לדלג לתוכן

טיקה ויילן מאז'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיקה ויילן מאז'ר
טיקה ויילן מאז'ר
טיקה ויילן מאז'ר
סוג רומח הדרקון
יוצרים מרגרט וייס, טרייסי היקמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
גזע בן אנוש מתורבת
מין נקבה
מקצוע לוחם
אזרחות אבנסיניה
דמויות קשורות
משפחה הורים: אלראן ויילן (ביולוגי), אוטיק סנדאת' (מאמץ)
בן זוג: קרמון מאז'ר
ילדים: תאנין, סער, פאלין, דזרה ולורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיקה ויילן מאז'ראנגלית: Tika Waylan Majere), היא אחת מדמויות הגיבורים הראשיות בספרי רומח הדרקון. דמותה מופיעה במיוחד בספר הראשון דרקונים של דמדומי הסתיו, אם כי היא משתתפת גם בהמשך הטרילוגיה וזו הבאה, בה היא נישאת לגיבור הרומח, קרמון מאז'ר, ולהם חמישה ילדים, תאנין, סער, פאלין, לורה ודזרה.

טיקה נולדה לקוסם אלראן ויילן ולאחת ממלצריותיו של אוטיק סנדאת. אביה נעלם בנסיבות מסתוריות, ואמה לא יכלה לגדלה בעצמה, ולכן אוטיק אימץ וגידל אותה. בשנת 346 אחה"ח[1], בהיותה בת 14, החלה טיקה לעבוד בפונדק הבית האחרון כברמנית. בצעירותה, התעניינה בכישוריו של רייסטלין מאז'ר, אך היה זה אחיו התאום קרמון שכבש את ליבה ואיתו פלירטטה תמיד.

מלחמת הרומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת הרומח, טיקה סייעה לחבריה לחמוק מהפונדק כאשר הדריק, התיאוקרט הורה לעצור אותם על אחזקת מטה הבדולח הכחול. היא אף נתנה להם להסתתר בביתה, עד אשר יעבור זעם.[2]. לאחר שחבריה עזבו, מרגוע נכבשה על ידי צבא הדרקונים האדום, והפונדק הופל לאדמה, אך למרות זאת, שרד. טיקה המשיכה להציע את שירותיה כברמנית לצבא הדרקונים. כאשר חבריה חזרו למרגוע, ועמדו להיעצר בשנית, היא חבטה באמצעות מחבת באחד מהדרקונים כדי למנוע ממנו לקחת אותם בשבי. אולם, טיקה וחבריה לבסוף נכנעו ונשבו והועברו לשיירת עבדים לעבר מכרות פקס תרקס. במהלך הנסיעה, עזרה טיקה לתרוס ברזילי, אשר איבד את ידו. בדרך לפקס תרקס, שוחררו טיקה וחבריה והיא עזרה לחבריה לשחרר את העבדים במכרות[3], ולהעבירם לממלכת תורברדין[4].

טיקה המשיכה עם חבריה לעבר טרסיס המעטירה כדי למצוא ארצות בטוחות עבור העבדים ששוחררו. כאשר שהתה בפונדק הדרקון האדום, נלכדה עם קרמון, רייסטלין ותניס חצי-אלף. הם שוחררו על ידי אלהנה צפריר וגריפוניה, ועפו לעבר סילבנסטי כדי לעזור בשחרור הארץ. כאשר הגיעו לשם, נלכדו בסיוטו של לוראק, אביה של אלהנה. בחלומה, היא הרגה את הגמד חלמיש. [5]. לאחר ששחררו את הארץ, המשיכה החבורה לבאליפור ומשם לסחף. טיקה עבדה כרקדנית במופע של רייסטלין, כ"קוסם האדום ואשליותיו הנפלאות".[6]. משם, הם עלו על סיפונה של הפרשון כדי להימלט מצבאות הדרקונים, אולם צבא הדרקונים הכחול בהובלת קיטיארה אות-מאטר מצא ותקף אותם, וגרם לספינה להיסחף למערבולת של ים הדם. רייסטלין נמלט משם באורח קסם, והספינה טבעה. טיקה וחבריה ניצלו על ידי אלפי ים. הם הובלו להריסותיה של איסטר, ובעזרתו של קוסם בשם זבול ואהובתו, אפולטה, הובלו חזרה אל פני האדמה, לעיר קאלאמן.[7]. לאחר מכן, התאחדו טיקה, קרמון ותניס עם חלמיש וגדיל. היא עזרה להם לחדור לעיר נראקה כדי לשחרר את לאורנה קנן, מנהיגת כוחות הטוב. במהלך זה, התחזתה לשבויה. במרתפי הכלא בעיר, עזרה טיקה לגדילן, קרמון ורייסטלין, אשר הופיע בחזרה. בצאתה מן העיר, התאחדה עם חבריה, והחליטה לשוב עם קרמון למרגוע[8].

