טרוי מידלטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טרוי יוסטון מידלטון
Troy Houston Middleton
Major General Troy H. Middleton.jpg
גנרל טרוי מידלטון בארדנים
לידה 12 באוקטובר 1889
מחוז קופיה, מיסיסיפי, ארצות הברית Flag of the United States (1877–1890).svg
פטירה 9 באוקטובר 1976 (בגיל 86)
באטון רוז', לואיזיאנה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת שירות 19101937
19421945
דרגה לוטננט גנרל (צבא ארצות הברית) לוטננט גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-45
מפקד הקורפוס ה-8
מלחמות וקרבות
עיטורים
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין (2)
כוכב הכסף  כוכב הכסף
לגיון ההצטיינות (קצין) לגיון ההצטיינות (2)
כוכב הארד  כוכב הארד

טרוי יוסטון מידלטוןאנגלית: Troy Houston Middleton‏; 12 באוקטובר 18899 באוקטובר 1976) היה גנרל בצבא ארצות הברית, אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה, והתפרסם בשל תפקידו בקרב על הבליטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידלטון נולד ב-12 באוקטובר 1889 במחוז קופיה, מיסיסיפי לג'ון יוסטון מידלטון וללורה קתרין "קייט" תומפסון. שני סביו לחמו במלחמת האזרחים האמריקנית בצבא הקונפדרציה, וסבו מצד אמו אף נהרג באחד הקרבות. סבו של אביו - קפטן הולנד מידלטון לחם במלחמת העצמאות של ארצות הברית כחלק מהכוח של ג'ורג'יה, והיה בן למשפחה עשירה ומבוססת מאוד ממרילנד. מידלטון היה הילד החמישי מתשעה ילדים, והתחנך בבית ספר קטן על יד ביתו, אולם בקיץ לימדה אותו אחותו הגדולה והשלימה את השכלתו. בשנת 1904 נשלח מידלטון ללמוד במכללת מיסיסיפי, שם התנהלו הלימודים בצורה קשוחה כמו באקדמיה צבאית, אולם מידלטון התבלט כחניך מצטיין, ובשנת 1909 סיים את לימודיו.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 במרץ 1910 התגייס מידלטון לצבא ארצות הברית, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-29 כטוראי. בנוסף שיחק מידלטון בקבוצת פוטבול מקומית, ואף מונה לקוורטרבק של הקבוצה. ב-10 ביוני 1912 הועלה מידלטון לדרגת רב-טוראי, ולאחר קורס קצונה מקוצר קיבל דרגת לוטננט משנה ב-30 בנובמבר אותה שנה. מידלטון ביקש להצטרף לחיל הרגלים, על אף שהיה מיומן מאוד ברכיבה על סוסים.

בשנת 1914 נשלח מידלטון למקסיקו, כחלק מהסיוע האמריקני למהפכה המקסיקנית, ולאחר 7 חודשים ללא פעילות קרבית חזר לביתו. ב-6 בינואר 1915 התחתן מידלטון עם ג'רושה קולינס, שאותה הכיר בשנת 1911. באוגוסט 1915 פונתה יחידתו של מידלטון בעקבות ההוריקן שפקד את אזור הבסיס, ולאחר מכן השתתפה היחידה בסיוע לנפגעי ההוריקן. באוקטובר אותה שנה נשלח מידלטון עם יחידתו כחלק מכוח תחת פיקודו של ג'ון פרשינג לתפוס את פנצ'ו וילה, אולם הכוח נכשל במשימתו. ב-1 ביולי 1916 הועלה מידלטון לדרגת לוטננט, וב-15 במאי 1917 הועלה לדרגת קפטן.

בעקבות הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה לצד מעצמות ההסכמה ביקש מידלטון להישלח ליחידה קרבית, ואכן הוא צורף לדיוויזיה ה-4. מידלטון מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-167, וב-7 ביוני 1918 הועלה לדרגת מייג'ור. מידלטון השתתף עם יחידתו בקרב השני על המארן ובקרב סן-מייל. ב-17 בספטמבר הועלה מידלטון לדרגת לוטננט קולונל, וב-26 בספטמבר השתתף עם גדודו במתקפת מז-ארגון. ב-11 באוקטובר מונה מידלטון למפקד הרגימנט ה-39, וב-14 באוקטובר הועלה לדרגת קולונל, ובכך היה לקולונל הצעיר ביותר בכל חיל המשלוח האמריקני. ב-19 באוקטובר מונה מידלטון למפקד הרגימנט ה-47, ולאחר סיום המלחמה נשלח עם יחידתו לכהן כחיל מצב באדנאו על יד קובלנץ בגרמניה, ולאחר מכן כחיל משמר על גשר לודנדורף על הריין.

באמצע קיץ 1919 חזר מידלטון לארצות הברית, וחזר לדרגת הקבע שלו קפטן, וב-1 ביולי 1920 הועלה לדרגת מייג'ור. במהלך השנים הבאות מילא מידלטון תפקידי מטה והדרכה שונים, ובשנת 1929 מונה למפקד גדוד ברגימנט הרגלים ה-29. ביולי 1930 מונה מידלטון למפקד אקדמיה צבאית חדשה בלואיזיאנה, וב-1 באוגוסט 1935 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. באוגוסט 1936 נשלח מידלטון לפיליפינים, ובשנת 1937 פרש מהצבא לטובת עבודה כדיקן בLSU בלואיזיאנה, עם שכר של 5,400 $ בשנה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המתקפה על פרל הארבור בדצמבר 1941 חזר מידלטון לצבא, ומונה למפרד רגימנט הכשרה, וב-1 בפברואר 1942 הועלה לדרגת קולונל. בקיץ אותה שנה הצטרף מידלטון לדיוויזיה ה-45, וב-25 ביוני הועלה לדרגת בריגדיר גנרל. בסוף הקיץ מונה מידלטון למפקד הדיוויזיה ה-45, וב-27 באוקטובר הועלה לדרגת מייג'ור גנרל. בקיץ 1943 נשלחה הדיוויזיה לאלג'יריה, וביולי השתתפה בפלישה לסיציליה. בספטמבר השתתפה הדיוויזיה בנחיתה בסלרנו, ובסוף נובמבר אושפז מידלטון בארצות הברית בעקבות בעיות בברכיים.

