הבאנגלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
The Bangles
Bangles at Festival of Friends 2012.jpg
שנות פעילות 1981-1989, 1999 - עד עכשיו
סוגה פופ רוק
פופ
פאואר פופ
פייזלי אנדרגראונד
גל חדש
ג'אנגל פופ
רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים I.R.S. Records
קולומביה רקורדס
Koch Records
Allmusic mn0000757085
האתר הרשמי של הבאנגלס
חברים
סוזנה הופס
דבי פיטרסון
ויקי פיטרסון
חברים לשעבר
אנט זילינסקאס
מייקל סטיל

הבאנגלסאנגלית: The Bangles) היא להקת פופ רוק אמריקאית שנוסדה בלוס אנג'לס ב-1981. הלהקה החלה את פעילותה בשנות ה-80 של המאה העשרים ושיחררה מספר להיטים במהלך העשור. בין להיטי הלהקה נכללים Walk Like an Egyptian אשר הגיע למקום הראשון בדירוג הבילבורד ב-1987, כמו גם הלהיטים Manic Monday, A Hazy Shade of Winter, והשיר Eternal Flame, אשר שוחרר ב-1989 והגיע אף הוא למקום הראשון בבילבורד הוט 100.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד הלהקה ושנותיה הראשונות (1981 - 1983)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזנה הופס, לצד האחיות ויקי ודבי פיטרסון, הקימו להקה בלוס אנג'לס בדצמבר 1980. השלישייה כינתה עצמה The Bangs. הלהקה הייתה חלק מסצנת הפייזלי אנדרגראונד של לוס אנג'לס, אשר כללה להקות שניגנו תערובת של ג'אנגל פופ, לצד פולק-רוק בהשפעת שנות ה-60 של המאה ה-20, עם נימה פאנקית מודרנית יותר. ב-1981 השלישייה הקליטה ושיחררה סינגל (Getting out of Hand) בלייבל DownKiddie Records, חברת תקליטים שבבעלות השלישייה. הלהקה הוחתמה בלייבל Faulty Products, חברת תקליטים שנוסדה על ידי מיילס קופלנד.

הרכב מוקדם של הבאנגלס, אשר כלל את סוזנה הופס (שירה וגיטרה), ויקי פיטרסון (גיטרה ושירה), דבי פיטרסון (שירה ותופים) ואנט זילינסקאס (שירה וגיטרה בס), הקליט ב-1982 מיני-אלבום ושיחרר את הסינגל The Real World. סוגיה משפטית אילצה את בנות הלהקה לשנות את שמן ברגע האחרון, להשמיט את התחילית "The" ולהוסיף לשמן "les", כך שהפכו לְ"באנגלס". למיני-אלבום הראשון שלהן הוענקה הכותרת Bangles והוא יצא לאור. ב-1983, Faulty Products שיחררה לתחנות הרדיו ולאמצעי התקשורת האחרים סינגל רמיקס בתקליטון 12 אינץ' לשיר The Real World. אולם עיכוב נוסף צץ כאשר הלייבל I.R.S. Records אסף את התקליטונים שהופצו, והוציא מחדש את המיני-אלבום, לאחר ש-Faulty Products נבלעה בתוכו. לאחר שזילינסקאס עזבה את הבאנגלס, על מנת להתמקד בפרויקט הבא שלה, הלהקה Blood on the Saddle, היא הוחלפה על ידי מייקל סטיל, חברה לשעבר בלהקת הבנות The Runaways ובלהקות Slow Children, Toni & The Movers ובלהקת Elton Duck.

שיא הקריירה (1984 - 1989)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הבכורה באורך מלא, הראשון של הבאנגלס בקולומביה רקורדס, All Over the Place, לכד את שורשי הפאואר פופ שלהן, כשהציגו את הלהיטים Hero Takes a Fall ו-Going Down to Liverpool שכתב קימברלי רו והוקלט במקור על ידי הלהקה בה היה חבר, קתרינה והגלים. האלבום זכה לביקורות טובות והווידאו קליפ לשיר Going Down to Liverpool, בו השתתף לנרד נימוי, סייע ביצירת פרסום נוסף. השתתפותו של נימוי בווידאו קליפ נולדה כתוצאה של ידידות בין משפחת הופס למשפחתו של נימוי. הבאנגלס זכו להיחשף לקהל רחב הרבה יותר, כששימשו כהופעת החימום של סינדי לאופר בסיבוב ההופעות שלה, Fun Tour.

