יטורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרידי כפר יטורי ברמת הגולן.

יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים[1] שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית. הם הקימו ממלכה בדרום לבנון והתפשטו עד לגולן ולזמן קצר אף לגליל העליון. ממלכתם סופחה ליהודה בידי יהודה אריסטובולוס הראשון ממלכי החשמונאים בערך בשנת 103 לפנה"ס ותושביה גוירו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי התפוררות הממלכה הסלאוקית, עת קמו ממלכות עצמאיות כממלכת החשמונאים וממלכת הנבטים הקימו אף היטורים ממלכה בחלקיה הצפוניים של ארץ ישראל ולבנון. הגבול המשותף לממלכה היטורית והממלכה הנבטית עבר במרכז רמת הגולן של היום. הצבא הרומאי גייס גם הוא את היטורים לשורותיו, משום שנודעו כקשתים מעולים.

מוצאם של היטורים באזור הטרכון אשר בסוריה של היום, אזור בזלתי הקשה למחיה ולשליטה. משם התפשטו ובשיאה של ממלכתם שלטו על בקעת הלבנון חלקים מחופה הצפוני של לבנון וחופה הדרומי של סוריה, וחלקים מן הגליל. ד"ר משה הרטל, טוען שגם באירופה ניתן למצוא קברים של לוחמים יטורים.

שלטונם של היטורים בגליל העליון לא לווה בהתיישבות יטורית. בממצאים הארכאולוגיים מן הגליל אין עדות לנוכחות או התיישבות אתנית כזאת.[2]

יוסף בן מתתיהו מספר[3] שיהודה אריסטובולוס הראשון שלח את אחיו אנטיגונוס הראשון לכבוש את ממלכתם, בשנת 104 לפנה"ס. הגליל נכבש מידם, ואלו מהם שרצוי להישאר בו חויבו בגיור, כפי שנהגו החשמונאים באדומים. במחקר המודרני, הטענה שהגיור בוצע בכפייה, הן בהקשר של היטורים והן בהקשר של האדומים, שנויה במחלוקת.[4]

בימיו של מלך היטורים תלמי בן מניוס, באמצע המאה הראשונה לפני הספירה, הייתה בירת היטורים העיר כלקיס אשר בלבנון. צאצאיו של הורדוס, כאגריפס השני קיבלו מן הקיסרים הרומים את כלקיס לממלכה.

יטור נזכר במקרא כאחד מבניו של ישמעאל,[5] וכן כאחד העמים בהם נלחמו בני ראובן, גד וחצי המנשה בכובשם את נחלתם בעבר הירדן המזרחי.[6] יטור מוזכרת כממלכה גם בימי הקיסר טיבריוס, בברית החדשה: "וַיְהִי בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת טִיבַרְיוֹס קֵיסַר וּפוֹנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס הֶגְמוֹן בִּיהוּדָה וְהוֹרְדוֹס שַׂר־רֹבַע עַל־הַגָּלִיל וְאָחִיו פִּילִפּוֹס שַׂר־רֹבַע עַל־מְדִינוֹת יְטוּר וְטַרְכוֹנָה וְלוּסָנִיָּס שַׂר־רֹבַע עַל־אֲבִילִין".[7]

על הר סנאים בחרמון קיימים שרידי מקדש אלילי יטורי ובו כתובת יוונית, חורבות בית בד ובורות מים.

חרבת חוורית בגולן, הייתה יישוב יטורי, וכיום המקום הוא קדוש לדרוזים, נבי אליא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Itureans were not Arabs, and the Impact of Biblical Myths on History
  2. ^ אוריאל רפפורט, יוחנן מגוש חלב, עמ' 25.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יא, פסקה ג, סעיפים 319-318.
  4. ^ שמעון דר, "התחום הגאוגרפי של מפגש החשמונאים עם היטורים"
  5. ^ בראשית, כ"ה, ט"ו
  6. ^ דברי הימים א', ה', י"ט
  7. ^ ספר לוקס פרק ג' פסוק א'