טיוטה:תורה ומדע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תורה ומדע היא תפיסת עולם ביהדות האורתודוקסית הנוגעת ליחסים בין העולם החילוני ליהדות, ובפרט בין הידע החילוני לידע הדתי היהודי. הצורה הנובעת של היהדות האורתודוקסית מכונה אורתודוקסיה צנטריסטית .

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורה ומדע קשורה קשר הדוק לישיבה אוניברסיטה . הפילוסופיה העומדת בבסיס השילוב של תורה וחוכמה חילונית בישיבה אוניברסיטה נוסחה בכמה אופנים, תחילה על ידי ברנרד רוול, על ידי ממשיכי דרכו סמואל בלקין ויוסף סולובייצ'יק, ולאחרונה, ורשמית, על ידי נורמן לם . למרות ששורשיה חוזרים לשנת 1886, רק בשנת 1946 אימצה האוניברסיטה את "תורה ומדעה" כסיסמתה. (בשנת 2005 יזם נשיא הישיבה אוניברסיטת ריצ'רד ג'ואל קמפיין לצרף את הביטוי "הבאת חוכמה לחיים", כ"תג" למוטו של האוניברסיטה. ) [1] כיום, מוציאה ישיבת אוניברסיטת את כתב העת "תורת ומדע" אשר "חוקר את היחסים המורכבים בין התורה, מדעי הרוח ומדעי הטבע והחברה", וכן מחקרים בנושאים קשורים בספריית המשפט והאתיקה העברית (עם הוצאת כתב).

מקורו של הביטוי עצמו הוא יהונתן אייבשץ, שמזכיר את "תורה ומדע" בספרו, יערות דבש לפחות בשישה עשר מקומות. [2] השימוש הזה ב"מדע" כ"ידע חילוני" הוא, לעומת זאת, לאחרונה. בספרות הרבנית, "ידע חילוני" מכונה בדרך כלל [3] כחכמה  הספר הראשון בחיבור ההלכה של הרמב"ם, ' משנה תורה', נקרא "מדע".  אבל שם המונח מתייחס לידע על יסודות היהדות.

ספר הראשון אכלול בו כל המצוות שהן עיקר דת משה רבינו וצריך אדם לידע אותן תחלת הכל, כגון ייחוד שמו ברוך הוא ואיסור עבודה זרה. וקראתי שם ספר זה ספר מדע

.

תורה ומדע היא גם תורת הגאון מווילנא כאמור בספר קול התור, שהתורה אינה שלמה ללא ידיעת 7 החכמות. [4]

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורה וידע חילוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת תורה ומדע, "יהדות ואמונה יהודית... והדאגות והעיסוקים האוניברסליים של האנושות" אינם "לא מתאימים מיסודם"; היהדות והתרבות הן, "במהותן חלק מרצף אחד". ידע יהודי וידע חילוני, תורה ומדע, אינם מחייבים אפוא "פיוס מהותי"; [5] למעשה, לימוד תורה עם ידע אחר מביא ליהדות מוגברת ומעשירה. כפי שניסח הרב נורמן לאם :

"Torah, faith, religious learning on one side and Madda, science, worldly knowledge on the other, together offer us a more and truer vision than either one set alone. Each set gives one view of the Creator as well as of His creation, and the other a different perspective that may not agree at all with the first ... Each alone is true, but only partially true; both together present the possibility of a larger truth."[6]

סינתזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שתורה ומדע רואה במדע ובדת נפרדים, שבהם "חכמת העולם" שומרת על משמעות משלה, בכל זאת היא מעלה על הדעת סינתזה בין שני התחומים. בהבנה זו, "הסינתזה אינה מתייחסת לאחדות לוגית של תיאוריות המדע, הדמוקרטיה והיהדות"; אלא, לרעיון הסינתזה יש משמעות פסיכולוגית וסוציולוגית . כאן, "האדם ספג את הגישות האופייניות למדע, דמוקרטיה וחיים יהודיים ומגיב כראוי ביחסים והקשרים מגוונים". [7]

