טיישון פרינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיישון פרינס
Tayshaun Prince.jpg
תאריך לידה 28 בפברואר 1980
מקום לידה קומפטון שבקליפורניה
עמדה סמול פורוורד, פאוור פורוורד
כינוי טיי
גובה 2.06 מטרים
מספר 22
מכללה קנטקי
דראפט בחירה מספר 23, 2002
דטרויט פיסטונס
קבוצות
2002 - 2013
2013 -
דטרויט פיסטונס
ממפיס גריזליס
הישגים שחקן השנה של ה-SEC ‏(2001)
חמישיית ההגנה השנייה (2005 - 2008)
מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב בייג'ינג 2008 כדורסל גברים
אליפות אמריקה
זהב לאס וגאס 2007 כדורסל גברים

טיישון דורל פרינסאנגלית: Tayshaun Durell Prince; נולד ב-28 בפברואר 1980 בקומפטון, קליפורניה) הוא כדורסלן אמריקאי, המשחק בעמדת הסמול פורוורד בקבוצת ממפיס גריזליס מליגת ה-NBA. פרינס הוא בוגר אוניברסיטת קנטקי, והוא נבחר על ידי דטרויט בסיבוב הראשון בדראפט 2002. במשך שנותיו בדטרויט הוא זכה עמה באליפות ה-NBA בשנת 2004, וביסס את מעמדו כאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, כשנבחר ארבע פעמים לחמישיית ההגנה השנייה של העונה. כמו כן, זכה עם נבחרת ארצות הברית במדליית זהב באולימפיאדת בייג'ינג.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרינס למד בצעירותו בבית ספר תיכון דומינגז מעיר הולדתו, קומפטון שבקליפורניה. במדי קבוצת הכדורסל של התיכון הוא החל את קריירת הכדורסל שלו. הוא שיחק בדומינגז במשך שלוש שנים בהן הוביל אותה למאזן של 96 ניצחונות מול תשעה הפסדים בלבד, ואף זכה איתה באליפות התיכונים של מדינת קליפורניה בשנת 1997. בנוסף, הוא קיבל את "פרס ג'ורג' ירדלי" מטעם העיתון לוס אנג'לס טיימס לשחקן התיכונים המצטיין של השנה בקליפורניה הדרומית.

מאוחר יותר החל את קריירת המכללות שלו במערכת הכדורסל המפותחת של אוניברסיטת קנטקי. הוא החל לשחק בקבוצת הכדורסל של קנטקי בשנת 1998, בהיותו בגיל 18, והפגין יכולות של שחקן הגנה מצטיין ובעל זריזות ומהירות רבה. בעונת הפרשמן (שחקן בשנתו הראשונה במכללה) הוא קלע 5.8 נקודות ב-20.2 דקות בממוצע למשחק, ונכלל בנבחרת המצטיינים בליגת המכללות האמריקאית מטעם מקדונלד'ס. בעונת 1999/2000 הוא הפך לאחד מהשחקנים המובילים בקנטקי, כששותף ב-34 דקות בממוצע למשחק וקלע 13.3 נקודות. הוא גילה הצטיינות גם בתחום הריבאונדים, כאשר בשיאו בעונה זו הוריד 11 ריבאונדים במשחק מול אוניברסיטת ארקנס. בעונה זו הוא נבחר לראשונה ל-MVP של קבוצת קנטקי, וכן לחמישיית העונה השנייה בטורניר ה-SEC מטעם התאחדות המאמנים.

בעונת 2000/2001, עונת הג'וניור שלו במכללות, השיג פרינס ממוצעים של 16.9 נקודות, 6.5 ריבאונדים ו-2.9 אסיסטים ב-32.9 דקות למשחק. הוא נבחר לחמישייה השנייה של ה"אול-אמריקה" - נבחרת המצטיינים בליגת המכללות - מטעם סוכנות הידיעות Associated Press, ואף זכה בתואר שחקן השנה ונכלל בנבחרת העונה של טורניר ה-SEC. לאחר עונה מוצלחת זו העמיד עצמו פרינס לבחירה בדראפט ה-NBA של 2001, אך ביטל את הרשמתו ברגע האחרון. בעונת 2001/2002 היה פרינס מהבודדים שפתחו בכל משחקי קבוצתם. הוא הוביל את קנטקי בקליעות עם 17.5 למשחק ובריבאונדים עם 6.3 למשחק, ודורג שלישי ב-SEC בקליעות. באחד ממשחקי טורניר אליפות המכללות הוא קלע 41 נקודות. גם בעונה זו זכה פרינס במספר תארים אישיים מכובדים.