לאחר מלחמת הרומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן מה לאחר סיום מלחמת הרומח, התחתנה טיקה עם קרמון מאז'ר ועברה לגור במרגוע. היא ראתה את בעלה נוטל חלק בשיקום העיר ועושה זאת ברצון, אולם לאחר מכן, ראתה אותו שוקע בדיכאון בשל חסרונו של אחיו, רייסטלין. היא החלה לנהל את הפונדק וניסתה לחסוך מספיק כסף כדי לקנות אותו, אולם מצבו של קרמון לא אפשר זאת. בסופו של דבר, היא השליכה את קרמון מהבית, ושילחה אותו עם גדילן קוץ-רגל למצוא את הכוהנת קריסניה.[9] לאחר שחזר בעלה ממסעו, אהבתה לקרמון חזרה ללבלב והגיעה לשיאה. לטיקה וקרמון נולדו חמישה ילדים - תאנין, סער, פאלין, לורה, ודזרה. היא צפתה בהם גדלים ובדאגה ראתה כיצד בנה האמצעי, פאלין, נוטה להתעניין באומנות הקסם כדודו, לעומת אחיו הגדולים, תאנין וסער, שאמצו את אמנות הלחימה כאביהם. היא השביעה את פאלין שתאפשר לו ללמוד אומנות זו, בתנאי שילבש את הגלימות הלבנות של מסדר המכשפים הטובים. בזמן זה, היא הצליחה לקנות את פונדק הבית האחרון מאוטיק, מכרה את ביתה ועברה להתגורר עם משפחתה בפונדק, שם גרו עד מלחמת הכאוס.[10]

עידן בני התמותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת הכאוס נהרגו שני בניה הגדולים, תאנין וסער, ובנה השלישי, פאלין נלקח בשבי על ידי אבירי טאקיזיס. היא עזרה להגן על מרגוע מפני אבירי האופל ומפני כוחותיו של האל כאוס[11].

מספר שנים לאחר המלחמה, נשא בנה פאלין את אושה ולזוג נולדו שני ילדים, אולין ולינשה. טיקה העריצה את נכדיה, אשר קראו לה "סבתו'ש". שנים לאחר מכן, כאשר נקראו טיקה ובעלה לפלנתאס מצד גיבורי הלבב לסייע להם, הייתה זו טיקה ששכנעה את קרמון שלא ישוש אלי קרב, אלא יישאר לצידה בעיר.

טיקה הלכה לעולמה בחורף של שנת 420 אחה"ח[1], ומספר חודשים לאחר מכן נפטר קרמון, בן זוגה, בליל חילופי העונות. היא נקברה לצד בניה, תאנין וסער, ועל קברה ניטע עץ וואלן.[12]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אחרי החורבן הגדול
  2. ^ מרגרט וייס וטרייסי היקמן, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של דמדומי הסתיו, חלק 1
  3. ^ מרגרט וייס וטרייסי היקמן, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של דמדומי הסתיו, חלק 2
  4. ^ מרגרט וייס וטרייסי היקמן, הרשומות האבודות, כרך א', דרקונים של מעמקי הגמדים
  5. ^ מרגרט וייס וטרייסי היקמן, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', דרקונים של ליל חורף, חלק 1
  6. ^ מרגרט וייס וטרייסי היקמן, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של ליל חורף, חלק 3
  7. ^ מרגרט וייס וטרייסי היקמן, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של שחר האביב, חלק 1
  8. ^ מרגרט וייס וטרייסי היקמן, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של שחר האביב, חלק 3
  9. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך א', עת התאומים
  10. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רומח הדרקון: דור ההמשך, "המורשת"
  11. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, דרקוני להבת קיץ
  12. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, מלחמת הנשמות, כרך א', דרקונים של שמש גוועת