We prefer to look upon science and religion as separate domains which need not be in serious conflict and, therefore, need no reconciliation. If we seek the blending of science and religion and the integration of secular knowledge with sacred wisdom, then it is not in the subject matter of these fields but rather within the personality of the individual that we hope to achieve the synthesis.[8]

בהתחשב בתפיסה זו, מימושה של תורה ומדע עשוי למצוא "ביטויים לגיטימיים שונים בכל פרט". [9] בספרו לם חוקר שישה דגמים נפרדים של תורה ומדע, כולל אלה שהציגו הרמב"ם, שמשון רפאל הירש ואברהם יצחק קוק . הפילוסופיה מכירה באתגר שזה עשוי להציב בפני חסידיה, ומציבה מסגרת שבה "העימות בין היהדות לתרבות החילונית מביא ליצירתיות מוגברת בתוך היהדות". [10]

מרכזיות התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות קבלת הידע והתרבות התורנית והחילונית כאחד, תורה ומדע מעמידה בראש סדר העדיפויות השקפה תורנית וידע תורני, ובפועלה מחייבת הקפדה על הלכה. תורה ומדע דורשת "נאמנות ללא עוררין לראשות התורה, וכי יש לשרש ולהסתכל על ההבנה של כל שאר הדיסציפלינות האינטלקטואליות דרך הפריזמה של התורה". [9]

כדברי הרב לם, " תורה ומדע אינה מרמזת על... שוויון משותף. התורה נשארת המרכז הבלתי מעורער והבולט." [11] [12] [13] יצוין כי " תורה ומדע יכולה להיות בת קיימא רק אם היא מטילה מגבלות נוקשות על חופש המחשבה בתחומים שעלולים לערער על אמונות יסוד יהודיות ". [14] אולם בכל הנוגע לקיום ההלכה היהודית, "אף יסוד אחד ביהדות לא הופרע על ידינו, אנו דבקים באותם עיקרים, אנו נאמנים לאותה תורה, אנו שואפים לאותו לימוד תורה. וקיום מצוות שהוקירו הורינו וסבינו לפנינו לאורך הדורות". [15]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות החרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקרי תורה ומדע, במיוחד ביהדות החרדית, רואים בהשלמה של הידע התורה והחילוני שמציעה הפילוסופיה כי התורה אינה שלמה או שלמה בפני עצמה. לדעתם, תורה ומדע מבוססת אפוא על הערכה לקויה של התורה. יתר על כן, הם מאמינים שתורה ומדע היא בעייתית בכך שהסינתזה שלה מאפשרת "פלישה" לתפיסת העולם המדעית על התיאולוגיה היהודית . תורה ומדע מייצגת אפוא דילול של "הטהרת הקודש" של התורה. [16]

יהדות חסידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת של קבוצות חסידיות כוללת מימד קבלי נוסף. כאן, כיוון שתורת צמצום מובנת כמרמזת שמאחר שהעולם הפיזי מסתיר למעשה את קיומו וטבעו של הבורא, לא סביר שלימוד העולם הטבעי יעמיק את הערכתו של אלוהים או את הבנת התורה (ראה צמצום § פרדוקס מובנה ; כמו כן, מהר"ל מפראג § תורה ומדעים ). שיקול נוסף - המשותף לתפיסה החרדית - עולה בכך שתפקידו של היהודי בעולם הזה מובן, בעיקר, כעניינו בהגשמת ההלכה ולימוד התורה: "לחיות לאורו של שלושת הדברים האלה: אהבת ה', אהבת ישראל ואהבת תורה" ( הבעש"ט ). [17] לפיכך, לימוד רעיונות חילוניים והקדשת הזמן לפעילות חילונית שלא ישירות למען התורה - או כנדרש לפרנסת עצמו - עלולים להוות "התנהגות פוגענית מבחינה רוחנית". המדעים בפרט נחשבים בעייתיים: העוסק בחכמות אמות העולם, בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון בִטול תורה... ועוד זאת יתרה טמאתה של חכמת האמות על טמאת דברים בטלים... אלא אם כן עושה אותן קרדם לחתך בהן, דהינו כדי להתפרנס מהן ברוח לעבד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.

