חיים (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים
HAIM
להקת (האחיות) חיים בהופעה, אפריל 2018
להקת (האחיות) חיים בהופעה, אפריל 2018
מקום הקמה לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות 2007–הווה (כ־15 שנים)
עיסוק להקה
סוגה רוקפופ רוק
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים רוק ניישןפולידורקולומביה
haimtheband.com
חברים
אסתי חיים
אלונה חיים
דניאל חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים לשעבר
דאש האטון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים (מבוטא "הַיים"; באנגלית: HAIM) היא להקת פופ רוק משפחתית אמריקאית ממוצא ישראלי-יהודי. הלהקה מורכבת משלוש אחיות: אסתי חיים (Este Haim; בס, גיטרה וקולות), דניאל חיים (Danielle Haim; גיטרה וקולות), ואלנה חיים (Alana Haim; גיטרה, קלידים וקולות). בנוסף לכלי הנגינה הללו, כל חברה בלהקה יודעת לנגן בכמה כלים נוספים. סגנון הפופ שבאלבומי האולפן שלה שונה מסגנון מוזיקת הרוק שבהופעות החיות שלה.

האחיות גדלו במשפחה מוזיקלית והחלו לנגן בכלי נגינה מגיל צעיר בלהקת קאברים בשם Rockinhaim בהובלת הוריהם, מוטי ודונה. האחיות החלו להופיע עם ההרכב בנות ואלי (באנגלית: Valli Girls) בשנת 2005 והוציאו כמה שירים על כפסקול וכאלבום אוסף בשם זה. הן הקימו את חיים בתחילת שנת 2007, אבל לא התייחסו ללהקה כקריירה מקצועית בשנים הראשונות. עם הזמן, דניאל נודעה כגיטריסטית מוצלחת – בתחילה בסיבובי הופעות עם ג'ני לואיס ומאוחר יותר עם ג'וליאן קזבלנקס – וב-2012, חיים הפכה ללהקה רשמית.

המיני-אלבום של הלהקה, Forever (שהופץ להורדה לזמן מוגבל), בשילוב עם ביקורות חיוביות בפסטיבל South by Southwest, הובילו לעסקה עם חברת התקליטים פולידור רקורדס וחוזה הקלטות עם חברת רוק ניישן של ג'יי זי באמצע 2012. הלהקה התחילה להקליט חומר לאלבום הבכורה שלה, Days Are Gone, בסשנים בין הופעות, כולל הופעות בפסטיבל גלסטונברי. האלבום התברג ברשימות עשרת הגדולים במספר מדינות, כולל מקום ראשון בבריטניה. הלהקה זכתה במספר פרסי "הטובים ביותר" עד סוף 2013. היא הייתה מועמדת לפרס האמן החדש הטוב ביותר בטקס פרסי גראמי ה-57 והוציאה את אלבומה השני, Something to Tell You, ביולי 2017.[1]

אלבומה השלישי, Women in Music Pt. III, יצא לאור ב-26 ביוני 2020. הביקורות שהופנו כלפיו היו חיוביות והוא הועמד לפרס גראמי לאלבום השנה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל חיים ב־Way Out West 2013, בגטבורג, שוודיה

שלוש האחיות, אסתי אריאל חיים (Este Arielle Haim; נולדה ב-14 במרץ 1986), דניאל שרי חיים (Danielle Sari Haim; נולדה ב-16 בפברואר 1989), אלנה מיכל חיים (Alana Mychal Haim; נולדה ב-15 בדצמבר 1991) נולדו וגדלו באזור עמק סן פרננדו, קליפורניה, להורים יהודים.[2] אביהן הישראלימרדכי "מוטי" חיים, ואמן האמריקאית דונה היו שניהם מוזיקאים; אף על פי שהוא היה כדורגלן מקצועי בקבוצת מכבי יפו הישראלית הוא ניגן גם בתופים, בזמן שדונה זכתה בתחרות "The Gong Show" בשנת 1970 כששרה שיר של בוני רייט.[3] בעוד דניאל למדה לנגן בגיטרה בגיל צעיר, מוטי החליט שלאסתי יהיה מתאים יותר לנגן בבס והוא קנה לה גיטרת פנדר יד שנייה ב-$50. ההורים עודדו את האחיות להקשיב לאלבומי הרוק הקלאסיים שלהם משנות ה-70 וכן לאלבומי אמריקנה ובמהלך הילדות שלהן, הקימו להקה בשם Rockinhaim כדי לנגן גרסאות כיסוי בירידי צדקה מקומיים, עם מוטי בתופים ודונה בגיטרה.[4] הלהקה ניגנה מוזיקה טיפוסית של חתונות, כולל השירים "Get Back" של הביטלס, "You May Be Right" של בילי ג'ואל, ו-"Brown Eyed Girl" מאת ואן מוריסון, אבל הופיעה בחינם עבור הקהילה, בכנסיות, בתי ספר ובתי חולים.

