קרמון מאז'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרמון מאז'ר
Caramon.jpeg
קרמון מאז'ר
הופעה ראשונה מגזין Dragon, גיליון 83, סיפור קצר: מבחן התאומים, 1983
מידע דמות
גזע בן אנוש מתורבת
מין זכר
מקצוע לוחם
מולדת מרגוע, אבנסיניה
הורים גילון וְרוזאמון מאז'ר
אחים קיטיארה אות-מאטר (אחות למחצה) ורייסטלין
בת זוג טיקה ויילן מאז'ר
ילדים תאנין, סער, פאלין, דזרה ולורה

קרמון מאז'ר (326 אחה"ח[1] - 421 אחה"ח) הוא דמות בדיונית מסדרת ספרי רומח הדרקון ומי שמהווה את אחד הגיבורים הראשיים בה. קרמון, היה אחד מגיבורי מלחמת הרומח אשר עזרו להביס את מלכת האופל וצבאות דרקוניה. לאחר המלחמה, שב קרמון לעיר מולדתו, מרגוע, כדי לסייע בהקמתה מחדש של העיירה, לאחר שזו נהרסה במהלך המלחמה ונישא לטיקה ויילן. מספר שנים לאחר מכן, היה קרמון לדמות מפתח, כאשר מנע מאחיו התאום, רייסטלין מאז'ר, להרוס את העולם כאשר שאף להפוך לאל. כאשר שב למרגוע בשנית, הפכו קרמון ואשתו לבעלי פונדק הבית האחרון, בו חיו חיים משגשגים וארוכים. קרמון נפטר ביום אמצע הקיץ כתוצאה מהתקף לב.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמון נולד לגילון ורוזאמון מאז'ר בעיירה מרגוע בשנת 326 אחה"ח[1], ונקרא על שם אב סבו. הוא הבכור מבין התאומים, כאשר אחריו הגיח לעולם תאומו, רייסטלין מאז'ר. משמעות שמו היא "כוח עצי הוואלן" (עצי ענק אשר מאפיינים את העיירה בה נולד). בניגוד לאחיו שנטה לחלות, קרמון היה תינוק בריא אשר הפך לנער חזק תחת השגחת אחותו ואמו. מאחר שרוזאמון הייתה מועדת למצבי טראנס ותרדמת וגילון היה חוטב עצים אשר היה נוהג לעבוד רבות מחוץ לעיירה, התאומים גדלו בעיקר תחת השגחת קיטיארה. כנער, היה קרמון פופולרי בין בני גילו בעיירה ושיחק עימם רבות, והגן על אחיו השברירי מפני בריונים.

כאשר היו בני שש, הופרדו התאומים לראשונה, כאשר רייסטלין נלקח על ידי אביו ללמוד את אומנות הקסם תחת השגחת אדון תיאובלד[2]. במקביל, עזבה גם אחותם קיטיארה את הבית אך חזרה לפרקים כדי לבדוק את מצבם תוך שהיא נושאת בידה מתנות לקרמון, כגון חרב עשויה עץ, ומדריכה אותו כיצד להשתמש בה. כאשר היה בן שמונה, קרמון התחבר לילד גדול בשם סער בהיר-להב, אשר הגיע לעיירה, כפליט מארץ סולאמניה. כאשר הנערים גדלו, הם התיידדו גם עם חצי אלף בשם תניס חצי-אלף וחבריו, גמד בשם חלמיש כור-אש, אשר היה חרש מתכת וקנדר בשם גדילן קוץ-רגל, עימם היו יוצאים למסעות באזור העיירה. חבורה זו התפצלה לראשונה בשנת 346 אחה"ח, כאשר רובם חפצו לצאת למסעות אישיים. הם קבעו להיפגש כעבור חמש שנים בפונדק הבית האחרון[3].

