בצאת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בצאת ישראל

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז.
ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.
ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר.
ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.
ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר.
ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.
ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב.
ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם.

בצאת ישראל, מתוך הגדת נירנברג, 1449
בצאת ישראל, מתוך הגדת מנטובה, 1560
בצאת ישראל, מתוך הגדת קאופמן

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל (או בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם) הוא מזמור קי"ד בתהילים. מזמור זה נכלל במזמורי ההלל, אשר מורכב מהמזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהילים. כמו כן, הוא חותם את תפילת ערבית של ליל פסח (כמנהג הספרדים).

המזמור מתאר את התנהגות הבריאה בזמן יציאת מצרים.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור בנוי עם סימטריות ביחידותיו השונות - כל פסוק משמונת פסוקיו מכיל תקבולת נרדפת (כפל הרעיון באמצעות מילים שונות), שאורכי צלעותיה שווים. כל צמד פסוקים בונה יחידת משמעות פשוטה אחת - מעין בית.

הפסוקים הראשון והשני פותחים ביציאת מצרים, וואילו הפסוק השלישי והרביעי מספרים על אירועים נוספים שארעו לאחר מכן, באמצעות האנשת גורמי הטבע: קריעת ים סוף (שבעה ימים לאחר היציאה ממצרים), וקריעת הירדן[1] (בסוף נדודי בני ישראל במדבר). ריקוד ההרים והגבעות רומז אף לאירוע היסטורי - חרדתו וזעזועו של הר סיני בזמן מתן התורה.

לאחר מכן, דוד המלך פונה לגרמי הטבע אחד לאחד (ים סוף, הירדן וההרים) בשאלה רטורית (מה לך הים כי תנוס?...). ועונה בהמשך: מי שיחיל ויניע את הארץ על יסודותיה השונים הוא אדון הארץ, שהוא גם אלוהי יעקב. מי שהוציא את בית יעקב ממצרים, הוא גם בורא הטבע, והוא המשדד את פעולותיו.

פירוש המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:[2]
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:[3]
הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:[4]
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:[5]
מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:[6]"

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיו החגיגי של המזמור ומשקלו הקצבי והסימטרי הוליד לחנים רבים שנתחברו למזמור זה לאורך הדורות, וכמעט בכל המנהגים נוהגים לשיר את המזמור הזה. מרבית הלחנים מדגישים את השאלות והתשובות שבמזמור. החזן שר את צלעית השאלה והקהל משיב בשירת התשובה.

לחן מוכר מאד הוא זה העושה שימוש בשני קולות, כך שהקהל מתחלק לשניים, קול אחד מצטרף לחזן וקול שני לקהל. אחד הלחנים המוכרים הוא לחנו של ידידיה אדמון.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק ג', פסוק ט"ז
  2. ^ על פי רש"י על תהלים קיד: "עם שפת לשון אחר שאינו לשון הקודש"
  3. ^ על פי מצודת דוד על תהילים קיד: "בעת ההיא היה יהודה עם קדושו וישראל בכללו עם ממשלתו"
  4. ^ על פי מלבי"ם על תהלים קיד: "יהושע שבירדן היה הנס רק מצד אחד שקמו נד אחד, כי היורדים מלמעלה למטה תמו נכרתו כפי הטבע, לכן אמר יסוב לאחור, אבל בים היה הנס משני צדדים לכן אמר וינוס:"
  5. ^ על פי מלבי"ם על תהלים קיד: "וזה ירמוז על סיני והר ההר והנסים שנעשו שם"
  6. ^ הופך את הסלע למעין נובע מים (השווה לספר דברים, פרק ח', פסוק ט"ו)
  7. ^ בצאת ישראל (לחן אדמון) באתר זמרשת