דניאל ואסתי היו חברות בהרכב הפופ רוק בנות העמק (Valli Girls), והופיעו ב-2015 בפסקול של הסרט "אחוות הג'ינס". השיר שלהו "אומת העמק" (Valli Nation) מאת "SoCal teen prodigies" הופיע ב-2005 בפסקול טקס פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון, לצד מוזיקאים מוכרים כמו אבריל לאבין, אלישה קיז, סימפל פלאן וגוד שארלוט.[5]

אסתי חיים ב־Way Out West 2013 בגטבורג, שוודיה

כשהן גדלו, האחיות התעניינו יותר בשילוב פופ ו-R&B עכשווי לתוך המוזיקה שלהם וב-2007 הן החליטו להקים להקה משלהן.[6] בהופעתן הראשונה, השלישייה ניגנה במעדנייה יהודית בהוליווד, וקיבלו תשלום מראש בקניידלעך.[7] הקהל בהופעות הראשונות היה קטן; דניאל סיפרה: "היינו באולמות עם 50 מקומות ואף אחד לא הגיע".

במשך חמש השנים הבאות, הלהקה ניגנה באולמות מקומיים אבל לא שקלה קריירה מקצועית מוזיקלית, שכן כל שלוש האחיות היו עסוקות בפרויקטים אחרים. אסתי למדה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וסיימה את לימודיה ב-2010 עם תואר באתנומוזיקולוגיה (שהושלם בתוך שנתיים במקום חמש שנים),[8] והתמחתה במוזיקה בולגרית ובמוזיקה ברזילאית.

הופעות-אורח של דניאל חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון, דניאל התגלתה על ידי המוזיקאית ג'ני לואיס בג'אם סשן בלורל קניון, אשר הוביל להצטרפות דניאל ללהקת סיבוב ההופעות של לואיס. סולן להקת הסטרוקס ג'וליאן קזבלנקס בא לראות את אחת ההופעות של לואיס בסיבוב ההופעות, והוא בתורו ביקש מדניאל לנגן בגיטרה ובכלי הקשה בסיבוב הופעות הסולו שלו. דניאל ביצעה חזרות עם קזבלנקס והלהקה כל יום במשך חודשיים, מאוחר יותר היא תיארה זאת כ"חוויה מאירת עיניים". לאחר שעבדה עם קזבלנקס מסוף שנת 2009 ועד אמצע שנת 2010, היא נבחנה לסיבוב הופעות כחלק מ-Scarlet Fever, להקת הנשים של סי-לו גרין.

בעוד דניאל נהנתה בסיבובי ההופעות, היא החליטה שהיא מעדיפה לבצע את המוזיקה שלה לצד אחיותיה, ודחתה את עסקת סיבוב ההופעות המשתלמת של גרין. קזבלנקס ייעץ לדניאל לכתוב חומר חזק יותר ולהתמקד בהקלטות, כי הדבר ישפר את הנוכחות שלהם ברשת האינטרנט.

2012-13: Forever והצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלנה חיים ב־Way Out West 2013 בגטבורג, שוודיה

אחרי שניגנו כלהקת חימום בהופעות עם אדוארד שארפ אנד דה מגנטיק זירוס,‏ The Henry Clay People ועם Kesha, חיים הוציאו בפברואר 2012 את המיני-תקליט Forever, אשר כלל שלושה שירים, להורדה בחינם לזמן מוגבל באתר האינטרנט שלהן. דאש האטון הצטרף באופן רשמי ללהקה בתור מתופף במסיבת ההשקה שהתקיימה בתיאטרון הבוטלג בלוס אנג'לס. הוא בנו של דני האטון[9] מלהקת Three Dog Night והכיר את אסתי חברתית אחרי שהיא צפתה בהופעה של הלהקה הישנה שלו, Wires on Fire.[10] המיני-תקליט משך את תשומת הלב של תעשיית המוזיקה בעקבות סדרה מוצלחת של הופעות בפסטיבל South by Southwest במרץ.[11] דניאל סיפרה שהמופע הראשון היה "אולי אסון", אבל שאר המופעים משכו יותר תשומת לב. ביוני לאחר מכן, חתמה הלהקה על עסקה עם חברת התקליטים Polydor בבריטניה.[12]

