חלמיש כור-אש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלמיש כור-אש
Flint fireforge.jpg
חלמיש, מתוך עטיפת הספר נשמות אחיות
הופעה ראשונה דרקונים של דמדומי הסתיו, 1984
מידע דמות
גזע גמד גבעות
מין זכר
מקצוע לוחם
מולדת בית-גבעות
הורים דורגר כור-אש (אב)
אחים איילמאר, רובריק, גליניס, ברנרד, טיבאלט, ג'ת וְפידליה

חלמיש כור-אשאנגלית: Flint Fireforge) הוא אחת הדמויות המרכזיות בסדרת הספרים המרכזית של ספרי רומח הדרקון. חלמיש הוא גמד גבעות מזדקן, לוחם חזק וידידו הטוב ביותר של תניס חצי-אלף. חלמיש (203 - 352 אחה"ח[1]) נולד כבן שני למשפחה בת שלושה-עשר ילדים והוא צאצא למנהיג כפר בית-גבעות בשם רֶגהָר כור-אש,[2] אחד השבטים הגדולים באותו הכפר. שם אמו אינו ידוע, ואביו היה דוּרְגָר כור-אש, אשר נלחם יחד עם אביו במלחמת שער-הגמדים, דבר אשר ביסס את שנאתו של חלמיש לשבט גמדי ההרים. אחד מאחייניו של חלמיש הוא גַ'סְפֶר כור-אש, אשר היה מחסידיה של סהר-פז בעידן החמישי.

חלמיש היה אומן נגרות ונהג לייצר צעצועי עץ לילדים, אותם העניק במתנה ללא כל תמורה. בנוסף היה גם חרש מתכות מהמעלה הראשונה, ורבים מתושבי אבנסיניה ביקשו לעצמם את יצירותיו. סימן ההיכר שלו היא קסדת רעמת הגריפון שלו.[3]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו בבית גבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלמיש נולד בחוות משפחתו בבית-גבעות, בה עבד ברגע שיכול היה לעשות זאת. כאשר היה צעיר, שנא לעשות זאת, ובתחבולות גרם לאֶחיו הקטנים ממנו לבצע את מטלותיו במקומו. אחיו הגדול, אַיְילְמַאר כור-אש, הביא אותו בסוד אומנות הנפחות ובמשך זמן זה, התקרב חלמיש לאחיו הגדול. בצעירותו, נהגו חלמיש ואיילמאר לצאת להרפתקאות באזור הרי כרוליס בחפשם אחרי אוצרות. באחת מן ההרפתקאות הללו גילו חלמיש ואחיו מערת הובגובלינים. לאחר שהרגו את רוב יושבי המערה, גילו את חדר האוצר של שבט ההובגובלינים. בפסגת ערימת האוצרות ניצב לו גרזן נוצץ, אותו לקח איילמאר לעצמו בעוד חלמיש מילא כיסיו באבני חן ומטבעות. הם קראו לגרזן בשם הגרזן התַרְקָני, מאחר שהמערה הייתה קרובה למצודת פקס תרקס. שנים לאחר מכן, ביום מִילוֹא הזקן של חלמיש,[4] איילמאר העניק את הגרזן התרקני לחלמיש כמתנה. איילמאר אולץ לפרוש מחיי הרפתקנות בגיל צעיר ואמר לחלמיש כי "בגלל שנלחמת כמו נערה, אתה 'צטרך ת'גרזן הזה יותר ממני". חלמיש איבד גרזן הזה יותר מאוחר בזמן בו נלחם כנגד גמדי אופל.[5]

שהותו בקאלינסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים הבאות חלמיש ביסס את חייו בעיירה מרגוע. באביב שנת 288 אחה"ח,[1] ניגש אליו אלף קאלינסטי. דובר השמשות[6] סולוסטרן קנן רכש אחת מיצירות המתכת של חלמיש קודם לכן, וביקש מחלמיש להגיע לבירת הממלכה, קאלינוסט, על מנת לבצע עבודות עבור דובר השמשות. חלמיש, שהיה בתחילה חשדן, ראה את חותם היוצר שלו על גבי החפץ אותו הראה לו האלף, והסכים להגיע לאומת אלפי המערב.

כאשר הגיע לקאלינוסט, התיידד במהרה עם חצי-אלף אותו פגש בשם תניס. במשך השנים, כאשר חלמיש נהג לצאת ולשוב לממלכה האלפית, נעשו חלמיש ותניס חברים קרובים מאוד, וחלמיש אף לימד את תניס מעט מאומנות המתכת. הוא גם התיידד מאוד עם דובר השמשות עצמו.