כל ההתרחשויות הללו לכדו את תשומת לִבו של פרינס, אשר העניק לבאנגלס את שירו Manic Monday, אשר במקור אמור היה להיות מבוצע על ידי ההרכב הנשי שפרינס הקים, Apollonia 6.‏ Manic Monday הגיע למקום השני במצעדים בארצות הברית, הממלכה המאוחדת ובגרמניה, שני במכירות, באותו הזמן, אך ורק ללהיט נוסף של פרינס, Kiss. אלבומהּ השני של הלהקה, Different Light, אשר יצא ב-1986, היה מלוטש מקודמו, ובסיוע הלהיט שהרקיע למקום הראשון במצעדים ברחבי העולם, Walk Like an Egyptian, מיקם את הלהקה עמוק במיינסטרים. כשקיבלו בנות הלהקה את השיר, דעותיהן ביחס לשאלה אם השיר יהפוך לכישלון או שיזכה להצלחה היו חלוקות. כששוחרר השיר להשמעה, נדהמו בנות הלהקה לגלות שהוא הביא להן קהל חדש של מעריצות, מרביתן צעירות. מייקל סטיל הגיבה לכתב ה-Nine-O-One Network Magazine ואמרה:

כשאני יוצאת כיום, אלו הן בדרך כלל בנות שמזהות אותי

עימותים וחיכוכים בתוך הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאמצעי התקשורת המסקרים את תעשיית המוזיקה החלו להצביע על הופס כזמרת המובילה את הלהקה, בעקבות החלטת קולומביה רקורדס לשחרר להשמעה בעיקר סינגלים בהם הופס הייתה הסולנית, החלו להתגלע עימותים בין בנות הלהקה. למעשה, תפקידי שירה באלבומי הלהקה חולקו באופן שווה בין כל חברות הלהקה, שכולן כתבו או השתתפו בכתיבת השירים. הופס כיכבה ב-1987 בסרט הקולנוע The Allnighter אשר בוים על ידי אִמה, תמר סימון הופס, ועל הופעתה נמתחה ביקורת חריפה. אפיזודה זאת, נוסף על העובדה שהבאנגלס פיטרו את האמרגן שלהן, מיילס קופלנד, העצימה את ההתנגדות כלפיהן. אך במהרה זכו הבאנגלס ללהיט שהעפיל למקום השני בארצות הברית, גרסת הכיסוי לשירם של סיימון וגרפונקל A Hazy Shade of Winter מהפסקול של הסרט Less Than Zero, והשיר המלנכולי If She Knew What She Wants שנכתב על ידי ג'ולס שיר, העפיל אל בין 30 השירים הראשונים בארצות הברית ואל 20 השירים הראשונים בגרמניה.

ב-1988 הוציאה הלהקה את האלבום Everything שהופק על ידי דֶוויט סיגרסון, לאחר שבנות הלהקה הגיבו ברגשות שליליים לעבודה עם דייוויד קהנה, אשר הפיק את אלבומן Different Light. האלבום זכה להצלחה ענקית, הוכתר כ"מולטי-פלטינום" (מכירה של מעל שלושה מיליון אלבומים) נוסף, וכלל את השיר In Your Room שהעפיל אל בין חמשת השירים הראשונים במצעדים, לצד הלהיט הגדול ביותר של הלהקה, הבלדה העדינה Eternal Flame. שותפן ליצירה בילי סטיינברג בא עם הרעיון לשם השיר, לאחר שסוזנה הופס סיפרה לו על הטיול שקיימה הלהקה לאחרונה לממפיס, טנסי. הלהקה ביקרה בגרייסלנד, אחוזתו של אלביס פרסלי השוכנת בממפיס. הלהבה הנצחית, "Eternal Flame" לזכרו של פרסלי, נשמרה באתר, אך באותו היום בו ביקרו שם בנות הלהקה, הלהבה הוצאה מן האתר, ומארז הפלסטיק השקוף שלה הוצף. כששאלו בנות הלהקה מה היה בקופסה נאמר להן, "זאת הלהבה הנצחית". השיר הפך ללהיט נוסף בקנה מידה עולמי. הופס הייתה עירומה בעת שהקליטה את השיר, לאחר ששוכנעה על ידי סיגרסון שאוליביה ניוטון-ג'ון הציגה את הופעותיה המדהימות, לאחר שהקליטה את כל שיריה כשהיא עירומה.

מערכת היחסים בין בנות הלהקה התקלקלה, והן פנו לדרכים נפרדות זמן קצר לאחר מכן. הופס פצחה בקריירת סולו, ואילו ויקי פיטרסון הצטרפה לסיבוב ההופעות של ה-Continental Drifters וכממלאת מקום בלהקת The Go-Go's.

התפרקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופס שיחררה את אלבום הסולו שלה, When You're a Boy, אשר הופק על ידי המפיק לשעבר של הבאנגלס, דייוויד קהנה. האלבום הוליד להיט מינורי, My Side of the Bed וסינדי לאופר כתבה עבורה את השיר Unconditional Love, אך העבודה נתקעה והופס הושלכה מקולומביה רקורדס במהלך ההקלטות של אלבום הסולו השני שלה. אלבום הסולו השני של הופס, Susanna Hoffs, שוחרר לבסוף ב-1996, זכה לביקורות טובות יותר, אך סבל גם הוא ממכירות מאכזבות. הופס נישאה לבמאי הסרטים ג'יי רואץ' (פגוש את ההורים, אוסטין פאוורס) ומיסוד היחסים בין השניים הביא לאיחוד הבאנגלס בשנת 2000, לאחר שרואץ' ביקש מהופס ומוויקי פיטרסון לכתוב שיר עבור הסרט אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי. ויקי פיטרסון הצטרפת לתזמורת מניו אורלינס, Continental Drifters ואף תרמה לתזמורת משיריה, ואלו זכו לביקורות נלהבות. לדבי פיטרסון הייתה קריירה קצרת ימים בהרכב Kindred Spirit לצדו של סיובהאן מאהר קנדי. לסטיל הובטח על ידי קולומביה רקורדס שהחברה תגבה את הפריצה שלה לקריירת סולו, ברגע שהבאנגלס יתפרקו. עם זאת, הדברים מעולם לא יצאו אל הפועל, והתעורר החשד שהייתה זו תחבולה שמטרתה זירוז פירוקה של הלהקה לצורך השקת קריירת הסולו של הופס. סטיל חיה במעין חצי-פרישה בקליפורניה, משם הגיחה לפרקי זמן קצרים לצורך עבודה משותפת עם הלהקה Crash Wisdom, כמו גם עבודה שארכה פרק זמן קצר אף יותר עם הרכב הסמי-פאנק Eyesore.

איחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמות האיחוד של הלהקה החלו לבלוט לעין ב-1998. הן התאחדו רשמית על מנת להקליט שיר לפסקול של הסרט אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי, לבקשתו של במאי הסרט, ג'יי רואץ'. השיר שנבחר לאלבום היה Get The Girl, והוא שוחרר להשמעה ב-1999. האיחוד החזיק מעמד ובנות הלהקה יצאו לסיבוב הופעות בשנת 2000. מאוחר יותר באותה השנה נבחרה הלהקה להיכלל ב-Vocal Group Hall of Fame. בשנים 20012002 שהו בנות הלהקה באולפן ההקלטות לצורך הקלטת אלבומן Doll Revolution. האלבום, שכלל שירים כמו Stealing Rosemary, Ride the Ride, Nickel Romeo, והסינגל Something That You Said, שוחרר להשמעה ב-2003. שיר הנושא של האלבום, אשר נכתב על ידי אלביס קוסטלו, הוקלט במקור עבור אלבומו When I Was Cruel שיצא ב-2002. Doll Revolution היווה אלבום קאמבק מוצלח בגרמניה, לאחר שהבאנגלס הופיעו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית בגרמניה, Wetten, dass..?, אך נכשל ביצירת אימפקט משמעותי בכל שוק חשוב אחר, דוגמת ארצות הברית, הממלכה המאוחדת או אוסטרליה. ביולי 2004 הבאנגלס הפכו לחברות ב-Liverpool Institute for Performing Arts. ב-2005 הודיעו הבאנגלס על עזיבתה של מייקל סטיל, אשר פרשה מן הלהקה עקב חילוקי דעות אמנותיים סביב סיבוב ההופעות והעבודה באולפן. סטיל הוחלפה על ידי הבסיסטית אֶבּי טראוויס, שהצטרפה ללהקה להופעותיה החיות. ב-31 בדצמבר 2005 ביצעה הלהקה את השיר Hazy Shade of Winter בהופעה בכיכר טיימס, ולאחר מכן ביצעה הלהקה את השיר Eternal Flame כחלק מ-Dick Clark's New Year's Rockin' Eve. ב-2007 שיחררה הלהקה את ה-DVD הרשמי הראשון שלה Return to Bangleonia – Live in Concert. ב-2008 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בארצות הברית כשהיא מופיעה בלאס וגאס, אוסטין, לואיזיאנה, גלאזגו וב-Ojai שבקליפורניה. הופעות נוספות התקיימו בגרמניה, בהולנד וב-popular Cornbury Festival שבאוקספורדשייר, דרום-מזרח אנגליה.