בחודש יולי, חברת התקליטים העצמאית National Anthem, פרסמה מחדש את המיני-תקליט Forever על תקליט ויניל של עשרה אינץ', שהכיל קטע נוסף על שלושת השירים המקוריים – רמיקס של "Forever" מאת דן ליסביק.[13] לאחר שהופיעו כלהקת חימום בסיבוב ההופעות של Mumford & Sons בסיבוב ההופעות שלהם בארצות הברית באוגוסט,[14][15] חיים יצאו לסיבוב הופעות בבריטניה בפעם הראשונה בנובמבר 2012[16] ואז חיממו את Florence and the Machine בסיבוב ההופעות שלהם בבריטניה ואירלנד בדצמבר.[17][18]

מגזין המוזיקה הבריטי ניו מיוזיקל אקספרס דירג את שיר הנושא של Forever כשיר הרביעי הטוב ביותר לשנת 2012.[19] ב-4 בינואר 2013 ה-BBC הודיעה כי חיים הגיעה לראש סקר תעשיית המוזיקה השנתי שלהם, "הצליל של 2013", למציאת מופעי המוזיקה החדשים והמבטיחים לשנה הקרובה.[20] הלהקה גם חתמה על חוזה ניהול עם התאגיד Roc Nation, וחזרה להופיע בSouth by Southwest במרץ 2013.[21] בתחילת 2013, השתתפו באלבום האולפן השלישי Indicud, של אמן ההקלטה האמריקאי קיד קודי בשיר "Red Eye".[22] דניאל חיים הופיעה ברצועה הראשונה, "You're No Good", באלבום השני של מייג'ור לייזר, Free the Universe, לצד סאנטיגולד, ויבז קרטל ויסמין.[23]

2013-14: Days Are Gone[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל חיים מנגנת באינדיו, קליפורניה, אפריל 2014

הלהקה הקליטה במשך שנה את האלבום הראשון שלה, Days Are Gone, בסשנים בין הופעות חיות. הלהקה התנסתה במכונות תופים ובתוכנת המוזיקה GarageBand, שהוסיפה השפעות היפ הופ ו-R&B לסאונד הקיים שלה. פולידור המליצה על המפיקים אריאל ראצ'שייד וג'יימס פורד לעזרה עם האלבום והציעה להרחיב את השימוש בסינתיסייזרים, מה שקירב את סגנון האלבום לפופ.[24] חלק מהקלטות התופים נעשו בטכניקת Gated Reverb, שהתפרסמה על ידי פיל קולינס.[25] ביוני 2013, הלהקה הופיעה בפסטיבל גלסטונברי ובנוסף הופיעה עם פריימל סקרים כשהוסיפו קולות רקע לשירים "It's Alright, It's OK"‏, "Rocks" ו-"Come Together". הלהקה חזרה להופיע בגלסטונברי ב-2014.[26]

הסינגל "The Wire" פורסם ב-29 ביולי והאלבום אחריו ב-30 בספטמבר.[27] האלבום הגיע למקום ראשון בבריטניה ומאז נמכר שם ב-200,000 עותקים.[28][29] כדי לקדם את האלבום, הלהקה ביצעה את "The Wire" בתוכנית "The Andrew Marr Show" ב-BBC. אסתי הקדישה את השיר לראש ממשלת הממלכה המאוחדת, דייוויד קמרון, שהתארח גם הוא בתוכנית.[30] המהלך ספג ביקורת על שיקול דעת לקוי מג'וני מאר, שהצהיר כי "זה ממש פשוט: הן גרמו לעצמן להיראות כמו אידיוטיות. זה מגוחך. אף אחד לא הצמיד אקדח לראש שלהן. השמרנים ניסו לעשות את אותו הדבר עם הסמית'ס, כדי לשייך אותנו אליהם, כדי להיראות מגניבים". חיים לא הגיבה.[31][32]