במשך עשרים שנה נהג להגיע בקיץ לקאלינסטי. הוא השיג לעצמו פרדה לה קרא קלת-רגל. בשנת 308 אחה"ח[1] הותקף חלמיש על ידי יצור דרקוני, ובזמן מנוסתם של חלמיש ופרדתו, הוא נתקל בסְלָא מוֹרִי[7] אשר הובילה היישר אל מגדל השמש.[8] הוא סיפר על תקיפתו לשליט, אשר ארגן משלחת ציד. חלמיש ותניס התנדבו אף הם לצאת למשלחת זו, ובזמן החיפוש, נתקלו ביצור, אשר הרג אציל אלפי ובסופו של דבר היצור נהרג על ידי קוסם החצר, מִירָאל. לאחר הקרב, נתגלו חיציו של תניס בגופו של האציל והוא נלקח למעצר, אך שוחרר. כאשר נרצחה גם המיילדת של הממלכה, הואשם תניס בשנית ברצח. סולוסטרן הטיל על חלמיש למצוא את הרוצח האמיתי. לאחר מספר ימים, נתגלה כי הרוצח האמיתי היה קוסם החצר, שלמעשה היה אחיו של דובר השמשות, אשר תיכנן להשתלט על הממלכה. חלמיש ותניס הצליחו לסכל את מזימתו ולטהר את שמו של תניס. בתום כל זאת, חלמיש חזר למרגוע, ותניס החליט לעזוב את ממלכתו ולגור עם חלמיש בעיירה.[9]

מגוריו במרגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מספר שנים בהם גר במרגוע, אסף לביתו חלמיש את הנערה טיקה ויילן. הוריה של טיקה לא היו עוד חלק מחייה, וחלמיש דאג לייצר עבורה צעצועים עד שאוטיק סנדאת' אימץ אותה.

חלמיש פיתח פחד אימתני מחציית מים כלשהם, לאחר שבאחד מהרפתקאותיו עם חבורת הרומח בהם חנתה החבורה לחופיו של אגם הבדולח, קרמון בעודו על סירה, החליט לתפוס דג ללא חכה או עזרה. הוא נשען קדימה יותר מדי, והפיל את הסירה על יושביה למים. חלמיש, שלא ידע לשחות, נפל תחת קרמון אל תוך המים, וכאשר לא צף מעלה, גדיל צלל ומָשָׁה את חלמיש אל פני המים. מאז נשבע חלמיש לא להיכנס לסירה או כלי שיט אחר לעולם.

בשנת 345 אחה"ח[1] נסע חלמיש לאי קרתאי עם בני החבורה למנוע השתלטות של המינוטאורים על יבשת אנסאלון. במהלך מסעם, עוגית למחצה בשם קִירְסִיג התאהבה בחלמיש, והוא עצמו חיבב אותה. אולם היא נהרגה על ידי מינוטאור, דבר שהעציב את חלמיש מאוד.[10]

השיבה למולדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו של אחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם תחילת החורף של אותה השנה, תיכנן חלמיש להישאר במרגוע. בעת שרכש דברים לשם הכנת ביתו לחורף, פגש חלמיש בסוחר גמדאי בשם הָנוּק, אשר סיפר לחלמיש על עסקה שנרקמה בין עיר מולדתו של חלמיש, בית-גבעות לבין שבט גמדי הת'ייוואר.[11] חלמיש החליט לשנות את תוכניתו ולהגיע לבית-גבעות. בדרך לשם, נתקל בעגלות סוחר משבט הת'ייוואר והבין כי הסיפור אשר סיפר לו הנוק היה נכון. כאשר הגיע לכפרו, חלמיש שם פעמיו לפונדקו של גמד בשם מוֹלְדוּן כדי לעמוד יותר על טיב העסקה עם גמדי האופל. הוא למד כי ראש-הכפר הוֹלְדֶן רקם עסקת מסחר טובה עם הת'ייוואר אשר איפשרה להם לנוע בדרך החוצה את הכפר תמורת סכום מכובד ויותר מהוגן. חלמיש רתח מזעם למרות שהעסקה הייתה יותר מהוגנת. כאשר עמד לצאת מהפונדק, שוטה הכפר, גמד בשם גַארְת', נכנס לפונדק וחשב כי חלמיש הוא איילמאר כור-אש, אחיו הבכור של חלמיש. חלמיש למד מבעל הפונדק כי אחיו הבכור נהרג מהתקף לב בעת שעבד על מרכבה של שבט הת'ייוואר במחצבת דֶלְוָּאר.

