TLC (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
TLC
TLC מופיעות ב-2016
TLC מופיעות ב-2016
לידה אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
מקום הקמה אטלנטה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1992
סוגה R&Bפופפאנקסולהיפ-הופ
חברת תקליטים לה-פייס • אריסטהאפיק852 Musiq
פרסים והוקרה אמן השנה של פרס המוזיקה האמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.officialtlc.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
טיון ווטקינס
רוזונדה תומאס
חברים לשעבר
ליסה לופז
קריסטל ג'ונס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

TLC היא להקת בנות אמריקאית, אשר החלה את פועלה בשנת 1992 עם סינגל הבכורה שלהן "Ain't 2 Proud 2 Beg" ומאז זכתה להצלחה חסרת תקדים בעולם. בשנת 1991 הלהקה הוחתמה עם חברת לה-פייס רקורדס על חוזה ולאחר מכן הם החלו לעבוד על אלבום הבכורה שלהן Ooooooohhh... On the TLC Tip אשר הניב שלושה שירים אשר הגיעו לעשירייה הפותחת בארצות הברית ואף סינגל הבכורה הגיע למקום ה-13 בבריטניה. האלבום עצמו גם זכה להצלחה בעולם כאשר מכר 6 מיליון עותקים. הצלחת הלהקה התגברה כאשר הוציאו את אלבומם השני CrazySexyCool שנתיים לאחר מכן. האלבום זכה להצלחה אדירה כאשר מכר 23 מיליון עותקים בכל העולם. הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר "Creep" שהגיע למקום הראשון בארצות הברית ולימים נהיה ללהיט ענק במדינה שזכה להצלחה גם בבריטניה, אוסטרליה וניו זילנד. הסינגל השני מהאלבום היה השיר "Red Light Special" שהגיע למקום השני במדינה וזכה להצלחה גם בבריטניה ואוסטרליה.

לאחר מכן יצא השיר "Waterfalls" אשר גם הוא הגיע למקום הראשון בארצות הברית ונהיה ללהיט ענק במדינה ובנוסף גם זכה להצלחה בין לאומית ונהיה לשיר המצליח ביותר של הלהקה. הסינגל הרביעי והאחרון היה השיר "Diggin' on You" שהגיע למקום החמישי בארצות הברית וזכה שוב להצלחה גם בבריטניה ואוסטרליה. בשנת 1999 הן הוציאו את אלבומם השלישי FanMail אשר זכה להצלחה ענקית גם הוא כאשר מכר 14 מיליון עותקים. הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר "No Scrubs" אשר הגיע למקום הראשון בארצות הברית והפך ללהיט ענק בעולם עד כדי כך שנהיה לשיר המצליח ביותר שלהן במדינה. לאחר יצא השיר "Unpretty" אשר גם הוא היה ללהיט ענק וגם הוא הגיע למקום הראשון בארצות הברית. בשנת 2002 הלהקה הוציאה את אלבומם הרביעי 3D כאשר זהו היה האלבום הראשון של הלהקה ללא ליסה לופז שנהרגה בתאונת דרכים באותה שנה. האלבום לא זכה להצלחה של קודמיו ולא יצא ממנו אף שיר שהצליח בארצות הברית או בעולם. בשנת 2017 הוציאו הלהקה את אלבומם החמישי הקרוי על שם הלהקה.

עם מכירות של 65 מיליון אלבומים ושירים הלהקה הפכה ללהקת הבנות האמריקאית הנמכרת ביותר אי פעם. VH1 דירג אותן כלהקת הבנות הטובה ביותר של כל הזמנים ובמקום ה-12 ברשימת "100 הנשים הגדולות ביותר במוזיקה". מגזין בילבורד הכתיר אותן כאחת מהשלישיות המוזיקליות הטובות ביותר ודירג אותן במקום השביעי ברשימת "האקטים המוזיקליים הטובים ביותר של שנות ה-90". במהלך הקריירה שלהן הלהקה זכתה בפרסים רבים ביניהם 4 פרסי גראמי, 5 פרסי VMA ו-5 פרסי מוזיקת נשמה. בשנת 2012 הן זכו בפרס כבוד מיוחד בטקס פרסי MOBO ושנה לאחר מכן זכו בפרס מפעל חיים בטקס פרסי MTV יפן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1990–1991: פורמציה ושנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 המפיק איאן בורק ואחת מן הכישרונות אותם טיפח קריסטל ג'ונס העלו רעיון להקים להקת ילדות בז'אנר ההיפ-הופ עם שילוב של R&B עכשווי וניו ג'ק סווינג. בעקבות כך הן חיפשו עוד שתי בנות שיצטרפו לקריסטל ג'ונס. לבקשה זו נענתה טיון ווטקינס ילידת איווה שעברה לגור באטלנטה בגיל צעיר וליסה לופז, ראפרית מתחילה מפילידלפיה, פנסילבניה. ביחד הן הרכיבו הרכב בשם "2nd Nature" והחלו לעבוד עם מפיקים כמו וריקו וויד וג'רמיין דופרי על חומרים משלהם. לאחר מכן השלושה עשו אודישן אצל הזמרת פרי "פבלס" ריד שהקימה באותם ימים חברת ניהול והפקות משלה. פרי התרשמה מהבנות ולאחר מכן הן החליטו לשנות את שמן ל-TLC שזה בעצם היה ראשי התיבות של שמותיהן הפרטיים.