בדצמבר 1943 מונה מידלטון למפקד הקורפוס ה-8 בבריטניה, וב-12 ביוני 1944 הונחת הקורפוס בנורמנדי. הקורפוס השתתף בלחימה בחצי האי קוטנטן, ולאחר מכן השתתף במבצע קוברה וכבש את ברטאן. לאחר מכן השתתף הקורפוס בקרב על ברסט שנמשך עד ה-19 בספטמבר, ובסיומו נפלו בשבי האמריקני 36,000 שבויים גרמנים. לאחר מכן הוצב הקורפוס בארדנים, בגזרה שנחשבה לשקטה ושימשה להתארגנות ולריענון הכוחות.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על הבליטה

ב-16 בדצמבר פתחו הגרמנים בקרב הארדנים, אולם על אף האבדות הכבדות שספג הקורפוס, הצליחו לבסוף כוחות הקורפוס שתוגברו בכוחות נוספים להדוף את המתקפה הגרמנית, ולהחזיק מעמד במצור על בסטון. לאחר מכן הוכפף הקורפוס ה-8 לארמייה השלישית, והיה הקורפוס האמריקני הראשון שהגיע לנהר הריין. לאחר מכן נלקחו ממידלטון כל יחידותיו והועברו לקורפוס ה-12, ותחת פיקודו נשארה רק הדיוויזיה ה-87. מידלטון פנה לג'ורג' פאטון מפקד הארמייה, וביקש אישור לכבוש את קובלנץ. פאטון סירב בתחילה לאפשר לו לעשות זאת כשלרשותו רק דיוויזיה אחת, אולם לאחר שמידלטון לחץ עליו אישר זאת, ואכן הקורפוס ה-8 כבש במהירות את העיר, שעליה הגנו רק 500 חיילים גרמנים. באמצע מרץ 1945 תוגבר הקורפוס ה-8 בדיוויזיות ה-76 וה-89, ולאחר מכן צלח הקורפוס את הריין באזור פולדה. בהמשך התקדם הקורפוס בגרמניה, ואף גילה את מחנה הריכוז אוהרדרוף. המחנה שוחרר ב-4 באפריל על ידי הדיוויזיה המשוריינת ה-4 והדיוויזיה ה-89. כשחיילי הדיוויזה המשוריינת נכנסו למחנה הם גילו ערימות של גופות, חלקן מכוסה בסיד, וחלק אחר של הגופות נשרפו באופן חלקי במדורות.

הגילוי המחריד של הגופות הביא את גנרל דווייט אייזנהאואר, המפקד עליון של כוחות בעלות הברית באירופה, לבקר במחנה ב-12 באפריל. אליו נלוו גם הגנרלים ג'ורג' פטון ועומר בראדלי. לאחר ביקורו, שלח אייזנהאואר מברק לגנרל ג'ורג' מרשל, ראש המטות המשולבים בוושינגטון, בו תיאר את מה שראה בביקורו במחנה הוא כתב שהאכזריות והבהמיות היו כל כך חזקים שהותירו אותו חולה. לדבריו גנרל פאטון לא רצה להיכנס לראות, אבל הוא נכנס כדי שיוכל להעיד בעתיד מיד ראשונה מה ראה, וכדי למנוע מאנשים לכנות את מה שאירע כתעמולה. השפעת המראות במחנה הייתה כה חזקה עד שב-19 באפריל 1945 שלח אייזנהאואר בקשה למרשל שישלח משלחת של חברי קונגרס ועיתונאים שיבואו לראות ולהביא את מעשי הזוועה של הנאצים לידיעת הציבור האמריקאי. המשלחת אושרה באותו יום על ידי נשיא ארצות הברית הארי טרומן.

לאחר מכן התקדם הקורפוס לעבר צ'כוסלובקיה ויצר קשר עם הצבא האדום, ונאלץ להתמודד עם זרם בלתי פוסק של שבויים גרמנים שרצו להיכנע לצבא האמריקני.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף מאי נשלח מידלטון לארצות הברית, לאחר למעלה משלוש שנים שלא היה בביתו, ובקיץ אותה שנה פרש מהצבא וחזר לעבוד בLSU. על אף פרישתו מהצבא השתתף מידלטון בכמה ועדות חקירה במהלך השנים הבאות. בשנת 1951 מונה מידלטון לנשיא אוניברסיטת LSU, ושימש בתפקיד זה עד לשנת 1962. בשנת 1964 מונה מידלטון לראשות ועדה שעסקה בהקלת המתח הגזעי בלואיזיאנה, וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1970.

ב-9 באוקטובר 1976 מת מידלטון, וב-16 במרץ 1980 מתה אשתו, ושניהם נקברו בבית הקברות הלאומי באטון רוג'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]