חנוך סלור

חנוך סלור

חנוך סלור כחייל בנח"ל המוצנח
לידה	27 בדצמבר 1936 (בן 89) פתח תקווה, ישראל
מדינה	ישראל
ענף מדעי	גנטיקה מולקולרית
השכלה	אוניברסיטת סטנפורד (1963) הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית אוניברסיטת אינדיאנה

חנוך סלור (נולד ב-27 בדצמבר 1936) הוא פרופסור אמריטוס לגנטיקה מולקולרית של האדם. שימש ראש מחלקה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר. כפרופסור לביוטכנולוגיה, שימש ראש המחלקה ודיקן בית הספר למדע וטכנולוגיה במכללה האקדמית תל חי. הוא ייסד את חברת BioHytech Israel (ביוהייטק ישראל) ושימש המדען הראשי שלה וכן נשיא של BioHytech International, חברת ביוטכנולוגיה שפיתחה את ערכת האבחון הראשונה האימונואסיי של אנזים לבדיקת דם אימהית עבור חלבון עוברי (Alpha Fetoprotein) כגורם סיכון של העובר ללקות במום בתעלה העצבית (כדוגמת ספינה ביפידה).

ביוגרפיה

חנוך סלור נולד בפתח תקווה לחיה ויצחק סלור, ולו אחות. סבו מצד אביו היה הרופא צבי אריה סלור. עד כיתה ז' למד בבית הספר העממי "פיקא".

בצעירותו היה חבר בצופים וכשעבר לבית הספר התיכון, הצטרף לתנועת הנוער העובד והלומד.

לאחר שנה בתיכון המקומי, החליט לעבור לבית הספר החקלאי נהלל כהכנה לחיים כקיבוצניק. חנוך היה טוב מאוד בלימודים ובלט במיוחד בשיעורי הכימיה.

באמצע שנת י"א של חנוך בנהלל, החליטו לשנות את בית הספר מתלת שנתי ללא בגרות לארבע שנתי עם בגרות. מתוך כיתה של 18 תלמידים רק 10 הועברו למסלול החדש ומתוכם רק שניים סיימו אותו בהצלחה, וביניהם חנוך. בתקופה זו חנוך היה חבר בגרעין שדמות, הגרעין שלימים הקים את קיבוץ עין גדי.

שירות צבאי

עם סיום הלימודים חנוך התגייס לנח"ל המוצנח, והיה ממקימי "גרעין לנגב", גרעין שהורכב ברובו מבוגרי בתי ספר חקלאיים אשר רצו להקים קיבוץ חדש. גרעין זה הקים את היאחזות קציעות.

בפרוץ מבצע קדש חנוך היה בהדרכה וארגן והדריך את המחזורים הבאים של "גרעין לנגב", את מחזורים ב' וג', שחניכיו היו גרעין חזק של קיבוץ רביבים. בני המחזורים הגיעו מנהלל, מכדורי, מבפרדס חנה, מהכפר הירוק ומירושלים. לירושלים היה נוסע להדריך עם רכבה של גולדה מאיר, כשהייתה מגיעה לקיבוץ רביבים לסוף שבוע.

לקראת סוף שירותו, נפצע חנוך בצניחת לילה כחלק מתאונת אימונים. המיתרים של המצנח לא עבדו. חנוך פתח את מצנחו הרזרבי אך לא הספיק לשחרר בזמן את שק הרגל עם המקלע אשר היה קשור לרגלו וברכו התרסקה. חנוך עבר ניתוח והסתובב עם גבס וקביים עד להחלמתו. בזמן זה כולם חשבו שחנוך נפצע במלחמה ושהוא גיבור מלחמת קדש. חנוך מספר שהרגיש נבוך. חנוך לא צנח יותר.

עם תום השירות חזר חנוך לקיבוץ רביבים. ענף המדעים שאותו רצה נלקח אז חנוך החליט להקים משתלת ורדים, והיה למייסד הראשון של המשתלה בקיבוץ. בעקבות סקרנות וחיפוש אתגר אינטלקטואלי, חנוך החליט גם להצטרף למכונים הבריטים שם למד באופן עצמאי ופיתח תיאבון ללימודים במהלך השהות בקיבוץ. בשנת 1958, שנה לפני שהחל לימודים אקדמיים, עבד סלור כמדריך למטעים מטעם הסוכנות היהודית, התגורר במושב עג'ור שבעמק האלה, והיה בין הראשונים לגדל גפנים באותו אזור. אל המושב הגיעה עובדת סוציאלית ירושלמית בשם אורה בלוי. הם נישאו באוגוסט 1959.