מבחנו של רייסטלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסע הראשון של קרמון ואחיו התאום לאחר פרידתם מחבריהם, הם שמו פעמיהם לעבר יער ויירת' המכושף, שם עמד אחיו בפני מבחן הכישוף הנעלה. כך, בעודו בן 20 בלבד היה רייסטלין למכשף הצעיר ביותר שעמד להיבחן. בחירה זו נעשתה על ידי ראש מועצת המכשפים, פר סליאן, אשר ראה את התכנסות הזדון בקרין, והיה זקוק ל"חרב" להילחם בו. התאומים הצליחו לבסוף למצוא את היער, אולם למקום זה הייתה השפעה נפשית על קרמון.

בזמן המבחן, רייסטלין עמד בפני אתגרים רבים, אך אף אתגר לא היה גדול כמו האלף האפל מולו התמודד כמשימה האחרונה במבחנו. באותו הזמן, הוא פגש ברב המג, פיסטנדנטילוס, אשר העמיד בפניו בחירה - או שישלם לרב מג בחלק מכוח נשמתו ובתמורה יעזור לרייסטלין לעבור את המבחן, או להיות מושמד על ידי האלף האפל. למרות שיכול היה לעבור משימה זו בלא עזרתו של פיטנדנטילוס, רייסטלין הסכים לעסקה עם אדון האופל, והשמיד את האלף האפל. אולם, פר סליאן החליט כי על רייסטלין לעבור עוד משימה אחת. רייסטלין, שכבר שכב גוסס על האדמה, ראה לפתע את אחיו, קרמון. כאשר הגיח אויב נוסף וניסה להתקיף את שניהם, קרמון השתמש במטה ענבר וחתיכת פרווה מתיקו, והטיל לחש קסמים כדי להשמיד את אויבם, דבר שמעולם לא עשה ואף לא ידע שבכוחו לעשות. רייסטלין שחמתו וקנאתו בערו בו, השתמש במעט הכוח האחרון שנותר לו והרג את אחיו. אך למעשה, גם זה היה חלק מהמבחן, ודמותו של קרמון הייתה יציר כפיו של פר סליאן, אשליה ותו לא, כדי ללמד את רייסטלין מהי חמלה. פר סליאן גם הכריח את קרמון לצפות בחלק זה של המבחן.

מערכת היחסים בין שני האחים השתנתה ללא היכר, לאחר המבחן, כאשר שניהם יודעים כי רייסטלין הרג את אחיו במבחן. קרמון ראה גם כי אחיו השתנה חיצונית בצורה קיצונית: עורו הפך זהוב מתכתי, שערו הלבין לגמרי, אישוניו הפכו לצורת שעון חול ובריאותו התרופפה וגרמה לו להתקפי שיעול קשים, כאשר הדבר היחיד שהקל עליהם, היה תה עשבים מיוחד שקרמון נהג להכין לו[2].

אחים לנשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המבחן, בחרו האחים להסתובב ברחבי היבשת, ולמכור את שירותיהם כשכירי חרב לכל מי שיעניק להם תעסוקה. הם הצליחו לשלב את כוחם המשותף: פלדה וקסם, וכך שרדו מערכות רבות.

