יחסי אלג'יריה – הרשות הפלסטינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יחסי אלג'יריההרשות הפלסטינית
אלג'יריהאלג'יריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית
אלג'יריה הרשות הפלסטינית
שטחקילומטר רבוע)
2,381,740 6,220
אוכלוסייה
46,109,299 5,463,399
תמ"ג (במיליוני דולרים)
191,913 19,112
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,162 3,498
משטר
דמוקרטיה סמי נשיאותית רפובליקה

יחסי אלג'יריה–הרשות הפלסטינית מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין אלג'יריה להרשות הפלסטינית. הברית בין שתי הטריטוריות נותרה חזקה ונמשכה עד עצם היום הזה. כיום אלג'יריה תומכת בתהליך השלום בהמזרח התיכון, אך אין לה שום יחסים עם ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלג'יריה תמכה בפלסטינים נגד ישראל מאז שזכתה בעצמאות מצרפת בשנת 1962. חזית השחרור הלאומית או FLN היו תומכים חזקים בעניין הפלסטיני.[1] במהלך מלחמת העצמאות האלג'יראית בין השנים 19541962, פלסטינים רבים ראו באלג'יריה ובמאבק שלה לעצמאות מודל טוב ללמוד ממנו. אלג'יריה תמכה בארגון לשחרור פלסטין מאז 1970 ואף סיפקה נשק והכשרה למיליטנטים פלסטינים. בשנת 1974 נפתחה שגרירות פלסטינית באלג'יר ובשנת 1975, אלג'יריה נתנה חסות והצביעה לתמיכה בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם אשר השוותה את הציונות לגזענות (ההחלטה בוטלה מאוחר יותר עם החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1991, אך אלג'יריה הצביעה נגד אותה החלטה). לאחר הסכמי קמפ דייוויד אלג'יריה ניתקה את כל היחסים הדיפלומטיים עם מצרים והמשיכה לתמוך בפלסטינים, אם כי הפעם בצורה פחות ברורה. במהלך האינתיפאדה הראשונה, אלג'יריה גינתה בחריפות את פעולות ישראל וכינסה את פסגת הליגה הערבית ב-1988. לאחר הכרזת העצמאות הפלסטינית ב-15 בנובמבר 1988, אלג'יריה הפכה למדינה הראשונה בעולם שהכירה במדינת פלסטין החדשה ב־15 בנובמבר 1988 וכוננה רשמית יחסים דיפלומטיים מלאים עימה עד ה-18 בדצמבר 1988. אולם אלג'יריה נכנסה במהרה לסערה פוליטית ועד מהרה התפתחה למלחמת אזרחים לאחר הבחירות לפרלמנט באלג'יריה בדצמבר 1991 שבוטל על ידי הצבא האלג'יראי בינואר 1992.

יחסים עכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הסכמי אוסלו משנת 1993, אלג'יריה המשיכה לתמוך בעמדה הפלסטינית יותר מאי פעם, ותמכה גם ביוזמת השלום הערבית משנת 2002. במהלך מבצע עופרת יצוקה אמר ראש ממשלת אלג'יריה אחמד אוייהיה "בשם הממשלה, אני מביע את גינוינו החזק לפשעים נגד האנושות שביצעה ישראל למשך שבוע נגד בני עזה". לאחר המשט לעזה ב-2010, אלג'יריה גינתה "במילים החזקות ביותר" את ההתקפה הישראלית נגד צי הסיוע הבינלאומי לעזה וביקשה תגובה "חזקה פה אחד" מהקהילה הבינלאומית. במהלך מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012, גינתה אלג'יריה, באמצעות דובר משרד החוץ, עמר בלני, את "התוקפנות הישראלית נגד רצועת עזה" וקראה למועצת הביטחון של האו"ם ולקהילה הבינלאומית לקחת על עצמם את אחריותם "ולשים סוף להסלמה מסוכנת זו" ב-29 בנובמבר 2012. במהלך הסכסוך בין ישראל לעזה בשנת 2014, שר החוץ רמטנה לממרה דחק בקהילה הבינלאומית לפעול כדי לגרום לישראל לחדול מיידית מהתקפותיה נגד פלסטין ולכבד את ההפוגה מנובמבר 2012. "תוך שהוא מגנה בחומרה את ההתקפות הברבריות נגד לעם הפלסטיני חסר ההגנה, אנו מאמינים כי התקפות אלה עודדו על ידי שתיקתה השאננה של הקהילה הבינלאומית למדיניות ההרחבה הישראלית והשפעתן השלילית על השלום והביטחון באזור", אמר לממרה. הוא גם הדגיש את הצורך בפעולה דחופה בתוך האומות המאוחדות כדי להגיע לנוסחה שמאלצת את ישראל לעצור את התוקפנות שלה בעזה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "המשבר באש״ף והיום שאחריו". הארץ. נבדק ב-2021-11-22.