בהמשך שנת 2013, הופיעה הלהקה ברחבי אירופה, וגייסה את קלידן ההופעות טומי קינג.[33] כמו כן, הופיעה כאורחת המוזיקלית ב-"סאטרדיי נייט לייב" ב-23 בנובמבר בהנחיית ג'וש האצ'רסון. היא ביצעה את "The Wire" ואת "Don't Save Me" ואסתי החשיבה את ההופעה הזו כמשמעותית במיוחד מאחר שהמורה לדרמה בתיכון אמר לה פעם שהיא אף פעם לא תופיע ב-"סאטרדיי נייט לייב".[34] לאחר מכן החלה בסיבוב ההופעות המרכזי באפריל 2014 שנמשך לחודש מאי.[35]

ב-2014, האחיות הקליטו קולות רקע עם ההרכב The New Basement Tapes עבור האלבום Lost on the River, בשירים "Kansas City" ו-"The Whistle Is Blowing".[36][37][38][39][40][41][42][43][44]

2014–2018: Something to Tell You[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל חיים בהופעה בפינלנד, יולי 2014

ב-2014, לחיים הוענק פרס "הלהקה הבינלאומית הטובה ביותר" של NME.[45] באוגוסט, הוציאה את הקליפ "My Song 5" בגרסת רמיקס, בכיכובו של הראפר האמריקאי, אייסאפ פרג. זהו הסינגל השישי מתוך, Days Are Gone.[46] חיים וג'ון הדר הופיעו בקליפ של כרומיו, לשיר "Old 45's".[47] באוקטובר, הקליטה גרסת כיסוי לשיר של פליטווד מק "Rhiannon" עם סטיבי ניקס.[48] באוקטובר 2014, התחילה להקליט את אלבומה השני, לאחר שכתבה כמויות גדולות של חומר חדש בסיבוב ההופעות אליו יצאה באותה העת. היא השתתפה בפסקול המקורי של "משחקי הרעב: עורבני חקיין - חלק א'"[49] ושל "מורדים".[50] בנובמבר, ביצעה את "Pray to God", שנכלל באלבום האולפן הרביעי של קלווין האריס, Motion.[51]

הלהקה התיידדה עם הזמרת טיילור סוויפט ויחד הן ביקרו בקטלינה ובמאווי, הוואי.[52] בקיץ 2015, הלקה פתחה המופע של טיילור סוויפט בהופעות נבחרות של "The 1989 World Tour".[53][54] היא הייתה מועמדת לפרס גראמי לתגלית השנה בטקס פרסי גראמי ה-57.[55] דניאל נפצעה בתאונה לפני הטקס, אבל זמן קצר לאחר מכן צייצה בטוויטר שהיא מתאוששת.[56]

במרץ 2016, הודיעה הלהקה על שירים חדשים וסיבוב הופעות חדש בקיץ 2016.[57] בריאיון עם NME שהתקיים ב-18 בינואר 2017, הודיעה על האלבום השני שלה, שיצא לאור בקיץ באותה השנה.[58] באפריל, פורסם קליפ שצולם על ידי פול תומאס אנדרסון לשיר החדש, "Right Now" מתוך האלבום השני שלה, Something to Tell You, שיצא לאור ב-7 ביולי. הסינגל המוביל "Want You Back" יצא לאור ב-3 במאי.[59] ב-13 במאי 2017, הופיעה בפעם השנייה כאורחת המוזיקלית בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב", שם ביצעה את "Want You Back" ואת "Little of Your Love".[60] בתחילת שנת 2018, הודיעה על סיבוב ההופעות "Sister Sister Sister Tour", שהתקיים בארצות הברית,[61] אירופה[62] ובריטניה.[63]