פרינס סיים את קריירת המכללות שלו כקולע השביעי בטיבו של אוניברסיטת קנטקי בכל הזמנים עם 1,775 נקודות. לאחר עזיבתו את המכללה הוא נכנס פעם נוספת לדראפט ונבחר במקום ה-23 בסיבוב הראשון על ידי דטרויט פיסטונס, מה שהעניק לו חוזה מובטח בליגת ה-NBA.

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונתו הראשונה בדטרויט, עונת 2002/2003, היה פרינס שחקן שולי יחסית בקבוצה, כאשר שיחק ב-10.4 דקות בממוצע ב-42 משחקים, והשיג ממוצעים של 3.3 נקודות ו-1.1 ריבאונדים למשחק. במשחקי הפלייאוף של אותה עונה מעמדו השתפר בהרבה והוא הפך לשחקן חשוב בדטרויט, כשהוא קיבל דקות משחק רבות יותר וקלע 9.4 נקודות והוריד 3.8 ריבאונדים למשחק. בסיבוב הפלייאוף הראשון, מול אורלנדו מג'יק, הקשה פרינס במיומנות על כוכב אורלנדו טרייסי מקגריידי בעזרת יכולותיו ההגנתיות, וסייע לקבוצתו להעפיל לשלב הבא. במשחק השני של סדרת חצי גמר המזרח נגד פילדלפיה 76', קלע פרינס את שיא הקריירה שלו בפלייאוף - 20 נקודות, בדרך לניצחון 97-104 במשחק זה ולבסוף ניצחון 2-4 בסדרה כולה. עם זאת, בגמר המזרח הוא הודח עם קבוצתו על ידי ניו ג'רזי נטס.

בעונת 2003/2004, עונתו השנייה ב-NBA, הפך פרינס לשחקן משמעותי בדטרויט כבר מהעונה הסדירה, עם 10.3 נקודות, 4.8 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים ב-32.9 דקות בממוצע למשחק, תוך שהוא מפגין יכולות של שומר מצטיין בהגנה. במשחקי הפלייאוף הוא המשיך להפגין את יכולתו הטובה. לאחר ניצחונות על מילווקי באקס וניו ג'רזי בשני הסיבובים הראשונים, פגשה דטרויט את אינדיאנה פייסרס בסדרת גמר המזרח. 17 שניות לפני סיום המשחק השני בסדרה, חסם פרינס ניסיון קליעה להשוואת תוצאת המשחק של רג'י מילר, ובכך הבטיח לקבוצתו את הניצחון במשחק. דטרויט העפילה לבסוף לסדרת גמר הפלייאוף מול לוס אנג'לס לייקרס. במאבקיו מול כוכב הלייקרס, קובי בראיינט, התגבר פרינס על בראיינט והגביל את יכולותיו בהתקפה, מה שסייע לדטרויט לנצח 1-4 בסדרה ולזכות באליפות ה-NBA, שהייתה האליפות הראשונה של פרינס.

העונה הבאה, 2004/2005, הייתה העונה הטובה ביותר של פרינס. הוא פתח בחמישייה בכל 82 המשחקים, והחל יותר ויותר לתרום לקבוצתו גם בחלק ההתקפי של המשחק, לאחר שבשנים שלפני כן הצטיין בעיקר במשחק ההגנתי. הוא השיג ממוצעי שיא בקריירה במספר מדדים - 14.7 נקודות, 5.3 ריבאונדים, שלושה אסיסטים ו-0.9 חסימות, ובנוסף שיפר את יכולת הזריקה שלו ואחוזי הקליעה מהשדה ומקו העונשין. במקביל המשיך להפגין יכולת עילאית בשמירה על שחקני התקפה יריבים שתרמה רבות לקבוצתו, ונבחר בסיום העונה, לראשונה בקריירה שלו, לתואר חמישיית ההגנה השנייה של העונה. הוא סייע לדטרויט להעפיל בפעם השנייה ברציפות לסדרת הגמר של ה-NBA, אך הפעם הפסיד עמה בגמר לסן אנטוניו ספרס, בסדרה דרמטית שהסתיימה רק לאחר שבעה משחקים.