העוסק בחכמות אמות העולם, בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון בִטול תורה...

ועוד זאת יתרה טמאתה של חכמת האמות על טמאת דברים בטלים... אלא אם כן עושה אותן קרדם לחתך בהן, דהינו כדי להתפרנס מהן ברוח לעבד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן. ( תניא: ליקוטי אמרים, ח' [18])

ניאו-אורתודוקסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, מבקרים בתוך הניאו-אורתודוקסיה, התנועה שיצאה ישירות מקהילת פרנקפורט של הירש, טוענים כי השוויון בין תורה לחילוני שמציבה תורה ומדע מביא למעשה להפחתה במעמדה של התורה - ולהטעיה של תורת הרב הירש: "גם להציע שכל דבר יכול להיות מקביל לתורה זה חילול הקודש ממדרגה ראשונה". [19] ההבחנה בין שתי הגישות, על אף שהיא עדינה, באה לידי ביטוי בעמדות ונקודות מבט דתיות שונות באופן ניכר; כאמור, שמעון שוואב, הרב השני של קהילה זו בארצות הברית, מתואר כ"מרוחק מאוד מבחינה רוחנית" [20] מישיבה אוניברסיטת. בפירושו של הירש לדברים ו, ז ; הוא מהדהוד לביקורות החסידות הנ"ל, ומזהיר במפורש ש"אין ללמוד תורה מנקודת מבט של מדע אחר או לשם מדע זה".

הציונות הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופיות של תורה ומדה והציונות הדתית אינן בקונפליקט ישיר, ובדרך כלל מתקיימות זו בזו [21] כשהן חולקות הן ערכים והן חסידים. עם זאת, ציונים דתיים שמרנים יותר חלוקים עם התורה ומדע בגישתה לידע חילוני. [22] בראייה זו, העיסוק ברעיונות ובמצבים חילוניים מותר ומעודד, אך רק ככל שהדבר יועיל למדינת ישראל. כאן, אם כן, הידע החילוני נתפס כבעל ערך למטרות מעשיות, אם כי לא כשלעצמו. כך, למשל, בניגוד לתורה ומדע, לימוד ספרות ומדעי הרוח מונעים כאן, בעוד שלימודי הנדסה או רפואה (ועם עיסוק אחר כך בישראל) נחשבים כבעלי ערך.

אורתודוקסיה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך מחנה התורה ומדע עצמו, [2] יש מי ששאל אם "הספרות על תורה ומדע עם ההטיה האליטיסטית האינטלקטואלית שלה לא מצליחה לפנות ישירות לרוב העוסקים בה"; בנוסף, ישנן הצעות ש"עצם ההיגיון של הפרקטיקה רחוק מהאידיאולוגיה" ("הקהילה עובדת עם אידיאולוגיה של תורה בשילוב עם הגיון פרברי של פרקטיקה"). הטענה כאן היא ש"פרברי תורה ומדע " אינו עוסק במציאות בלימודי חול על מנת להשיג את הסינתזה האינטלקטואלית שתוארה לעיל, אלא "רואה בתואר אקדמי את השער לקידום מקצועי". לפיכך, למרות שתורת ומדע עשויה לאפשר לתלמידים בישיבה אוניברסיטת "לנווט את השימוש בשנות הקולג' שלהם", ייתכן שהיא לא מספקת תיאולוגיה ישימה ישירות למשפחה האורתודוקסית המודרנית העכשווית.