חלמיש חזר לבית משפחתו בדיוק כאשר אספה מאולתרת של משפחתו התכנסה מחוץ לבית. בכנס זה החל חלמיש חושד במותו של אחיו והחל לתהות מדוע אחיו, שתמיד תיעב את שבט הת'ייוואר, הסכים לעבוד עבורם. באותו כנס, בנו של איילמאר, בַּסָאלְט, האשים את דודו חלמיש, אשר לא דאג למשפחתו והעדיף את מחיצת בני האנוש. למחרת, ביקר חלמיש בשנית בפונדק מולדון ולמד עוד על העסקה בין שבטי הת'יוואר והניידאר (השבט אליו השתייך חלמיש). הוא הבין שבסאלט העדיף להיות בפונדק מאשר בבית אביו. מולדון הסביר לחלמיש כי בסאלט הרגיש אשם בשל מותו של אביו. בעודם דנים בנושא, הגיע בסאלט לפונדק והאשים בשנית את חלמיש על היותו אח רשלן. הוויכוח ביניהם הפך לתגרת אגרופים, וחלמיש הטיח ארצה את אחיינו. חלמיש הסב אל מולדון והמשיך לחקור מדוע הת'ייוואר הגנו על מחצבת דלואר ומדוע היו זקוקים להגן עליה.

בהמשך, פרץ חלמיש לתחומי המחצבה וערך חיפוש בתוך המרכבות לגלות מהו תוכנם האמיתי. הוא איתר התקן סודי באחת מן המרכבות וגילה כי הוא מכיל כלי נשק. גארת', שוטה הכפר, גילה אותו שם, וחלמיש שיטה בו וגרם לו לחשוב כי הוא איילמאר וגירש אותו משם. אולם אז, גילתה אותו קבוצת גמדי אופל. חלמיש נלחם בחבורה זו והרג אחד מהם, ואף איבד את מגפיו תוך כדי מנוסתו מהם. את הלילה בילה חלמיש הרחק מבית משפחת כור-אש כדי להחליט מהו צעדו הבא. לאחר מכן, שב בכל זאת לבית המשפחה, שם אלמנתו של איילמאר, ברטינה כור-אש, העניקה לחלמיש את מגפיו הישנים של בעלה. אחיו של חלמיש, טיבאלט, הגיע לבית המשפחה זמן קצר לאחר מכן וסיפר לו כי הוא מוכרח לעזוב או שיעצרו אותו. חלמיש החליט לעזוב את הכפר ולהגיע לתורברדין כדי להבין מהי הסיבה האמיתית להברחת כלי הנשק של הת'ייוואר.

תורברדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרכו לתורברדין, הותקף חלמיש על ידי טרול וניצל בעזרתו של בסאלט. השניים המשיכו יחד לעבר לתורברדין, אך כאשר התקרבו לשם, פקד חלמיש על אחיינו להישאר מאחור. כאשר היה חלמיש בתוך ממלכת גמדי ההרים, נלכד חלמיש על ידי גמדי ת'ייוואר ונכלא באשמת ריגול. אחד מהם, גמד אופל בשם פּיטְרִיק ניסה להיפטר מחלמיש על ידי השלכתו לבור המפלצות. ברגע האחרון, מפקדת בית המשמר בתורברדין, פֶּרִיאָן צִיפְּרִיוּם ניסתה להניא את פיטריק מלעשות כן. אולם פיטריק לא השתכנע והשליך את שניהם לבור. בתחתית הבור נתקלו בתולעת פגרים, אשר חלמיש הניס. הם אף מצאו שם מושבה של גמדי מחילות בשם כוך-בוץ. גמדי המחילות החליטו כי חלמיש תואם למושא נבואה עתיקה שלם והכתירו אותו כמלך פְלוּנְק השני ואת פריאן כמלכה חוד-פרווה הראשונה - מלכי המושבה שלהם. תחילה, סלדו חלמיש ופריאן מהרעיון, אולם שינו דעתם כדי להשתמש בגמדי המחילות נגד מזימות הת'ייוואר. עם הזמן, חלמיש ופריאן החלו מתאהבים אחד בשני.