פרינס במשחקי הפלייאוף של עונת 2006/07

באוקטובר 2005 האריך פרינס את חוזהו בדטרויט פיסטונס בחמש שנים נוספות. בעונת 2005/2006, תחת המאמן החדש פיליפ סונדרס ששם דגש על משחק ההתקפה של דטרויט, המשיך פרינס להפגין יכולת טובה בהתקפה עם 14.1 נקודות, בנוסף ל-4.2 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים בממוצע למשחק. במשחקי הפלייאוף של אותה עונה הוא הגיע לשיאו עם 16.4 נקודות למשחק, ויחד עם שחקנים כמו ראשיד וולאס, בן וולאס וריצ'רד המילטון, הוביל את דטרויט לגמר האזור המזרחי. בשלב זה הוא הפסיד עמה בסדרה של שישה משחקים למיאמי היט, שהובלה על ידי שאקיל אוניל ודוויין וייד. לאחר אותה עונה, לאור יכולתו הטובה והפעולות הרבות היעילות שעשה פרינס עבור קבוצתו, אמר עליו סונדרס כי הוא "אחד משלושת הסמול פורוורדים ההגנתיים הטובים ביותר בעולם".[1]

בעונת 2006/2007 המשיך פרינס להשתפר אף יותר מהעונה שקדמה לה, ונבחר עונה שלישית ברציפות לחמישיית ההגנה השנייה של העונה. בפעם השלישית ברציפות הוא סיים את העונה עם סך כולל של למעלה מ-1,000 נקודות, וממוצעיו עמדו על 14.3 נקודות (השלישי בטיבו בקבוצה), 5.2 ריבאונדים (הרביעי בטיבו בקבוצה), 2.8 אסיסטים ו-0.7 חסימות למשחק. ב-12 מקרים שונים בעונה זו הוא הוביל את קבוצתו מבחינת קליעת הנקודות, והשיג חמש פעמים "דאבל דאבל" בנקודות ובריבאונדים. הוא זכה עם דטרויט באליפות האזור המזרחי בעונה הסדירה, והעפיל עמה לגמר המזרח במשחקי הפלייאוף, שם הפסידה דטרויט לקליבלנד קאבלירס שהובלה על ידי לברון ג'יימס. לאחר אותה עונה ערך פרינס את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ארצות הברית במסגרת משחקי אליפות אמריקה.

בעונת 2007/2008 היה פרינס אחד מעשרה שחקנים בלבד ששיחקו ופתחו בחמישייה בכל אחד מ-82 משחקי קבוצתם ב-NBA. הוא השיג ממוצעים של 13.1 נקודות, 4.9 ריבאונדים ושיא קריירה של 3.3 אסיסטים למשחק, וזכה בפעם הרביעית ברציפות בבחירה לחמישיית ההגנה השנייה של העונה ב-NBA. במשחקי הפלייאוף הוא העפיל עם דטרויט לגמר המזרח, עונה שישית ברציפות, אך פעם נוספת הפסיד עמה במעמד זה, לבוסטון סלטיקס. במהלך אותה עונה הגיע פרינס לשני ציוני דרך חשובים בקריירה שלו: המשחק ה-400 בקריירה אותו שיחק נגד אינדיאנה פייסרס בדצמבר, ו-5,000 נקודות בקריירה אליהן הגיע במשחק נגד שארלוט בובקאטס בינואר. בקיץ 2008 הוא השתתף לראשונה במשחקים האולימפיים עם נבחרת ארצות הברית.

בעונה שלאחר מכן, 2008/2009, המשיך פרינס לשמור על יכולתו עם ממוצעים של 14.2 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים למשחק, והעפיל עם דטרויט למשחקי הפלייאוף על ידי סיום במקום השמיני במזרח בעונה הסדירה. בסדרת סיבוב הפלייאוף הראשון, מול קליבלנד קאבלירס, ירדה יכולתו של פרינס בצורה ניכרת כשקלע רק 3.8 נקודות למשחק, ודטרויט הפסידה את הסדרה בתוצאה חלקה של 4-0 והודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף לראשונה מאז 2001.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרינס מטביע במשחק של דטרויט באפריל 2008