2018–היום: Women in Music Pt. III[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בנובמבר 2018, הלהקה הופיעה בווטסייד 2018, עם אמנים כמו רינגו סטאר, ג'יימס טיילור ודון הנלי.[64] ב-6 במרץ 2019, הודיעה כי היא עתידה להופיע בפסטיבל פיצ’פורק השנתי בשיקגו לצד רובין והאחים איסלי.[65] ב-4 באפריל 2019, דניאלה הודיעה באמצעות הרשתות החברתיות של הלהקה כי היא מקליטה מוזיקה חדשה ומתכננת להוציאה לאור בקיץ 2019.[66] דניאל תרמה רבות ל-Father of the Bride; האלבום הרביעי של הלהקה ומפייר ויקנד. ביולי 2019, היא הוציאה לאור את השיר "Summer Girl", שנוצר בהשראת מלחמתו של המפיק ובן זוגה של דניאל, אריאל ראצ'שייד, במחלת הסרטן. הלהקה הצהירה זמן קצר לאחר מכן כי עוד מוזיקה תצא לאור בחודשים הקרובים עם הסינגל "Now I'm in It" שיצא לאור לבסוף ב-30 באוקטובר.[67] בהמשך, הוציאה לאור את "Hallelujah", ב-18 בנובמבר.[68] ב-2 במרץ 2020, שיתפה כי אלבומה השלישי, Women in Music Pt. III, ייצא לאור ב-24 באפריל, עם הסינגל השיווקי "The Steps" שיצא לאור ב-2 במרץ.[69] ב-23 במרץ, הודיעה כי היא דוחה את יציאת אלבומה השלישי ל-26 ביוני בעקבות מגפת הקורונה.[70] ב-22 במאי, הוציאה לאור סינגל נוסף, "Don't Wanna", שהופק על ידי רוסטאם באטמנגליג', ראצ'שייד ודניאל.[71]

בשנת 2020, השתתפה הלהקה בשיר "No Body, No Crime", של טיילור סוויפט, אשר לקוח מתוך אלבומה התשיעי, Evermore.[72] בשנת 2021 השתתפה אלנה כשחקנית בסרט "ליקריץ פיצה" שביים וכתב פול תומאס אנדרסון.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתי חיים נודעת בביצוע מגוון רחב של הבעות פנים תוך כדי נגינה.

יש שהשוו בין חיים לסגנון הרוק הקל של להקת פליטווד מק משנות ה-70, אף על פי שחברות הלהקה אומרות שהן לא מרוצות מהשוואה זו ומתעקשות שהן מושפעות ממוזיקה יותר עכשווית.[73] לדברי מטרו, המוזיקה של הלהקה נשמעת כמו פולק רוק, "עם סגנונות R&B/היפ-הופ, שנוספו למען הסדר הטוב".[74] הלהקה העריצה את ביונסה והושפעה ממנה. היא כיסתה את השיר שלה "XO" בתוכנית Live Lounge ברדיו 1 של ה-BBC ותיארה את "My Song 5" כ"גנוב" מג'סטין טימברלייק.

הלהקה דחתה את תווית ה"להקת בנות" והעדיפה לקבל יחס של מוזיקאיות לפי יכולותיהן האישיות. אלנה הצהירה, "כאשר אנשים קוראים לנו להקת בנות, אני מקבלת את זה כעלבון – להיות בחורה בלהקה לא אמור להיות משהו יוצא דופן". כל שלוש האחיות מיומנות ביותר מאשר כלי אחד: אסתי מנגנת בגיטרה ובבס, דניאל מנגנת בגיטרה ובתופים ואלנה מנגנת בגיטרה, קלידים ובכלי הקשה. בהופעות חיות, אסתי מנגנת בבס, דניאל מנגנת בגיטרה ושרה ואלנה מנגנת בגיטרה, קלידים וכלי הקשה. כל שלוש האחיות מבצעות הרמוניה ווקאלית בשלושה קולות.[75]

הסאונד של הלהקה בהופעות חיות שונה מזה שבאולפן. כתב ה-NME, הייזל שפילד אמר ש-Days Are Gone "עלול לבלבל את אלו שאהבו את הלהקה בגלל הופעות הרוק החיות המחוספסות". ההקלטות ממחישות את סגנון הפופ הקולי של הלהקה, בעוד הלהקה מנגנת קטעי רוק כמו "Oh Well" של פליטווד מק בהופעה. העבר של הלהקה כלהקת חתונה מימיהם ב-Rockinhaim הוביל אותה לכיסוי שירים רבים בהופעות חיות ובמשדרים ברדיו, כולל "Wrecking Ball" של מיילי סיירוס, "Strong Enough" של שריל קרואו ושל "I'll Try Anything Once" של הסטרוקס (גרסה ראשונית של "חיים רק פעם אחת").[76][77] אסתי מתפקדת כמנהלת ההופעה על הבמה, כשהיא מכריזה על רוב השירים.[78] רבים מתעלולי הבמה שלה, כמו ההתלוצצויות הבוטות והגסות שלה עם הקהל, התייחסותה לעצמה בגוף שלישי והבעות הפנים המשעשעות שלה ("פרצוף הבס") בזמן הנגינה הם המרכיב העיקרי בהופעות החיות של הלהקה ובמידה פחותה יותר, של תדמיתה הציבורית של הלהקה.

