יחסי הודו – הרשות הפלסטינית
| יחסי הודו – הרשות הפלסטינית | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | הרשות הפלסטינית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 6,220 |
| אוכלוסייה | |
| 1,438,446,840 | 5,463,399 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,385,090 | 19,112 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,353 | 3,498 |
יחסי הודו–הרשות הפלסטינית הם היחסים הדו צדדיים בין הודו והרשות הפלסטינית. יחסים אלו הושפעו במידה רבה ממאבק העצמאות נגד הקולוניאליזם הבריטי. הודו הכירה בפלסטין בעקבות הכרזת העצמאות הפלסטינית ב-18 בנובמבר 1988;[1] אף שהיחסים בין הודו לאש"ף כוננו לראשונה בשנת 1974.[2]
לאור הסכסוך בין הודו לפקיסטן, חתרה הודו לחזק את מעמדה בעולם המוסלמי ונמנעה מליצור קשרים דיפלומטיים עם ישראל. אף על פי שהקשר מעט נפגע בסוף שנות ה-80 וה-90, שכן ההכרה בישראל הביאה לחילופים דיפלומטיים הודו תרמה 10 מיליון דולר לתקציב השנתי של הרשות הפלסטינית בהזדמנות אחת.[3]
מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין הודו לישראל ב-1992 חל שיתוף פעולה מוגבר ביניהן במיזמים צבאיים ומודיעיניים, ונפילת ברית המועצות והתגברות הפעילות האסלאמיסטית נגד שתיהן חיזקו את היחסים ביניהן. מאז, התמיכה ההודית במדינה פלסטינית נהייתה פושרת, אם כי הודו עדיין מכירה בלגיטימיות של שאיפותיה של הרשות הפלסטינית.[4]
ראש הממשלה נרנדרה מודי הפך לראש הממשלה הראשון בהודו שביקר ברשות הפלסטינית במהלך ביקורו בישראל בשנת 2018.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כינון יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו הייתה המדינה הלא-ערבית הראשונה שהכירה באש"ף כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני. משרד אש"ף הוקם בניו דלהי בשנת 1975, עם יחסים דיפלומטיים מלאים שהוקמו במרץ 1980. הודו הכירה במדינה פלסטינית ב-18 בנובמבר 1988, שלושה ימים לאחר הכרזת העצמאות הפלסטינית; ב-15 בנובמבר 1988[1] אף שהיחסים בין הודו לאש"ף נוצרו לראשונה בשנת 1974.[2]
שדרוג היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודו פתחה משרד נציגויות בעזה ב-25 ביוני 1996. נאמר כי התמיכה ההודית היא "עקבית תמיכה בלתי מעורערת" בנושא הפלסטיני, שבו הוא היה שותף לתפיסה כי שאלת פלסטין היא לב לבו של הסכסוך הישראלי-ערבי. לפיכך הודו תמכה בעקביות בזכותו הלגיטימית של העם הפלסטיני למדינה ובצורך הכרח הנובע בשלום צודק, מקיף ומתמשך באזור המבוסס על החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242, 338 ו-425, כמו גם על עקרון מסירת שטחים. הודו תמכה גם בוועידת מדריד באוקטובר 1991.[2]
הודו השתתפה בוועידת אנאפוליס בשנת 2007. ממשלת הודו ציינה את הרלוונטיות הישירה עבור הודו בנושא והעדיפה את הקמתה של "מדינת פלסטין ריבונית, עצמאית ומאוחדת", וטענה כי תמיכתה בעניין נותרת ללא עוררין. שר החוץ ההודי, פרנב מוקהרג'י, תדרך את הוועדה המייעצת במשרדו באומרו: "תמיכתה של הודו בעניין הפלסטיני לא נפקדה."[5] כמעט שנה לאחר מכן, כמחווה של סולידריות עם העניין הפלסטיני, העניקה הודו שטח נדל"ן יקר במובלעת הדיפלומטית המובחרת של הבירה ההודית לבניית שגרירות של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. המתנה הדגישה "סולידריות בלתי מעורערת ומחויבות אל פלסטין העצמאית" של הודו נתפסה על ידי כמה לאזן את היחסים ההולכת וגדלה שלה עם ישראל.[6] בביקורו אמר עבאס כי הודו מילאה תפקיד גדול בתהליך השלום במערב אסיה. לאחר קבלת הפנים החגיגית ומשמר הכבוד בחזיתו של רשטרפטי בהוון, אמר עבאס כי היחסים בין הודו לפלסטין היו תמיד טובים וכי שתי המדינות עושות מאמצים לשפר את היחסים הללו.[7] למחרת אמר ראש ממשלת הודו מאנמוהאן סינג, "הודו מאמינה כי הפתרון צריך להתבסס על החלטות האו"ם הרלוונטיות, יוזמת השלום הערבית ומפת הדרכים של הרביעייה וכתוצאה מכך מדינת פלסטין ריבונית, עצמאית, בת קיימא ומאוחדת שחיה בתוך גבולות מאובטחים ומוכרים, זה לצד זה בשלום עם ישראל. בשנת 2008, ראש הממשלה של הודו גם נתן הצהרה כי "אנו מקווים לראות את פלסטין ריבונית, עצמאית, ומאוחדת, בשיתוף ובשלום עם ישראל. אישרתי את עמדתנו בנושא זה בפני הנשיא עבאס במהלך שיחתנו היום."[8] בהודעה משותפת גם הוסיף כי "הודו קראה גם קץ להרחבת התנחלויות ישראליות בפלסטין הכבושה ולהקלה משמעותית של הגבלות על תנועה חופשית של אנשים וסחורות בתוך פלסטין."[9]
