סדר מלא
ערך ללא מקורות | ||
| ערך ללא מקורות | |
בתורת הקבוצות, סדר מלא (או סדר ליניארי) הוא יחס סדר המאפשר להשוות כל שני איברים בקבוצה עליה הוא מוגדר. קבוצה הסדורה בסדר מלא נקראת שרשרת (או קבוצה סדורה ליניארית, או קבוצה "סדורה בשלמות"). יחס סדר חזק הוא מלא אם ורק אם הסדר החלש המתאים לו הוא מלא.
דוגמאות:
- היחס "קטן או שווה" על קבוצת המספרים הטבעיים, המסומן ב-, הוא סדר מלא.
- היחס "קטן" על קבוצת המספרים הטבעיים הוא סדר חלקי חזק מלא.
- על צבעי האור בקשת הצבעים ניתן להגדיר סדר מלא, לפי אורך הגל של כל צבע. לפי יחס סדר זה, סגול קטן מכחול שקטן מאדום וכו'.
- מספרים סודרים הם הקבוצות הסדורות ליניארית עם סדר טוב.
המספרים הרציונליים והמספרים הממשיים הם קבוצות סדורות ליניארית צפופות.
סדרים מלאים אינסופיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחס סדר חלקי (חלש או חזק) נקרא יחס סדר מלא (או "יחס סדר שלם", או "יחס סדר ליניארי") אם לכל מתקיים או .
קבוצה סופית אפשר לסדר ליניארית באופן אחד ויחיד. בקבוצות אינסופיות מיון הסדרים הליניאריים הוא הרבה יותר מסובך. את הקבוצה עם הסדר המנוגד מסמנים ב-. כל קבוצה סדורה אינסופית מכילה עותק של או של .
אוסף T של קבוצות סדורות ליניארית בעוצמה a הוא בסיס לכל הסדרים מעוצמה זו, אם אפשר לשכן בכל קבוצה סדורה מעוצמה a קבוצה סדורה מ-T. לקבוצות הסדורות שהן בנות מניה יש אם כך בסיס בגודל 2. בדומה לזה, עקבי שיש בסיס של חמישה סדרים לכל הסדרים מעוצמה ; ולעומת זאת, בהנחת השערת הרצף, העוצמה של בסיס של הקבוצות הסדורות מעוצמת הרצף היא לפחות .
שתי קבוצות סדורות ליניארית A,B מאותה עוצמה הן רחוקות אם אי אפשר לשכן בשתיהן סדר ליניארי כלשהו מאותה עוצמה; ורחוקות מונוטונית אם A ו-*A רחוקות גם מ-B וגם מ-*B.
סדר ליניארי על קבוצה A משרה טופולוגיה, שהקטעים הפתוחים הם בסיס שלה. קבוצה היא צפופה בטופולוגיית הסדר אם ורק אם היא צפופה בסדר עצמו. הטופולוגיה מציעה שני אינווריאנטים חשובים של הסדר: המשקל w(A), שהוא העוצמה של בסיס מינימלי; והצפיפות d(A) שהיא הגודל המינימלי של קבוצה צפופה. תמיד מתקיים .
פעולות בין סדרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבור סדרים: החיבור של סדרים מוגדר לפי " ואז ", כלומר הקבוצה עם הסדר
ולכל מתקיים .
כפל סדרים: יהיו סדרים אז נגדיר עם הסדר המילוני הימני (העברי) כלומר:
אם מתקיים:
או וגם
הערות:
- החיבור הוא אסוציאטיבי, אבל לא קומוטטיבי.
- גם הכפל אסוציאטיבי ולא קומוטטיבי.
- החיבור והכפל מקיימים פילוג מימין, כלומר , אבל לא משמאל.
- אם סדרים טובים אז הם סדרים טובים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדי אלכסנדרוביץ', תורת הקבוצות - יחסי סדר, באתר "לא מדויק", 10 בינואר 2020
- סדר מלא, באתר MathWorld (באנגלית)
| אלגוריתמי מיון | ||
|---|---|---|
| רקע תאורטי | תורת הסיבוכיות • סימון אסימפטוטי • סדר מלא • רשימה • אלגוריתם תוך-מקומי • מיון יציב | |
| אלגוריתמי מיון | אקראי • בועות • בחירה • בסיס • הכנסה • מהיר • מיזוג • מנייה • מסרק • סלים • ערימה • רשת מיון • שייקר • של | |
| שונות | מיון טופולוגי • בעיית סידור הפנקייקים של גודמן | |
| נושאים בתורת הקבוצות | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | תורת הקבוצות הנאיבית • תורת הקבוצות האקסיומטית • קבוצה • יחידון • הקבוצה הריקה • קבוצת החזקה | |
| פעולות | איחוד • חיתוך • משלים • הפרש סימטרי • מכפלה קרטזית | |
| יחסים | יחס • יחס רפלקסיבי • יחס סימטרי • יחס אנטי-סימטרי • יחס טרנזיטיבי • יחס שקילות • יחס הופכי | |
| פונקציות | פונקציה • פונקציה חד-חד-ערכית • פונקציה על • פונקציה חד-חד-ערכית ועל • פונקציית הזיווג של קנטור | |
| משפטים | האלכסון של קנטור • משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין • הלמה של צורן • משפט הסדר הטוב | |
| סדר | סדר חלקי • סדר מלא • סדר טוב • טיפוס סדר • מספר סודר | |
| עוצמות | עוצמה • קבוצה בת מנייה • קבוצה שאינה בת מנייה • עוצמת הרצף | |
| אקסיומות | אקסיומת ההיקפיות • אקסיומת האיחוד • אקסיומת הקבוצה האינסופית • אקסיומת ההחלפה • אקסיומת קבוצת החזקה • אקסיומת היסוד • אקסיומת הבחירה | |
| שונות | הפרדוקס של ראסל • השערת הרצף | |