האטון אמר כי אסתי היא הבסיסטית שהוא הכי אוהב לנגן איתה. אף על פי שהוא מסרב להופיע בתמונות עיתונות ויחסי ציבור, הוא בכל זאת נחשב למעין חבר בלהקה.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובת הביקורת ללהקת חיים חיובית. מאט ג'יימס מ-PopMatters כתב "קשה ממש שלא לאהוב את חיים. הן טריו חביב בהחלט, אם כי קצת מוזר, כשהסיפור שלהן כבר נושאת ריגוש של אגדה".[79] כתב הגרדיאן, אלכסיס פטרידיס שיבח את יכולות כתיבת השירים של הלהקה, כשכתב ש"יש להן סוג מסוים של שלמות פופ רדודה ומבריקה". סאונד הלהקה תואר כ"פולק-חדש-פוגש-R&B-משנות-התשעים"[80] ו"מוזיקה שנשמעת כאילו נכתבה בחופשה על שפת האגם בהשתתפות סטיבי ניקס, ג'ון ווייט ואן ווג".[81]

בסקר של מוזיקת פופ ב-2013, מבקרת האובזרבר קיטי אמפייר שיבחה את הלהקה על "שימוש בווקטור של הרמוניות לחיבור של R&B עם רוק רך משנות השבעים".[82] האינדפנדנט היה אמביוולנטי יותר ללהקה, וכתב כי הן "חסרות משמעותיות בבסיסן" ותיאר את הסגנון המוזיקלי שלהן כ"מחובר בצורה חסרת בושה למורשת של אמנים כמו פליטווד מק והבאנגלס" וסיכם את פועלה של הלהקה כ"בסדר, אבל לא יותר מזה".[83]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופעי חימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Reznick, Melissa (6 ביולי 2017). "Haim Wants to Prove That Vintage Vibes Feel Just Fine Now". New York Times. New York. נבדק ב-6 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Jewish singers Haim tipped as Sound of 2013". The Jewish Chronicle.
  3. ^ Dodero, Camille (30 בספטמבר 2013). "Falling for Haim". Spin. נבדק ב-21 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Brown, Emma. "Discovery: HAIM". Interview. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "So-Cal Teen Prodigies The Valli Girls Launch Pop-Rock Campaign". New York City: Columbia Records. 14 באפריל 2005. נבדק ב-11 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Weiner, Jonah (12 בנובמבר 2013). "How Haim's Three Geeky Sisters Became the Year's Coolest New Band". Rolling Stone. נבדק ב-20 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Egan, Barry (10 בנובמבר 2013). "Music: Haim – Sisters of super sounds". The Independent. נבדק ב-19 במאי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Smyth, David (27 באפריל 2012). "Soundcheck: Haim". Evening Standard. London, England. נבדק ב-9 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Rock on". people.com.
  10. ^ Baylen, Ashley (7 בנובמבר 2012). "Exclusive Interview With the Girls of 'HAIM'". Shalom Life. אורכב מ-המקור ב-30 בנובמבר 2012. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Music Week staff.
  12. ^ "Polydor UK Signs Haim". Music Week. London, England. 19 ביוני 2012. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Cragg, Michael (7 ביוני 2012). "New music: Haim – Forever". The Guardian. נבדק ב-9 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Mumford & Sons And 'Babel': Band Performs New Songs At Hoboken Concert (VIDEO)". The Huffington post. 2 באוגוסט 2012. נבדק ב-11 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "The Maccabees, Gogol Bordello, Haim, St Vincent to play Mumford and Sons' US mini-festivals". NME. London, England. 30 במאי 2012. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Haim announce debut UK tour – ticket details". NME. 29 באוגוסט 2012. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Florence & The Machine confirm O2 Dublin 2012 live concert date for Wednesday December 12th!". Music Scene. 10 בספטמבר 2012. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Homewood, Ben (13 בספטמבר 2012). "Haim To Support Florence + The Machine". The Fly. London, England. אורכב מ-המקור ב-2012-10-28. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Albums and Tracks of the Year for 2012". NME. 2 בדצמבר 2012. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Youngs, Ian (4 בינואר 2013). "Haim top BBC Sound of 2013 list". BBC News. נבדק ב-9 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Savage, Mark (3 בינואר 2014). "Haim: Sound of 2013 winners look back". BBC News. נבדק ב-11 בפברואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Weiss, Sam (26 במרץ 2013). "Kid Cudi Unveils "Indicud" Album Art and Tracklist". Complex. נבדק ב-27 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Jeffries, David. "Free The Universe". AllMusic. נבדק ב-14 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Sheffield, Hazel (30 בספטמבר 2013). "Haim – 'Days Are Gone'". נבדק ב-21 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Petridis, Alexis (26 בספטמבר 2013). "Haim: Days Are Gone – review". The Guardian. נבדק ב-21 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Glastonbury 2014 – Haim". BBC Music. נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Haim – Days Are Gone". iTunes. 