צבי הירש פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות ליסקא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי הירש פרידמן
אין תמונה חופשית
תאריך לידה ה' באייר ה'תקס"ח
תאריך פטירה י"ד באב ה'תרל"ד (בגיל 66)
תאריך לידה לועזי 2 במאי 1808
תאריך פטירה לועזי 28 ביולי 1874
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו רבי משה טייטלבוים (הראשון),
רבי חיים הלברשטאם
תלמידיו רבי ישעיה שטיינר
חיבוריו "אך פרי תבואה" על התורה,
"הישר והטוב" - דרשות והספדים

רבי צבי הירש פרידמן מליסקא (ה' באייר ה'תקס"ח, 2 במאי 1808 - י"ד באב ה'תרל"ד, 28 ביולי 1874) היה מייסדה של חסידות ליסקא ומראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה ה-19.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באויהל שבצפון מזרח הונגריה, לשרה ולרב אהרון פרישמן. התייתם מאביו בגיל צעיר. למד אצל רבי אברהם מדעמביץ ורבי צבי הירש הלר בבוניהד. בילה שנים בחצרו של רבי משה טייטלבוים, בעל "ישמח משה", אך נהג לנסוע גם לצדיקים אחרים, ובהם רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן ורבי שלום מבלז. שם משפחתו היה פרישמן אך הוא שינה אותו לפרידמן כדי להימנע מגיוס לצבא.

נבחר להנהיג את קהילת ליסקא (בהונגרית: אוֹלַסליסקַה Olaszliszka) במחוז זֶמפלֶן שבצפון מזרח הונגריה, בהמלצת רבו בעל ישמח משה. אלפי חסידים נהרו אליו מרחבי הונגריה והארצות השכנות לקבל את עצתו וברכתו[דרוש מקור]. לאחר פטירת רבו הפכה חסידות ליסקא לחסידות החשובה והמפורסמת ביותר בהונגריה[דרוש מקור]. נפטר בי"ד באב תרל"ד ונקבר בליסקא.

האדמו"ר היה מסוכסך עם הרב ירמיה לעוו אב"ד אויהל, המתנגד העקבי ביותר בהונגריה, שכינהו "שבתאי צבי". מרבית רבני הארץ, יוצאי ישיבת פרשבורג, הפגינו הסתייגות כלפי החסידות. הרב פרידמן עצמו התפלל בנוסח ספרד בבית מדרשו, אך לחץ הציבור לשמור על מסורת אבות הניע אותו להותיר את נוסח אשכנז בבית הכנסת בליסקא. כמוהו נהגו אדמו"רים רבים.[1]

תקופת חייו של הרב צבי הירש פרידמן על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת ליסקא[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מקומו של רבי צבי הירש באדמו"רות מילא חתנו רבי חיים פרידלנדר, מחבר הספר "טל חיים" על התורה וספר "טל חיים וברכה". בזיווג שני נישא לבת גיסו רבי אברהם שוורץ ממנה נולדו ממשיכי דרכו. נפטר בט' באייר תרס"ד. נכדו של רבי צבי הירש, רבי חיים שוורץ, בן חתנו הרב אברהם, שימש אף הוא באדמו"רות במישקולץ. הגבאי של רבי צבי הירש, רבי ישעיה שטיינר החל לשמש אחר פטירתו באדמו"רות בקרסטיר.

את מקומו של רבי חיים פרידלנדר מילא בנו רבי צבי. לפני התמנותו לאדמו"ר שימש כרב במאד ובגאבה. חיבר כ-30 ספרים על כל חלקי התורה[דרוש מקור]. בשנות השואה סירב להימלט ונשאר עם חסידיו. הועבר על ידי הנאצים לאויהל משם הועבר לאושוויץ שם נרצח בכ"ז באייר תש"ד. חתנו ואחיינו של רבי חיים, רבי מנחם מנדל (נכדו של רבי משה מדעש, בן הרב יהודה פרידלנדר מברוגו-פרונד) שימש כאדמו"ר בקלויזנבורג. נפטר בי"ח בטבת ת"ש.

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו של רבי צבי פרידלנדר שימשו כאדמו"רים:

  • רבי שלמה, חתן דודו רבי מנחם מנדל מברוגו. שהה בימי המלחמה בבודפשט והיגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מליסקא. התגורר בברונקס ובהמשך במנהטן. נפטר בשנת תש"מ.
    • רבי חיים, ממלא מקום אביו.
  • רבי יוזפא (-כ"ח בשבט תשל"א), חתן רבי אברהם יהושע העשיל פרנקל מהיבנוב, שימש אף הוא כאדמו"ר בארצות הברית.
    • רבי צבי הירש, ממלא מקום אביו.
    • רבי אברהם יהושע העשיל, מחבר ספר חסדי אברהם על ענייני חולה, מכהן כאב"ד היבנוב.

בנו של רבי מנחם מנדל מברוגו, רבי משה דוד, שימש כאדמו"ר בברונקס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 215
  • ספר הזכרונות לבית ליסקא, שמואל גולדשטיין, חיפה, תשכ"ח (ביידיש)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ה, עמ' 217–218. ראו גם: מיכאל ק' סילבר, ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה.