יוסי עבאדי
 | |
| לידה |
15 בנובמבר 1957 (בן 66) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | yossi_abadi |
  | |
יוסי עבאדי (15 בנובמבר 1957) הוא עיתונאי ועורך דין מומחה בתחומי התקשורת והמדיה. הוא אחראי על תיקי התקשורת במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל. בעבר השתתף בהקמת המנהלה הממשלתית שיזמה תחרות בשוק השידורים הציבורי, וכיהן כמנהלה הראשון בין השנים 1997–1999.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבאדי נולד בחיפה ב-1957. בצעירותו למד בבית הספר הריאלי בעיר ולקח חלק פעיל בתנועת הנוער "הצופים". כחלק מפעילותו בצופים היה בין השנים 1972–1973 מדריך וראש גדוד של נוער במצוקה. ב-1984 למד משפטים באוניברסיטת תל אביב והוסמך כעורך דין בשנת 1986. את שירותו הצבאי ושירותו במילואים עשה עבאדי בגלי צה"ל בתפקידים שונים. מתגורר בהרצליה והוא אב ל-3 בנות, ביניהן יעל עבאדי ששירתה בגלי צהל, עבדה בחדשות 12 ובאגף תקציבים באוצר, והיא בוגרת הרווארד.
קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבאדי שימש בתפקידים עיתונאיים בכירים: שימש כעורך משנה (סגן העורך) בעיתון "חדשות" (1990-1992); כיהן כמנהל מחלקת החדשות בגלי צה"ל (1980-1983), לרבות בתקופת מלחמת לבנון הראשונה; היה הכתב המדיני של גלי צה"ל (1980-1978) בתקופת הסכם השלום עם מצרים; הכתב הצבאי של גלי צה"ל (1978-1976, במסגרת השירות הצבאי, לרבות בתקופת מבצע ליטני ובניית היחסים עם הנוצרים בלבנון וה"גדר הטובה"; ערך והגיש תוכניות אישיות בגלי צה"ל בתחומי אקטואליה, צבא ומשפט (1984–1992). ב-1985 היה מועמד לתפקיד מפקד גלי צה"ל, אך לא נבחר לבסוף[1]. כמו כן שימש עבאדי כיו"ר וחבר בוועדת הקבלה לגלי צה"ל (מ-1980 עד 2012) המדריך הראשי בקורס הקדם צבאי לגלי צה"ל (במסגרת שירות המילואים, 1993–2009).
בשנת 2007 פורסם כי עבאדי מועמד להחליף את שלום קיטל כמנכ"ל חדשות ערוץ 2, אם כי לבסוף לא מונה לתפקיד זה[2].
פעילותו בשירות הציבורי והממשלתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם להחלטת הממשלה בשנת 1997 לפתוח את שוק התקשורת לתחרות, השתתף יוסי עבאדי בהקמת המינהלת הבין-משרדית להסדרת השידורים לציבור, וכיהן כמנהלה הראשון בין השנים 1997–1999[3]. כמנהל המנהלת ביצע עבאדי את הפתיחה לתחרות של שוק הטלוויזיה הרב ערוצית, ואת ההסדרים הרגולטוריים (חקיקה תקנות ורישיון) שאפשרו את שידורי חברת הלוויין YES והתחרות בינה לבין חברות הכבלים. הוא הכין את התשתית לרפורמה בתחום הסדרת השידורים לציבור, בהתאם להמלצות הוועדה בראשות האלוף (במיל.) יוסי פלד, בה היה עבאדי חבר (1996)[4].
פעילות ברשות החברות הממשלתיות
בהתאם למדיניות הממשלה בתחילת שנות התשעים להפריט חברות ממשלתיות עסקיות, טיפל עבאדי בתפקידו כיועץ המשפטי של רשות החברות הממשלתיות, בין השנים 1994–1996 בהפרטות בהיקף כולל של חצי מיליארד דולר, בין היתר של החברות כי"ל, שיכון ופיתוח, שק"ם, מספנות ישראל ואחרות, והכין את 'מניות הזהב' להגנה על האינטרסים החיוניים של ישראל בחברות אל על, צים וכי"ל; שימש גם כיועץ חיצוני למשרד התקשורת, בין השאר להכנת הצו להכרזת בזק כשירות חיוני להגנה על האינטרסים החיוניים של המדינה בבזק (1996–1997)[5].
קריירה משפטית ותקדימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז יוני 2011 עו"ד עבאדי הוא שותף במשרד מיתר[6]; קודם לכן ניהל עבאדי את מחלקת התקשורת במשרד עו"ד רם כספי ושות' (2000–2011)[7], ובין השאר שימש כיועץ חיצוני לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (2004–2009) לרבות במכרזי הרדיו האזורי (הן ב-2009 והן ב-1996)[8]. בנוסף ייצג את רדיו קול חי במאבקו להרחיב את אזור הזיכיון שלו[9], ואת ערוץ 20 במאבקו לשנות את תנאי הזיכיון ולשדר גם אקטואליה יחד עם מורשת[10].
עבאדי גם כיהן כחבר דירקטוריון וועדת השקעות בקופות הגמל של בנק המזרחי (2002 עד 2008), ושימש כמרצה לתקשורת ולהפרטה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (1997–2001).
במשפטים שניהל עבאדי נוצרו מספר תקדימים משפטיים:
- הכרה בהגנת תום לב של 'עיתונות אחראית' מפני לשון הרע, קביעה כי 'אמת' היא רק זו שניתן להוכיחה בבית משפט[11].