סלור הוא בוגר הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. בשנה הראשונה למד חנוך עם שאר הפקולטות למדעים (רפואה, כימיה, ביולוגיה וכו') והתפעל מעולמות המדע אשר נחשף אליהם. בשנה זו, כדי להתפרנס, חנוך עבד בארגון "השומר" בתור שומר על ציוד מכני כבד, עבודה אשר ארגן לו דודו, משה סלור, אשר היה ממיסדי "השומר" ובין בכירי אגודת השומרים. חנוך, שהיה מצד אימו בן למשפחת יעקבסון המוזיקלית, ובעל שמיעה מצוינת ואהבה לחלילית, ארגן קבוצת תלמידים בבית הכרם והחל ללמד חליל. בזכות הפרנסה המוצלחת במקום אופניים קנה אופנוע.

שנת הלימודים השנייה כללה בעיקר לימודי מדעים בפקולטה לחקלאות במכון ויצמן. הזוג הצעיר עבר לגור ברחובות בצריף הסמוך למכון ויצמן. את קבוצת החלילית בירושלים העביר לחבר, וברחובות הקים קבוצת למידה בחליל נוספת. תלמידו הראשון היה בנו של אבא אבן, אשר היום הוא קלארניטן ראשי בתזמורות פילהרמוניות בכל העולם. תלמיד נוסף היה שם טוב לוי, כיום מוזיקאי ישראלי מפורסם. חנוך היה מכין להם תווים ואף ארגן להם קונצרט ברדיו. כדי לאפשר לכל אחד תחושה שהוא לוקח חלק מהיצירה, חנוך היה מלמד קאנונים כך שהמתקדמים יכלו לנגן הכל והמתחילים ניגנו את החלק המתאים להם. בין הקאנונים האלו היה השיר 'עלי עין שוקקה'.

עם סיום התואר הראשון, חנוך שלח בקשות לאוניברסיטאות ייל, וסטנפורד והתקבל לשתיהן. הוא החליט ללמוד בסטנפורד אף על פי שלא ידע כמעט דבר על אוניברסיטה חשובה זו, בזכות שכן ברחובות שהיה ביופיזיקאי בסטנפורד ואמר שאין מה ללכת לייל שכן הרבה יותר קר שם. בשנת 1960 עבר לפאלו אלטו, קליפורניה, יחד עם אורה וביתו הבכורה יערה, בת השנה.

במהלך אותה שנה חנוך התעסק בעיקר במחקר של גנטיקה מולקולארית של חיידקים, אך חנוך החליט שאינו רוצה לחקור MICROBIAL GENETICS אלא HUMAN GENETICS. הוא התמקד בעובדה עם טרנסוקציות, תחום של חתן פרס נובל, פרופסור יהושע לדרברג.

לאחר שסיים את התואר השני, שלח את קורות חייו למרכזי המחקר המרכזיים שעסקו בנושאים אלו, והם בוויסקונסין ובאינדיאנה. חנוך התקבל מיד ועבר לאינדיאנה יחד עם משפחתו לטובת לימודי הדוקטורט. כיוון שהגיע עם רקע בביוכימיה, הפרויקט עליו עבד עסק באנזימולוגיה, בדגש על דיאנזות, אנזימים מפרקי DNA. זה היה נושא הדוקטורט שלו ב-MEDICAL GENETICS מאוניברסיטת אינדיאנה. בתזה של חנוך הוא הבחין בנוכחות של דיאנזות בתוך גרעיני התא, מה שלימים התברר להיות אנזימי רסטריקציה. חנוך היה מחלוצי המחקר אשר גילו זאת, אך הדבר לא התפרסם במאמר מדעי, אך כן נמצא בתזה. בשנת 1965, במהלך שהותו באינדיאנה, נולדה לחנוך ואורה בתם השנייה, שירה. עם סיום הלימודים החליט לעשות פוסט-דוקטורט והתקבל ללמוד בקבוצתו של זוכה פרס נובל פרופסור Severo Ochoa. המשפחה עברה לניו יורק ול-FORREST HILLS בקווינס.