ריד סידרה להן אודישן מול חברת התקליטים לה-פייס רקורדס שהייתה בניהולה של בייביפייס ובעלה של פרי אנטוניו "אל. איי" ריד. באודישן ריד ראה פוטנציאל בלופז ו-ווטקינס אך חשב שיש צורך להחליף את ג'ונס וכתוצאה מכך ג'ונס עזבה את ההרכב. בסוף פברואר 1991 ווטקינס ולופז חתמו על החוזה עם לה-פייס רקורדס ופרי ריד הפכה למנהלת הכללית שלהם. לאחר מכן החלו החיפושים עבור החברה השלישית בלהקה ובמקביל לופז ו-ווטקינס החלו בהקלטות דמו עבור לה-פייס. בינתיים פרי מצאה את חברת הלהקה השלישית הלוא היא רוזונדה ת'ומאס שהייתה רקדנית ליווי של להקת Damian Dame שהייתה גם חתומה בלה-פייס. באפריל אותה שנה ת'ומאס הצטרפה רשתית ללהקה וכדי לשמור על שמן המקורי כל אחת מהבנות קיבלה כינוי משלה: לופז קיבלה את הכינוי Left Eye (עין שמאלית), ת'ומאס קיבלה את הכינוי צ'ילי ו-ווטקינס קיבלה את הכינוי טי-בוז. לאחר מכן הבנות חתמו על חוזה נוסף בו המוזיקה שלהם תופץ דרך אריסטה רקורדס/BMG. לאחר מכן השלושה החלו לעבוד על אלבום הבכורה שלהן עם מפיקים כמו ריד עצמו, ג'רמיין דופרי, דאלאס אוסטין ועוד. במקביל הן השתתפו בשיר של הזמר ג'רמיין ג'קסון שגם הוא היה חתום בלה-פייס.

1992–1993: אלבום הבכורה ותחילת ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בפברואר 1992 יצא לאור אלבום הבכורה שלהן Ooooooohhh... On the TLC Tip על ידי לה-פייס ואריסטה. האלבום למעשה היה תערובת של סגנונות המוזיקה האהובים על כל אחת מחברות הלהקה, ההיפ-הופ שאפיין את לופז, הפאנק שאפיין את ווטקינס וה-R&B שאפיין את ת'ומאס ובנוסף גם שילב את הניו ג'אק סווינג שאפיין את שנות ה-80. האלבום זכה להצלחה כאשר מכר 6 מיליון עותקים בכל העולם, מתוכם מכר 4 מיליון בארצות הברית ובכך היה זכאי למעמד של 4 פלטינות במדינה. מתוך האלבום יצאו שלושה שירים אשר כולם הגיעו לעשירייה הפותחת בארצות הברית.

האלבום נכתב בעיקר על ידי דאלאס אוסטין ולופז עצמה ומבחינה לירית הוא כולל משחקי מילים ושירי העצמה נשית. לכל אחת מבנות הלהקה היה סגנון קול שונה שבא לידיי ביטוי בשירי האלבום: הסופרן שאפיין את לופז, הטנור שאפיין את ווטקינס והאלטו שאפיין את ת'ומאס. עם תחילת הקריירה שלהן הלהקה התאפיינה בקליפים צבעוניים ותלבושות מוזרות כמו קונדומים שעטפו את בגדיהם של הבנות.