- פסיקה כי הסמכות המקומית לתביעות לשון הרע שפורסם באינטרנט היא בכל המדינה (הפסיקה שונתה מאוחר יותר בתקנות סדר הדין)[12].
- פסיקה כי הגנת זכות יוצרים על יצירות עובדתיות - כגון ביוגרפיות - היא מצומצמת, וחלה רק על אופן ביטוין של העובדות, ולא על העובדות עצמן[13].
- פסיקה עובדת שפוטרה במהלך חופשת לידה זכאית לדמי הודעה מוקדמת (הפסיקה עוגנה מאוחר יותר בחקיקה)[14].
תיקים נוספים בעלי עניין ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בג"ץ שהגישו 53 חברי כנסת נגד שידור ערוץ פלייבוי בישראל[15].
- צו ביניים בבג"ץ שמנע את סגירת הטלוויזיה הלימודית[16].
- תביעת לשון הרע בה נפסק פיצוי שיא נגד אדם פרטי בסכום של 800 אלף ש"ח[17].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסי עבאדי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- עו"ד יוסי עבאדי, גם לרובין הוד מגיע להרוויח, באתר גלובס, 9 בפברואר 2016
- יוסי עבאדי, גוזמאות של ספינולוגים, סוקרים, ובעלי משאלות-לב, באתר גלובס, 24 במרץ 2015
- יוסי עבאדי, הרזים ימשיכו לנגוס, באתר גלובס, 28 בינואר 2015
יוסי עבאדי, כלב השמירה בדרך להרדמה, באתר TheMarker, 18 בינואר 2015- יוסי עבאדי, הכל צפוי ורשות השידור נתונה | Opinion, באתר TheMarker, 1 ביוני 2014
- נתי טוקר, הערוצים המסחריים בישראל: יותר מדי מטרות ציבוריות, פחות מדי כסף, באתר TheMarker, 26 בנובמבר 2013 - ריאיון עם עבאדי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נעמה כהן, עבאדי, שי וליבני מועמדים למפקד גל״צ, חדשות, 15 במאי 1985
- ^ רותי זוארץ, ניסיון גישור כדי להשאיר את גינת כמועמד למנכ"ל חדשות 2, באתר גלובס, 28 בפברואר 2007
- ^ מעריב, יוסי עבאדי פורש ממינהלת שידורי הכבלים, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999
- ^ אביבה קרול, מנהל מינהלת הסדרת השידורים, יוסי עבאדי, בכנס המי"ל על שידורי לוויין וכבלים: חדירת חברות הלוויין תיצור תחרות על נתח השוק הקיים של הכבלים, באתר גלובס, 7 בפברואר 1999
- ^ מריל לינץ' וצו הבזק, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1997
- ^ חן מענית, עו"ד ועו"ד ועו"ד, באתר גלובס, 14 ביוני 2011
- ^ ידיעות אחרונות, יוסי עבאדי יצטרף למשרד עורכי הדין של רם כספי, באתר גלובס, 30 בדצמבר 1999
- ^ הדס מגן, הרשות השנייה שכרה את עו"ד יוסי עבאדי ואת משרד עוה"ד יהודה רווה, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2004
- ^ נתי טוקר, איום על ערוץ 20: צו על תנאי שינמק מדוע יותר לו לשדר פחות שידורי מורשת, באתר TheMarker, 29 במאי 2017
רוני קורן-דינר, משרד התקשורת החרים משדר של רדיו קול חי בירושלים, באתר TheMarker, 6 באוגוסט 2001 - ^ נתי טוקר, עתירת ערוץ 20 לבג"ץ: הרשות השנייה פוגעת בתחרות בפרסום, באתר TheMarker, 26 באוקטובר 2015 נתי טוקר, ערוץ 20 נגד חדשות 2: "ערוץ הכנסת משעמם, מיושן ובעל רייטינג אפסי", באתר TheMarker, 28 בספטמבר 2017
- ^ דנ"א 2121/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך ואחר, ניתן ב־18 בספטמבר 2014
- ^ רע"א 530/12 שמחה יעקובוביץ ואחר נ' יוסף (ג'ו) אדוארד זיאס, ניתן ב־28 במרץ 2012
- ^ ת"א (ת"א) 1639/08 בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ נ. לאור (פורסם בנבו, 31.05.2009)
- ^ דב"ע (ארצי) נה/3-159 ליטבק־עבאדי — א. רפאל ושות' (ניתן ביום 13.2.1996)
- ^ בג"ץ 5432/03 ש.י.ן – לשויון ייצוג נשים ואחרים נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ואחרים, ניתן ב־3 במרץ 2004
- ^ בג"ץ 7201/02 ועדי העובדים של הטלויזיה החינוכית ואחרים נ' שרת החינוך גב' לימור לבנת ואחר, ניתן ב־22 באוגוסט 2002
- ^ ת"א (מחוזי מרכז) 22138-10-11 יעקובוביץ נ' זיאס (פורסם בנבו, 07.06.2015)
עו"ד יואב צח-וכס, איפה קבור ישו? הביקורת שעלתה 800 אלף ש', באתר ynet, 14 ביוני 2015; משה גורלי, שיא בתביעות דיבה: ה'ארכיאולוג העירום' יפוצה בידי קולגה על האשמתו בפלילים, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2015