פסטיבל העוד
 | |
| יאיר דלאל, המשמש כיועץ מויזקלי של הפסטיבל ומשתתף קבוע מאז הקמתו | |
| סוג |
פסטיבל מוזיקה  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | ירושלים |
| מייסדים |
אלי גרינפלד בית הקונפדרציה |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות | 2000–הווה (כ־24 שנים) |
| מועד שנתי | נובמבר |
| משך הפסטיבל | ארבעה ימים |
  | |
פסטיבל העוד הבינלאומי ירושלים נוסד בשנת 2000 בירושלים, ביוזמת המפיק והמנהל האמנותי אלי גרינפלד בשיתוף מרכז התרבות בית הקונפדרציה[1]. המנהל האמנותי של הפסטיבל הוא אפי בניה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטיבל העוד נוסד על מנת לשמש במה למורשת המוזיקלית הערבית העשירה והמגוונת, חוצת הגבולות והתרבויות ולקשרי הגומלין בינה ובין המוזיקה היהודית. במשך השנים הרחיב הפסטיבל את היצע המוזיקלי שלו לכלול מוזיקת עולם מאזור הים התיכון הבלקן, צפון אפריקה, מאירן ומטורקיה, לצד מוזיקה ישראלית המתבססת על מסורות אלה. הפסטיבל נערך באתרים שונים ברחבי ירושלים, בהם בית הקונפדרציה, בית שמואל - מרכז שמשון ותיאטרון ירושלים[2].
בשנת 2001 יזם גרינפלד שלוחה תל אביבית לפסטיבל העוּד, בהפקת צוותא. "פסטיבל העוד של תל אביב" שעלה במקביל[3].
בשנת 2003 החל לפעול "פסטיבל העוד של תל אביב" בניהולו של גרינפלד בנפרד מהפסטיבל בירושלים. את הפסטיבל בירושלים ניהל והפיק מאז אפי בניה[4]. הפסטיבל בתל אביב התקיים מדי חודש אוגוסט במשך כ-12 שנים, עד 2014[5].
בשנת 2008 הוקלטו ושודרו חלק ממופעי הפסטיבל על ידי ה-BBC, במסגרת שידורי מוזיקת העולם שלה[6].
בשנת 2009, בשנתו העשירית, הוחלט לקיים את הפסטיבל במקביל בירושלים ונצרת[7]. אולם לאחר מספר שנים נפסקו המופעים בנצרת.
ממשתתפי הפסטיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל השתתפו במשך השנים נגני עוד מהמובלים העולם, בהם: תייסיר אליאס, יאיר דלאל, ניזאר רדואן, דרוויש דרוויש (פרס ראשון בתחרות העוד של קהיר), וואסים עודה, (פרס שני בתחרות העוד של קהיר), אמיר שהאסר, יואל בן שמחון, זיאד חביב, יניב טייכמן, אלון אמאנו קמפינו, סעיד עג'מי. בין הזמרים והאמנים שהשתתפו בפסטיבל העוּד של תל אביב בתוכניות מיוחדות לפסטיבל: זהבה בן, לובנה סלאמה, גלית גיאת, שלמה בר, טינה מסהרה סיטי, לאה שבת, חיים אנקרי, גיל רון שמע.
פסטיבל 2006 נפתח במופע מחווה למלחין סייד דרוויש, כמו נערך מופע של שירי עם פלסטינים בהגשת אמל מורקוס, עלה מופע משותף של ברי סחרוף ומאיר בנאי ולהקת אורפנד לנד העלתה מופע שמשלב רוק כבד, מזיקה ערבית מזמורי תהילים ופיוטים[8].
פסטיבל 2007 התפרש על פני עשרה ימים. מופע הפתיחה הוקדש לעבד אל-חלים חאפז במלאת 25 שנה למותו. בערב, בניהולו המוזיקלי של תייסיר אליאס, השתתפו מוזיקאים יהודים וערבים והזמר והפייטן הירושלמי משה חבושה. הפסטיבל כלל גם מחוות לעבד חאלים חאפז, לאום כולתום, למשורר הטורקי נזים חיכמאת, לפיוט של יהודי עיראק ולשירת יהדות מרוקו[9]. מופע הנעילה, שקיבל את השם "רוק`נעוד", שיתוף פעולה בין ברי סחרוף, יאיר דלאל וזוהר פרסקו שכלל עיבודים אקוסטיים בגוון מזרחי לשירי רוק של ברי סחרוף לצד עיבודים חדשניים ליצירות של יאיר דלאל וליווי של זוהר פרסקו[10].