בשנת 347 אחה"ח[1], הצטרפו התאומים לשירותי הברון מלאנגטרי הידוע גם כברון המטורף[4]. הם התיידדו עם הקנדר למחצה בשם שנורר, ורייסטלין הפך למכשף קרבות תחת פיקודו של האדון הורקין. צבאו של הברון נשלח ליישוב "קץ התקווה" כדי לעצור מרד. צבאו של הברון הגיע לשם והצליח להביס את צבאותיו של המפקד כולוס ולמעשה להגן על אנשי הכפר. קרמון ואחיו נשארו עם צבאו של הברון זמן מה, ולאחר מכן פרשו והמשיכו במסעם בחיפוש סימנים לאלים האמיתיים, כשבדרכם הם מצליחים לחשוף כוהנים ואנשי דת שרלטנים כמו כוהנה של לארניש. הם עזרו לאביר הסולאמני גאוויין לשבור את קללת מצודת המוות. במהלך הרפתקה זו, התחברו לקנדר בשם אוזנן, ולאחר מכן המשיכו לעבר העיירה מרקלאר, שם הפוגשים באדון החתולים באסט, ומקבלים לידם מידי מועצת העיירה לחקור מעשי רציחות בעיר[5]. לאחר חקירה מאומצת, גילו כי ראשת העיירה, הגבירה שאבאס היא הרוצחת ומבינים כי היא למעשה אל מת. רייסטלין מצליח להביסה בערמה ולגרום לקסם האפל של הגבירה לחזור אליה ולהשמידה. באסט מודה לאחים, ולאחר מכן הללו ממשיכים בגפם.

רשומות רומח הדרקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רשומות רומח הדרקון

עיקר עלילותיו של קרמון וחבריו מתרחש בטרילוגית ספרים זו. קרמון ורייסטלין שבים למרגוע להתאחד עם שאר חבריהם, שהתפצלו חמש שנים קודם לכן. בגיל 25, קרמון התנשא לגובה מטר ושמונים, שרירי, פניו שלוות, ושערו החום ארך. הוא היה לבוש שריון טבעות וקסדת דרקון מכונף.

אל זק טרות וחזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה הגורלי ההוא, בני החבורה למעט קיטיארה התאחדו בפונדק הבית האחרון, ואליהם הצטרפו מי-נהר וסהר-פז משבט קה-שו. אולם, בעקבות אירועים שהחלו בעקבות איש זקן, נאלצו בני החבורה להימלט דרך מטבח הפונדק ושמו פעמיהם לביתה של טיקה ויילן. לאחר היתקלות קצרה עם מספר גובלינים, קרמון וחבורתו נמלטו מהעיירה, עברו דרך אגם הבדולח, ושם התכוונו להגיע אל העיירה מפלט. בדרכם, הותקפו על ידי אנשי דת משונים, אשר התגלו כדרגונים. משם, המשיכו ליער הקודר, בו פגשו קרמון וחבריו בראש האדונים, אשר שלחה אותם לזק טרות כדי להשיג את דיסקיות מישאקאל, כהוכחה לקיומם של האלים העתיקים[6].

פקס תרקס ותורברדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמושים במידע על האלים העתיקים, חוזרים בני החבורה למרגוע, שם הם נשבים על ידי צבאות הדרקונים, אשר תקפו את העיר והחריבו אותה במהלך אותו זמן. קרמון חבריו נכלאו בשיירת קרונות המיועדת למכרות פקס תרקס, אך בדרכם שוחררו על ידי מארב של אלפים, בני שבט הקאלינסטי. הם נלקחים אל עיר הבירה של ממלכת האלפים המערבית, קאלינוסט, ושם מחליטים על שחרור העבדים הכלואים בפקס תרקס. הם חודרים למצודה בדרך סודית הידועה לאלפים, ושם מצליחים לשחרר את העבדים מהמכרות, להביס את שר הדרקונים קטב מרירי ונמלטים אל הרי כרוליס, כאשר צבא הדרקונים הכחול בעקבותיהם[7].