5 באוגוסט 2013. נבדק ב-5 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "United Kingdom Certified Awards – Haim". British Phonographic Industry. bpi.co.uk/certified-awards. אורכב מ-המקור ב-25 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ McLean, Craig (30 במרץ 2014). "Haim interview: 'Don't call us a girl band'". The Daily Telegraph. נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Haim dedicate song to Prime Minister David Cameron as they meet on politics TV show". 29 בספטמבר 2013. נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Trendell, Andrew (18 בדצמבר 2013). "Johnny Marr: 'Posing with David Cameron made Haim look like idiots'". Gigwise. נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Johnny Marr brands Haim 'idiots' over David Cameron photo". Daily Express. 19 בדצמבר 2013. נבדק ב-15 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "Haim – Biography". נבדק ב-21 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Coleman, Miriam (24 בנובמבר 2013). "Haim Rock 'The Wire' on 'SNL'". נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Rutherford, Kevin (19 בנובמבר 2013). "Haim Announces 2014 tour dates". נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Lost on the River - The New Basement Tapes | Credits | AllMusic (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2020-12-12
  37. ^ liner notes to Lost on the River
  38. ^ Lost On The River – The New Basement Tapes: Elvis Costello, Rhiannon Giddens, Taylor Goldsmith, Jim James, Marcus Mumford in collaboration with Bob Dylan, www.thenewbasementtapes.com
  39. ^ The New Basement Tapes - Lost On The River, Discogs (באנגלית)
  40. ^ A marquee cast of folk musicians inoffensively render Bob Dylan’s lyrics, Music (בAmerican English)
  41. ^ The New Basement Tapes – Lost On The River, Mojo (בBritish English)
  42. ^ Marcus Mumford, Jim James, Elvis Costello & More Bring Bob Dylan's Lost Lyrics to Life in Concert, Billboard (באנגלית)
  43. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, LinkedIn, Email, Copy Link URLCopied!, Print, Review: Dylan songs come alive in Hollywood with New Basement Tapes group, Los Angeles Times, ‏2014-11-14 (בAmerican English)
  44. ^ Steve Chagollan, Steve Chagollan, Johnny Depp, Jim James, Elvis Costello, Marcus Mumford & More Bring Bob Dylan’s ‘Basement Tapes’ to Concert, Variety, ‏2014-11-14 (בAmerican English)
  45. ^ "NME Awards 2014 – Haim Accept Best International Band". נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Blistein, Jon (19 באוגוסט 2014). "Haim and A$AP Ferg Air Their Secrets, 'Jerry Springer'-Style, in 'My Song 5' Video". נבדק ב-21 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Minsker, Evan (30 בספטמבר 2014). "Chromeo Hang With Haim and Napoleon Dynamite's Jon Heder in Their "Old 45's" Video". Pitchfork. נבדק ב-29 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "'Rhiannon' by Stevie Nicks and Haim". New York Times. 6 באוקטובר 2014. נבדק ב-21 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Gil Kaufman (21 באוקטובר 2014). "Lorde's 'Mockingjay' Soundtrack Features Kanye, Haim, Pusha T And Charli XCX". MTV. נבדק ב-7 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Miles Raymer (2 במרץ 2015). "Haim and M83 team up for Insurgent soundtrack with 'Holes in the Sky'". Entertainment Weekly. נבדק ב-1 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Calvin Harris Debuts 90s Style New Song 'Pray To God' Featuring Haim". Capital FM. 30 באוקטובר 2014. נבדק ב-4 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ Jocelyn Vena (10 בינואר 2015). "See Taylor Swift's Picture Perfect Day with Lorde, Haim". Billboard. נבדק ב-24 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ Daniel Kreps (1 בפברואר 2015). "Taylor Swift Recruits Haim for Select 1989 Tour Dates". Rolling Stone. נבדק ב-3 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Daniel Kreps (30 בספטמבר 2015). "Watch Taylor Swift, Nelly and Haim Perform 'Hot in Herre' in St. Louis". Rolling Stone. נבדק ב-23 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Haim". Grammy Awards. נבדק ב-8 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "Haim's Danielle Haim Misses Grammy Parties After Car Accident". 