יגל הרוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יגל הרוש
יגל הרוש.jpg
לידה 28 באוקטובר 1984 (בן 37)
דימונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב
עיסוק זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פיוט, שירה ישראלית
כלי נגינה קמנצ'ה, עוד, נאי, גיטרה
שיתופי פעולה בולטים אהוד בנאי, ברי סחרוף, דויד דאור, ארז לב ארי, יונתן רזאל, התזמורת האנדלוסית הישראלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יגל הרוש (נולד ב-28 באוקטובר 1984) הוא נגן, מלחין ומשורר ישראלי, המשמש כראש בית הספר למוזיקה מן המזרח "כולנא" בירוחם. מייסד "בית המדרש למקאם ופיוט". בעל תואר ראשון בנגינה על קמנצ'ה מהאקדמיה למוסיקה בירושלים. בעל תואר ראשון ושני בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חוקר הקשרים של פואטיקה, מוזיקה ומיסטיקה יהודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בדימונה בבית דתי[1]. כשגדל עזב את חיי הדת, וב-2005 למד לתואר ראשון בפילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. במהלך לימודיו באוניברסיטה, הגיעה הצעה מארגון "הלל ישראל"[2] להצטרף לפרויקט בו מוזיקאים מבצעים מחדש פיוטים וניגונים ישנים[3]. הרוש חבר לקבוצת מוזיקאים, שיחד החילו לעבוד על הפיוט "ידידי השכחת" של רבי יהודה הלוי שעל שמו נקרא הפרויקט. על השתתפותו בפרויקט זה סיפר:

"בזמן שהחברים התלבטו האם מתאימה גיטרה בס או לא, אני נשאבתי למילים. מבין חברי הקבוצה הייתי היחיד שהמילים היו מחוברות לו עם לחן, ועם סיטואציה חיה. זכרתי את סבי עליו השלום שר את הפיוט בבית הכנסת ובערבי שבת בביתו ופתאום זה הכה בי – אני שכחתי. שכחתי את ניגוני בית אמי ואבי. שכחתי את החי"ת והעי"ן, שכחתי איך להתפלל, שכחתי איך למלל את התאווה הבלתי פוסקת שלי לקרבת אלוהים שכבר לא ידעתי מה היא."

כחלק מאיסוף החומרים לפרויקט הפיוטים, ובהמלצתו של חבר, החל הרוש לפקוד את בית הכנסת בדימונה כדי ללקט שם פיוטים משירת הבקשות. שם גם החל תהליך התקרבותו חזרה לבית אבא.

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר מגמת ביצוע של המחלקה למוזיקה מזרחית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. זוכה מלגה על שם המלחין דאוד אל-כוויתי למבצעים. למד מוזיקה ערבית אצל פרופסור תייסיר אליאס, ואצל נאסים ד'כוואר, מוזיקה טורקית סופית אצל פרופסור וולטר פלדמן, מוזיקה פרסית ואזרית אצל פרופסור פרץ אליהו ואצל בנו - מארק אליהו.

בעל תואר ראשון ושני בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון.

בשנת 2020 הגיש את עבודת התזה שלו: "המיסטיקה הפילוסופית של ר' עובדיה מימוני נכד הרמב"ם", תחת הנחייתה של פרופ' חביבה פדיה. התזה עוסקת בין היתר באופנים בהם התמזגו בהגותו של ר' עובדיה תורות מן המיסטיקה הצופית ככלי פרשני לתורות הפילוסופיות של הרמב"ם.

פרויקטים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2020 הוציא את האלבום – "שירים לחצות הליל", קומפוזיציות חדשות על בסיס מקאם "נאווה", לפיוטים שכתב מתוך קובץ השירים "דיוואן יגל בן יעקב – שירים לחצות הליל"

2016 – מקים את אנסמבל "שיר ידידות", המבצע ומחדש משירת הבקשות של יהודי מרוקו. אחראי על עיבוד מוזיקלי, שירה, נגינה (קמנצ'ה, עוד, נאי, גיטרה), ומחקר אודות מסורת שירת הבקשות של יהודי מרוקו. במסגרת האנסמבל יצא אלבום בשם "אעירה שחר" ואתו מופע נלווה. בדיסק ובמופעים מתארחים הזמרים דוד ד'אור, ארז לב ארי וישי ריבו, וכן עשרות מוזיקאים מובילים מתחום המוזיקה מן המזרח בארץ.

ההרכב ערך סיבוב הופעות נרחב, בין היתר הופיע בפסטיבל הפיוט בירושלים בו ארח את הפייטן ר' חיים לוק ואת ארז לב ארי, פסטיבל פיוט בירוחם, פסטיבל אינידינגב, ועוד. ההרכב גם לקח חלק ב"מיזם השבת" בהפקת נענע דיסק.

לצד שילוב של אלמנטים ממוזיקת פולק, הרמוניה מערבית ועוד, מבקש האנסמבל לשמר את הסאונד העדין והייחודי למוזיקה מן המזרח. עיקר החזון הוא להשיב לתרבות שלנו את אחד המאגרים הפואטיים והמוזיקליים העשירים ביותר בתרבות העברית. התכנים של הפיוטים - שירת געגועים לארץ ולשלמות היחיד והאומה, בקשה לקרבת אלוקים ואדם - רלוונטיים לחיינו כאן. בכך אנו מבקשים לצעוד צעד נוסף בשיבת העם לארצו - לא רק שיבה גופנית, אלא שיבה של תרבות מסורת ורוח שנשארה בינתיים הרחק בניכר.

2015 – נגן יוצר (תמלילן, מלחין ומעבד) באנסמבל ניגון ירושלמי. במסגרת האנסמבל יצא האלבום "שפת היום", בו, בין היתר, כתב והלחין.

עוד בשנת 2015 כתב ועיצב את פסקול סרט הסטודנטים "בינתיים מזל" שביימה מזל בן ישי[4].

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2018 – מוציא לאור את ספר הביכורים שלו: "דיוואן יגל בן יעקב – שירים לחצות הליל"[5] המבקש להיות נדבך נוסף בתחיית עולם הפיוט בתרבות הישראלית המתהווה. "דיוואן יגל בן יעקב – שירים לחצות הליל" הינו קובץ פיוטים מקוריים וחדשים המיועדים לביצוע כחלק מ"תיקון חצות" - אחד הריטואלים העתיקים והמסעירים של השירה הלילית.

שיתופי פעולה מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הפרויקטים האישיים, מנגן הרוש עם אמנים מהשורה הראשונה בארץ. מופיע כמעט דרך קבע כנגן וכמפיק מוזיקלי בהרכבים שונים במסגרת פסטיבל פיוט ופסטיבל העוד בירושלים. בין היתר מקליט ומופיע דרך קבע עם האמן הבינלאומי דוד ד'אור, הופיע עם אהוד בנאי במסגרות שונות, ביניהן – פסטיבל פיוט בירושלים. הקליט והופיע עם הפייטנית והיוצרת מורין נהדר.

ב-2018 הופיע כסולן עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, שם הציג לראשונה את היצירה פרי עטו "רצוא ושוב"[6] – יצירה לקמנצ'ה ותזמורת. הופיע במסגרת אנסמבל היונה, המבצע משירת ר' ישראל נג'ארה, אותו הקימה פרופ' חביבה פדיה. הופיע עם "הלב והמעיין", ברי סחרוף, יהונתן רזאל, מאיר בנאי, ליאור אלמליח ועוד.

פרויקטים חינוכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019 הקים את "בית מדרש למקאם ופיוט" באקדמיה למוזיקה מן המזרח "מקאמאת"[7] בצפת.

2018 – ראש מסלול מוזיקה וממקימי המסלול למוזיקה מן המזרח במסגרת שיתוף פעולה בין מכללת ספיר ל"כולנא" בירוחם, במסגרתו לומדים הסטודנטים לתואר ראשון ביצירה תרבות והפקה. התכנית מתמקדת בהוראה של מוזיקה מן המזרח על שלל הקשריה לתרבות היהודית, והמזרחית הכללית.

2017 הקמת "בית המדרש למקאם ופיוט" במרכז "חיבה" בירושלים. במסגרת בית המדרש לומדים התלמידים על תורת הנגינה דרך מקורות יהודיים (מקרא, תלמוד, פילוסופיה יהודית, זוהר וחסידות), לצד לימוד המקאם דרך מערכת ה"ראדיף" – המקאם העתיק.

2016 – הקמת בית ספר למוזיקה מן המזרח בירוחם. אחראי על ניהול המגמה – בה לומדים עוד, קמנצ'ה, נאי וכלי הקשה מן המזרח. הדרכה ניצוח ועיבודים לאנסמבל של המגמה.

חיים אישיים:

נשוי ואב לחמישה, מתגורר בצור הדסה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אעירה שחר
אעירה שחר.jpg
יצא לאור סוגה
22 בפברואר 2016 שירת הבקשות
שירים
שירים לחצות ליל
יצא לאור
אוגוסט 2020
שירים

{{{שירים}}}

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלישיב רייכנר, משחקי חברה: מי יילחם באי שוויון?, www.makorrishon.co.il
  2. ^ הלל ישראל, האגודה הסטודנטיאלית - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ‏2020-10-26
  3. ^ מאת נח אבגר הלוי, פרויקט קדמה – זמרת נוגדת כבידה, מגזין את, ‏2013-05-20
  4. ^ הסרט בינתיים מזל באתר מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות
  5. ^ יגל הרוש, הספר דיוואן יגל בן יעקב באתר "דברי שיר"
  6. ^ רָצוֹא וָשׁוֹב - יגל הרוש והתזמורת האנדלוסית הישראלית (בעברית), בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2021 
  7. ^ אתר בית הספר מקאמאת, צפת