בסיבוב ההופעות הראשון שלהן הלהקה שימשה כמופע חימום בסיבוב ההופעות של הראפר אם סי האמר. בזמן סיבוב ההופעות גילו לופז ות'ומאס כי ווטקינס סובלת ממחלת אנמיה חרמשית, מחלה אותה הסתירה מבנות הלהקה עד שהיא התפרצה אצלה. עם השנים היא נאבקה במחלה אז הפכה לדוברת של הארגון המסייע להתמודדות עם המחלה בסוף שנות ה-90. בעקבות כך היא נאלצה להתאשפז מה שגרם להן לבטל מספר הופעות. באותה תקופה החליטו הלהקה לפטר את פרי מתפקיד המנהלת האישית שלהן מאחר שהלהקה הרוויחה סכומי כסף מועטים. פרי שחררה אותן מעסקת הניהול אך הן עדיין היו חתומות אצלה עד לסיום החוזה איתן ולכן פרי המשיכה לקבל נתח מרווחי הלהקה. בשנת 1994 הלהקה עשתה את תפקיד הבכורה שלהן בקולנוע בסרט מסיבת בית 3.

זמן קצר לאחר צאת האלבום לופז החלה לצאת עם שחקן הפוטבול אנדה ריסון. השניים היו ביחד עד שנת 1994 אז השניים נפרדו ולופז הגישה תלונה במשטרה נגד ריסון על תקיפה שהתקיימה בספטמבר 2003, ואף טענה שהייתה להם מערכת יחסים אלימה אם כי ריסון הכחיש את הטענות. בנוסף באותה תקופה אובחנה בהתמכרות לאלכוהול, אותו החלה לשתות כבר בגיל 15. ב-9 ביוני 1994, הייתה תקרית נוספת בין בני הזוג במהלכה לופז שרפה את נעליו של ריסון ובעקבות כך גם גרמה להצתה של חלקים נוספים בבית. בעקבות כך לופז נעצרה והוגש נגדה כתב אישום על הצתה ממדרגה ראשונה מה שהביא אותה לקבל 5 שנות מאסר על תנאי וקנס של עשרת אלפים דולר. בסופו של דבר הזוג התפייס והם יצאו אחד עם השני לסירוגין במשך 7 שנים.

1993–1997: אלבום שני, שיא הקריירה ופשיטת רגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 1994, הוציאה הלהקה את אלבומם השני CrazySexyCool, אשר זכה להצלחה אדירה ומכר 23 מיליון עותקים בכל העולם ובכך הוא הפך לאלבום הנשי הנמכר ביותר על ידי להקת בנות לצד אלבומם של הספייס גירלז. בארצות הברית האלבום מכר 11 מיליון עותקים מה שזיכה אותו למעמד יהלום ואף שהה יותר משנתיים במצעד האמריקאי שהוא מגיע בשיאו למקום ה-3. על האלבום הן עבדו עם מפיקים כמו דאלס אוסטין, ג'רמיין דופרי ובייביפייס בדומה לאלבום הקודם, לצד מפיקים חדשים כמו שון קומבס ואורגנייזד נויז. בתקופה של הקלטות האלבום לופז נכנסה למכון גמילה ובעקבות כך הפסידה חלק מהקלטות האלבום. האלבום התאפיין בעיקר במוזיקת R&B והיפ-הופ נשמה לצד מוזיקת פאנק והיפ-הופ. עם יציאתו, האלבום זכה לביקורות חיוביות רבות ממבקרי המוזיקה ואף מגזין רולינג סטון הכניס את האלבום לרשימת "500 האלבומים הגדולים של כל הזמנים".

כל הסינגלים שיצאו מהאלבום הגיעו לחמישייה הפותחת בארצות הברית כאשר שניים מהם הגיעו למקום הראשון. אחד מהסינגלים שיצאו היה השיר "Waterfalls" שנהיה לשיר המצליח ביותר של הלהקה עד לאותה תקופה כאשר הגיע למקום הראשון בארצות הברית וניו זילנד, למקום ה-6 במצעד האירופאי הכללי, למקום ה-4 באוסטרליה ובריטניה ולמקום ה-9 בקנדה. במצעד סיכום העשור האמריקאי הוא הגיע למקום ה-19 ואף זכה ב-3 פרסי VMA, ביניהם בקטגוריית קליפ השנה (מה שהפך את הלהקה לאקט המוזיקלי השחור הראשון שזוכה בפרס זה) והיה מועמד ל-3 פרסי גראמי בין היתר על קטגורית "תקליט השנה". הקליפ לשיר היה נחשב לאחד מהקליפים היקרים ביותר באותה תקופה ועלותו הגיעה לכמילון דולר. האלבום זיכה את הלהקה בפרס גראמי אחר בקטגוריית "אלבום ה-R&B הטוב ביותר" והשיר "Creep" זיכה אותם בפרס "הביצוע הטוב ביותר של הרכב בשיר R&B". לאור ההצלחה הגדולה הזו הן קיבלו את פרס "אמן השנה" בטקס פרסי הבילבורד.

