יחידה 555
 | |
| סמל היחידה
| |
|
"החשוב ביותר סמוי מן העין"[1][2] (על פי ציטוט מהנסיך הקטן, פרק 21) | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עורבי השחקים |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי |
| סוג | לוחמה אלקטרונית |
| בסיס האם |
 בסיס תל נוף |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1969–הווה (כ־55 שנים) |
| מלחמות |
 מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
מערכות ל"א שהוטסו על כלי טיס שונים, ראו רשימה להלן: |
| כלי טיס | ענק, דקוטה, ערבה, קרנף, צרעה, יסעור, אנפה |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 סגן-אלוף |
יחידה 555[3] המכונה יחידת עורבי השחקים היא יחידת לוחמה אלקטרונית (ל"א) מוטסת בחיל האוויר הישראלי.
שם היחידה וסיסמתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הכינוי של היחידה הוא "עורבי השחקים". בעולם מקובל לכנות כוחות ל"א בשם הכינוי "עורבים" (Crows). בכינוי החלו לראשונה להשתמש כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. המילה "שחקים" מבדילה בין כוחות הל"א האוויריים והקרקעיים.
סיסמת היחידה היא "החשוב ביותר סמוי מן העין" ונלקחה מהספר "הנסיך הקטן".[4][1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחידה הוקמה באוקטובר 1969[5] לאור התעבות מערך ההגנה האווירית (סוללות טילי קרקע-אוויר ומערכות מכ"ם) של צבא מצרים לאורך תעלת סואץ.
לאורך ההיסטוריה הפעילו כוחות הל"א של חיל האוויר הישראלי אמצעים רבים מכלי טיס ומאתרים קרקעיים. במלחמת יום הכיפורים אנשי היחידה טסו על מטוסי "דקוטה" שצוידו במערכות לחסימת תקשורת אויב.[5]
מפקד היחידה בתקופת מלחמת לבנון הראשונה היה סא"ל רמי לוז.[6]
ייעוד היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייעוד היחידה הוא הפעלת מערכות לוחמה אלקטרונית מוטסות, מתוך מגוון כלי טיס של חיל האוויר, במטרה לסייע למטוסים לחמוק ממערכות הגנה אווירית של האויב.
המשימה העיקרית של היחידה במלחמה היא להשמיד, יחד עם כוחות נוספים, את כלל מערך ההגנה האווירית של האויב לשם השגת עליונות אווירית.
פעילות היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשי היחידה משרתים כצוות עזר אווירי ומפעילים מגוון מערכות לוחמה אלקטרונית מתוך כלי טיס שונים של מספר טייסות של חיל האוויר הישראלי, ביניהן מטוסי הקרנף ומסוקי היסעור.[7]
מפקדת היחידה שוכנת בבסיס תל נוף והיא פועלת גם מבסיסים נוספים של חיל האוויר הישראלי. בעבר הייתה היחידה מוצבת בבח"א 27 בלוד.[5]
אמצעי היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמצעי היחידה מסווגים אך ידוע שרבות ממערכות הלוחמה האלקטרונית של היחידה, פותחו על ידי התעשיות הצבאיות במדינת ישראל.
הכשרת מפעילי ל"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסלול ההכשרה של מפעילי ל"א כולל טירונות 03 וקורס מפעילי ל"א בן שלושה חודשים בבית הספר ללוחמה אלקטרונית, המורכב בין השאר אימוני שטח וסיורים ביחידות שונות בחיל. לאחר מכן עוברים הכשרה ייעודית בת שנה וחצי ביחידה, הכוללת אימוני סימולטור, טיסות אימון ומבחני ועדה ובסיומה מקבלים את סיכת כנפי צוות עזר אווירי של מפעיל ל"א מוטס.[8]
אבדות היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באסון מסוק העשרה, שהתרחש ב-8 ביולי 1971, התרסק בים התיכון, סמוך לאל עריש, מסוק לוחמה אלקטרונית מסוג יסעור ובו לוחמים מהיחידה. כל עשרת אנשי חיל האוויר שבמסוק נהרגו.[9]
ב-17 בספטמבר 1971, הופל מטוס סטרטוקרוזר ("ענק") ממזרח לתעלת סואץ על ידי שני טילי קרקע-קרקע מצריים מדגם SA-2. שבעה אנשי צוות נהרגו מתוכם 2 מאנשי היחידה.[1]
ב-12 באוקטובר 1973, בעת מלחמת יום הכיפורים, התרסק מסוק לוחמה אלקטרונית מסוג יסעור שנשא 4 לוחמים מהיחידה.[10] שבעה אנשי צוות נהרגו מתוכם 4 מאנשי היחידה.