באביב 2009 חזרו הבאנגלס לאולפן לצורך התחלת עבודה על אלבומן החדש Sweetheart of the Sun אשר שוחרר ב-27 בספטמבר 2011. בסוף 2011 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות שכלל את שירי אלבומן החדש, עם הופעות בחוף המזרחי, במערב התיכון ובחוף המערבי. הופעות החימום להופעותיהן כללו את להקת הרוק Antigone Rising ואת להקת הפאואר פופ A Fragile Tomorrow.

בדצמבר 2013 ניגנו הבאנגלס במשך שני ערבים לצד שלוש להקות פייזלי אנדרגראונד אחרות שהתאחדו: The Dream Syndicate, The Three O'Clock ו-Rain Parade, ב-Fillmore West (מקום מפגש להופעות מוזיקליות בסן פרנסיסקו) וב-The Fonda Theatre שבלוס אנג'לס. ההופעות התאפיינו בשירים מראשית הקריירה של הלהקה, שלוו בדברי בנות הלהקה, בתחילת ההופעה ב-Fillmore West, בדבר כוונתן לנגן שירים שלא ניגנו מזה 30 שנה. בינואר 2014 הופיעה הלהקה בויסקי אה גוגו שבמערב הוליווד, לרגל חגיגות יובל ה-50 של המועדון. בין השירים בהופעה זו נכלל Walk Like an Egyptian.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבאנגלס תרמו לכמה וכמה אוספים, כמו גם לעבודתם של אמנים רבים אחרים: הן תרמו את השיר I Got Nothing לאלבום The Goonies: Original Motion Picture Soundtrack (הפסקול של הסרט הגוניס, מ-1985), והופיעו בהופעת קמע בווידאו קליפ של סינדי לאופר, Goonies 'R' Good Enough. מאוחר יותר גייסה אותם לאופר לשיר קולות רקע בלהיט שלה Change of Heart, מ-1986. הבאנגלס שרו קולות רקע בשיר Good Times מתוך האלבום Blow Your Cool! של Hoodoo Gurus, אשר יצא ב-1987. ב-1988, בעת שהקליטו את האלבום Full Moon Fever, הזמינו טום פטי והגיטריסט שלו מייק קמפבל, את בנות הלהקה, לשיר קולות רקע בשיר Waiting for Tonight. Waiting for Tonight מעולם לא מצא את דרכו לאלבומו זה של פטי, אך במקום זאת הופיע בשניים מאלבומי האוסף של פטי: Playback מ-1995 ו-Anthology: Through the Years מ-2000. גרסת כיסוי של Eternal Flame, בביצוע של אטומיק קיטן, העפילה ב-2001 למקום הראשון במצעד הבריטי.

בפברואר 2001, הפרק "Concert Interruptus" בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה בנות גילמור, מתאר טיול לצורך צפייה בהופעה של הבאנגלס, ובנות הלהקה מופיעות בו בהופעת קמע ובנגינה. גם בהמשך הסדרה היו מספר אזכורים ללהקה: לורליי מביעה את אהבתה העמוקה ללהקה במספר הזדמנויות, בעוד שפריס מצהירה שהיא "ממש מחבבת" את הלהקה ואומרת לרורי שההופעה של הבאנגלס הייתה הערב המוצלח בחייה. קטעים מהשירים Hero Takes a Fall ו-Eternal Flame נוגנו בהופעה בה השתתפה קבוצת גילמור. הלהקה ביצעה גרסת כיסוי לשירם של הביטלס Good Day Sunshine, עבור האלבום All Together Now: Beatles Stuff for Kids of All Ages, אשר יצא בשנת 2006. מספר אמנים התייחסו לבאנגלס בשיריהם; The Saw Doctors כללו מחווה מזלזלת כלפי הלהקה, I'd Love to Kiss the Bangles באלבומם מ-2003: Play It Again Sham! (שם האלבום מתייחס בעצמו למחזהו ולסרטו של וודי אלן: Play It Again, Sam).

בשיר Walk Like an Egyptian נעשה שימוש כנעימת הסיום של עיבוד האנימה ל-Stardust Crusaders,‏ JoJo's Bizarre Adventure: Stardust Crusaders.

חברות הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • All Over the Place -‏ 1984.
  • Different Light -‏ 1986.
  • Everything -‏ 1988.
  • Doll Revolution -‏ 2003.
  • Sweetheart of the Sun -‏ 2011.

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Greatest Hits -‏ 1990.
  • September Gurls -‏ 1995.
  • Eternal Flame -‏ 2001.
  • The Essential Bangles -‏ 2004.
  • Glitter Years: Rarities & Gems -‏ 2005.
  • Playlist: The Very Best of the Bangles -‏ 2008.
  • Ladies and Gentlemen... The Bangles! -‏ 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבאנגלס בוויקישיתוף