אך למרות הצלחתן הגדולה הלהקה הגישה בקשה לפשיטת רגל ב-3 ביולי 1995. מסתבר כי הלהקה הייתה מצויה בחובות בהיקף של 3.5 מיליון דולר שנבעו בין היתר מתשלומי ביטוח ששימשו לאירוע ההצתה של לופז וחשבונות רפואיים של ווטקינס אך הסיבה העיקרית לכך הייתה לטענת הלהקה העסקה שעשו עם לה-פייס ואריטסה רקורדס ועם המנהלת שלהן לשעבר פרי ריד. לטענתן לאחר שהן החזירו את ההשקעה של לה-פייס, אריסטה ופרי על עלויות ההקלטות, הייצור וההפצה הם המשיכו לגבות מהן כסף על דברים כמו נסיעות, טיסות, אוכל, ביגוד, מלונות, קידום, קליפים ועוד. לטענתן באופן אירוני ככל שהאלבומים שלהן הצליחו יותר כך הן הפסידו יותר כסף. בנוסף היה להן צורך לשלם גם למנהלים, עורכי דין, מפיקים ומיסים מה שהותיר לכל אחת מחברות הלהקה פחות מ-50 אלף דולר בשנה.

לפניי פשיטת הרגל הלהקה ביקשה לנהל משא ומתן עם לה-פייס על חוזה חדש. במסגרת החוזה הנוכחי הלהקה קיבלה 56 סנט (לא כל אחת מהן אלא סך הכל שלושתן) עבור כל אלבום שהיה נמכר שזהו היה סכום פחות משמעותית ממה שקיבלו אמנים אחרים ואף הן גם קיבלו פחות כסף ממה שקיבלו אמנים אחרים על השירים שלהן. בנוסף הן גם רצו שבמסגרת החוזה החדש הן יתנקו כל מגע עם פרי ריד. לה-פייס סירבו לנהל עם הלהקה משא ומתן חדש ועודדו אותם להגיש בקשה לפשיטת רגל. לה-פייס ופרי טענו כי TLC פשוט רצו עוד כסף ולא באמת היו בסכנה כלכלית ממשית. בעקבות כך בנוסף לבקשה לפשיטת הרגל הלהקה הגישה גם בקשה לסיום החוזה בינם לבין לה-פייס. הדיונים בבית המשפט סביב הבקשה ערכו יותר משנתיים עד שבסופו של דבר בשנת 1996 נקבע כי לה-פייס ינהלו משא ומתן עם הלהקה ובנוסף פרי תפסיק להיות מנהלת הלהקה אך עדיין תקבל אחוז אחד על חלק מהמוזיקה שתוציא לאור הלהקה. לאחר מכן הלהקה גם רכשה את הזכויות לשם "TLC" שהיו בעבר שייכות לפרי.

בפן המוזיקלי TLC המשיכו לפעול כאשר הקליטו את שיר הנושא לסדרה הקומית של ניקלודיאון "All That" אשר נכתב והופק על ידי ארנולד הרגינס. בנוסף הלהקה הקליטה את השיר "This Is How It Works" לפסקול של הסרט "כמו אוויר לנשימה", אשר נכתב על ידי לופז ובייביפייס. שנה לאחר שסיימה את החוזה שלהן עם לה-פייס ואריסטה הלהקה חזרה לעבוד על אלבומן השלישי. באותה תקופה ווטקינס הקליטה את שיר הסולו הראשון שלה "Touch Myself" עבור הפסקול לסרט נמלטים. השיר הגיע ל-40 העליונים במצעד האמריקאי. באותה תקופה לופז השתתפה בשירה של ליל קים "Not Tonight" ביחד עם מספר ראפריות נוספות. השיר הגיע למקום ה-6 בארצות הברית ואף היה מועמד לפרס גראמי.