בביקור בהודו הצהיר אבו מאזן כי "היחסים ההולכים וגדלים של הודו עם ישראל אינם מהווים דאגה לפלסטינים" מכיוון שהתמיכה של ניו דלהי בעצמאות פלסטינית נותרה ברורה. בעודו מדבר על מעורבותה ההולכת וגוברת של הודו עם ישראל, במיוחד בתחום ההגנה, אמר עבאס, "יחסי הודו עם ישראל הם החלטתה הריבונית. אנחנו לא מתכוונים להתערב. אנו יודעים היטב כי הודו תומכת במאבק הפלסטיני להשגת עצמאות משלה."[10]
סיוע הודי לרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוועידת התורמים בוושינגטון די. סי. באוקטובר 1995 התחייבה הודו מיליון דולר לסיוע לעם הפלסטיני. בוועידת ההתחייבות שלאחר מכן בפריז בינואר 1996 התחייבה הודו מיליון דולר נוסף ששימש לבניית מרכז וספרייה לפעילות של המכללה הטכנית פלסטין בדיר אל-בלח וספרייה נוספת באוניברסיטת אל-אזהר בעזה. בכנס תורמים בינלאומי נוסף בוושינגטון די. סי. ב-30 בנובמבר 1998 התחייבה הודו מיליון דולר נוספים. סכום של 300,000 דולר הועבר לאוניברסיטת אל-אזהר לבניית שתי קומות נוספות לספריה. הסכום הנותר נוצל לתוכנית לפיתוח משאבי אנוש.
לאחר ביקור של משלחת ביטחונית בהודו במרץ 1997, בראשות ראש כוחות הביטחון הפלסטינים, מייג'ור גנרל נאסר יוסף, הציעה הודו 51 משבצות אימונים ביטחוניות מיוחדות לפלסטינים בענפים שונים במהלך השנים 1997–1998. הודו המשיכה להציע 8 מלגות במסגרת תוכניות ICCR לסטודנטים פלסטינים ללימודים גבוהים בהודו, תוך שהיא מציעה כמה משבצות לקורסי הכשרה במסגרת תוכנית ITEC.
באוקטובר 2008 ביקר אבו מאזן בניו דלהי, שם נפגש עם ראש ממשלת הודו מנמוהאן סינג שהודיע על סיוע בסך 20 מיליון דולר לרשות הפלסטינית והבטיח לעשות כל שביכולתה כדי לעזור לה במאמציה של הרשות הפלסטינית.[11]
מחמוד עבאס ערך ביקור ממלכתי בהודו בספטמבר 2012, במהלכו הודו התחייבה לסיוע בסך 10 מיליון דולר. גורמים רשמיים בהודו אמרו כי זו התרומה השלישית כזו, והוסיפו כי ניו דלהי מחויבת לסייע לפרויקטים אחרים של פיתוח. הודו גם הבטיחה תמיכה בהצעתה של פלסטין לחברות מלאה ושווה באו"ם. שלושה הסכמים - על בניית בתי ספר, על טכנולוגיות מידע והקניית הכשרה מקצועית - נחתמו בין הצדדים לאחר השיחות. ראש ממשלת הודו מנמוהאן סינג אמר: "התמיכה בעניין הפלסטיני היא אבן יסוד במדיניות החוץ של הודו. חזרתי על תמיכתה הנחרצת של הודו במאבקו של העם הפלסטיני להשגת מדינת פלסטין ריבונית, עצמאית, בת קיימא ומאוחדת עם בירתה בירושלים המזרחית."[12]
ב-29 בדצמבר 2018 השתתף שגריר הרשות הפלסטינית בפקיסטן ולד אבו עלי בכנס ג'יהאדיסטי בפקיסטן בו נקרא לג'יהאד נגד הודו בקשמיר ונגד ישראל. הודו מחתה בפני הרשות על האירוע, והדבר גרם להחזרת השגריר לרשות.{{הערה|תקרית דיפלומטית בין הודו לרשות הפלסטינית בשל נוכחות השגריר הפלסטיני בפקיסטאן בכנס בו נאם מנהיג ארגון הטרור, שביצע פיגוע רב נפגעים במומבאי (177 הרוגים), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור
פליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה הראשונה של פליטים פלסטינים מעיראק הגיעה להודו במרץ 2006. בדרך כלל הם לא הצליחו למצוא עבודה בהודו מכיוון שדיברו רק ערבית, אם כי חלקם מצאו עבודה בארגונים לא ממשלתיים של הודו. לכולם ניתנה גישה חופשית לבתי חולים ממשלתיים. מתוך 165 הפליטים הפלסטינים מעיראק בהודו, 137 מהם קיבלו אישור ליישוב מחדש בשוודיה.[13]
קשרים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו בחלק ניכר מהעולם השלישי, כולל מזרח אירופה, דרום-מזרח אסיה והפריפריה של דרום אסיה, המורשת הבוליוודית ממשיכה לבנות הרשאות כוח רכות להודו.[14]