המצור על בית-גבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלמיש הרכיב צבא גמדי מחילות אשר יצעד עמו יחד לבית-גבעות כדי להגן על הכפר. לפני שעזבו, החלו חלמיש ופריאן לרקום תוכניות לעתיד משותף. פריאן העניקה לחלמיש את הגרזן התרקני כמתנה, בארוחת ערב האחרונה שלהם לפני עזיבתם. ביום המחרת הנהיגו את הצבא לעבר בית-גבעות. בדרכם לשם, נתקלו בחלק מצבא הת'ייוואר והתקיפו אותם. הת'ייוואר הניסו את גמדי המחילות לעבר אגם קפוא והקיפו אותם מכל עבר. אולם אז, הקרח קרס תחת צבא הת'ייוואר והם טבעו. גמדי המחילות, שמטבעם שורדים בכל מצב - שחו למקום מבטחים.

חלמיש הגיע לבסוף עם צבאו לבית-גבעות ולמד על מותו של מולדון, בעל הפונדק ומעצרם של בני שבט הת'ייוואר. הוא עזר לתכנן תוכנית להגן על העיירה שכללו בניית מתרס כדי להאט את התקדמות הת'ייוואר לעברה. הוא אף נעזר באחיו, רוּבֶּרִיק, כדי לסנוור את גמדי האופל. בזמן הקרב על בית-גבעות, צפו עיניו של חלמיש במותם של כמה מתושבי העיירה כולל גמד המחילות גארף ואחיו בֶּרְנַרְד כור-אש אשר מת כדי להציל את חלמיש. ההגנה לא צלחה לאורך זמן, וכוחות ההגנה של העיר נסוגו לעבר מבשלת הבירה של העיירה, שם פריאן חוסלה בידיו של פיטריק, אשר נהרג בעצמו בגרזן התרקני של חלמיש - דבר שגרם לגרזן להתחמם מאוד. לפני שהגרזן נהרס, בעל המבשלה הִילְדִי תל-סלע פיענח את השפה שהייתה חקוקה על הגרזן והסביר כי השימוש בגרזן יימשך עד אשר גמד ייהרג בידיו של גמד האוחז בגרזן. שאריות הגרזן התפוצצו בחוצות העיירה בעוד חלמיש מתאבל על אהובתו, אחיו וכל הגמדים האמיצים שמתו במערכה.

גמד המחילות נוֹמְסְקוּל הדיח את חלמיש מכס שלטון של שבט כוך-בוץ כיוון שמלכתו אבדה לו. פריאן נטמנה בחלקה בתחומי משפחת כור-אש כמו גם אחיו ברנרד. לאחר זמן מה, החליט חלמיש לחזור למרגוע.[5]

מלחמת הרומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

זק טרות ופקס תרקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חמש שנים בהן לא התראו, חלמיש פוגש בתניס וגדילן מחוץ למרגוע לפני שנכנסו לעיר בה גרו. בטרם כניסתם, התעמתו עם גובלינים בראשותו של שר-המעט טודי. חלמיש וחבריו המשיכו לעבר פונדק הבית האחרון. בעודם נחים בפונדק, הדריק, התיאוקרט העליון של מרגוע, שהיה שיכור, החל להתעמת עימם. הדריק מעד, ונפל אל האח בטעות. גדילן קוץ-רגל הקנדר ניסה למשוך אותו בעזרת מטה בדולח כחול אשר הוסווה כמטה רגיל. מעשה זה גרם לכך שהדריק נרפא מכל פציעותיו וכוויותיו אך גם לכך שטבעו האמיתי של המטה נגלה. איש זקן שנכח בפונדק, צעק והאשים צמד ברברים אשר היו בחברתו של סער בהיר-להב בכך שהשתמשו בכישוף וכי כוחותיו של שר-המעט תרים אחר המטה הזה.[12]

לבני החבורה המורחבת לא הייתה ברירה כי אם להימלט מפני אלו שרצו לקחתם בשבי, כך החלו חלמיש וחבריו במסע שהחל מחוץ למרגוע, עבר באגם מי הבדולח, דרך היער הקודר ואל זק טרות, שם מי-נהר, אחד הברברים נזכר כי קיבל לידיו את המטה. שם, בעיר החרבה, הדרקונית השחורה, קיסנת' כמעט והרגה את מי-נהר, אולם סהר-פז השתמשה במטה כדי להציל אותו מסף המוות.[12]

