תהילים קי"ד
בצאת ישראל
|
|---|
|
א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז. |
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל (או בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם) הוא מזמור קי"ד בתהילים. מזמור זה נכלל במזמורי ההלל, אשר מורכב מהמזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהילים. כמו כן, הוא חותם את תפילת ערבית של ליל פסח (כמנהג הספרדים), ומשמש כשיר של יום כמנהג הגר"א ליום טוב ראשון של פסח[1].
המזמור מתאר את התנהגות הבריאה בזמן יציאת מצרים.
פירוש המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור בנוי עם סימטריות ביחידותיו השונות - כל פסוק משמונת פסוקיו מכיל תקבולת נרדפת (כפל הרעיון באמצעות מילים שונות), שאורכי צלעותיה שווים. כל צמד פסוקים בונה יחידת משמעות פשוטה אחת - מעין בית.
הפסוקים הראשון והשני פותחים ביציאת מצרים, ואילו הפסוק השלישי והרביעי מספרים על אירועים נוספים שאירעו לאחר מכן, באמצעות האנשת גורמי הטבע: קריעת ים סוף (שבעה ימים לאחר היציאה ממצרים), וקריעת הירדן[2] (בסוף נדודי בני ישראל במדבר). ריקוד ההרים והגבעות רומז אף לאירוע היסטורי - חרדתו וזעזועו של הר סיני בזמן מתן התורה.
לאחר מכן, דוד המלך פונה לגרמי הטבע אחד לאחד (ים סוף, הירדן וההרים) בשאלה רטורית (מה לך הים כי תנוס?...). ועונה בהמשך: מי שיחיל ויניע את הארץ על יסודותיה השונים הוא אדון הארץ, שהוא גם אלוהי יעקב. מי שהוציא את בית יעקב ממצרים, הוא גם בורא הטבע, והוא המשדד את פעולותיו.
תוכן המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]”בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:[3]
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:[4]
הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:[5]
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:[6]
מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:[7]”
לחנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופיו החגיגי של המזמור ומשקלו הקצבי והסימטרי הוליד לחנים רבים שנתחברו למזמור זה לאורך הדורות, וכמעט בכל המנהגים נוהגים לשיר את המזמור הזה. מרבית הלחנים מדגישים את השאלות והתשובות שבמזמור. החזן שר את צלעית השאלה והקהל משיב בשירת התשובה.
לחן מוכר מאוד הוא זה העושה שימוש בשני קולות, כך שהקהל מתחלק לשניים, קול אחד מצטרף לחזן וקול שני לקהל. אחד הלחנים המוכרים הוא לחנו של ידידיה אדמון[8].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
|---|
|
במוזיקה החסידית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בצאת ישראל - נפתלי קמפה, עיבוד אלי קליין ואיצי ברי[9].
- בצאת ישראל - אברימי רוט, לחן של הרב הלל פלאי[10].
- בצאת ישראל ממצרים - גלעד פוטולסקי, באלבום הנשמה לך 9, לחן חסידות מודז'יץ[11].
- בצאת ישראל - הרב שלמה קרליבך[12].
- בצאת ישראל - מקהלת הילדים יונגערליך באלבום יונגערליך 2[13].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזמור תהלים קי"ד: בצאת ישראל ממצרים, באתר הפיוט והתפילה- אריה ל' שטראוס, עיון בתהלים קי"ד, באתר "דעת"
מאיר וייס, יציאת מצרים בתהלים קיד : לחקר האמונות והדעות במזמורי תהלים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- עם-לועז-מילים-לועזיות-והוצאת-לעז, באתר האקדמיה ללשון העברית, 17 באפריל 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מעשה רב, הלכות פסח סי' קצד.
- ^ ספר יהושע, פרק ג', פסוק ט"ז
- ^ על פי רש"י על תהלים קיד: "עם שפת לשון אחר שאינו לשון הקודש"
- ^ על פי מצודת דוד על תהילים קיד: "בעת ההיא היה יהודה עם קדושו וישראל בכללו עם ממשלתו"
- ^ על פי מלבי"ם על תהלים קיד: "יהושע שבירדן היה הנס רק מצד אחד שקמו נד אחד, כי היורדים מלמעלה למטה תמו נכרתו כפי הטבע, לכן אמר יסוב לאחור, אבל בים היה הנס משני צדדים לכן אמר וינוס:"
- ^ על פי מלבי"ם על תהלים קיד: "וזה ירמוז על סיני והר ההר והנסים שנעשו שם"
- ^ הופך את הסלע למעין נובע מים (השווה לספר דברים, פרק ח', פסוק ט"ו)
- ^ בצאת ישראל (לחן אדמון) באתר זמרשת
- ^
בצאת ישראל, בביצוע נפתלי קמפה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:50)
- ^ אברימי רוט, בצאת ישראל באתר יוטיוב.
- ^ גלעד פוטולסקי, בצאת ישראל ממצרים, הנשמה לך 9, באתר יוטיוב.
- ^ בצאת ישראל - הלל, באתר יוטיוב.
- ^ בצאת ישראל, מקהלת הילדים יונגערליך, להאזנה באתר יוטיוב.
| מזמורי ספר תהילים | ||
|---|---|---|
|