פרינס זומן לראשונה לסגל הנבחרת הלאומית של ארצות הברית לאליפות אמריקה בכדורסל בשנת 2007. יכולותיו ההגנתיות היעילות של פרינס סייעו לארצות הברית לסיים עם מאזן מושלם בניצחונות בטורניר זה ולזכות במדליית הזהב לאחר ניצחון על נבחרת ארגנטינה, וכך להעפיל לאולימפיאדת בייג'ינג. הוא היה מהשחקנים החשובים ביותר בנבחרת כאשר קלע 7.3 נקודות למשחק, הוריד חמישה ריבאונדים בממוצע למשחק - השני בגובהו בנבחרת, ומסר 2.1 אסיסטים למשחק.

בזכות יכולתו הטובה הוא נכלל בסגל נבחרת ארצות הברית גם לטורניר הכדורסל של אולימפיאדת בייג'ינג 2008, והיה חלק ממשימה לאומית של ארצות הברית - לזכות במדליית זהב בטורניר כלל-עולמי לראשונה מאז שנת 2000. פרינס, ששימש כשחקן שעולה מהספסל ותורם ביעילות לנבחרתו, השיג בטורניר 4.3 נקודות ו-1.9 ריבאונדים בממוצע למשחק, וזכה יחד עמה במדליית הזהב האולימפית לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת ספרד.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-6 ביוני 2013‏[2][3]

עונה סדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2002/2003 דטרויט 42 5 10.4 0.449 0.426 0.647 1.1 0.6 0.2 0.3 3.3
2003/2004 דטרויט 82 80 32.9 0.467 0.363 0.766 4.8 2.3 0.8 0.8 10.3
2004/2005 דטרויט 82 82 37.1 0.487 0.341 0.807 5.3 3.0 0.7 0.9 14.7
2005/2006 דטרויט 82 82 35.3 0.455 0.350 0.765 4.2 2.3 0.8 0.5 14.1
2006/2007 דטרויט 82 82 36.6 0.460 0.386 0.768 5.2 2.8 0.6 0.7 14.3
2007/2008 דטרויט 82 82 32.9 0.448 0.363 0.768 4.9 3.3 0.5 0.4 13.2
2008/2009 דטרויט 82 82 37.3 0.450 0.397 0.778 5.8 3.1 0.5 0.6 14.2
2009/2010 דטרויט 49 49 34.0 0.486 0.370 0.714 5.1 3.3 0.7 0.4 13.5
2010/2011 דטרויט 78 78 32.8 0.473 0.347 0.702 4.2 2.8 0.4 0.5 14.1
2011/2012[א] דטרויט 63 63 33.1 0.421 0.356 0.774 4.5 2.4 0.4 0.5 12.7
2012/2013 דטרויט 45 45 32.4 0.444 0.434 0.796 4.6 2.5 0.5 0.3 11.7
2012/2013 ממפיס 37 36 31.7 0.429 0.366 0.595 4.2 2.3 0.7 0.3 8.8
קריירה 806 766 33.2 0.458 0.370 0.763 4.6 2.6 0.6 0.6 12.6

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2002/2003 דטרויט 15 3 25.5 0.426 0.292 0.763 3.8 1.5 0.5 0.9 9.4
2003/2004 דטרויט 23 23 34.6 0.410 0.265 0.745 6.0 2.3 1.1 1.4 9.9
2004/2005 דטרויט 25 25 40.9 0.433 0.367 0.800 6.3 3.3 1.0 0.4 13.4
2005/2006 דטרויט 18 18 41.4 0.459 0.457 0.829 5.7 3.0 0.7 0.8 16.4
2006/2007 דטרויט 16 16 41.6 0.415 0.409 0.759 6.4 3.8 0.9 0.3 14.1
2007/2008 דטרויט 17 17 39.5 0.481 0.320 0.794 5.5 3.2 0.8 0.5 13.8
2008/2009 דטרויט 4 4 32.3 0.259 0.200 0.000 3.5 1.3 0.2 0.0 3.8
2012/2013 ממפיס 15 15 30.3 0.355 0.263 0.609 3.8 1.9 0.5 0.3 7.0
קריירה 133 121 36.6 0.428 0.345 0.774 5.4 2.7 0.8 0.6 11.9
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ tprince22.com, Biography
  2. ^ NBA.com, Tayshaun Prince - Career stats and totals
  3. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.