קריירה מקצועית

בשנת 1967 עם פרוץ מלחמת ששת הימים חנוך ואורה החליטו לחזור לארץ כיוון שהרגישו שאינם יכולים להישאר בחוץ לארץ. ראש המחלקה לביוכימיה הגיע לארצות הברית כנציג מטעם אוניברסיטת תל אביב, פגש את חנוך והציע לו עבודה להיות ממקימי הפקולטה לרפואה. המשפחה חזרה לישראל. במהלך שהותו באוניברסיטת תל אביב חנוך התקדם ממרצה למרצה בכיר, סיים את הפרופסורה שלו בגיל בשנת 1971, בגיל 35, ולימים היה ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם, בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב..

את השבתון הראשון בשנת 1972 עשה בסן פרנסיסקו, (UCSF (University of California San Francisco Medical School-Radiobiology department, בחקר של מחלות סרטניות גנטיות. בשנה זו נולד צח, ילדם השלישי. המשפחה הייתה בסן פרנסיסקו בשנת 1973 עם פרוץ מלחמת יום כיפור. על אף שתכנן שבתון לשנתיים השלים חנוך רק שנה אחת כיוון שהחליטו לחזור לישראל. עם החזרה לישראל חנוך גויס במילואים לחיל הרפואה והוכשר לעשות ביקורות מים בשטח אויב, והוא נסע לעשות זאת מעבר לתעלה. בעודו שם חנוך העביר הרצאות לחיילים בבסיס, ופעמיים בשבוע הוטס משדה תעופה המצרי "פאיד" חזרה לאוניברסיטה כדי להעביר הרצאות. בשבתון השני שלו, בשנת 1978, חנוך עבד ב NIH- NATIONAL CANCER RESEARCH למשך שנתיים בחקר מחלת הסרטן.

במהלך עבודתו באוניברסיטת תל אביב, בשנות ה-80, חנוך היה ראש המחלקה ל-HUMAN GENETICS בשתי קדנציות (המקסימום האפשרי). בהמשך חנוך גם היה אחראי על תוכנית "נוער שוחר מדע" מטעם אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1984, חנוך היה לראשון בעולם שפיתח את הבדיקה לחלבון עוברי. באותו הזמן מכללת תל חי, אשר הייתה באותו הזמן מכללה אזורית, החליטה לעבור להיות מכללה אקדמית וביקשה לפתוח מחלקת ביוטכנולוגיה. המכללה פנתה אל חנוך כדי שיבוא להקים את מחלקת הביוטכנולוגיה, וחנוך הסכים בשמחה. התוכנית אושרה כתוכנית תלת שנתית למהנדס ביוטגנולוגיה BA. חנוך היה מקים התוכנית, ראש המחלקה והדקאן, הוא היה ראש בית הספר למדעים (בשנת 86–1985).

חנוך היה טס מדי שבוע בכל יום שלישי לקריית שמונה, מרצה במכללת תל חי וחוזר בבוקר למחרת להרצות באוניברסיטת תל אביב. מהלך זמן זה חנוך היה מרצה חיצוני מאוד מבוקש. הוא הרצה בכל רחבי הארץ בתנועה הקיבוצית, במועדונים ועוד.

בסוף שנות ה-80 חנוך קיבל הצעה לעזור להקים בית ספר ללבורנטים רפואיים והוא הסכים. באותן שנים חנוך כתב את תוכנית הלימודים והקים את בית הספר ללבורנטיים "יעד" המוקם בת לאביב למול כיכר רבין.

בשבתונים הבאים חנוך עבד ב-BALTIMORE ב-JOHNS HOPKINS UNIVERSITY, ובשבתון האחרון עבד בטקסס במרכז מ' ד' אנדרסון CANCER RESEARCH.

כיום חנוך הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. מאז היציאה לפנסיה חנוך הקים חברת סטארט אפ, אשר מפתחת גישה חדשה לחיסון נגד משפחה של סרטן אנושי שמקורם ברקמת אפיתל (המכונה אדנוקרצינומות) של איברים שונים בגוף.

חנוך הוא גם שחקן שח, והיה ראש המועדון לסקר לשחמט.

קישורים חיצוניים

• חנוך סלור, ברשת החברתית LinkedIn
• חנוך סלור, באתר ResearchGate
• חנוך סלור, באתר Academia.edu