חניון גבעתי (עיר דוד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החפירות בחניון גבעתי בנובמבר 2010

חניון גבעתי בעיר דוד הוא חלק מהאתר הארכאולוגי של עיר דוד. החניון קרוי כך בעקבות פיגוע טרור[1] שהתרחש במקום ב-15 באוקטובר 1986, כנגד חיילי חטיבת גבעתי שסיימו טקס השבעה ברחבת הכותל. המקום שימש במשך שנים כחניון לבאי הכותל עד שהפך לאתר חפירות. החפירות באתר זה החלו בחודש מרץ 2007. זוהי אחת מהחפירות הארכאולוגיות החשובות הנעשות בתחום עיר דוד שבשכונת סילואן בירושלים. בשנים 1925-1923 נערכו ממזרח לשטח החפירה, חפירותיהם של רוברט מקאליסטר ודנקן. בשנים 1967-1961 נחפר השטח על ידי קתלין קניון אשר חפרה בקצה הצפון-מזרחי של השטח (שטח M), מדרום השטח נחפר בשנת 1927 על ידי ג'ון וינטר קרופוט ופיצג'רלד. את החפירה בשטח הנוכחי החל בשנת 2005 הארכאולוג אלי שוקרון, שהעביר את ניהול החפירה לדורון בן עמי.

האזור הנחפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים, ב-2015

האזור הנחפר, בשטח של 3,500 מ"ר, קרוב להר הבית ונמצאות בו שכבות ארכאולוגיות עשירות. מיקומו של אתר החפירות הוא בהשתפלות השלוחה של עיר דוד לעבר גיא הטירופיאון (המשכו של רחוב הגיא בעיר העתיקה של היום). עד כה התגלו במתחם הגילויים הבאים:

הגישה אל אתר החפירות היא מהדרך היורדת משער האשפות, מול הכניסה למרכז המבקרים של הגן הלאומי בעיר דוד.

חשיבות אתר החפירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצר הווילה שנחרבה בשנת 70 מימין וקומפלקס המקוואות של הווילה שיש המציעים לראותו כארמון הלני המלכה. צולם באוקטובר 2011

חשיבות החפירות באתר המכונה "חניון גבעתי" היא בעומק השכבות שנמצאו ראויות לבדיקה. בקידוח בדיקה שנערך במערב האתר, במטרה לבחון את המבנה הטופוגרפי של השלוחה, נמצא כי במערב האתר "סלע האם" הוא בעומק של 15 מטר ובמזרחו (בכניסה לחניון) - תשעה מטרים. ממצא המעיד על השינוי טופוגרפי שחל באזור החפירות. אם בעבר היה לעיר דוד שיפוע במזרח, הרי לפי הקידוחים היה לה שיפוע גם למערב - אם כי מתון יותר - לעומת המצב היום שבמערב עיר דוד האזור הוא כמעט מישורי. התחום המיועד לחפירות התמלא בשפכי-עפר - פוטנציאל למציאת ממצאים ארכאולוגיים. אך עדיין אין זה הכל, גם הקידוח העמוק במערב אינו מגיע לבסיס הגיא, הנמצא מערבה יותר. הסרת שכבות המילוי של שרידי המבנים והעפר, בייחוד מהחלק המערבי, עשויה לתרום למידע הקיים על ההיסטוריה העתיקה של ירושלים.

כבר היום ניתן לקבוע, לפי קידוחי היסוד והחפירות שכבר נעשו בשטח, כי עיר דוד אינה שלוחה צרה לכל אורכה. בחלקה העליון, בתקופות האחרונות להתיישבות בה הייתה רחבה. הגיא המרכזי, עמק עושי הגבינה, אותו גיא אשר נחשב לגבול המזרחי של עיר דוד, נסתם ברובו במהלך השנים ועליו התפשטה העיר ונבנו בניינים.[2] עתה מתברר כי בתקופה הרומית המאוחרת (המאה ה-3) הייתה רציפות בנייה בין עיר דוד לבין ה"עיר העליונה", היום דרום העיר העתיקה .