1998–2002: אלבום שלישי וסכסוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיימו את החוזה שלהן עם לה-פייס ואריסטה רקורדס התפנתה הלהקה להקליט את אלבומם השלישי אם כי ההקלטות התעכבו בעקבות סכסוך בין חברות הלהקה למפיק הראשי באלבום דאלאס אוסטין שבאותה תקופה היה בן זוגה של ת'ומאס ואף היה להם ילד משותף. אוסטין רצה תשלום של 4.2 מיליון דולר עבור עבודתו ובנוסף לך בקרה יצירתית על הפרויקט. בקשה זו גרמה לסכסוך בינו לבין שאר חברות הלהקה. באותה תקופה החלו הבנות לפנות לעשייה יחידנית והשתתפות בפרויקטים אחרים: ת'ומאס הופיעה בסרט העצמאי "HavPlenty" ואילו ווטקינס כיכבה בסרט "בלי". לופז הקימה חברות הפקות משלה בשם "Left-Eye Productions" והחתימה בה את להקת הבנות Blaque ובנוסף גם הנחתה את תוכנית הריאלטי של MTV בה השתתפו זמרים כמו ני-יו ואנסטייז'ה "The Cute". במקביל הלהקה החלה לעבוד עם מפיקים אחרים ובסופו של דבר גם סיימה את המשא ומתן עם אוסטין שעדיין שימש מפיק עיקרי באלבום. הקונספט של האלבום היה קונספט עתידני אותו הציעה לופז עצמה, ובכך יצא אלבומם FanMail, בפברואר 1999. האלבום זכה להצלחה מסחרית רבה כאשר הגיע למכירות של 14 מיליון עותקים בכל העולם, מתוכם נמכר בכ-6 מיליון בארצות הברית מה שהקנה לו זכאות ל-6 מעמדות פלטינה. "No Scrubs" יצא כסינגל הראשון מהאלבום וזכה להצלחה בין לאומית כאשר הגיע למקום הראשון בארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ואירלנד. הסינגל השני מהאלבום היה השיר "Unpretty" שגם הוא הגיע למקום הראשון בארצות הברית ובכך הפך לשיר הרביעי שלהן לעשות זאת. שלושת הסינגלים האחרים שיצאו מהאלבום גם זכו להצלחה ונוגנו רבות בתחנות הרדיו.

בטקס פרסי גראמי ה-42 האלבום היה מועמד ל-8 פרסים וזכה ב-3 מהם בקטגוריות: "אלבום ה-R&B הטוב ביותר", "שיר ה-R&B הטוב ביותר" ו"הביצוע הטוב ביותר בשיר R&B על ידי הרכב" עבור השיר "No Scrubs". בנוסף באותה שנה הן זכו בפרס כבוד על-שם ארית'ה פרנקלין בטקס פרסי מוזיקת הנשמה. על מנת לקדם את האלבום יצאו לסיבוב ההופעות הראשון שלהן FanMail Tour. סיבוב ההופעות צולם ושודר בספיישל מיוחד בטלוויזיה שהפך לספיישל הנצפה ביותר בטלוויזיה.

לפניי ואחריי יציאת האלבום חשפה לופז כי היא כבר לא מרגישה שהיא מצליחה לבטא את עצמה ב-TLC. לופז טענה כי התרומות שלה לשירים הצטמצמו לכדי מספר שורות בודדות והיו שירים שקולה אפילו לא נשמע בכלל וגם שרצתה לעשות קולות רקע לא ניתנה לה ההזדמנות לעשות זאת. בשלהי 1999 חשפה לופז בריאיון למגזין "בידור שבועי" כי הציעה לחברות הלהקה שכל אחת מהן תוציא אלבום סולו והן יראו איזה אלבום יותר מצליח. לופז טענה כי הציעה לחברות הלהקה להוציא אלבום אוסף גדול בו יהיו 3 דיסקים, כל אחת של חברת להקה אחרת אך בסופו של דבר בנות הלהקה יישבו את הסכסוך והרעיון לא יצא לפועל. באותו ריאיון לופז גינתה את דאליס אוסטין וקראה לו "מניפולטור" וגינתה את לה-פייס רקורדס כאשר אמרה בריאיון: "אני בטוחה שללה-פייס לא יהיה אכפת לזרוק מיליון וחצי דולר למנצחת".

לאחר סיום סיבוב ההופעות שלהן בנות הלהקה חזרו להתמקד בפרויקטים אישיים שלהם. לופז הקליטה אלבום סולו משלה בשם "Supernova". האלבום יצא באירופה ויצא מתוכו השיר "The Block Party" שהגיעה ל-20 המובילים בבריטניה. במקור האלבום גם היה אמור לצאת בצפון אמריקה אך בעקבות הכישלון של "The Block Party" הוצאת האלבום בצפון אמריקה בוטלה ובנוסף לא יצאו מהאלבום סינגלים נוספים. בנוסף להוצאת אלבום סולו לופז השתתפה בשיר "Never Be the Same Again" של יוצאת הספייס גירלז מלאני סי. השיר הפך ללהיט ענק והגיע למקום הראשון במדינות רבות.