לאחר שעברו, ורייסטלין אחיו הצליח בעזרת קסמיו למוטט את המעבר בהרי כרוליס, המשיכו קרמון, רייסטלין וסער בגפם אל מצודת הגולגולת שם רייסטלין האמין כי יוכל למצוא את הכניסה לממלכת הגמדים, תורברדין. שם, מצא סער את קסדת גְרָאלֵן, וכאשר חבש אותה, השתלטה עליו רוחו של הנסיך גראלן, אשר התעקש לחזור לממלכתו ולאביו, המלך דאנקן. משם פגשו קרמון וחבריו גם בטיקה וגדילן. קרמון וחבריו החליטו לשלוח את טיקה חזרה אל שאר חבריהם ולספר להם את מהלך האירועים, ואילו הם המשיכו אל עבר המלך דאנקן בעזרתו של גיבור הגמדים, ארמאן כאראס. סער הצליח להשתחרר מקסם הקסדה, אך אז החליט חלמיש לחבוש אותה. החבורה הובאה בפני מועצת שבטי הגמדים, ושם סיפר הנסיך גראלן אודות מקבת כאראס האגדית. חלמיש וארמאן הצליחו למצוא את המקבת, ורייסטלין הציע כי ישמרו את המקבת לעצמם ועותק שלה, שהיה בידיו של ארמאן כאראס יישאר בידי הגמדים. אולם שרשרת אירועים הובילה לכך שחלמיש השאיר את המקבת האמיתית בידי הגמדים, דבר שהרתיח את אחיו של קרמון[8]. לאחר כל זאת, הרשה המלך דאנקן לבני החבורה ופליטי פקס תרקס לשהות בממלכה התת-קרקעית בזמן החורף.

טרסיס וסילבנסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך החורף, החליטו בני החבורה להגיע אל עיר הנמל טרסיס כדי לנסות לחכור שם ספינות כדי להעביר את הפליטים בחזרה לאבנסיניה. אולם, בהגיעם לעיר, הם גילו כי העיר מוקפת יבשה, היות שהים נסוג משם בזמן החורבן הגדול, וכי העיר נשלטת על ידי צבאות הדרקונים. זמן קצר לאחר הגיעם לעיר, התפצלה החבורה, לאחר שהם מתוקפים במשותף על ידי צבא הדרקונים האדום וכוח סיוע של צבא הדרקונים הכחול המונהג בידי הגבירה הכחולה. קרמון, רייסטלין, תניס, סהר-פז ומי-נהר ניצלו על ידי אלהנה צפריר, נסיכת אלפי סילבנסטי ונלקחו לממלכת האלפים המזרחית, שם הם הותקפו על ידי הסיוט המכושף של לוראק קלדון, אביה של אלהנה, והדרקון הירוק, כרתי רועץ-דם. לאחר הבסת הסיוט, לקרמון הוענקה החרב שן-אדם[9].

פרידה וסיום המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מכן, נעו קרמון וחבריו צפונה לעיר הכבושה סחף, שם הם שכרו ספינה בשם פֶּרֶשׁוֹן כדי להגיע בעזרתה לעיר פלנתאס. אולם, הגבירה הכחולה וכמה מדרקוניה עקבו אחריהם באזור ים הדם של איסטר ורדפו אחריהם, ובלית ברירה, קברניט הספינה משך את ההגה אל מערבולת הדם, אשר ניפצה את הספינה. בזמן שהמערבולת עמדה לחרוץ את גורלה של הספינה, רייסטלין, בעזרת הידע שרכש עם הזמן, הצליח להימלט בדרך קסומה ולהיעלם מן הספינה, ובכך להפנות עורף לאחיו, דבר אשר שבר את קרמון ולראשונה סיפר לתניס את אשר אירע בצריח הכישוף הנעלה[10]. כאשר הספינה טבעה, חולצו קרמון וחבריו על ידי אלפי ים, אשר הרשו להם לשהות זמן קצר בחורבות איסטר אשר מתחת לים הדם. בזמן זה, התוודו קרמון וטיקה על אהבתם האחד לשנייה. לאחר מכן, הביאו אותם האלפים לחופי העיירה קאלאמן, אשר נכבשה על ידי כוחות האבן הלבנה מידי צבאות הדרקונים. שם, התאחדו קרמון וחבריו עם חלמיש וגדילן, ולמדו על דבר לכידתה של לאורנה, המצביאה הזהובה, על ידי האויב ודבר הבאתה על מקדשה של מלכת האופל בנראקה.