פסטיבל 2008 נפתח במופע של אתי אנקרי, בו ביצע ממיטב שיריו של יהודה הלוי בלחנים חדשים פרי עטה[11]. בנוסף נערך מפגש פסגה של שלושה וירטואוזים בעלי שם עולמי בז'אנר מוזיקת העולם: נגן העוד הטורקי יורדאל טוקג'אן, נגן הלירה האירי רוס דאלי ונגן כלי ההקשה הישראלי זוהר פרסקו. דלאל אבו אמנה העלתה מופע מיצירות אום כולת'ום, עבד אל וואהב, פיירוז ואחרים[12].
פסטיבל 2009 נפתח במופע מחווה של להקת נקמת הטרקטור לשיריו של משה אבן עזרא[13], בו התארחונגן העוד אליהו דגמי ואמנית הווידאו ארט שירה מיאסניק[14]. ערן צור העלה את המופע "כך הוא התכוון במקור", בו ביצע עיבודים וחידושים לפיוטים של ישראל נג'ארה בליווי אלעד גבאי בקאנון ושירה ויאיר הראל בכלי הקשה ושירה. יאיר דלאל ודודו טסה חברו למופע מיוחד בו בצעו בין השאר משיריו של דאוד אלכווייתי, מהמלחינים הבולטים בקהילה היהודית בעיראק וסבו של טסה. בין האמנים שהגיעו מחוץ לישראל היו האנסמבל של עומר פארוק טקבילק, שהעלה את המופע "צלילים של קסם ורוחניות" בהשתתפות נגנים מטורקיה, יוון ומארצות-הברית. כמו כן נערך מפגש בין שלושה נגני העוד תייסיר אליאס מישראל, ארא דינקיג'אן מארמניה ויורדאל טוקג'אן מטורקיה, ועוד[15].
בפסטיבל 2010 נערך מופע איחוד של להקת "נייט ארק", ההרכב הארמני-אמריקני שאחראי לפתיח של "החמישייה הקאמרית" וללחן של השיר "זה הזמן לסלוח"[16].
פסטיבל 2013 נערך בדגש על אמניות יוצרות ומבצעות של התרבות המוזיקלית ברחבי המזרח התיכון, אגן הים התיכון וישראל, ביניהן: קטרינה פפדופולו מיוון, סבחאת אקיראז חברת פרלמנט מטורקיה, חיה סמיר, רחלה ומרים טוקאן מישראל. בנוסף ערך יאיר דלאל מופע בו השתתפו אפרים שמיר, מיקי שביב, איתי פרל ואלי בנאקוט[17].
פסטיבל 2014 נפתח במופע של קורין אלאל שכלל לחנים שלה לטקסטים מספר קהלת; המוזיקאי האזרי גוצ'אג אסקרוב הופיע לראשונה בישראל; הזמרת היווניה סאבינה ינאטו הופיעה עם אנסמבל "אביב בסלוניקי"; המלחין והיוצר שם טוב לוי, יחד עם הפייטן דוד מנחם, העלו מופע מחווה ליצירתו של הרמח"ל[18].
בפסטיבל 2015 נערך מופע של הזמר והיוצר היווני פנטליס ת'אלאסינוס, בהופעת בכורה בישראל[19]; זהר פרסקו השיק את אלבומו החדש; יאיר דלאל ארח את שלמה בר ונערך מחווה לזמר פריד אל-אטרש במלאת 40 שנה למותו, בהובלת נגן העוד תייסיר אליאס[20].
פסטיבל 2018 הוקדש בחלקו הארי למוזיקה הערבית הקלאסית[21]. מופע הפתיחה היה של היוצר והמלחין היווני סטאברוס קסרחקוס ולהקתו, שבצעו את כל שירי הסרט "רמבטיקו" שאותם הלחין. אורחים נוספים היו זמרת הפלמנקו מונטסה קורטז, הזמרת ההודית ארונה סאירם[22], מופע של להקת תאקים והזמרת ונגנית הסנטור ארטי קטימה מיוון[21].