חלמיש חזר עם חבריו למרגוע, אשר נכבשה ונחרבה כמעט עד היסוד בידי צבאות הדרקונים. שם, נשבו על ידי כוחותיו של לורד טודי ונשלחו למכלאות פקס תרקס לשמש כעבדים. חלמיש ובני חבורתו שוחררו מקרונות העבדים על ידי אלפי קאלינסטי, אשר הביאו אותם לממלכת האלפים המזרחית. שם החליטו להתקיף את פקס תרקס כדי לשחרר את העבדים הכלואים במצודה. הם הצליחו לחמוק אל תוך מתחם המצודה בעזרת דרך סודית (סְלָא מוֹרִי באלפית), ולבסוף גם לשחרר את העבדים מהמכרות. הם אף הביסו את שר הדרקונים הנורא קטב מרירי ונמלטו עם הפליטים לעבר הרי כרוליס כאשר צבאות הדרקונים בעקבותיהם.[13]

טרסיס וחומת הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהשיבו את מקבת כראס במעמקי תורברדין, בני החבורה ופליטי פקס תרקס הורשו להישאר בממלכת הגמדים התת-קרקעית למשך החורף.[14] בינתיים החליטו חלמיש וחבריו לשים פעמיהם אל טרסיס המעטירה כדי לראות אם יוכלו לשכור ספינות כדי להעביר את הפליטים לאבנסיניה. אולם, כאשר הגיעו לשם, גילו כי טרסיס הייתה בלב יבשה (שינוי אשר נגרם בעקבות החורבן הגדול שאירע כ-350 שנה קודם לכן) ותחת שליטתם של צבאות הדרקונים. זמן קצר לאחר הגיעם לעיר, התפצלה החבורה במהלך התקפה של צבא הדרקונים האדום (ואגף מצבא הדרקונים הכחול) בפיקודה של הגבירה הכחולה.[15]

חלמיש המשיך עם גדילן, גילתנאס, לאורנה, סער ועם שלושת אבירי סולאמניה דרק שומר-הכתר, בריאן דונר ואראן ארוך-קשת אל עבר חומת קיר הקרח כדי למצוא את בועת דרקון האגדית. בדרכם לשם, חוו חלמיש וחבריו את הסיוט אשר חוו תניס חבריו בסילבנסטי. בחלום, חלמיש נהרג מהנפותיה חסרות השליטה של טיקה. הוא אמנם לא מת, אך החותם שטבע בו החלום, היה ממשי עבורו.[16] בטירת קיר הקרח, התעמתה חבורתו של חלמיש עם שר הדרקונים הלבן, פאל תאס אשר אחז בבועת דרקון, והרגה אותו. במהלך קרב זה, נהרגו בריאן ואראן.[17] הם עלו על ספינה ושמו פעמיהם אל האי סנקריסט. במהלך מסע זה, חלה חלמיש מאוד והאמין כי הוא גוסס. היה זה האות הראשון להחמרת מצבו.

ארגות וצריח הכהונה הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינתם עלתה על שרטון בארגות בעקבות מרדף דרקונית לבנה אחריהם. שם, חלמיש וחבריו נשבו על ידי אלפי סילבנסטי, אשר העבירו אותם לידיהם של אלפי קאלינסטי, אשר גם שהו על האי. חלמיש, גדיל, סער ודרק הושמו במעצר. לאורנה ואחיה הוחזרו לאביהם, ששהה באי יחד עם עמו הגולה. לאורנה סייעה לחלמיש וחבריו להימלט מפני האלפים והם נסו אל ההרים ומצאו שם טירה סולאמנית בצידו השני של האי. בעוד שסער ודרק לקחו עימם את בועת הדרקון, המשיכו חלמיש, גדילן, לאורנה, גילתנאס וסילברה, אלפית פרא שהצטרפה אליהם, לשטות ברודפיהם דרך ההרים. הם הגיעו למקום מסתורי אשר כניסתו הייתה חצובה בדמות דרקון. חלמיש והאחרים, מלבד גדילן, נפלו תחת השפעתו של לחש הרדמה זמן קצר לאחר כניסתם. כאשר התעורר, כמעט התעלף חלמיש למראהו של פיזבן, הואיל ובעיני חלמיש וחבריו נחשב פיזבן למת. כאשר התעורר, צפה בגדילן נעלם עם פיזבן. הוא הסכים לשוב עם לאורנה לסייע לה לשכנע את מועצת האבירים כיצד להשתמש בבועית.[16]

לאחר פגישת מועצת האבן הלבנה, חלמיש המשיך עם לאורנה, סער וגדילן לצריח הכהונה הראשי. שם הקימו מגננה זריזה כנגד צבאות הדרקונים המאיימים לבוא. חלמיש נלחם באומץ נגד כוחות הזדון, וכוחות ההגנה על הצריח הצליחו להדוף לבסוף את הצבאות כאשר לארונה השתמשה בבועת הדרקון אשר מצאה בצריח. אך סער נאלץ להקריב עצמו בקרב יחיד מול שרת הדרקונים, קיטיארה.[18]