2002–2006: מותה של לופז, אלבום רביעי ו-R U the Girl[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות אי הצלחת אלבום הבכורה שלה לופז החלה לעבוד על אלבומה השני. אך ב-25 באפריל 2002 לופז נפטרה לאחר שנפצעה אנושות בתאונת דרכים ובכך נמנע ממנה לסיים את הקלטות האלבום. לופז באותם ימים צילמה סרט דוקומנטרי אשר בסופו של דבר שודר ב-2007 בערוץ VH1 תחת הכותרת: ימיה האחרונים של Left Eye". באותה תקופה גם הלהקה החלה לעבוד על אלבומן הרביעי 3D אותו החלו להקליט עוד בתקופה שלופז הייתה בחיים וההקלטות הושלמו לאחר מותה. באלבום היו מעורבים מספר מפיקים מהשורה הראשונה ביניהם רודני ג'רקינס, הנפטונז, מיסי אליוט וטימבלנד. לפניי יציאת האלבום הבנות הודיעו כי זהו יהיה אלבומם האחרון ולאחר מכן הן יפרשו במקום למצוא מישהי שתחליף את לופז. בנוסף האלבום גם הכיל שירים שלופז הקליטה לאלבום הסולו שלה לפניי מותה. ב-12 בנובמבר 2002 יצא האלבום.

עם יציאתו לשוק האלבום הגיע למקום ה-6 בארצות הברית. הוא מכר 2 מיליון עותקים במדינה ובכך היה זכאי ל-2 מעמדות פלטינה. אך מחוץ לארצות הברית האלבום לא זכה להצלחה מלבד ביפן שם הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של 200 אלף עותקים. הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר "Girl Talk" אשר הגיע בשיאו למקום ה-28 בארצות הברית מה שהפך אותו לסינגל המוביל הראשון של הלהקה שלא הגיע ל-20 העליונים. בקליפ אשר צולם לשיר נראו ווטקינס ות'ומאס לצד קטעי אנימציה של לופז. הסינגל השני מהאלבום היה השיר "Hands Up" אשר לא נכנס למצעד האמריקאי ובכך הפך לשיר הראשון שלהם שלא נכנס למצעד. הסינגל השלישי מהאלבום היה השיר "Damaged" אשר הגיע למקום ה-53 בלבד.

ביוני 2003 הופיעה הלהקה במופע חד פעמי בניו יורק מטעם תחנת הרדיו Z100 וזה גם הוכרז כמופע האחרון שלהן. מופע זה הוקדש לזכרה של לופז ובמהלך המופע הוקרנו קטעים של לופז. אם כי אף על פי שהודיעו על פרישה בפברואר 2004 השתתפו בשיר צדקה יפני בשם VOICE OF LOVE POSSE עם אמנים יפנים אחרים. בנוסף יצא גם בספטמבר 2003 אלבום אוסף שלהן בשם "Now & Forever: The Hits" ממנו יצא שיר חדש בשם "Come Get Some" בשיתוף הראפרים ליל ג'ון ויאנג-בלאד-זי. האלבום הגיע למקום ה-53 בארצות הברית עם מכירות של 20 אלף עותקים.

ב-25 ביוני 2004 הודיעו ווקינס ות'ומאס כי הן יצרו פורמט חדש לתוכנית ריאלטי אשר הועברה לפיתוח בשם "R U the Girl?". התוכנית עלתה לראשונה ב-27 ביולי 2005 והמנצחת של התוכנית זכתה להקליט שיר עם הלהקה. בעקבות כך החלו להיווצר שמועות כי הזוכה תזכה להחליף את לופז אם כי בנות הלהקה הכחישו שמועות אלו. המנצחת הייתה טיפאני בייקר בת ה-20 אשר זכתה להקליט עם ת'ומאס ו-ווטקינס את השיר "I Bet". על מנת לקדם את השיר הן ביצעו אותו בפרק הגמר של התוכנית אשר נצפה על ידי 4.1 מיליון איש. ב-4 באוקטובר 2005 השיר יצא ל-iTunes אך לא זכה להצלחה.