השטח הנחקר מורכב ברובו ממילוי של אדמה ולכך יש יתרון. רמת השימור של המבנים, שהיו מצויים בו וכוסו בשפכי עפר, היא טובה. אולי זו הסיבה שכבר נמצא בו מטמון גדול של מטבעות זהב ועוד פריטים יקרי ערך שלא נבזזו עם הזמן. בנוסף לכך, בחלק מן המבנים התגלתה הריסה פתאומית של קירות המבנה כתוצאה של רעידת האדמה שאירעה בירושלים בשנת 363, תופעה שגרמה לשמירת השרידים שנפלו תחת המבנה.

עתירה לבג"ץ[3] שביקשה להפסיק את החפירות במקום (ונדחתה) הביאה את השופטת עדנה ארבל לעסוק גם בחשיבות החפירות:

"דומה כי אין מחלוקת על כי החניון מצוי בשטחו של גן לאומי וכי החפירות שנערכו בו עד עתה הניבו יבול ארכאולוגי מרשים שחשיבותו המדעית וההיסטורית רבה וחורגת מגבולות ישראל. ... חשיבות חשיפת צפונותיה של עיר דוד היא לאומית ובינלאומית, היא אינה מתייחדת לבני העם היהודי אלא יש לה חשיבות לכל מי אשר מבקש להתחקות אחר תולדותיו של אזור זה שהוא ערש הדתות המונותיאיסטיות. חשיבותו של המחקר הארכאולוגי אינה מתמצה אך בהבנת עברה של הארץ ובאפשרות לבחון אמיתותם של הפרטים הידועים לנו ממקורות אחרים אודותיו, אלא הוא שופך אור על התפתחות התרבות האנושית. ככזה, חשיבותו חוצה עמים וגבולות".

הממצאים לפי תקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מציאת קנקן עבאסי באתרו משוקע ברצפת מבנה עבאסי. פברואר 2008
הקנקן בשלבי חשיפתו השונים
חלק ממטמון של 264 מטבעות זהב מימי הרקליוס. נתגלה בעיר דוד בירושלים בדצמבר 2008
בור המים שהשתייך לקומפלקס של שלהי בית שני, ושולב מחדש בווילה הרומית. מבט ממערב

הממצאים החשובים שנמצאו עד כה באתר הם מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית. אך עדיין לא הסתיימו החפירות וייתכן כי יהיו ממצאים בעלי עניין גם מתקופות קדומות יותר.

הממצאים הראשוניים שנמצאו באתר החפירות הם מהתקופה המוסלמית הקדומה. מעליהם, ועד לעת החדשה, לא הייתה בנייה בשטח. המבנים של הכפר סילואן הם מהתקופה הירדנית. קתלין קניון כתבה בשנת 1964 כי יש להזדרז לחפור בשטח הפנוי כי השלטון הירדני מתכנן לסלול בו כביש, הוא הכביש המוליך היום לעיר דוד.

התקופה המוסלמית הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרידים הראשונים שנחשפו בשטח היו מהתקופה המוסלמית הקדומה. המסקנה העיקרית הייתה כי שטחה של העיר ירושלים באותה תקופה היה מעבר לתחום החומות המוכר. נמצאו שרידים המעידים על קיום אזור שווקים בעיר דוד. בנוסף נמצאה במקום רשת תעלות ניקוז ראשיות ומשניות בנויות היטב, המעידות על רמת השלטון העירוני.

התקופה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הממצאים עד היום (2009) הם מסוף התקופה הביזנטית: שכונת מגורים ומבנים גדולים של אנשים אמידים. חומת המבנה הגדול שהתגלה מעידה על שימוש באבני בנייה החצובות היטב ומשלימות זו את זו. כן נמצא אוסף רחב של אבני בנייה, לשימוש משני, מימי הבית השני.

לדעת החוקרים, דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, בראשית התקופה הביזנטית פקדה את העיר תנופת התיישבות שהתבטאה בבניה אינטנסיבית. והבנייה התרחבה דרומית מירושלים אל מורדות עיר דוד. ביטוי לכך בשרידי הרחוב המרוצף שירד מצפון לדרום. רעידת האדמה שהתרחשה ביום שני, 19 במאי 363, הביאה לחורבן המבנים ותוצאותיה נראות על פני השטח. יש עדויות לקריסת הקומה השנייה. קירות הקומה הראשונה נוטים לכיוון מזרח - זהה לכיוון נפילת קירות הקומה השנייה.