ב"The Crisis Of Zionism" כותב פיטר ביינארט שבעוד שהמוטו של ישיבת אוניברסיטאי הוא "תורת ומדע", מנהיגים אורתודוכסים מודרניים רבים נטשו את הפתיחות האינטלקטואלית הזו "לטובת בידוד שמעיד גם על פחד וגם על בדלנות: חשש שהיהדות האורתודוקסית לא תוכל לשרוד דיאלוג. עם העולם החיצון והיהירות שהעולם החיצון לא יכול להוסיף שום דבר בעל ערך לעולם התורה". [23]

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות

  1. ^ "YU's New Tag Line". 30 בספטמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Edah.org" (PDF).
  3. ^ "Azure.org" (PDF).
  4. ^ Kol Hator sha'ar Be'er shevah part 2
  5. ^ Norman Lamm, Torah Umadda pp. 142–43
  6. ^ (Norman Lamm, Torah Umadda, p. 236)
  7. ^ "Yutorah.org" (PDF).
  8. ^ Samuel Belkin, inaugural address, 1943
  9. ^ 1 2 Yuweb.addr.com (אורכב 08.03.2007 בארכיון Wayback Machine)
  10. ^ Rabbi Shlomo Riskin. "Q & A - WITH RABBI RISKIN". Ohr Torah Stone. אורכב מ-המקור ב-25 במרץ 2004. Rav Soloveitchik [...] profoundly believed that the confrontation between Judaism and secular culture results in heightened creativity within Judaism. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Lamm, Norman (1995). "64" (PDF). In Isaacs, Ronald H.; Olitzky, Kerry M. (eds.). Critical Documents of Jewish History: A Sourcebook. p. 304. ISBN 1568213921. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 באוקטובר 2017. נבדק ב-4 באוקטובר 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ Lamm, Norman (1986). "SOME COMMENTS ON CENTRIST ORTHODOXY" (PDF). Tradition: A Journal of Orthodox Jewish Thought. 22: 5. נבדק ב-4 באוקטובר 2017. For those of us in the Centrist camp, Torah Umadda does not imply the coequality of the two poles. Torah remains the unchallenged and pre-eminent center of our lives, our community, our value system. But centrality is not the same as exclusivity... {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Lamm, Norman (2002). Seventy Faces: Articles of Faith, Volume 1. KTAV Publishing House, Inc. p. 46. ISBN 9780881257687. נבדק ב-4 באוקטובר 2017. For those of us in the Centrist camp, Torah Umadda does not imply the coequality of the two poles. Torah remains the unchallenged and pre-eminent center of our lives, our community, our value system. But centrality is not the same as exclusivity... {{cite book}}: (עזרה)
  14. ^ "Yutorah.org".
  15. ^ Norman Lamm, Some Comments on Centrist Orthodoxy.
  16. ^ "הרש"ר הירש כמורה דרך לדורנו / פרופ' יהודה לוי". www.daat.ac.il.
  17. ^ "Religionfacts.com".
  18. ^ "Chabad.org".
  19. ^ Tzemachdovid.org (אורכב 09.11.2005 בארכיון Wayback Machine)
  20. ^ Findarticles.com
  21. ^ Findarticles.com
  22. ^ "Religious Zionism Revisits Israel - Zionism and Israel". zionism-israel.com.
  23. ^ Beinart, Peter (2012). The Crisis of Zionism. ISBN 9780522861761.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוניברסיטת בר-אילן - אוניברסיטה תל אביבית ששמה לה למטרה "למזג מסורת עם טכנולוגיות מודרניות ולמדנות, וללמד את האתיקה המשכנעת של המורשת היהודית לכולם".
  • המכללה התיאולוגית העברית - מוסד שבסיסו בשיקגו, "מכין את בוגריו לתפקידים כמחנכים ורבנים", תוך מתן "פרספקטיבות תרבותיות רחבות ובסיס חזק באמנויות ובמדעים הליברליים".
  • איסלאמיזציה של הידע
  • המכללה הטכנולוגית בירושלים - מכללה ירושלמית, שנוסדה במטרה "לחנך סטודנטים הרואים בסינתזה של ערכים יהודיים ומקצוע כדרך חייהם"
  • יונתן סקס § השקפו
  • גישות קבליות למדעים ומדעי הרוח
  • לנדר קולג' - מכללה בניו יורק, המשלבת לימוד תורה עם לימוד חילוני, אוניברסיטאי, המבוססת על פילוסופיה של תורה אופרנסה (תורה ופרנסה)
  • מכון זומת - צומת דרכים בין ההלכה לעולם המודרני
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:תורה_ומדע&oldid=37921872"