2007–2014: הפסקה וסרט ביוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

TLC מופיעות ב-2009 בהופעת צדקה של ג'סטין טימברלייק

ב-20 באוגוסט 2007 יצא אוסף להיטים חדש ללהקה בשם Crazy Sexy Hits: The Very Best of TLC אשר הגיעה למקום ה-57 בבריטניה. ביוני 2008 הופיעו השתיים בפעם הראשונה מאז שהכריזו על פירוק בטקסי פרסי ה-BET בהופעת מחווה לאלישיה קיז. באפריל שנה לאחר מכן הופיעו השתיים שוב, הפעם בפסטיבל יפני. באוקטובר אותה שנה הופיעו שוב השתיים, הפעם במופע צדקה של הזמר ג'סטין טימברלייק שנערך בלאס וגאס. במאי 2011 חזרו שוב להופיע השתיים הפעם בגמר התוכנית אמריקן איידול.

בשנת 2012 הופיעו השתיים בקליפ של להקת הבנות Stooshe אשר עשו גרסת כיסוי לשירם "Waterfalls". בהמשך גם יצא סרט ביוגרפי של ווטקינס עצמה המתעד את ההתמודדות שלה עם הבעיות הבריאותיות שלה, המעבר לקליפורניה והניסיון לנהל קריירת סולו. בנובמבר 2012 קיבלה הלהקה פרס כבוד מיוחד בטקס פרסי MOBO ושנה לאחר מכן הן קיבלו פרס מפעל חיים מטעם טקס פרסי MTV יפן ואף הופיעו באותו טקס עם להיטיהן הגדולים. באותה שנה על מנת לציין 20 שנים לקריירה שלהן הוציאו אלבום אוסף מיוחד ביפן בלבד בשם "TLC 20: 20th Anniversary Hits" שכלל אוסף שירים ישנים שלהן, גרסאות מחודשות לחלק מהשירים ואף גרסה מיוחדת לשיר "Waterfalls" בו השתתפה הזמרת היפנית נאמי אמורו ששרה את החלק של לופז בשיר דבר אשר יצר מחלוקת עם משפחתה של לופז שטענה כי היא מרגישה "נבגדת" על כך שלא נמסרה לה הודעה בנושא. בתגובה ווטקינס ות'ומאס אמרו כי הן רצו להתשמש בקולה של לופז בשיר אך לא הצליחו להשיג אישור לכך.

בנוסף באותה שנה הן השתתפו בשירו של הראפר ג'יי קול "Crooked Smile". השיר הגיע למקום ה-27 בארצות הברית ובכך נהיה לשיר הראשון של הלהקה באותו עשור אשר הגיע ל-40 העליונים. ההשתתפות בשיר זה העניקה להם מועמדות לפרס פרס VMA ופרס בטקס פרסי BET Hip-Hop. בנוסף במסגרת פועלם המוזיקלי הן גם הופיעו עם הראפר דרייק בטקס פרסי ה-VMA של שנת 2013. בהמשך השניים חתמו חוזה הקלטות חדש, הפעם עם חברת אפיק רקורדס והוציאו את הגרסה האמריקאית לאלבומם TLC 20: 20th Anniversary Hits. בעקבות כך שני אלבומים נוספים של הלהקה חזרו בחזרה למצעד האמריקאי. האלבום כלל שיר חדש בשם "Meant to Be" שנכתב והופק על ידי הזמר ני-יו. השיר שימש כספקול של סרט אוטוביוגרפי שיצא אודות הלהקה באוקטובר 2015 ושודר ב-VH1. הסרט גרף 4.5 מיליון צופים ובכך הפך למשדר הנצפה ביותר בערוץ מזה 5 שנים.

בנובמבר 2013 הלהקה הופיעה שוב לבד לראשונה מזה שנה בטקס פרסי ה-AMA, שם הופיעו עם השיר "Waterfalls" והביאו את הראפרית ליל מאמא לבצע את חלקה של לופז בשיר. בהמשך השלושה ביצעו גם את השיר "No Scrubs" בתוכנית רוקדים עם כוכבים. בינואר 2014 הופיעו חברות הלהקה במסגרת ספיישל מיוחד של VH1 והסופרבול במופע בניו יורק. באפריל אותה שנה הן הכריזו על סיבוב הופעות מיוחד באוסטרליה וזו כאשר זו תהיה הפעם הראשונה בה הן הופיעו במדינה. בנוסף הן ציינו כי יהיה ייצוג קולי וחזותי ללופז במופע. בדצמבר אותה שנה הן הוציאו שיר לכבוד חג המולד בשם "Gift Wrapped Kiss".