קרמון וחבריו, יחד עם האיש המסתורי ברם, איש הנצח, עזבו את קאלאמן כדי לחלץ את לאורנה. בדרך, הצטרף אליהם שנית פיזבן, בעודם נמלטים מכוחות צבאות הדרקונים. במהלך המנוסה, חלמיש סבל מהתקף לב קטלני והוא נפטר בזרועותיו של ברם. כאשר הגיעו לשערי נראקה, הם צפו בכוחות צבאות הדרקונים נאספים בהמוניהם לכבוד חזרתה של מלכת האופל אל העולם. תאניס, בצעד מיואש, הצטרף אל קיטיארה, כדי לנסות לחלץ את לאורנה בדרכו שלו. בה בעת, נכלאו קרמון וחבריו במרתפי המקדש. אולם, תניס הצליח (בעזרת רייסטלין וללא ידיעתו) לקטול את אריאקס, קיסר אנסאלון ונטל את כתר העוצמה שלו. בזמן המהומה שהשתררה, עזרו קרמון וחבריו לברם להגיע אל אבן היסוד של המקדש ולגאול את ברם מיסוריו ובכך למנוע את חזרתה של טאקיזיס לעולם, ואז נמלטו קרמון, טיקה וגדילן מהצינוק בעזרת רייסטלין, שכעת ענד את הגלימות השחורות, והיה זה שהגן על אחיו כעת. אף תניס הצליח להיחלץ עם לאורנה מידיה של קיטיארה. לאחר מנוסתם, רייסטלין נפרד מאחיו לשלום, ורכב על דרקונו, כרתי רועץ-דם, מותיר את אחיו שבור לב[11].

טרילוגית אגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אגדות רומח הדרקון

התמקדות נוספת בקרמון וביחסיו עם אחיו נמצאת בטרילוגיה המרכזית השנייה של רומח הדרקון, אשר מתחילה כחמש שנים לאחר מאורעות הטרילוגיה הראשונה.

השברון והמשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חמש השנים, שבו קרמון וטיקה לעיירה מרגוע ונישאו זו לזה. במשך ששת החודשים הראשונים סייע קרמון בבניית העיירה מחדש. הוא וטיקה עברו לנהל את פונדק הבית האחרון מידיו של אוטיק, אביה המאמץ של טיקה. אולם, לאחר שהעיירה חזרה לקדמותה, אף אחד לא הזדקק לעזרתו של קרמון, והוא החל להטביע את יגונו בכוהל גמדים במסבאה מוזנחת בשם "קסת הדיו" בפרברי מרגוע. כתוצאה מכך, מראהו החסון החל לרפוף והוא עלה במשקלו. לאחר שנזרק מביתו על ידי טיקה, קרמון וגדילן קוץ-רגל נשלחו עם כוהנת פלאדין, קריסניה טאריניוס, כדי להגן עליה במסעה לצריח הכישוף הנעלה בוויירת. בדרכם לצריח, קריסניה הותקפה על ידי אביר המוות לורד סות', אך ניצלה בזכות התערבותו של האל פלאדין. קרמון וגדיל נשאו אותה לצריח, ובו נערכה פגישה של מועצת המכשפים כדי לקבוע את גורלה. במהלך הפגישה, קיבלה המועצה דיווח על ידי המרגל דאלאמר האפל אודות פטרונו (ואחיו של קרמון), רייסטלין מאז'ר, ועל כוונותיו לקרוא תיגר על טאקיזיס. חרף זאת, המכשפים החליטו לשלוח את קרמון וקריסניה בחזרה לעבר, לזמנו אל המלך הכוהן טרם החורבן הגדול כדי שירפא את קריסניה. למרות שנאסר על גדילן לבוא עימם (כיוון שחוקי הקסם אוסרים על מסעם של קנדרים בזמן), הוא גם מצליח לבוא עימם, והשלושה מופיעים בסמטה בתחומי העיר איסטר[12].

איסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמון, גדיל וקריסניה הופיעו ומייד הואשמו השניים ב"תקיפתה" של כוהנת פלאדין. קרמון הושלך אל הכלא יחד עם הקנדר והם נמכרו בשוק עבדים באיסטר לאראג, אדון המשחקים, כדי שיילחמו כגלאדיאטורים בזירה. באמצעות תזונה נוקשה ומשטר אימונים, חזר קרמון לכושרו והוא הפך ל"אלוף" ונערץ על ידי הגבירות שבאו לצפות במשחקים בזירה. בשל עליית מעמדו, קיבלו קרמון וגדיל חופש תנועה בעיר בתנאי שלא יברחו. הוא גילה כי קריסניה רופאה על ידי המלך הכוהן ושאחיו מתחזה לפיסטנדנטילוס בחצרו של המלך. בהבינו את תפקידו במנוסתם של קריסניה ורייסטלין מפני החורבן הקרב, קרמון נלחם בקרב האחרון בזירה ביום בו הכה הר האש באיסטר. הוא נשלח לזירה כדי להילחם בחבריו לקרב, קירי ופרגאס, אך השלושה התאחדו והרגו את אראג ועוזרו ראאג. קרמון הגיע למקדש פלאדין, שם הטיל רייסטלין לחש כדי להעביר את עצמו, אחיו וקריסניה לצריח הכישוף הנעלה בפלנתאס מאה שנה קדימה (וכ-250 שנה לפני זמנם שלהם)[13].

מלחמת שער הגמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הגיעו לצריח, עדיין לא הוסרה מעליו הקללה, ושומרי הצריח המקוללים, כמעט והרגו את שלושתם, לפני שרייסטלין השתלט עליהם. אך אז גילה רייסטלין כי השער לשאול לא היה שם כי אם הועבר למצודת זהמאן והקבוצה החלה בהכנותיה דרומה למישורי דרגות'. בדרכם דרומה, הקבוצה הותקפה על ידי שודדים, אך קרמון הביס את מנהיגם, חצי העוג, אצבע-פלדה, והצליח לאחד את שאר השודדים למטרת קבוצתו, וכך החל ליצור את מה שכונה לאחר מכן כ"צבא פיסטנדנטילוס", אשר מטרתו הייתה כיבוש ממלכת הגמדים תורברדין ובזיזת אוצרותיה.

בעוד הצבא פוסע דרומה, הוא הלך וגדל. בהתקרבו לים החדש, גנרל קרמון, כפי שכונה, גייס צבא של ברברים בהנהגתו של צל ליל (אב קדמון של מי-נהר) וצבא גמדי גבעות בראשות רגהר כור-אש (סבו של חלמיש). צבאו של קרמון החל פוסע לאורך מישורי אבנסיניה. במקביל, ובלא ידיעתו של קרמון, רייסטלין כרת ברית עם מנהיג שבט הדוואר של גמדי ההרים, כדי שיבגוד במלך דאנקן ויגרום לפריצת החומות של פקס-תרקס. הם אכן ביצעו זאת, והצבא הצליח לפרוץ את המצודה ולהתקדם דרומה לעבר תורברדין ומצודת זהמאן, מטרתו האמיתית של רייסטלין.