לאחר ההרס, המבנים לא שוקמו, בחלקם נעשה שימוש חקלאי. עם הזמן, בתקופה הביזנטית המאוחרת, נבנה האזור מחדש ועדות לכך ביתו של פקיד עשיר במינהל ביזנטי, בו נמצא מטמון מטבעות הזהב (ראו להלן).

ביתו של פקיד ביזנטי עשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצפון האתר נחשף מבנה מהמאה ה-7. חלקו העיקרי הוא מתחת לכביש היורד מהכותל המערבי ואולי ייחשף רק בעתיד. בחדר המערבי ביותר נמצא מטמון של 264 מטבעות זהב. המטבעות נמצאו בצורה מסודרת, קבוצות קבוצות, זו על גבי זו. מהעובדה שהמטבעות לא נמצאו בכדי חרס, החוקרים סבורים כי הן היו צבורות בבד או בחומר אורגני אחד שלא השתמר.

מטבעות הזהב זהות לחלוטין והוטבעו במקום אחד, כנראה בקונסטנטינופול. הן נושאות את דיוקן הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית שמשל בשנים 610-641. המטבעות זוהו ככאלה שהוטבעו בין השנים 610-613. המטבעות הן חדשות, ללא בלאי הן לא הצטברו עם הזמן, אלא הגיעו לעיר בבת-אחת. החוקרים סבורים כי הייתה דחיפות בביצוע המשלוח. אשר לבעלות על המטמון, קיימת השערה כי הוא היה שייך לפקיד ביזנטי בכיר - בעל המבנה.

המבנה נחרב בשנת 614, מועד כיבוש ירושלים על ידי האימפריה הסאסאנית.[4]

התקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתקופה לאחר חורבן בית שני ישנו בית אחוזה רומאית. נמצאו כ-80 רעפים עם טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס, שהמחנה שלו היה במועד חורבן הבית במגדל דוד של היום ולאחר מכן עבר מזרחית לאזור העופל - בקרבת שער האשפות היום. עם זאת, בהדרגה העיר הרומית איליה קפיטולינה, שהוקמה לאחר חורבן הבית התפשטה במאה ה-2 לעבר דרום העיר, לשטח עיר דוד, לתחום הנחפר בחניון גבעתי.

ביתו של בעל אחוזה רומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזרח ובמרכז שטח החפירה התגלה מבנה של בעל אחוזה רומי מהמאה ה-3. ד"ר דורון בן עמי, מנהל החפירה, אומד את שטחו ב-1,000 מ"ר בקירוב. נמצאו בו: שברי ציורי קיר, עמודים, וגם פסל מתאגרף (באזור C) ועגיל פנינה (באזור E - ראו תמונות). וכן טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. כמו כן, נמצאה אבן רומית יקרה (גמה) נושאת את דמותו של קופידון, אורך הגמה 1 ס"מ ורוחבה 0.7 מ"מ. צידה האחד הוכנס אל תוך מסגרת המתכת של התכשיט בו שובצה האבן, ככול הנראה עגיל.[5]

לפי הסטילובטים שנמצאו בשטח מניחים כי במקום הייתה חצר גדולה המוקפת עמודים, ששרידיהם נמצאו באתר. סגנון הבנייה: העמודים, הכותרות, הפסיפסים ושאר הממצאים אופייניים לסגנון הרומי של אותה תקופה.

סוף ימי בית שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה התגלו שרידים של שני מבנים: הצפוני, הכולל מקוואות טהרה והדרומי, מבנה מרשים ומפואר, שנחשף רק בחלקו הקטן, עם אבני גוויל גדולות, טיוח מעולה ושרידי פרסקו בצבעים שונים - אולי אחד מארמונות בית חדייב. המבנה נהרס במרד הגדול. בחניון גבעתי נמצאה חלקה המרכזי של תעלת הניקוז בעיר דוד, שהיא תעלת ניקוז משלהי בית שני הממוקמת מתחת לרחוב המרכזי המרוצף והמדורג שחצה את העיר ירושלים, סמוך לכותל המערבי בצפון ועד לבריכת השילוח שבעיר דוד בדרום.

שרידים עתיקים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתקופה ההלניסטית התגלה מספר ניכר של כלי יבוא יווניים. סיתות האבנים היה בסגנון ההלניסטי. אתר זה הוא אחד המקומות היחידים בירושלים שבהם נמצאו שרידים מתקופה זו.