2015–הווה: אלבום חמישי וסיבובי הופעות חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2015 הלהקה הודיעה כי תתאחד מחדש על מנת להוציא אלבום חמישי ואחרון עם השקת קמפיין תרומות לעמותת "Kickstarter". הם כינו את הקמפיין כפרויקט והם ביקשו ממעריציהם לעזור במימון הפרויקט בכך שיתרמו 5 דולר כדי להגיע לסכום של 150 אלף דולר. תוך 48 שעות הן הצליחו להשיג את הסכום המבוקש ואף עברו אותו. בין היתר תרמו להם גם מפורסמים כמו להקת ניו קידס און דה בלוק שתרמו 10,000 דולר, הזמרת קייטי פרי שתרמה 5,000 דולר, הזמר ג'סטין טימברלייק, הראפר סולג'ה בוי והשחקנית בט מידלר. סך הכל הצליחו לגייס 400 אלף דולר. לאור הצלחת הקמפיין בריאיון הן הצהירו כי הן ימשיכו לפעול יחד והן לא יתפרקו.

במאי אותה שנה הן יצאו לסיבוב הופעות בצפון אמריקה בלבד עם ניו קידז און דה בלוק והראפר נלי ובכך זה היה סיבוב ההופעות הראשון שלהן מזה 15 שנה. שנה לאחר מכן הן יצאו לסיבוב הופעות עצמאי שהמשיך עד ל-2017 בצפון אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד וב-2017 הן יצאו לסיבוב הופעות נוסף. במקביל הן הגישו בקשה לאחיה של ליסה, רון לופז שיתיר להן להשתמש בחומרים של ליסה באלבום החדש שלהן אולם הוא סירב. באוקטובר 2016 TLC הוציאו שני שירים מתוך האלבום: "Joyride" ו-"Haters", שיצא לאור ביפן והגיע למקום הראשון במצעד ה-RNB של האייטיונז היפני. בדצמבר אותה שנה הן הופיעו בספיישל מיוחד עם הראפרית מיסי אליוט בטלוויזיה בחסות רשת פוקס לרגל החגים.

ב-30 ביוני 2017, יצא אלבומן החמישי הקרוי על שם הלהקה ובו שיתפו פעולה עם מפיקים כמו דאלאס אוסטין וקנדי בורוס. ב-14 באפריל יצא לאור הסינגל הראשון "Way Back" בשיתוף הראפר סנופ דוג לחנויות הדיגיטליות ולשירותי הסטרימינג אך לא לרדיו. השיר יצא לאור על ידי חברת התקליטים העצמאית שלהם "852 Musiq", אשר נמצאת תחת RED Distribution. האלבום מכר 12 אלף עותקים בשבוע הבכורה שלו בארצות הברית. במאי אותה שנה הן ביצעו את הופעת הבכורה שלהן בבריטניה במסגרת פסטיבל KOKO בלונדון.

ביולי 2019 הן יצאו לסיבוב הופעות משותף עם הראפרים נלי ופלו ריידה.

הישגים והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה שלהן TLC השפיעו על להקת הדסטניז צ'יילד לדבריה של סולנית הלהקה ביונסה. מגזין בילבורד הכתיר את הלהקה כלהקת הבנות השנייה הכי מצליחה בהיסטוריה. עם מכירות של 65 מיליון עותקים ושירים הן נחשבות ללהקת הבנות האמריקאית הכי מצליחה בהיסטוריה וללהקה השנייה הכי מצליחה באופן כללי. אלבומם השני מכר 23 מיליון עותקים מה שהופך אותו לאלבום הנמכר ביותר על ידי הרכב נשי אי פעם בהיסטוריה. בנוסף הן הלהקה הנשית היחידה בהיסטוריה מלבד הספייס גירלז שהגיעו למעמד יהלום בארצות הברית.

במהלך השנים אנשים רבים שיבחו את הלהקה ואת השפעתה ביניהם מגזין "Vibe" שכינה אותם כ"בעלות השפעה תרבותית ומסחרית". המגזין "Philippine Daily Inquirer" כינה אותם כ"ההרכב הנשי המשפיע ביותר בעולם". מגזין "Clutch" טען כי ללהקה הייתה השפעה רבה כי להקות נשים רבות במהלך הזמן כמו SWV, Total, Blaque, 3LW, Brownstone, 702, Jade, Xscape ו-En Vogue לא הצליחו לעשות מה שהלהקה עשתה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999–2000: FanMail Tour
  • 2015: The Main Event
  • 2016: 2016 Tour
  • 2017: I Love the 90s: The Party Continues Tour
  • 2019: Whole Lotta Hits Tour

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא TLC בוויקישיתוף


TLC - פרסים
הקודם:
(פרס לא קיים)
פרס בחירת הנוער לבחירת המוזיקה – להקה
1999:‏ TLC
הבא:
2000: אן סינק / בלינק-182