במהלך שהייה לילית במישורים, הותקפו שלושתם בידי קבוצת גמדים לוחמים בהנהגתו של כראס. קרמון וקריסניה נפצעו קל, אך רייסטלין נפגע באופן אנוש, וקריסניה הצליחה לרפא אותו. לאור התקפה זו, המשיך הצבא במתקפותיו לעבר זהמאן, ורייסטלין במקביל החל את הכנותיו שלו. אולם, כאשר גילה רייסטלין את גדילן והגנום, גנימש, הוא רצח את הגנום והחזיק את הקנדר בשבי מתחת למצודה. גם צבאו של קרמון סבל מבעיות - צבא גמדי הגבעות המשיך לעבר תורברדין בגפו, הברברים חזרו לשבטם ואנשיו של קרמון נבגדו בידי גמדי הדוואר. קרמון נמלט בעזרת גדילן, והשניים המשיכו למעמקי המצודה כדי להתעמת עם רייסטלין וקריסניה. רייסטלין שיחרר את קרמון מעליו והסביר לו כיצד להשתמש באביזר המסע בזמן כדי לחזור להווה. אולם, השימוש באביזר על ידי קרמון ורייסטלין התרחש ברגע בו הטיל רייסטלין את קסמו על מנת להיכנס עם קריסניה לשאול. התוצאה ההרסנית הייתה פיצוץ מצודת זהמאן ומישורי דרגות', עליהם מצאו אלפים מצבא פיסטנדנטילוס את מותם[14].

עתיד עגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד רייסטלין וקריסניה הצליחו להיכנס בעד השער, קרמון וגדילן הועתקו לעתיד, שנתיים קדימה מהזמן בו אמורים היו להגיע, לשנת 358 אחה"ח[1]. במקום למצוא את העיירה מרגוע כפי שזכרו אותה מההווה אותו עזבו, הם גילו רק שממה ואדמת טרשים. השמיים היו חרוכים על ידי סופות ברקים מוזרות, שכנראה הרגו כל אחת ואחד על פני האדמה. השניים שמו פעמיהם לעבר צריח הכישוף הנעלה בוויירת' כדי לנסות להבין את אשר אירע, שם פגשו באסטינוס רושם הרשומות עומד לסיים את הכרך האחרון של רשומות (תיעוד תולדות קרין) בעוד האל החדש, רייסטלין, מענה את פר סליאן. מג הגלימות הלבנות הורה לקרמון לא לאפשר לאחיו לעזוב את השאול ולמנוע את העתיד/הווה מלהתרחש. ברגע האחרון לפני סוף העולם, הצליחו קרמון וגדילן לחזור שנתיים אחורה, אל ההווה, לפלנתאס[15].

מלחמת הגבירה הכחולה והקורבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמון מצליח לגנוב את הכרך האחרון מידיו של אסטינוס, לפני שהוא שב להווה, בה הוא לומד על מלחמתה של הגבירה הכחולה והוא מורה לגדילן למנוע מתניס חצי-אלף להוביל את המגננה על שערי העיר פלנתאס. גדילן מצליח לשנות את תוכניותיו של קרמון לעבור את שדרת שויקאן. קרמון ותניס משתמשים באביזר הקסום לחדור למצודה המעופפת המרחפת מעל לעיר. הם נלחמים על חייהם במצודה ומגלים כי גדילן הצליח לחדור למצודה בעזרת דרקון הארד קירסה (הבזק אש). השלושה מצליחים להשתלט על המצודה בעזרת גמד אשפתות בשם ראונס. ראונס וגדילן מצליחים להנחית את המצודה לעבר צריח הכישוף הנעלה. קרמון ותניס מזנקים לעבר מעקה הגג, ולאחר שנכנסים, מגלים את דאלאמר וקיטיארה נעולים בקרב קטלני במעבדתו של רייסטלין. תניס ניגש לטפל בהם, בעוד קרמון נכנס מבעד לשער אל השאול כדי לעצור בעד אחיו.

הוא מגלה את קריסניה הגוססת, שם הותיר אותה רייסטלין למות. הוא מציל את חייה בכך שמחזיר אותה אל המעבדה, ופונה חזרה לעבר אחיו. הוא מצליח לגרום לרייסטלין לגלות מה העתיד שטמון בכך שינצח את מלכת האופל. ברגע של תבונה עמוקה ביניהם, רייסטלין מושיט לקרמון את מטה מגיוס המכושף, כדי שינעל את השער בעודו לכוד עם אלת הזדון ובכך מקריב רייסטלין את חייו, בעוד תניס ודאלאמר צופים בכך. העיר פלנתאס מצליחה לעמוד במתקפת צבא הגבירה והצבא נסוג. קרמון שב לביתו זמן קצר לאחר מכן, לשקם את חייו עם טיקה. הוא משפץ את הפונדק ואת ביתם, ומותיר חדר אחר ריק לזכרו של אחיו[16].