באסון מחניים, שהתרחש ב-19 באפריל 1974, נהרגו אנשי חיל האוויר לרבות חמישה לוחמים מהיחידה בהתנגשות שני מסוקי לוחמה אלקטרונית מסוג יסעור תוך כדי נחיתה בשדה התעופה ראש פינה.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה אלוני, 555 עורבי השחקים, עמותת חיל האוויר, תשע"ג, 2013
- מאיר הלוי גובר, אירועים-מכוננים בחיל-האוויר 1948-2021, עמ' 344, שנת 2022, באתר Academia.edu
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אין עוד אחת כמוה, באתר חיל האוויר הישראלי, 28 בדצמבר 2006
- עמית דרנגר, ל"א רואים, ל"א שומעים, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באפריל 2008
- עורבי־השחקים מקבלים כנף, באתר חיל האוויר הישראלי, 22 ביוני 2009
- מיכל חיוט, מתחת לרדאר, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 בפברואר 2014
- לראשונה: בנות מדרשה ישרתו כמפעילות ל"א, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 בנובמבר 2014
- דוד גרינוולד, יחידת ל"א מתרחבת, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 במרץ 2015
- מפעילי ל"א חדשים מצטרפים לשורות החיל, באתר חיל האוויר הישראלי, 24 ביוני 2015
- קורס הל"א הגדול ביותר הסתיים, באתר חיל האוויר הישראלי, 21 באפריל 2016
- ורד תללה, החשוב ביותר סמוי מן העין, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 ביולי 2016
- ורד תללה, הצצה ליחידה שבה הכל נעשה בחשאי, באתר חיל האוויר הישראלי, 2 באוגוסט 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 מאיר הלוי גובר, אירועים-מכוננים בחיל-האוויר 1948-2021, עמ' 362, שנת 2022, באתר Academia.edu
- ^ החשוב ביותר סמוי מן העין: טור אישי של מפעילת ל"א, באתר חיל האוויר הישראלי, 5 במרץ 2020
- ^ שירה פיינסקי, מציינים 47 שנים לאסון מחניים, באתר חיל האוויר הישראלי, 8 באפריל 2021
- ^ ורד תללה, "החשוב ביותר סמוי מן העין", באתר חיל האוויר הישראלי, 11 ביולי 2016
- ^ 1 2 3 עמית דרנגר, ל"א רואים, ל"א שומעים, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באפריל 2008
- ^ ספר "מלחמת שלום הגליל מפות ומבצעים" באתר מחלקת היסטוריה של דובר צה"ל
- ^ ורד תללה, הצצה ליחידה שבה הכל נעשה בחשאי, באתר חיל האוויר הישראלי, 2 באוגוסט 2016
- ^
תמונת חייל עם תג בסיס תל נוף, סיכת היחידה וסיכת מפעיל ל"א, באתר חיל האוויר
- ^ אלי לנדאו, המסוק צלל לפתע לים וירד למצולות, מעריב, 11 ביולי 1971
- ^ ארנון בן-דרור, האיש שצנח מיסעור, באתר "מרקיע שחקים" – הפלת מסוק יסעור 31 עם צוות יחידת ל"א מוטסת
- ^ כרמל שטרן, יחידת "עורבי השחקים" זוכרת את אסון מחניים, באתר חיל האוויר הישראלי, 12 באפריל 2018