8 בפברואר 2015. נבדק ב-8 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "New songs. New Show. This Summer". Haim's official Instagram. 29 במרץ 2016. נבדק ב-30 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "New Haim album: release date, what it sounds like and everything we know". NME (באנגלית אמריקאית). 18 בינואר 2017. נבדק ב-16 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "Haim unveil new single & video "Right Now", and announce new album "Something To Tell You"". NME. נבדק ב-27 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Tarnoff, Brooke. "Watch Haim Perform 'Little of Your Love' and 'Want You Back' on 'SNL'". billboard.com. נבדק ב-14 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Haim Announce North American Tour". spin.com. 18 בינואר 2018. נבדק ב-7 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "HAIM announce details of European tour | Far Out Magazine". faroutmagazine.co.uk. נבדק ב-4 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Haim Detail Headlining 'Sister Sister Sister' Tour". Rolling Stone. 18 בינואר 2018. נבדק ב-7 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "JOE WALSH ANNOUNCES LINEUP FOR VETSAID 2018". American Service Dogs Magazine (באנגלית אמריקאית). 27 ביולי 2018. נבדק ב-9 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "HAIM (@HAIMtheband) | Twitter". twitter.com (באנגלית). נבדק ב-9 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "HAIM (@haimtheband) • Instagram photos and videos". instagram.com (באנגלית). נבדק ב-5 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Pace, Lilly. "Haim Reveal Emotional Battle With Depression in New Song & Video 'Now I'm In It'". Billboard. נבדק ב-11 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Martoccio, Angie (18 בנובמבר 2019). "Haim Get Intimate With New Song 'Hallelujah'". Rolling Stone. נבדק ב-5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "order up. our new album Women In Music Pt.III out 4/24/20. cover shot by PTA. produced by d, @matsor and @arielrechtshaid "the steps" out tomorrow". 2 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "HAIM Delay New Album Release Due to Coronavirus". Pitchfork (באנגלית). נבדק ב-23 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "WATCH: Haim - 'Don't Wanna'". Happy Mag (באנגלית). 22 במאי 2020. נבדק ב-22 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  72. ^ evermore, נבדק ב-2020-12-12
  73. ^ "Haim say they feel 'squeamish' about Fleetwood Mac comparisons". 20 במרץ 2014. נבדק ב-10 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Westbrook, Caroline. "Who are Haim? Top 10 facts about BBC Sound of 2013 winners". Metro. נבדק ב-21 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  75. ^ Lester, Paul (23 במרץ 2012). "New band of the day: Haim". The Guardian. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  76. ^ Wickman, Forrest (26 בספטמבר 2013). "Haim Is Pop's Most Brilliant New Cover Band". נבדק ב-21 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ "Haim cover The Strokes' 'I'll Try Anything Once'". 1 באפריל 2013. נבדק ב-3 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ McCormick, Neil (30 בספטמבר 2013). "Haim interview". The Daily Telegraph. נבדק ב-20 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  79. ^ James, Matt (1 באוקטובר 2013). "Haim: Days Are Gone". PopMatters. נבדק ב-3 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ Campion, Freddie (28 בפברואר 2012). "Band of the Week: HAIM". Vogue. New York City. אורכב מ-המקור ב-2013-09-12. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  81. ^ Wolfson, Sam (24 בנובמבר 2012). "Haim: 'Next time, why don't you come to Los Angeles?'". The Guardian. London, England. The Guide supplement. נבדק ב-12 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ Empire, Kitty (22 בדצמבר 2013). "The best pop of 2013: Kitty Empire's choice". נבדק ב-6 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ Gill, Andy (30 בספטמבר 2013). "Album review: Haim, Days Are Gone (Polydor)". The Independent. אורכב מ-המקור ב-3 באוקטובר 2013. נבדק ב-3 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)