נישואיו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלאחר מלחמת הרומח, הקימו קרמון וטיקה משפחה ולזוג נולדו חמישה ילדים: תאנין מאז'ר, שנקרא על שמו של חברם, תניס חצי-אלף; סער מאז'ר, לזכרו של סער בהיר-להב; פאלין מאז'ר, על שם האל פלאדין; לאורה מאז'ר (על שם לאורנה קנן), שברבות הימים תגדל לנהל את הפונדק; ודזרה מאז'ר. בשנת 378 אחה"ח[1], תניס וקרמון הגיעו למצודת סער תחת זהות בדויה, כשנענו לבקשתה של שרה דאנסטן, שביקשה שיסייעו להושיע את בנו היחיד של סער, פלד מאבירי טאקיזיס. הם כשלו במשימתם זו, אך הצליחו לטעת מעט ספק בנשמתו של פלד[17].

אירועים אפלים אירעו בחייו של קרמון, כאשר חמש שנים לאחר מכן, התרחשה מלחמת הכאוס בה נספו שניים מבניו, תנין וסער, ובנו הצעיר נשבה על ידי אבירי טאקיזיס. פלד בהיר-להב החזיר את גופותיהם של תנין וסער לידי קרמון ואשתו. באותה המלחמה, אוחד קרמון עם אחיו, רייסטלין, לזמן קצר. רייסטלין ופאלין, בסיועם של פלד וגדילן, הצליחו לסייע בעד האלים לגרום לאביהם, כאוס, לעזוב את העולם. לאחר שנחנך קבר הגיבורים האחרונים שנה לאחר מכן במרגוע, קרמון נאם נאום לזכרו של גדילן[18].

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמון ואשתו זכו לאושר כאשר פאלין נשא לאישה את אושה ולהם נולדו בן ובת, אולין ולינשה.

טיקה הלכה לעולמה בשנת 420 אחה"ח[1], וקרמון מספר חודשים אחריה. קרמון מת ביום אמצע הקיץ, בעת שלקה בהתקף לב כאשר ראה על סף הפונדק את ידידו משכבר הימים, גדילן קוץ-רגל[19].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 אחרי החורבן הגדול
  2. ^ 2.0 2.1 מרגרט וייס, רומח הדרקון - רשומות רייסטלין, כרך א', כבשן הנשמה
  3. ^ טינה דניאל, החבורה
  4. ^ מרגרט וייס, רומח הדרקון - רשומות רייסטלין, כרך ב', אחים לנשק
  5. ^ קווין שטיין, רומח הדרקון - טרילוגיות ההקדמה, כרך ג', האחים מאז'ר
  6. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של דמדומי הסתיו, חלק 1
  7. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, דרקונים של דמדומי הסתיו, חלק 2
  8. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, הרשומות האבודות, כרך א', דרקונים של מעמקי הגמדים
  9. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', דרקונים של ליל החורף, חלק 1
  10. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 1
  11. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 3
  12. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך א', עת התאומים, חלק 1
  13. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך א', עת התאומים, חלק 2
  14. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך ב', מלחמת התאומים
  15. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך ג', מבחן התאומים, חלק 1
  16. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך ג', מבחן התאומים, חלק 3
  17. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רומח הדרקון: דור ההמשך, "בנה של קיטיארה"
  18. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, דרקוני להבת קיץ
  19. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, מלחמת הנשמות, כרך א', דרקונים של שמש גוועת