קשרים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברה הודית, M / s Satyam, Hyderabad (ו-M / s United Information Technology), קיבלה במשותף מ-Palestine Telecommunications Co חוזה לאספקה והטמעה של מערכת פיננסית אורקל בשכם.[2]
ביקורים דו-צדדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאסר ערפאת ביקר בהודו בתאריכים 20–22 בנובמבר 1997. כמו כן הוא ביקר בהודו ב-10 באפריל 1999. בשנת 1997 נחתם מזכר הבנות בנושא שיתוף פעולה בין שתי המדינות. ה-MOU קבע מסגרת מובנית לשיתוף פעולה דו-צדדי בתחומים מגוונים כגון מסחר, סחר, תרבות, מדע וטכנולוגיה, שיתוף פעולה תעשייתי, מידע ושידור, בין היתר. ערפאת הניח גם את אבן היסוד של אולם שהוקם על ידי הליגה ההודית-ערבית בהיידראבאד. באפריל 1997 השתתף בוועידת השרים ה-12 של המדינות הבלתי-מזדהות, שם נאם במושב מיוחד.
מנכ"ל ועדת הבחירות ברשות הפלסטינית ביקר גם בהודו בפברואר 1998 כדי להכיר את הליך הבחירות בהודו. שר השיכון והאנרגיה הפלסטיני עבד רחמן חמאד ביקר בהודו באפריל 1998 כדי להשתתף בסמינר נוסף שארגנה מועצת השגרירים הערבים. חבר בוועד הפועל של הפת"ח, האחראי על קשרי חוץ וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית, חני אל-חסן, ביקר בהודו כנציג אש"ף כדי להשתתף בקונגרס ה-17 של המפלגה הקומוניסטית של הודו שהתקיים בצ'נאי בין התאריכים 18–20 בספטמבר 1998.
משלחת רשמית הודית ביקרה ברשות הפלסטינית במאי 1997 ונפגשה עם ערפאת בעזה. השר לענייני חוץ, סאלם שרוואני, פגש את שר החוץ הפלסטיני, פארוק קדומי, בתוניס ב-5 בספטמבר 1997. בעקבות זאת הושלם בנובמבר 1997 הסכם על שיתוף פעולה דו-צדדי בין ממשלת הודו והרשות הפלסטינית, והתחזק שיתוף הפעולה בתחום המסחר, התרבות והמידע.[2]
ראש הממשלה נרנדרה מודי ביקר ברשות הפלסטינית ב-10 בפברואר 2018.[15]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Request for the admission of the State of Palestine to UNESCO as a Member State, Annex II, עמ' 19
- ^ 1 2 3 4 5 "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-26 בנובמבר 2010. נבדק ב-7 בדצמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "India gives $10 mn aid to Palestine, pledges support - Firstpost". www.firstpost.com.
- ^ "JINSA Online -- India-Israel Military Ties Continue to Grow". 7 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-7 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ PTI (12 בדצמבר 2007). "India's support to Palestine cause unwavered: Pranab". The Times of India. נבדק ב-4 בפברואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India to gift embassy building to Palestine".
- ^ "Palestine President hails Indias role in West Asia peace process".
- ^ "India reaffirms commitment to the cause of Palestine". 8 באוקטובר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India reiterates support for Palestine cause". 10 באוקטובר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PNN". PNN.
- ^ "NDTV.com: India announces $20 mn aid for Palestine".
- ^ "India offers $10mn to Palestine - Indian Express". www.indianexpress.com.
- ^ Refugees, United Nations High Commissioner for. "News".
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2013. נבדק ב-17 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ The Associated Press (29 בינואר 2018). "Palestinian official says India's Modi to visit West Bank". The Washington Post.
Majdi Khaldi, an adviser to President Mahmoud Abbas told the Voice of Palestine on Monday that the visit will take place on Feb. 10, with Modi coming to Ramallah. He says it’s the first time an Indian prime minister will visit the Palestinian territories.
{{cite news}}: (עזרה)