מותו של גיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הניצחון בצריח הכהונה הראשי, שב חלמיש עם לאורנה לפלנתאס, שם התקבלו כגיבורים. לאורנה קודמה לתפקיד מצביאת צבא האבן הלבנה, וכאשר חזרו דרקוני הטוב, "ניתן" לחלמיש וגדילן, דרקון בשם קירסה להילחם על גבו. חלמיש נרתע ופחד פחד מוות, אך קירסה הצליח להניח על אוכפו.[19] הם ששו אלי קרב, ובמערכה על וינגארד, הצליחו לשבות קצין מצבא הדרקונים בשם בקריס.

הם רכבו לעבר קאלאמן ואף שם נתקבלו כגיבורים ונערכו לכבודם חגיגות. לאחר שלאורנה קיבלה מכתב סודי כדי לבצע חילופי שבויים בין בקריס לתניס, הסכים חלמיש ללכת איתה לבצע את ההסכם. אולם, דבר זה נתגלה כמלכודת, ולאורנה נשבתה בידי כוחות הזדון ואולם חלמיש וגדילן הורשו לשוב לגבולותיה של העיר קאלאמן. שם, התאחדו מחדש עם תניס וחבריו והסכימו לקחת ברם, איש הנצח.[20]

בדרכם לנראקה, ברם נמלט מהחבורה וחלמיש החל לרדוף אחריו. כאשר המשיך אחר ברם אל בית האלים, ליבו של חלמיש הכזיב אותו והוא סבל מהתקף לב קטלני. בעודו שוכב גוסס, הוא הביט בפיזבן וראה אותו כמי שהוא באמת. חלמיש ביקש ממנו לעזור לו לעזוב את אנסאלון בכבוד. פיזבן נשא את חלמיש אל הבריכה האפלה בבית האלים ונעלמו יחד.[21]

סיפורים סופרו לאחר המלחמה, כי רוחו של חלמיש נחה תחת עץ ליד כבשנו של אל הגמדים ריאורקס ממתין לחבריו (במיוחד לגדילן) שישובו להתאחד עמו. בתום מלחמת הנשמות, איחוד זה מושלם לבסוף.

מראה ואופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובהו של חלמיש הוא כמחצית גובהו של אלף, עם חזה רחב. ידיים נוקשות ומחושלות הכפולות מזרועות אלף. הוא בעל זקן שחור ועבה, ועיניים בצבע כחול פלדה. חלמיש נודע כבעל פוביה חמורה ממים וספינות, וכן נוטה לבחילות בגבהים גדולים ואף אלרגי לסוסים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 אחרי החורבן הגדול
  2. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך ב', מלחמת התאומים
  3. ^ למעשה, זוהי רעמת סוס, אך חלמיש הכחיש זאת בכל פעם
  4. ^ טקס מעבר מילדות לבגרות, הנהוג אצל גמדי קרין, בדומה לטקס בר מצווה
  5. ^ 5.0 5.1 מרי קירצ'הוף ודאגלס ניילס, רומח הדרקון - סדרת ההקדמות, כרך ה', חלמיש המלך
  6. ^ התואר הניתן לשליט אלפי קאלינסטי
  7. ^ דרך סתרים אלפית
  8. ^ מגדלו של דובר השמשות
  9. ^ מארק אנתוני ואלן פוראת', רומח הדרקון - שישיית המפגשים, כרך א', נשמות אחיות
  10. ^ טינה דניאל, רומח הדרקון - שישיית המפגשים, כרך ו', החבורה
  11. ^ שבט של גמדי אופל
  12. ^ 12.0 12.1 טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של דמדומי הסתיו, חלק 1
  13. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של דמדומי הסתיו, חלק 2
  14. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רומח הדרקון - הרשומות האבודות, כרך א', דרקונים של מעמקי הגמדים
  15. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', דרקונים של ליל החורף, חלק 1
  16. ^ 16.0 16.1 טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', דרקונים של ליל החורף, חלק 2
  17. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רומח הדרקון - הרשומות האבודות, כרך ב', דרקונים של שחקי שרת הדרקונים
  18. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', דרקונים של ליל החורף, חלק 3
  19. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 1
  20. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 2
  21. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 3