לקיבוץ כפר מנחם להכשרה של כחצי שנה, ומשם עברו לקיבוץ שער הגולן, שבו חי כחבר עד יומו האחרון.

בסוף שנות ה-50 למד הוראת מוזיקה ב"מכללת אורנים" ושימש מורה למוזיקה ולפסנתר במשך שנים רבות, בבית הספר המקומי ובמוסד החינוכי "בקעת כינרות". כמו כן לימד תאוריה מוזיקלית באולפן האזורי למוזיקה וניצח על תזמורת תלמידי האולפן.

מאוחר יותר הקים את התזמורת הקלה "ברקנית", שהייתה מורכבת מנגנים בוגרים מעמק הירדן וניצח עליה מספר שנים. התזמורת ניגנה, בעיבודו, בהדרכתו ובניצוחו, מוזיקה קלה, שירים ופזמונים עבריים ולועזיים, קטעי ג'אז וכדומה.

בתחילת שנות ה-80 למד את תורת התזמור והעיבוד אצל המוזיקאי נעם שריף.

ברקני התפרסם לראשונה בארץ כמלחין בזכות השיר "ביתי אל מול גולן", שהיה שיר הנושא במחזמר שכתב עם יוסף נצר, גם הוא חבר בקיבוץ. השיר נקרא על שמו של המחזמר שנכתב והוצג לראשונה בשנת 1962, לכבוד יום הולדתו ה-25 של קיבוץ שער הגולן.

לאחר פרסומו הראשון של השיר, בזכות היותו שונה בסגנונו משירי "החציר והקש" של תנועת ההתיישבות דאז, זכה "ביתי אל מול גולן" לכ-40 ביצועים שונים, בהם של שלישיית שריד, שמעון ישראלי, לוסי ארנון, יפה ירקוני, אריק איינשטיין, הפרברים, אריק סיני, להקת "סטלה מאריס" ועוד. השיר נחשב כיום כאחת מהיצירות המובחרות של הזמר העברי בכל הזמנים.

כ-80 שירים הלחין ברקני למילותיו של חברו יוסף נצר, שהיה משורר, במאי ומחזאי. אחת מיצירותיו הנודעות הוא הלחן לשירה של לאה גולדברג "את תלכי בשדה" (ידוע גם כ"האמנם"). שירים נוספים פרי עטו שהתפרסמו בזמר העברי: "החיטה צומחת שוב" למילותיה של דורית צמרת, "ילדי איננו ילד" של יוסי גמזו, "פנאי" של המשוררת זלדה, "מותו של הקיץ" ליעקב גלפז ועוד. כמו כן כתב מספר לחנים לשיריה של חברת הקיבוץ תרצה ברגל, בהם "שיר ערש במקלט" (נומי ילדה"), "ושוב הסתיו" (כל דפי הלוח"), "השיר בירוק" ועוד.

בנוסף לעיסוקו המוזיקלי היה חיים ברקני גם קריקטוריסט, מאייר וגרפיקאי. בשנות ה-50 היה בעל קריקטורה שבועית במוסף סוף השבוע של העיתון "על המשמר". הקריקטורות הללו, שעסקו בהווי הקיבוצי, נאספו ויצאו בספר שנקרא "במסגרת" בהוצאת הקיבוץ הארצי. ברקני אייר ספרים רבים, בהם ספרי ילדים, טבע ושירה. כמו כן עיצב וצייר את המודעות והפלקטים בקיבוצו וכן את עלון הקיבוץ במשך שנים רבות.

ב-1998 פרסם בהוצאה עצמית את הספר "דואוגרפיה", שכתב עם רעייתו וכן אייר ועיצב אותו.

נפטר בגיל 78 ונקבר בקיבוץ שער הגולן.[2] ארכיונו שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.

  • במסגרת: רפורטאז'ה קיבוצית בארבע מערכות; ראה ורשם: הניק, מרחביה: ספרית פועלים, 1958.
  • חיים (הניק) והלינה ברקני, דואוגרפיה, ישראל: ח. ברקני, 1998.
  • חיים ברקני-הניק (ערך וצייר), שרפה!, ירושלים: משרד הפנים – אגף לתפקידים מיוחדים – לשכת מפקח כבאות ראשי, [תשכ"ח?]. (ספרון)
  • יוסי גמזו, אן דן די נו: שירים; מצֻיר בידי חיים ברקני, מרחביה: ספרית פועלים, תשל"א.
  • בנימין הלוי, השליט והמשורר: מחזה אגדה בארבע מערכות, פרולוג ואפילוג; מוזיקה: חיים ברקני (הנק), רמת גן: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל – המרכז לתרבות ולחנוך – מרכז ישראלי לדרמה ('ספרית מחזות'), תש"ך 1959. (המחזה נכתב על-פי "קריית האומנים" ("שני הגיבנים") לת' גאבה)
  • לכבוד החנֻכה; עממי; העִבוד: ח. ברקני, תל אביב: מרכז לתרבות ולחינוך ('בזמר ובצליל'), 1966.
  • 50 שנה לכפר יהושע, כפר יהושע 1977. (ספרון) (מופע בהשתתפות חברי הכפר נוער וילדים)
  • הַחִטָּה צומחת שוב, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – המרכז לתרבות ולחנוך – המדור למוזיקה ('דפי מקהלה ע"ש ש. קפלן'), תשמ"ה. (חוברת)
  • הניק - שיר נולד, [חמו"ל], 2000.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מותו של הקיץ: ערב משירי המלחין חיים ברקני: עיבודים וניהול מוזיקלי: עוזי אסנר; קטעי קישור: יעקב גלפז; הפקה: צוותא ת"א, תל אביב: צוותא לתרבות מתקדמת, 2002. (הקלטה של מופע שנערך בצוותא תל אביב ב-28 באוקטובר 2002, במלאת שנה לפטירתו) (1:10:10 שעה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים ברקני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "ברקני" הוא עברות של שם משפחתו המקורי פּוֹקְשִׁיבָה (Pokrzywa), שפירושו ברקן או גדילן.
  2. ^ הקבר של חיים ברקני בשער הגולן, באתר BillionGraves