ימת ברדוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת התמצאות בצפון סיני, ימת ברדוויל ובסיס דפנה

ימת ברדוויל (ערבית:بحيرة البردويل, בחירת אל-ברדויל או سبخة البردويل סבחת אל-ברדוויל) (מזוהה עם מקום הנקרא "הימה הסירבונית") היא לגונה של הים התיכון הנמצאת בצפון חצי האי סיני. היא מופרדת מהים על ידי שרטון שמקיף אותה משלושה צדדים (מכל כיוון למעט הדרומי). מספר פתחים צרים מקשרים בין הימה לים. עומקה של הלגונה אינו עולה על שלושה מטרים. רוחב השרטון המקיף את הלגונה נע בין עשרות מטרים לקילומטר וחצי, וגובהו מגיע עד לשישים מטרים מעל פני הים.

בעבר הוותה הימה את חלקה המזרחי של דלתת הנילוס. בזמנים קדומים מתוארת הימה כביצה טובענית או אדמת בוץ שגרמה לצבאות רבים לשקוע ולהעלם - דבר שאף הפך לביטוי באנגלית "Serbonian Bog" (אנ').

מקור השם הוא במלך הצלבני בלדווין הראשון, שעל פי המסופר מת באזור לאחר אכילת דג רעיל מתוך הימה.

בשנת 1956, במהלך מבצע קדש, הוטלה על יהודה בן-צור, מפקד שייטת הנחיתה, הנחתת פלוגת שריון וצנחנים בפיקודו של מוטה גור בחוף רומאני, מערבית לאל-עריש, אך עם שינוי התכנון ל'קדש קטן' הנחיתה בוטלה. בסיום המבצע חילצה השייטת מיג 15 מצרי שיורט ללגונה 'ימת ברדוויל'.

ב-1967 הוקמה לגדת הימה היאחזות נח"ל בשם "נח"ל ים" המוזכרת בשירו של שלמה ארצי 'נח"ל ים' כסביבת דייגים שלווה. נח"ל ים אוזרחה ב-1973. בהמשך נעזבה והייתה לבסיס צבאי עד לפינוי חצי האי סיני ב-1982.

במאי 1969 פרץ חיל ההנדסה באמצעות חומר נפץ סתימת חול שנוצרה בפתח המרכזי המקשר בין הימה לים[1]. הסתימה גרמה להתאדות, המלחה, ירידת מפלס ותמותת דגה. באותה תקופה פרנס הדיג בימה 1,100 משפחות של בדואים ותושבי אל-עריש, עם שלל שנתי של 2500–3000 טון דגים מסוג דניס, בורי ולוקוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ימת ברדוויל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד אפל, כתב עתי"ם, נפרצה פיתחת ימת ברדאוויל, דבר, 9 במאי 1969
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קואורדינטות: 31°11′26″N 33°09′44″E / 31.190483°N 33.162231°E / 31.190483; 33.162231