טיוטה:ראובן שרבני

**רבי ראובן שרבני**
לידה	10 במאי 1944; י"ח באייר ה'תש"ד; העיר העתיקה
פטירה	29 באפריל 2017 (בגיל 72); ג' באייר ה'תשע"ז
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום פעילות	בית וגן ירושלים
השתייכות	חרדים ספרדים
תחומי עיסוק	מראשי ישיבת יקירי ירושלים. חבר הנהלת "רשת החינוך התורנית".
תפקידים נוספים	ראש כולל "ישועות יעקב"
רבותיו	הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עזרא עטיה.
תלמידיו	הרב בן ציון אטון, הרב אליהו אבא שאול
חיבוריו	דרש בחכמה
בת זוג	דליה לבית סודרי
צאצאים	יעקב שרבני ראש ישיבת אהל יוסף, רבקה ורדי, ועוד

רבי ראובן שלום שרבני (י"ח באייר ה'תש"ד - ג' באייר ה'תשע"ח) היה רב חרדי, מקובל, דרשן, בעל הסמכה לדיינות, ממנהלי רשת החינוך התורני, מראשי ומקימי ישיבות אהל מועד ויקירי ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ראובן נולד לשולמית סול לבית טלבי, ולרבי יוסף חיים (ר"מ בישיבת פורת יוסף ומייסד ישיבת המקובלים אמת ושלום), בצעירותו למד בתלמוד תורה בני ציון, דילג על כיתה ח' והתחיל ללמוד מיד בישיבת פורת יוסף, למד אצל הרבנים הרב יהודה מועלם, הרב יוסף משה עדס, והרב מנצור בן שמעון, בישיבה גדולה המשיך בפורת יוסף ולמד אצל גיסו הרב בן ציון אבא שאול ואצל הרב יהודה צדקה.

נשא את דליה בת הרב יעקב סודרי רב העיר התחתית בחיפה.

בשנת תשל"ג הוסמך לדיינות.

בסביבות שנת תש"ם יסד יחד עם ידידו הרב יהודה כהן את ישיבת אהל מועד ולאחר מכן בשנת תשמ"ג ייסדו את ישיבת יקירי ירושלים ומסר בה שעורים עד שנת פטירתו במשך ארבעים שנה.

את שעוריו נהג להתחיל באופן חריג במסירת "ועד" – בנושאים מוסריים שונים,^[1] הרב שרבני אף מסר ועדים בישיבת נתיבות חכמה, בישיבות אלו ואף בישיבת הר המור נהג לעודד ולייעץ לבחורים בנושאים שונים.

היה ממנהלי רשת החינוך התורני.^[2]

בהיותו כבן שלושים נערכו בחירות לרבנות על שכונת בית וגן. בהוראת רבותיו הרב בן ציון אבא שאול והרב יהודה צדקה התמודד לתפקיד, אך כששמע שרבי דוד עובדיה אשר עלה ממרוקו (שם שימש כרב עיר) והתיישב בבית וגן מתמודד לתפקיד החליט לפרוש מפני כבודו של רבי דוד עובדיה.

הרב שרבני עסק והבין בפסיכולוגיה ומשום כך ייעץ ועזר לאלפי אנשים. רבים היו באים לפניו ושוטחים את צרותיהם והוא היה נותן מעצותיו וברכותיו. התפרסם כדרשן ומסר מדרשותיו לאלפים, בסביבות שנת תשס"ח נוצר קשר בינו ובין קהילות בדרום אמריקה, ומדי שנה נהג לנסוע לארגנטינה ובברזיל למסור שם דרשות ושיחות.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון לחייו סבל מטרשת נפוצה ומסרטן,^[3]

רב ראובן נפטר בשבת פרשת תזריע, ג' אייר ה'תשע"ח, הלווויתו יצאה מישיבת יקירי ירושלים, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרש בחכמה, ירושלים תש"פ, באתר אוצר החכמה - מאמרי מוסר בענייני קדושה, שמירת עיניים והברית, נערך על ידי בנו הרב אלחנן שרבני, הספר יצא במספר מהדורות.
דברי יהושע, באתר אוצר החכמה - עובדות והנהגות בנושאי שלום בית, נכתב על ידי בנו הרב יהושע שרבני.
דברי יהושע, באתר אוצר החכמה - עובדות והנהגות בנושא חינוך ומידות, נכתב על ידי בנו הרב יהושע שרבאני.
יחי ראובן - א, ירושלים תשע"ז, באתר אוצר החכמה - הספדים מאת בניו ומרבנים שונים, (ביניהם הרבנים ברוך מרדכי אזרחי, דוד כהן, שמואל אוירבך, אליהו אבא שאול, עובדיה יוסף, יצחק יוסף, שלמה משה עמאר, דניאל וולפסון ועוד).
יחי ראובן - ב, ירושלים תשע"ז, באתר אוצר החכמה - ראש השנה הנהגות ותפילות (יצא במלאת שלושים לפטירתו).^[4]

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו הונצח בבימות שונות, בין היתר:

ארגון "יחי ראובן" בישיבת קול תורה, סדר לחיזוק יום השישי.
"אהל ראובן", בית כנסת ובית מדרש על קבר רבי עקיבא.
"יחי ראובן", בית כנסת בשכונת רמת שלמה בירושלים.
ספר תורה בישיבת אוהל יוסף^[5]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ראובן הוא נכדו של הרב יהושע שרבני, גיסם של הרב הרב בן-ציון אבא-שאול, רבי שבתי אטון, רבי ניסים טולדנו, הרב אפרים לניאדו,^[6] חתנו של הרב יעקב סודרי.

לרבי ראובן תשעה ילדים, עשרות נכדים, ועשרות נינים.

רבי יהושע ר"מ בישיבת קול תורה
רבי יעקב ראש ישיבות אהל יוסף ואוצרות התורה
רבי מאיר ראש קיבוץ בישיבת לב אליהו
רבי אלחנן ר"מ בישיבת לב אליהו, חוקר תורני ומוציא לאור של כתבי אביו.
קלרה פטל קונדיטרית כתבת בעיתון טעימות, בעלה הוא הרב ישראל פטל ר"מ בישיבת יקירי ירושלים.
רבקה ורדי מייסדת השלוחה החרדית של בצלאל, בעלה הוא הרב יעקב ורדי משיב בישיבת קול תורה.