פסטיבל 2021 נערך בסימן שירת נשים והופיעו בו אֹמניות, שחוקרות מסורות מוזיקליות מבית אמא-אבא-סבתא, מאתרות קשישי עדה, שיכולים עדיין לשיר את שירת המקור, חושפות טקסטים נושנים, לומדות טכניקות הפקה קולית, לומדות את שפת המקור לעיתים בלהג נשכח[23]. על בסיס מקצבים מסורתיים, מלודיות והרמוניות מרחבי המזרח התיכון, הן יוצרות מוזיקה עכשווית. בין המשתתפות היו: נטע אלקיים, מורין נהדר, מור קרבסי ולונא אבו נסאר, שיוצרות מוזיקה עכשווית המבוססת על מקצבים מסורתיים, מלודיות מרחבי המזרח התיכון - והגוון הייחודי לו[24].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארז שוייצר, פסטיבל העוד: אום כולתום לא מתה, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2009
- טל גורדון, ריאיון: הדופק של פסטיבל העוד, באתר הבמה, 23 באוקטובר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גיל רוביו, קול הקמפוס, הפסטיבל שנולד במארב במלחמת לבנון הראשונה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2013
- ^ עומר שומרוני, צלילי העוד, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2008
- ^ חגי חיטרון, נפתח פסטיבל ימי העוד בתל אביב וירושלים, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2001
- ^ גלעד רייך, בין שינקין לאשדוד, המוזיקה הערבית פורחת, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2003
עכבר העיר, פסטיבלי עוד בתל אביב וירושלים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2003 - ^ אסף נבו, עמיר בניון ישיק מופע חדש ב"פסטיבל העוד", באתר מאקו, 8 ביוני 2014
שלי פלדמן, עכבר העיר, השבוע בתל אביב: פסטיבל העוד הבינלאומי, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2013 - ^ מתן שירם, ה-BBC תסקר בהרחבה את פסטיבל העוד הבינלאומי, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2008
- ^ טל פרי, עוד חוזר הניגון, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2009
- ^ תמר סוקניק, שירי עם פלשתיניים ומזמורי תהילים בפסטיבל העוד בירושלים, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2006
- ^ תמר סוקניק, פסטיבל העוד השמיני ייפתח הערב, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007
- ^ ארז שוייצר, ברי בפסטיבל העוד, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2007
- ^ נויה כוכבי, אתי אנקרי בשירי יהודה הלוי, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2008
- ^ טל פרי, מרבי יהודה הלוי ועד אום כולת'ום, באתר מאקו, 29 באוקטובר 2008
- ^ בן שלו, נקמת הטרקטור בפסטיבל העוד: לא קל לעיכול, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
- ^ בן שלו, "נקמת הטרקטור" תפתח את פסטיבל העוד במופע משירי משה אבן עזרא, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2009
- ^ ארז שוייצר, פסטיבל העוד: בין ערן צור ואום כולתום, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
- ^ ליה פן, פסטיבל העוד: עוד להיט, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2010
- ^ בן שלו, הזמרת היוונייה קתרינה פפדופולו תופיע בפסטיבל העוד, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2013
- ^ בן שלו, קורין אלאל ושם טוב לוי בין האמנים שיופיעו בפסטיבל העוד, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2014
- ^ עכבר העיר, הכירו את היווני שישגע את פסטיבל העוד, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2015
- ^ עומר שומרוני, מוזיקת עולם פסטיבל העוד הבינלאומי בירושלים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2015
- ^ 1 2 סיגל קליין, בית הקונפדרציה: פסטיבל העוד הבינלאומי ה-19, באתר כל העיר, 18 בנובמבר 2019
- ^
בן שלו, ההופעה של הזמרת ארונה סאירם בפסטיבל העוד העניקה חוויה שונה לגמרי, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2018
- ^ נשים פורצות דרך: פסטיבל העוד בבית הקונפדרציה יוצא לדרך בפעם ה-22, באתר כל העיר, 18 בנובמבר 2021
- ^ אורלי נוי, פסטיבל העוד 2021: פחות עוּד, יותר גיוון תרבותי, באתר "שיחה מקומית", 18 בנובמבר 2021