אשר לתקופת הברזל, שבה יש עניין רב, עקב היותה תקופה ההתיישבות של מלכי יהודה, נמצאו שרידים בחלק הדרומי-מזרחי של האתר. כך ניתן להעריך את תחום היישוב בישראלי הוא הקדום ביותר. האפיון הכללי של הבנייה הוא של "בתים הבנויים בצפיפות יחסית ובנייתם דלה ובלתי מוקפדת" .[6] נמצא גם מבנה אחד חריג בגודלו, שחלקו הגדול מחוץ לשטח החפירה.

ב-3 בנובמבר 2015 פרסמה רשות העתיקות כי לדעתה על פי הממצאים שנמצאו באתר מקומה של מצודת החקרא היה בחניון גבעתי. הממצאים שתומכים בהשערה הם: חומת ביצור, מקטע מגדל גדול, שרידי חלקלקה, עשרות מטבעות המתוארכים לתקופה בה המצודה התקיימה, ראשי חצים מברונזה ואבני קלע מעופרת המאפיינים את הצבא הסלווקי, 200 ידיות של אמפורות עם חותמות מרודוס.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלי שוקרון ורוני רייך, ירושלים, עיר דוד, חניון 'גבעתי', חדשות ארכאולוגיות 117 (2005)
  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, ירושלים - חניון גבעתי, חדשות ארכאולוגיות 117 (2008)
  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, ירושלים, חניון גבעתי - דוח ראשוני חדשות ארכאולוגיות 122 (2010)
  • דורון בן-עמי, "מבנה מידות משלהי ימי בית שני נחשף בעיר דוד", טבע הדברים 147, (2008), עמ' 110-113.
  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "תרומתן של החפירות בחניון גבעתי לחקר תולדות ההתיישבות הקדומה בעיר דוד", בספר: אייל מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ג', מכון מגלי"ם - עיר דוד ירושלים, אלול תשס"ח, עמ' 97-111
  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "מטמון מחניון גבעתי וחשיבותו לחקר ההיסטוריה של ירושלים בשלהי התקופה הביזנטית", בספר: אייל מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, מכון מגלי"ם - עיר דוד ירושלים, אלול תשס"ט
  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "מבנה פריסטילי מן התקופה הרומית בעיר דוד", חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ג', ירושלים, (2009), עמ' 28-36
  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, בית מגורים משלהי ימי הבית השני ומבנה פריסטילי מן התקופה הרומית המאוחרת בחניון גבעתי ‬, קדמוניות 140, 2010, עמ' 95-89 ‬
  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, חניון גבעתי - תגליות וממצאים מן התקופה הרומית, מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 5, 2010, עמ' 47-59
  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "חניון גבעתי" בתום חמש שנות חפירה : תמונת מצב עדכנית - 2012", מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 7, 2012, עמ' 31-45

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איציק גיני, תיעוד אירוע טרור מיום 15/10/1986 בסיום טקס השבעה של חיילי גבעתי בכותל בירושלים
  2. ^ הגיא הפריד בין השלוחה הדרומית של הר הבית לבין המורדות הצפון-מערביים של עיר דוד.
  3. ^ בג"ץ 9253/08 נואל קראעין ועוד 26 אחרים נ' רשות העתיקות ואחרים, ניתן ב-15.9.2009
  4. ^ "מטמון ובו מאות מטבעות זהב נחשף בחפירות של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים". Israel Antiquities Authority. 22 בדצמבר 2008. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2009. 
  5. ^ ynet, ירושלים: נחשף קופידון בן 2,000 שנה, באתר ynet, 30 באוגוסט 2010
  6. ^ דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, עמ' 107
  7. ^ ניר חסון, אחרי מאה שנות חיפושים בירושלים, נמצאה המצודה האבודה מימי החשמונאים, הארץ, ‏3 בנובמבר 2015
שטח M3 החלק הצפוני מזרחי של החניון. החצר - ומסביבה חדרים בחלק הצפון מזרחי של הוילה. בחדר מימין נחפרה הרצפה וניתן לראות קיר הלניסטי/חשמונאי ואת סלע האם
החלק המערבי של הוילה הגדולה שנחרבה בשנת 70. מימין החצר, במרכז בור מים, משמאל המקוואות וקירות המבנה